שפטיה בן אביטל
שפטיה הוא דמות מקראית, בנו החמישי של דוד, מאשתו אביטל. נולד בעת שאביו מלך בחברון, והבא בתור בסדר הירושה לאחר אמנון, כלאב, אבשלום ואדוניה. במקרא לא מסופר על שפטיה דבר מלבד עובדת היוולדו לאמו:
וְהַחֲמִישִׁי שְׁפַטְיָה בֶן אֲבִיטָל... אֵלֶּה יֻלְּדוּ לְדָוִד בְּחֶבְרוֹן.
צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגמרא מובאת מסורת על פיה: ”רבי אתי משפטיה בן אביטל”[1], דהיינו שרבי יהודה הנשיא היה מצאצאיו, ומדרש רבה מוסיף שהלל היה מצאצאיו, כלומר שכל בני שושלת הנשיאות הם מבני בניו של שפטיה.[2] מסורת אחרת גורסת שרבי חייא הוא מצאצאי אביטל: "אמר רבי לוי: מגילת יוחסין מצאו בירושלים, וכתוב בה: הלל - מדוד, רבי חייא רבה - משפטיה בן אביטל."[3]
עם זאת, מסורת זו יוצרת קושי עם עובדת השמדת כל זרע המלוכה בידי עתליה, כפי המתואר בספר מלכים[4], ומסורת לפיה צאצאי מלך יהודה יואש הם היחידים שנותרו מזרע דוד המלך, והם היו מבניה של בת שבע ולא מבני אביטל. הסבר אחד המתייחס לסתירה זו מסביר כי צאצאי דוד שכלו הם הזכרים, אבל הנקבות שהיו בזמן עתליה לא נהרגו בידי עתליה, ועל כן נותרו לאביטל צאצאים לאחר תקופת עתליה[5]. חלק מהאחרונים, לדוגמה יפה עיניים ויעב"ץ, מסבירים על פי הירושלמי שרבי היה צאצא של שפטיה דרך הנקבות.
כיום, במגילת היוחסין של משפחת דנינו המייחסת אותם לרמב"ם כתוב לבסוף: "דהוא מן זר"ק די הלל הזקן די הוא נין ונכד וזר"ק די שפטיה בן אביטל אשת דוד מלך ישראל חי וקיים..."
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ס"ב, עמוד ב'.
- ^ בראשית רבה, פרשה צ"ט
- ^ בראשית רבה, פרשה צ"ח, פסקה ח'.
- ^ ספר מלכים ב', פרק י"א, פסוק א'
- ^ חקרי לב, אורח חיים סימן יח
