Cowboy Carter

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Cowboy Carter
עטיפת האלבום[א]
עטיפת האלבום[א]
עטיפת האלבום[א]
אלבום אולפן מאת ביונסה
יצא לאור 29 במרץ 2024
הוקלט 2019–2024[1][2]
סוגה קאנטרי[3] • מערבית[3] • אופרה[4][5]
גוספל[6] • R&B עכשווי[6]
שפה אנגלית • איטלקית
אורך 79:03
חברת תקליטים פארקווד אנטרטיינמנט • קולומביה רקורדס
הפקה מפיקים שונים[7]
כרונולוגיית אלבומים של ביונסה
Renaissance
(2022) 		Cowboy Carter
(2024)
עטיפה אלטרנטיבית
עטיפת האלבום מהדורות פיזיות ראשוניות בשם Beyincé[8]
סינגלים מ-Cowboy Carter
  1. "16 Carriages" / "Texas Hold 'Em"
    תאריך יציאה: 11 בפברואר 2024
  2. "II Most Wanted"
    תאריך יציאה: 26 באפריל 2024

Cowboy Carter (הידוע גם בשם Act II: Cowboy Carter, מוכר גם כ-Act II,[9] וגם כ-Act II: Beyincé,[ב] בעברית: קאובוי קרטר) הוא אלבום האולפן השמיני של הזמרת-יוצרת האמריקאית ביונסה. האלבום יצא לאור ב-29 במרץ 2024, על ידי חברות התקליטים פארקווד אנטרטיינמנט וקולומביה רקורדס.[10] זהו החלק השני בטרילוגיה של פרויקטים שנוצרו במהלך מגפת הקורונה שהחל עם Renaissance ‏(2022). הוא הוכרז ב-11 בפברואר 2024, בעקבות טיזר בפרסומת של ורייזון תקשורת ששודרה במהלך הסופרבול LVIII בכיכובו של הזמר והשחקן טוני הייל.[11] ביונסה גם הכריזה על תאריך יציאת האלבום באמצעות מדיה חברתית ושיתפה את שני הסינגלים המובילים, "16 Carriages" ו-"Texas Hold 'Em".[12][10] האלבום הוא בעיקר בסגנון מוזיקת קאנטרי, אשר משלב גם ז'אנרים מגוונים כמו R&B עכשווי, פופ, היפ-הופ, בלוז, נשמה, רוק ומוזיקת פולק.[13]

מבחינה קונספטואלית, Cowboy Carter מוצג כשידור על ידי תחנת רדיו בדיונית (שנקראת KNTRY Radio, או KNTRY Radio Texas) בטקסס, כאשר זמרות הקאנטרי דולי פרטון, לינדה מרטל ווילי נלסון מתפקדות כשדרניות הרדיו. השירים שלו נוצרו בהשראת מגוון סרטי מערבונים. האלבום כולל גם אמני קאנטרי פחות מוכרים כמו טאנר אדל, בריטני ספנסר, טיירה קנדי, ריינה רוברטס, שאבוזי ווילי ג'ונס. האלבום כולל מגוון של כלים אקוסטיים שניגנו על ידי מוזיקאים כולל סטיבי וונדר, פול מקרטני, נייל רוג'רס וריאנון גידנס.

רקע והכרזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביונסה נולדה וגדלה ביוסטון, טקסס, שם מורשת הבוקרים של העיר ומוזיקת הזידקו מילאו תפקיד בחייה.[14][15] היא הקשיבה למוזיקת קאנטרי מגיל צעיר, במיוחד מסבה מצד אביה.[16] היא השתתפה בתערוכת החיות של רודיאו של יוסטון מדי שנה עם משפחתה כאשר היו מתלבשים בבגדים מערביים. מאוחר יותר היא הופיעה ברודיאו ארבע פעמים בין השנים 2001 ל-2007, והמשיכה לחגוג את שורשיה הדרומיים לאורך הקריירה שלה.[17][18][19][20][21]

ביונסה הוציאה לראשונה מוזיקת קאנטרי עם הרצועה "Daddy Lessons" שנכללה בתוך אלבום האולפן השישי שלה Lemonade‏ (2016).[22] גרסת הרמיקס הכוללת את להקת הקאנטרי הצ'יקס יצאה לאור כסינגל שיווקי ב-2 בנובמבר 2016,[23] והם ביצעו את השיר יחד בטקס פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי השנתי ה-50. כמה מעריצי מוזיקת קאנטרי מתחו ביקורת על נוכחותה של ביונסה בשל, כפי שכתב אלכס עבאד-סנטוס מ-Vox, "הפוליטיקה הליברלית של ביונסה [...] חלקה נעוצה בחוסר האמון הקאנטרי הנתפס שלה, וחלקה הייתה גזענית ממש."[24] איגוד מוזיקת הקאנטרי (CMA) מחק פוסטים פרסומיים על הביצועים של ביונסה, מה שגרם לתגובה מקוונת מכיוון שרבים הגיעו למסקנה שזה נעשה כדי להפחית את הביקורת. האיגוד מוזיקת הקאנטרי הכחיש מוטיבציה כזו, וקבע כי הצוות של ביונסה ביקש הסרה של קליפ פרסומי לפני ההופעה וכי הם סיפקו תיעוד משלהם של ההופעה.[25][26] בדצמבר 2016, האלבום Lemonade קיבלה תשע מועמדויות בטקס פרסי גראמי ה-59, אך השיר "Daddy Lessons" נדחה לכאורה על ידי ועדת האקדמיה הלאומית לאמנויות ומדעי ההקלטה בסוגת הקאנטרי.[27]

חוויה זו הובילה ליצירתו של האלבום Cowboy Carter. ביונסה הסבירה איך הובהר לה שהיא לא רצויה במרחב מוזיקת הקאנטרי, אבל במקום לתת לביקורת להכריח אותה לצאת מהז'אנר, זה גרם לה לדחוף את המגבלות שהוטלו עליה. היא התעמקה בהיסטוריה של מוזיקת הקאנטרי והתרבות המערבית וחקרה את שורשיה אפרו-אמריקאים. היא למדה את "הארכיון המוזיקלי העשיר שלנו" ולמדה מאנשי חינוך שדגלו זה מכבר בחינוך מחדש על השורשים השחורים של מוזיקת הקאנטרי. היא גם קראה כיצד, היסטורית, 50% מהקאובויים היו שחורים, וציינה: "לאחר שהבנתי מאיפה באה המילה 'קאובוי', הבנתי כמה מסיפורי הבוקרים השחורים, החום והילידים חסרים בהיסטוריה האמריקאית."[28] בעקבות מחקר זה, ביונסה החליטה שהיא רוצה לנכס מחדש את סגנונות המוזיקה אמריקנה והקאנטרי מנקודת מבט שחורה.[29][30] המוזיקאית ריאנון גידנס ציינה שביונסה לא התכוונה ליצור אלבום קאנטרי קקרוסאובר טיפוסי, אלא רצתה לחקור את שורשי משפחתה באמצעות מוזיקה.[31] זו הייתה גם ההשראה לקולקציית הבגדים שלה "אייבי פארק רודיאו" לשנת 2021.[32] ביונסה החלה לעבוד על האלבום עצמו בשנת 2019.[1][2]

בין השנים 2020 ל-2024, הזמרת דולי פרטון אמרה במספר הזדמנויות שהיא רוצה שביונסה תבצע גרסת כיסוי לשיר שלה "Jolene". היא אמרה לראשונה ש"לאף אחד מעולם לא היה שיא להיט גדול באמת על '[Jolene]," בראיון ב-5 בדצמבר 2020 למגזין "The Big Issue". היא אמרה שלמרות ש"השיר הוקלט ברחבי העולם למעלה מ-400 פעמים בהמון שפות שונות, על ידי המון להקות שונות, [היא] תמיד קיוותה שמישהו יעשה את זה מתישהו, מישהי כמו ביונסה."[33] ב-10 במרץ 2022, כשנשאלה על ידי טרוור נואה בתוכנית אירוח "הדיילי שואו" לגבי הצהרתה ב-2020, היא אמרה "אני פשוט אהיה שמחה לשמוע את 'Jolene' נעשה בגדול, בערך כמו איך שוויטני עשתה זאת אם השיר 'I Will Always Love You', סתם מישהי שיכולה לקחת את השירים הקטנים שלי ולהפוך אותם כמו תחנות כוח. זה יהיה יום נפלא בחיי אם היא אי פעם תעשה זאת יחד אם 'Jolene'."[34] לאחר שהראתה בפומבי את תמיכתה במיזם של ביונסה ב-2024 במוזיקת הקאנטרי בפברואר,[35] ב-8 במרץ 2024, בראיון לנוקס ניוז לפתיחת עונת 2024 של דוליווד, אמרה פרטון "אני חושבת שהיא הקליטה את 'Jolene' ואני חושבת שזה כנראה יהיה באלבום הקאנטרי שלה, איזה אושר אני מאוד מתרגשת מ...".[36][37]

הרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

השמחה ביצירת מוזיקה היא שאין חוקים. ככל שאני רואה את העולם מתפתח כך הרגשתי חיבור עמוק יותר לטוהר. עם בינה מלאכותית ומסננים דיגיטליים ותכנות, רציתי לחזור למכשירים אמיתיים, והשתמשתי במכשירים ישנים מאוד. לא רציתי כמה שכבות של כלים כמו מיתרים, במיוחד גיטרות, ואיברים מכוונים בצורה מושלמת. שמרתי על כמה שירים גולמיים ונשענתי לפולק. כל הקולות היו כל כך אורגניים ואנושיים, דברים יומיומיים כמו רוח, צילומים ואפילו קולות של ציפורים ותרנגולות, קולות הטבע.

— ביונסה על Cowboy Carter.[38]
בנוסף לאמני קאנטרי שבאלבום, מוזיקאים שונים תרמו גם
כגון לינדה מרטל, ווילי נלסון, סטיווי וונדר ונייל רוג'רס.

ביונסה הקליטה כ-100 שירים לאלבום.[39] כל שיר הוא גרסה מחודשת משלו לסרטי מערבונים.[40] אלו כוללים ביניהם "Five Fingers for Marseilles"‏ (2017), "קאובוי עירוני" (1980), "שמונת השנואים" (2015), "ספייס קאובויס" (2000), "נקמה מרה" (2021), "רוצחי פרח הירח" (2023), "תלמה ולואיז" (1991) ו"אחי, איפה אתה?" (2000).[41]

Cowboy Carter מתואר בדרך כלל כאלבום מוזיקת קאנטרי ומשלב בין ז'אנרים שונים כולל בלוז, נשמה, רוק, רית'ם אנד בלוז, זידקו, פולק, בלוגראס, אופרה, גו-גו, פלמנקו ופאדו.[42][43] האלבום מוצג כשידור על ידי תחנת רדיו בדיונית בטקסס, כאשר אגדות הקאנטרי דולי פרטון, לינדה מרטל ווילי נלסון מתפקדות כתקליטני רדיו.[44] האלבום כולל את אמני הקאנטרי העולים טאנר אדל, בריטני ספנסר, טיירה קנדי, ריינה רוברטס, וילי ג'ונס ו-Shaboozey, וכן כולל תרומות של מוזיקאים כמו סטיבי וונדר, נייל רוג'רס וג'ון באטיסט.[43]

קידום והוצאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדלתי ללכת לרודיאו של יוסטון מדי שנה. זו הייתה החוויה המגוונת והרב-תרבותית המדהימה הזו שבה היה משהו לכל אחד מבני המשפחה, כולל הופעות נהדרות, סניקרס מטוגן בסגנון יוסטון ורגלי הודו מטוגנות. אחת ההשראות שלי הגיעה מההיסטוריה שהתעלמה ממנה של הקאובוי השחור האמריקאי. רבים מהם נקראו במקור פרה, שחוו אפליה גדולה ולעיתים קרובות נאלצו לעבוד עם הסוסים הגרועים ביותר והטמפרמנטיים ביותר. הם לקחו את הכישרונות שלהם ויצרו את מעגל הנשמה. במשך הזמן, הרודיאו השחורים האלה הציגו מבצעים מדהימים ועזרו לנו להחזיר את מקומנו בהיסטוריה ובתרבות המערבית.

— ביונסה בראיון למגזין "הרפרס בזאר" ב-2021.[32]

האלבום מהווה את החלק השני בטרילוגיה של פרויקטים שנוצרו במהלך מגפת הקורונה, אותה תיארה כתקופה היצירתית ביותר שלה.[45][46] המערכה הראשונה החלה לאחר צאת Renaissance ‏(2022). אשר היה בעיקר אלבום מוזיקת האוס ודיסקו שמדגיש וחוגג את אבותיה השחורים של מוזיקת דאנס, מה שמוביל חלק להאמין שכל אלבום בטרילוגיה ישאף להשיב לעצמה ז'אנר שהיה לראשונה על ידי אמנים שחורים.[47]

ורייזון תקשורת, חברת טלקומוניקציה רב-לאומית אמריקאית, הוציאה טיזר קצר של פרסומת סופרבול שבו השחקן והקומיקאי האמריקני, טוני הייל, מכין לימונדה בהתייחס לאלבום האולפן השישי של ביונסה, Lemonade ‏(2016).[48] פרסומת טיזר נוספת שוחררה הכוללת את פסל הסוס הכסוף, Reneigh, מעטיפת אלבום האולפן השביעי של האמן, Renaissance ‏(2022).[49]

האלבום הוכרז במהלך הסופרבול LVIII, שוחררה פרסומת בת דקה עם טוני הייל המאתגרת את האמנית עצמה אם היא יכולה לשבור את "שירות האינטרנט של ורייזון של 5G."[50] במהלך הפרסומת, ביונסה מנסה לשבור את האינטרנט על ידי הפעלת דוכן לימונדה, משחררת אלבום סקסופון ג'אז, משיקה אוסף בובות ברבי, מכריזה על בינה מלאכותית שלה, מבצעת הופעה מיוחדת על הספירה, מכריזה על מועמדותה להיות נשיאת ארצות הברית וטסה לחלל להופעה. לאחר שכל הרעיונות לא צלחו, ביונסה סיכמה את הפרסומת באמירה "אוקיי, הם מוכנים. עזוב את המוזיקה החדשה".[51]

זמן קצר לאחר שידור הפרסומת, ביונסה פרסמה סרטון טיזר בעמוד האינסטגרם שלה עם אישה לא מזוהה שמתניעה מכונית ונוסעת רחוק בכביש ריק.[52][53] הסרט בוים על ידי האמנית והקולנוענית הבריטית נדיה לי כהן, הסרטון נותן כבוד לסרט "פריז, טקסס"‏ (1984), אשר מתייחס למפריחי גבול וכולל את השיר "Maybellene" של צ'אק בריפ משנת 1955.[54][55] באותו יום עודכן האתר הרשמי של האמנית כדי להכריז על אלבום האולפן השמיני שלה, Act II המתוכנן לצאת ב-29 במרץ.[11] לאחר מכן, שני הסינגלים המובילים של האלבום, "16 Carriages" ו-"Texas Hold 'Em", יצאו לאור בהפתעה להורדה דיגיטלית ולסטרימינג.[56][57] טינה נואלס, אמה של ביונסה, פרסמה תמונה של ביונסה ביום יציאת הסינגלים, עם הכיתוב "אהבתי את התקליט הזה במשך שנים."[58]

ב-12 במרץ 2024, הכריזה ביונסה שהאלבום ייקרא Cowboy Carter,[59] באמצעות פוסטר בו העניקה הצצה לעטיפה שהציגה אוכף מערבי עם אבנט.[60] היא הציגה באתר שלה אפשרות לרכישת האלבום של בגרסאות תקליטור במהדורה מוגבלת, חולצת טי וגרסאות תקליטים בצבעים אדום, לבן, כחול ושחור סטנדרטי.[61] ב-19 במרץ, חשפה ביונסה את עטיפת האלבום ברשתות החברתיות שלה, וציינה שיהיו "הפתעות" ושיתופי פעולה באלבום.[2] יממה למחרת, הציגה את עטיפת האלבום במהדורה מוגבלת, כשהיא לובשת אבנט עם הכיתוב "act ii BEYINCÉ", המתייחס לשם משפחה דורית.[62] קווי תווית לאלבום הוקרנו על מוזיאונים שונים בעיר ניו יורק.[63] באחד מהם היה הקרנה לא מורשית על ידי מוזיאון סולומון ר. גוגנהיים, שהגיב באדיבות בפרסום הציור של פרנץ מארק הנקרא "Three Horses Drinking" משנת 1910 בו היה הכיתוב בהשראת Texas Hold 'Em "This isn't Texas".[64] ביונסה עצמה פרסמה גם התייחסות למוזיאון בסטורי באינסטגרם שלה.[65]

האלבום הזה כבר יותר מחמש שנים בהתהוות. [...] זה מרגיש טוב לראות איך מוזיקה יכולה לאחד כל כך הרבה אנשים ברחבי העולם, ובמקביל גם להגביר את הקולות של כמה מהאנשים שהקדישו כל כך הרבה מחייהם לחינוך על ההיסטוריה המוזיקלית שלנו. הביקורות שעמדתי בפני כשנכנסתי לראשונה לז'אנר הזה אילצו אותי לעבור את המגבלות שהוטלו עליי. האקט השני הוא תוצאה של אתגר עצמי, ולקחת את הזמן שלי לכופף ולמזג ז'אנרים יחדיו כדי ליצור את גוף העבודה הזה. [...] אני מקווה שתוכל לשמוע את הלב והנשמה שלי, ואת כל האהבה והתשוקה שהשקעתי לכל פרט וכל צליל. התמקדתי באלבום הזה כהמשך ל-RENAISSANCE... אני מקווה שהמוזיקה הזו היא חוויה, ליצור מסע נוסף שבו אתה יכול לעצום עיניים, להתחיל מההתחלה ולעולם לא להפסיק. זה לא אלבום קאנטרי. זהו אלבום "ביונסה".

— ביונסה בעת חשיפת עטיפת האלבום בעמוד האינסטגרם שלה.[2]

ב-27 במרץ, פרסמה ביונסה פוסטר בעמוד האינסטגרם שלה בו הוצגה רשימת הרצועות של האלבום בהשראת פוסטרים וינטג' מתקופת Chitlin' Circuit (אנ'). אשר כולל את הכותרות "Dolly P" ו-"Smoke Hour Willie Nelson", המרמזים על שיתופי פעולה אפשריים עם דולי פרטון ווילי נלסון; "Jolene", שיש הסבורים שהוא קאבר או פרשנות מחודשת לשיר דולי פרטון באותו שם; ו-"The Linda Martell Show", התייחסות לאישה השחורה הראשונה שהשיגה הצלחה מסחרית בז'אנר הקאנטרי.[66]

עטיפת האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיצוב עטיפת האלבום נתפרש בהשראת "מלכות יוסטון רודיאו", כמו אלו ברודיאו של יוסטון שבו השתתפה ביונסה מדי שנה (מימין). עטיפת האלבום במהדורה המוגבלת הושווה לפסל החירות (משמאל).

עטיפת האלבום עצמה צולמה על ידי הצלם הטקסני בלייר קאלדוול. בדומה לעטיפה של האלבום הקודם Renaissance—שהציגה את ביונסה יושבת על גבי סוס נייח המוצג ככדור דיסקו—עטיפת האלבום של Cowboy Carter מציגה את ביונסה על גבי סוס ליפיצן בדהירה מלאה. היא רוכבת על אוכף הצד של הסוס (בסגנון המלוכה), לבושה בבגדים בחלקי צבעים אדום, לבן וכחול, כובע בוקרים ואבנט הקורא "קאובוי קרטר". היא מחזיקה את מושכות הסוס ביד אחת ודגל אמריקה גדול ביד השנייה.[67] הדימויים מזכירים מלכות רודיאו, שנושאות באופן דומה את הדגל כשהן רוכבות על סוסתן לאחר זכייה בתואר.[68]

עטיפת האלבום הייתה נושא לדיון ולנתיחה של המבקרים. פרנצ'סקה רויסטר, פרופסור באוניברסיטת דפול ומחברת הספר "Black Country Music: Listening for Revolutions", כתבה: "הבחירה האסתטית היא נועזת ונראה שהיא מסמנת את הדרכים שבהן ביונסה מכניסה את עצמה לשיחות על לאומיות, נושא מרכזי מאוד שיח על מוזיקת קאנטרי, פטריוטיות ואותנטיות, מימי מקורותיה."[69] המבקרים הציעו מגוון של השראות ורמזים לכריכה, כולל דיוקנאות נשיאותיים, נפוליאון חוצה את האלפים של ז'אק-לואי דויד (05–1801), הגיבור של מרינה אברמוביץ' (2001),[67] דיוקן הסוסים של המלך פיליפ השני (מייקל ג'קסון) של קהינדה ויילי (2009), רודיאו ההזמנה של ביל פיקט,[69] והסוס בתנועה של אדוארד מויברידג' (1878).[68]

פוסטר רשימת הרצועות של Cowboy Carter בהשראת Chitlin' Circuit שפורסם ב-27 במרץ לקראת יציאת האלבום.

רשימת רצועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Cowboy Carter[70][71][72]
מס' שםכותב(ים)מפיק(ים) משך
1. American Requiem ביונסה נואלס-קרטר  5:25
2. Blackbird (ביחד עם בריטני ספנסר, ריינה רוברטס, טאנר אדל וטירה קנדי) פול מקרטני, ג'ון לנוןביונסה, מקרטני, טיילר, הראל 2:11
3. 16 Carriages נואלס-קרטר  3:47
4. Protector (ביחד עם רומי קרטר) נואלס-קרטר  3:04
5. My Rose נואלס-קרטר  0:53
6. Smoke Hour / Willie Nelson (ביחד עם וילי נלסון) נואלס-קרטר  0:50
7. Texas Hold 'Em נואלס-קרטר  3:53
8. Bodyguard נואלס-קרטר  4:00
9. Dolly P (ביחד עם דולי פרטון) נואלס-קרטר, פרטון  0:22
10. Jolene פרטוןביונסה, רושון, נובה ואב 3:09
11. Daughter נואלס-קרטר  3:23
12. Spaghetti (ביחד עם לינדה מרטל ו-Shaboozey) נואלס-קרטר  2:38
13. Alligator Tears נואלס-קרטר  2:59
14. Smoke Hour II (ביחד עם וילי נלסון) נואלס-קרטר  0:29
15. Just For Fun (ביחד עם וילי ג'ונס) נואלס-קרטר  3:24
16. II Most Wanted (ביחד עם מיילי סיירוס) נואלס-קרטר  3:28
17. Levi's Jeans (ביחד עם פוסט מאלון) נואלס-קרטר  4:17
18. Flamenco נואלס-קרטר  1:40
19. The Linda Martell Show (ביחד עם לינדה מרטל) נואלס-קרטר  0:28
20. Ya Ya    4:34
21. Oh Louisiana נואלס-קרטר  0:52
22. Desert Eagle נואלס-קרטר  1:12
23. Riverdance נואלס-קרטר  4:11
24. II Hands II Heaven נואלס-קרטר  5:41
25. Tyrant (ביחד עם דולי פרטון) נואלס-קרטר  4:10
26. Sweet / Honey / Buckiin' (ביחד עם Shaboozey) נואלס-קרטר  4:56
27. Amen נואלס-קרטר  2:25
משך כולל:
 79:03
הערות

מקור: רולינג סטון.[73]

  • כל שמות הרצועות מעוצבות באותיות גדולות.
  • "Spaghettii", ‏"Flamenco",‏ "The Linda Martell Show", "Ya Ya" ו-"Oh Louisiana" אינם נכללים בהדפסות ויניל ראשוניות של האלבום.[74]
  • "Spaghettii", ‏"The Linda Martell Show",‏ "Ya Ya" ו-"Oh Louisiana" אינם נכללים בהדפסה ראשונית של התקליטורים של האלבום.[75]
  • "Smoke Hour / Willie Nelson" מסוגננת כ-"Smoke Hour ★ Willie Nelson", ו-"Sweet / Honey / Buckiin'" מסוגנן בתור "Sweet ★ Honey ★ Buckiin'".
דוגמאות, אינטרפולציות

קרדיטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל הקרדיטים שלהלן לקוחים מטיידל.[83][72]

מוזיקאים
  • ביונסה – שירה ראשית (כל הרצועות), מחיאות כפיים (רצועה 10), כלי הקשה (23)
  • קירה טיילר – בס (רצועות 1, 2, 7, 20), כלי הקשה (1, 20–23), תופים (1, 15, 20), סינתיסייזר (1), כלי מיתר (2, 18), כינור (2), פסנתר (7), גיטרה (15), קרן (20), תכנות תופים (26)
  • אטיה בוגס – שירה (רצועה 1), גיטרה (2)
  • טאנר אדל – שירה (רצועות 1, 2)
  • רפאל סעדיק – תופים (רצועות 1, 7); בס, פסנתר (7, 8); אורגן (7), גיטרה (8, 20), קלידים (8)
  • למרקוס אלדרידג' – מקהלה (רצועות 1, 10, 11, 15, 27)
  • סטיב אפטינג – מקהלה (רצועות 1, 10, 11, 15, 27)
  • ברוק ברואר – מקהלה (רצועות 1, 11, 15, 27)
  • קמיל גריגסבי – מקהלה (רצועות 1, 11, 15, 27)
  • סדריט לאונרד – מקהלה (רצועות 1, 11, 15, 27)
  • צ'לסי מילר – מקהלה (רצועות 1, 11, 15, 27)
  • דונלד פייג' – מקהלה (רצועות 1, 11, 15, 27)
  • דוואנה אורנג' – מקהלה (רצועות 1, 11, 15, 27)
  • ג'ורג' יאנג – מקהלה (רצועות 1, 11, 15, 27)
  • ג'ייסון מוראלס – מקהלה (רצועות 1, 11, 15, 27)
  • ג'נל דאנקלי – מקהלה (רצועות 1, 11, 15, 27)
  • ג'רום וויין – מקהלה (רצועות 1, 11, 15, 27)
  • קיאנדרה ריצ'רדסון – מקהלה (רצועות 1, 11, 15, 27)
  • לייקישה לואיס – מקהלה (רצועות 1, 11, 15, 27)
  • מבואטו נגר – מקהלה (רצועות 1, 11, 15, 27)
  • נאראי ג'ייקובס – מקהלה (רצועות 1, 11, 15, 27)
  • נאוה מוריס – מקהלה (רצועות 1, 11, 15, 27)
  • פילישיה היל – מקהלה (רצועות 1, 11, 15, 27)
  • פרינסס פורטיה – מקהלה (רצועות 1, 11, 15, 27)
  • סטורם צ'פמן – מקהלה (רצועות 1, 11, 15, 27)
  • נו איי.די. – גיטרה, קלידים, סיטאר (רצועה 1); תופים (15)
  • דריוס – תופים, שירה (רצועה 1)
  • ג'ון באטיסט – גיטרה, קלידים, סיטאר (רצועה 1)
  • קמרון אוקס – שירה (רצועה 1)
  • למאר קרטר – תופים (רצועות 2, 7, 8, 20)
  • בריטני ספנסר – שירה (רצועה 2), שירת רקע (25)
  • ריינה רוברטס – שירה (רצועה 2), שירת רקע (25)
  • טיירה קנדי – שירה (רצועה 2), שירת רקע (25)
  • דייב המלין – עוגב, סינתיסייזר (רצועות 2, 27); תופים, גיטרה, פסנתר (2); בס (15)
  • פול מקרטני – גיטרה (רצועה 2)
  • רוברט רנדולף – גיטרת פלדה (רצועה 3), גיטרת פלד פדאל (20)
  • יוסטוס וסט – גיטרה (רצועה 3)
  • גאווין וויליאמס – עוגב (רצועה 3)
  • ג'סטין שיפר – גיטרת פלדה הוואית (רצועה 3)
  • ריאן סוונדסן – חצוצרה (רצועה 3)
  • ריאן ביטי – שירת רקע (רצועות 4, 8, 15)
  • ג'ק רוכון – גיטרה (רצועות 4, 9, 10), בס (24)
  • גארי קלארק ג'וניור – גיטרה (רצועות 4, 11, 22, 24)
  • רומי קרטר – שירה (רצועה 4)
  • ווילי נלסון – שירה (רצועה 6)
  • ריאנון גידנס – בנג'ו, ויולה (רצועה 7)
  • קילה ב – תופים (רצועה 7)
  • אליזבת לואל בולנד – פסנתר (רצועה 7), שירת רקע (8)
  • נייט פרארו – גיטרה (רצועות 7, 11), פסנתר (7)
  • היט-בוי – סינתיסייזר (רצועה 7)
  • דה-דרים – תופים (רצועה 8), מחיאות כפיים (10), שירת רקע (20, 24, 25); בס, גיטרה, שירה (23); מכונת תופים, כלי הקשה (24)
  • רוס גארן – מפוחית פה (רצועות 8, 14, 15)
  • דולי פרטון – מילה מדוברת (רצועה 9), שירה (25)
  • דניסיה אנדרוז – שירה (רצועה 9)
  • ג'ק סיגל – גיטרה (רצועות 10, 12–14)
  • קיילב קארי – מקהלה (רצועה 10)
  • ג'יידן גריי – מקהלה (רצועה 10)
  • ג'מאל מור – מקהלה (רצועה 10)
  • יראל דורן – מקהלה (מסלול 10)
  • קדאם ניקולס – מקהלה (רצועה 10)
  • מייקל שורטס – מקהלה (רצועה 10)
  • דורה מליסה ורגאס – מחיאות כפיים (רצועה 10)
  • ג'יי-זי – מחיאות כפיים (רצועה 10)
  • סטיבי וונדר – מפוחית (רצועה 10)
  • וילי ג'ונס – שירה (רצועה 10)
  • סיימון מרטנסון – בס, תופים, גיטרה (רצועה 11)
  • רוד קסטרו – גיטרה (רצועה 11)
  • ג'ף גיטלמן – מפוחית (רצועות 14, 15)
  • דרק דיקסי – מנצח (רצועה 15), סינתיסייזר (27)
  • אדריאן וודס – מיתרים (רצועה 15)
  • ביאנקה מקלור – מיתרים (רצועה 15)
  • צ'לסי גוויזדלה – מיתרים (מסלול 15)
  • קריסטל אלפורקה – מיתרים (רצועה 15)
  • מרתה הונר – כלי מיתר (רצועה 15)
  • ריאה הוסאני – כלי מיתר (רצועה 15)
  • סטפני מתיוס – כלי מיתר (רצועה 15)
  • סטפני יו – מיתרים (רצועה 15)
  • אדם גרנדסיאל – גיטרה אקוסטית, גיטרה חשמלית (רצועה 16)
  • ג'סטין בראון – גיטרה אקוסטית, תופים (רצועה 16)
  • שון ווטקינס – גיטרה אקוסטית (רצועה 16)
  • פינו פלדינו – בס (רצועה 16)
  • שרה ווטקינס – כינור (רצועה 16)
  • ג'ונתן ראדו – עוגב, פסנתר, סינתיסייזר (רצועה 16)
  • מייקל פולק – עוגב (רצועה 16)
  • מאט פין – גיטרת פדאל סטיל (רצועה 16)
  • מיילי סיירוס – שירה (רצועה 16)
  • נייל רוג'רס – גיטרה (רצועה 17)
  • מאמייי – גיטרה (רצועה 18)
  • ג'וני מאי – כינור (רצועה 18)
  • הארי אדוארדס – גיטרה (רצועה 20)
  • מרקוס רדיק – בס (רצועה 22)
  • Bah Christ – גיטרה (רצועה 22)
  • פיטר קובאצ'ס – כינור (רצועה 25)
  • פארל ויליאמס – שירה (רצועה 26)
  • בה קריאס – שירה (רצועה 26)
  • ארנטה ג'ונסון – כלי נשיפה ממתכת (רצועה 27)
  • כריסטופר גריי – כלי נשיפה ממתכת (רצועה 27)
  • כריסטופר ג'ונסון – כלי נשיפה ממתכת (רצועה 27)
  • קריסטל טורס – כלי נשיפה ממתכת (רצועה 27)
  • גבריאל גארו – כלי נשיפה ממתכת (רצועה 27)
  • ג'סי מקגינטי – כלי נשיפה ממתכת (רצועה 27)
  • למאר גילרי – כלי נשיפה ממתכת (רצועה 27)
  • עומר אדוארדס – עוגב (רצועה 27)
  • טיילר ג'ונסון – עוגב (רצועה 27)
  • איאן פיצ'וק – פסנתר (רצועה 27)
טכני
  • קולין לאונרד – מאסטרינג
  • סטיוארט ווייט – מיקסינג (רצועות 1–3, 5–16, 18–22, 27), הקלטה (1–18, 20, 22, 24, 25)
  • טוני מזראטי – מיקסינג (רצועות 4, 18)
  • שון אוורט – מיקסינג, הקלטה (רצועה 16)
  • ג'ייסן ג'ושוע – מיקסינג (רצועות 17, 23)
  • מייק סיברג – מיקסינג (רצועות 17, 23)
  • כריס גודבי – מיקסינג (רצועה 25)
  • לסלי בראתווייט – מיקסינג (רצועה 26)
  • אנדריאה רוברטס – הנדסה (כל הרצועות), הקלטה (1, 4)
  • ג'ון קרנפילד – הנדסה (רצועות 1, 2, 4–6, 8, 10–17, 19–27), הקלטה (26, 27)
  • הנריקה אנדרדה – הנדסה (רצועה 2), הקלטה (1, 8, 12, 26)
  • קוק הראל – הנדסה (רצועה 25)
  • אנג'ליקה "ג'לי" דורמן – הנדסה (רצועה 25), הקלטה (1, 2)
  • דני פמפורי – הקלטה (רצועות 1, 4, 10, 11, 15, 18, 19, 22, 24, 27), עוזר הנדסת הקלטה (17)
  • לסטר מנדוזה – הקלטה (רצועות 1, 15, 27)
  • הוטיה אלכסנדר ג'אנג – הקלטה (רצועות 3, 7, 8, 13, 15, 20)
  • דייב המלין – הקלטה (רצועות 3, 14, 15, 24, 27)
  • ג'ק רוכון – הקלטה (רצועה 4)
  • מאמיי – הקלטה (רצועות 5, 18)
  • אלכס ניבלי – הקלטה (רצועה 7)
  • ברנדון הארדינג – הקלטה (רצועות 10, 17, 20–22, 25)
  • קמרון אוקס – הקלטה (רצועה 11)
  • קייל האפמן – הקלטה (רצועות 11, 15, 27)
  • מתיאוס בראז – הקלטה (רצועות 11, 12, 20, 24), עריכה (19), עוזר הנדסת הקלטה (כל הרצועות)
  • ניק לובל – הקלטה (רצועות 11, 25)
  • סטיב צ'די – הקלטה (רצועה 14)
  • איאן גולד – הקלטה (רצועה 16)
  • איבן ווימן – הקלטה (רצועה 16)
  • פיאס אטאה – הקלטה (רצועה 16)
  • ווילי לינטון – הקלטה (רצועה 17)
  • קריסטן הילקרט – הקלטה (רצועה 25)
  • מייק לרסון – הקלטה (רצועה 26)
  • קונרד סניידר – הקלטה (רצועה 27)
  • טיילר ג'ונסון – הקלטה (רצועה 27)
  • קירה טיילר – עריכה (רצועות 4, 11)
  • פטריק גרדנר – עוזר הנדסת הקלטה (רצועות 1, 2, 4–6, 8–27)
  • קונר מקפרלנד – עוזר הנדסת הקלטה (רצועות 1, 2, 4–6, 8, 10–27)
  • דנפורט וובסטר – עוזר הנדסת הקלטה (רצועות 1, 2, 4–6, 8, 10–27)
  • גארט דאנקן – עוזר הנדסת הקלטה (רצועות 1, 2, 4–6, 8, 10–27)
  • ג'ונתן לופז גרסיה – עוזר הנדסת הקלטה (רצועות 1, 2, 4–6, 8, 10–27)
  • ניק סאטון – עוזר הנדסת הקלטה (רצועות 1, 2, 4–6, 8, 10–27)
  • טרנה שחר – עוזר הנדסת הקלטה (רצועות 1, 2, 4–6, 8, 10–27)
  • גבריאלה וויין – עוזר הנדסת הקלטה (רצועה 4)
  • ג'וליה נורלי – עוזר הנדסת הקלטה (רצועה 4)
  • נג'יב ג'ונס – עוזר הנדסת הקלטה (רצועה 4)
  • קמרון הוגאן – עוזר הנדסת הקלטה (רצועה 11)
  • כריס בהיקו – עוזר הנדסת הקלטה (רצועות 17, 23)
  • ג'ייקוב ריצ'רדס – עוזר הנדסת הקלטה (רצועות 17, 23)

מיקומי שיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

‏
‏‏  מצעדים ודירוגים (2024)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטרליה מצעד האלבומים האוסטרלי 1[84]
מצעד אלבומי קאנטרי 1[85]
איטליה מצעד האלבומים האיטלקי 6
אירלנד מצעד האלבומים האירי 1
ארצות הברית בילבורד 200 1
מצעד אלבומי הקאנטרי 1
מצעד אלבומי פולק 1
בריטניה מצעד האלבומים הבריטי 1
מצעד אלבומי אמריקנה 1
מצעד אלבומי קאנטרי 1
גרמניה GfK – טופ 100 1
הולנד מצעד 100 האלבומים ההולנדיים 1
ולוניה אולטראטופ 40 1
יפן אוריקון 15[86]
בילבורד יפן 59[87]
ליטא AGATA 4[88]
נורווגיה VG-lista 1
ניו זילנד המצעד הניו זילנדי הרשמי 1[89]
ספרד PROMUSICAE 1
פינלנד המצעדים הפיניים הרשמיים 11
צרפת SNEP 1
קנדה מצעד האלבומים הקנדי 1
שוודיה סוורייטופליסטן 1[90]
שווייץ המצעד השווייצרי 1

היסטוריית יציאות לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריכי יציאות לאור ופורמטים עבור Cowboy Carter
אזור תאריך יציאה פורמט (ים) חברת תקליטים מקור
כלל העולם 29 במרץ 2024 הורדה דיגיטלית • הזרמת מוזיקה • תקליטור • תקליט פארקווד אנטרטיינמנט • קולומביה רקורדס [91][92][93]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זוהי עטיפת האלבום הפיזית והדיגיטלית של האלבום. בנוסף לכך, ישנן מספר עטיפות נוספות של האלבום, שנמכרו באתר האינטרנט של ביונסה בשבוע צאתו.
  2. ^ במהדורות הפיזיות הראשונות שיצאו האלבום נקרא בשם Act II: Beyincé

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Price, Joe (2024-03-22). ""16 Carriages" Producer Breaks Down the Difference Between Working on 'Renaissance' and 'Cowboy Carter'". Complex. נבדק ב-2024-03-23.
  2. ^ 1 2 3 4 Strauss, Matthew (19 במרץ 2024). "Beyoncé Reveals Cowboy Carter Artwork, Shares Statement on New Album". Pitchfork. נבדק ב-19 במרץ 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 Hodgkinson, Will (28 במרץ 2024). "Beyoncé: Cowboy Carter review — a slick and starry western epic". The Times. נבדק ב-28 במרץ 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Zemler, Emily (2024-03-29). "Beyoncé's Country Album 'Cowboy Carter' Also Showcases Her Opera Skills". Rolling Stone (באנגלית אמריקאית). אורכב מ-המקור ב-2024-03-29. נבדק ב-2024-03-30.
  5. ^ Barone, Joshua (2024-03-29). "Beyoncé's 'Cowboy Carter' Adopts the Music of Opera Singers, Too". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. אורכב מ-המקור ב-2024-03-29. נבדק ב-2024-03-30.
  6. ^ 1 2 Browne, David (28 במרץ 2024). "Who is Linda Martell on Beyoncé's 'Cowboy Carter' Album?". RollingStone. נבדק ב-28 במרץ 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ ביונסה, 070 שייק, ג'ון באטיסט, מיילי סיירוס, פול מקרטני, סוויז ביטז, דה-דרים, נו איי.די., פארל ויליאמס, קמרון דוקס, דרק דיקסי, דריוס סקוט, איאן פיצ'וק, שון אוורט, עטיה בוגס, טיילר ג'ונסון, דייב המלין, רפאל סאדיק, סאונווייב, קדנצה, הארי אדוארדס, ניית'ן פררו, קילה ב, ניק קובי, סיימון מרטנסון, ג'ק רו, שון סולימאר, קירה טיילר, נובה ואב, דוד ד.א. דומן
  8. ^ "Beyoncé album is missing tracks on vinyl, fans say". BBC. 31 במרץ 2024. נבדק ב-1 באפריל 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Beyoncé [@beyonce], act ii COWBOY CARTER 3.29, Instagram
  10. ^ 1 2 Corcoran, Nina (11 בפברואר 2024). "Beyoncé Announces New Album Act II, Shares Two New Songs: Listen". Pitchfork. נבדק ב-12 בפברואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ 1 2 Sisario, Ben (11 בפברואר 2024). "Beyoncé Announces New Album in Super Bowl Commercial". The New York Times. נבדק ב-12 בפברואר 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ Guglielmi, Jodi (11 בפברואר 2024). "Beyoncé Announces New Album Act II, Releases 2 Singles". Rolling Stone. נבדק ב-12 בפברואר 2024. {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ^ Aswad, Jem (11 בפברואר 2024). "Beyoncé Announces Country-Themed Renaissance Part II Album in Verizon Super Bowl Ad". Variety. ארכיון מ-12 בפברואר 2024. נבדק ב-12 בפברואר 2024. {{cite journal}}: (עזרה)
  14. ^ "Super Bowl 2024 announcement: Why Beyoncé is reclaiming country music". www.bbc.com. ארכיון מ-14 בפברואר 2024. נבדק ב-2024-02-23. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "5 Moments That Prove Beyoncé's Been A Country Music Icon". Elite Daily (באנגלית). 2024-02-16. ארכיון מ-23 בפברואר 2024. נבדק ב-2024-02-23. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Beyoncé: Renaissance star loved country music as a baby, dad reveals". BBC News (באנגלית בריטית). 2024-02-21. ארכיון מ-23 בפברואר 2024. נבדק ב-2024-02-23. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ Ocho, Alex. "Beyoncé's Mother, Tina Knowles, Explains Family's History of Cowboy Culture". Complex (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-23 בפברואר 2024. נבדק ב-2024-02-23. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Look back at 6 times Beyoncé has 'gone country' ahead of new music album announcement". USA TODAY (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-23 בפברואר 2024. נבדק ב-2024-02-23. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Phillips, Demi (2024-02-19). "7 Times Beyoncé Put Her Texas, Country Roots Into Her Music". HotNewHipHop (באנגלית). ארכיון מ-23 בפברואר 2024. נבדק ב-2024-02-23. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Robinson, Zandria F. (2016-02-08). "Beyonce's Black Southern 'Formation'". Rolling Stone (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-16 באפריל 2021. נבדק ב-2024-02-23. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Oyeniyi, Doyin (2018-04-16). "Beychella Was a Celebration of Beyoncé's Southern Black Culture". Texas Monthly (באנגלית). ארכיון מ-23 בפברואר 2024. נבדק ב-2024-02-23. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Kingsberry, Janay (12 בפברואר 2024). "Beyoncé's new country songs salute the genre's Black cultural roots". The Washington Post. נבדק ב-12 בפברואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Daddy Lessons featuring the Dixie Chicks". SoundCloud. ארכיון מ-15 בפברואר 2024. נבדק ב-16 בפברואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Abad-Santos, Alex (2016-11-04). "Beyoncé, the CMAs, and the fight over country music's politics, explained". Vox (באנגלית). ארכיון מ-13 בפברואר 2024. נבדק ב-2022-08-12. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Abad-Santos, Alex (2016-11-04). "Beyoncé, the CMAs, and the fight over country music's politics, explained". Vox (באנגלית). נבדק ב-2024-03-21.
  26. ^ Hight, Jewly (2016-11-04). "Beyoncé And The Dixie Chicks Offer Up Lessons On Country Music's Past (And Future)". NPR.
  27. ^ "Beyonce's 'Daddy Lessons' Rejected by Grammy Country Committee". Billboard. 7 בדצמבר 2016. ארכיון מ-16 בפברואר 2024. נבדק ב-16 בפברואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ "Exclusive: Beyoncé announces clothing line inspired by Black cowboys, Houston Rodeo memories". Houston Chronicle. 2021-08-06. ארכיון מ-1 במרץ 2024. נבדק ב-2024-03-01. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ "How Es Devlin Set The Stage For Beyonce's Renaissance, The Compton Super Bowl, And Her Galactic New Book". British Vogue (באנגלית בריטית). 2023-11-03. נבדק ב-2024-03-21.
  30. ^ Horowitz, Steven J. (2024-03-19). "Beyoncé Reveals That 'Act 2: Cowboy Carter' Came About After Experience 'Where I Did Not Feel Welcomed'". Variety (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-03-21.
  31. ^ Denis, Kyle (2024-03-22). "Rhiannon Giddens Slams 'Problematic' Backlash to Beyoncé's 'Cowboy Carter': 'That's Just Racism'". Billboard (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-03-27.
  32. ^ 1 2 Greenidge, Kaitlyn (10 באוגוסט 2021). "Beyoncé's Evolution". Harper's Bazaar. ארכיון מ-16 ביוני 2022. נבדק ב-16 ביוני 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ Garcia, Elisa (2022-03-13). "Dolly Parton Really Wants Beyoncé to Cover "Jolene," and Her Reason Makes So Much Sense". Elite Daily. נבדק ב-2024-03-11.
  34. ^ Mateos, Ingrid (2022-03-21). "Dolly Parton Reveals She Really Wants Beyoncé to Cover 'Jolene'". Show News Today. נבדק ב-2024-03-11.
  35. ^ Mendez, Malia (2024-02-23). "Dolly Parton praises Beyoncé's country debut: 'Can't wait to hear the full album'". Los Angeles Times. נבדק ב-2024-03-11.
  36. ^ Kaufman, Gil (2024-03-11). "Dolly Parton Thinks Beyoncé Covered One of Her Country Classics For 'Act II' Album: 'I Love Her!'". Billboard. נבדק ב-2024-03-11.
  37. ^ Turner, Devarrick (2024-03-11). "Will Dolly Parton be on Beyoncé's new country album? Here's what Dolly had to say". Knox News. נבדק ב-2024-03-11.
  38. ^ Chan, Anna (29 במרץ 2024). "Beyoncé Reveals She Had Planned to Release 'Cowboy Carter' Before 'Renaissance'". Billboard. ארכיון מ-29 במרץ 2024. נבדק ב-29 במרץ 2024. {{cite journal}}: (עזרה)
  39. ^ Paul, Larisha (29 במרץ 2024). "How Beyoncé Shaped 'Cowboy Carter' Around the Pandemic, 'Renaissance,' and Martin Scorsese". Rolling Stone. ארכיון מ-29 במרץ 2024. נבדק ב-29 במרץ 2024. {{cite journal}}: (עזרה)
  40. ^ Hudson, Alex (29 במרץ 2024). "Every Song on Beyoncé's 'Cowboy Carter' Is Inspired by a Western Film". Exclaim!. ארכיון מ-29 במרץ 2024. נבדק ב-29 במרץ 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ Entertainment, Parkwood. "BEYONCÉ RELEASES COWBOY CARTER". www.prnewswire.com (באנגלית). נבדק ב-29 במרץ 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ Petridis, Alexis (2024-03-28). "Beyoncé: Cowboy Carter review – from hoedown to full-blown genre throwdown". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-03-29.
  43. ^ 1 2 Entertainment, Parkwood. "BEYONCÉ RELEASES COWBOY CARTER". www.prnewswire.com (באנגלית). נבדק ב-2024-03-29.
  44. ^ Kreps, Daniel (2024-03-28). "Beyoncé's 'Cowboy Carter' Features a Beatles Cover, Miley Cyrus, and Post Malone". Rolling Stone (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-03-29.
  45. ^ "Everything We Know About Beyoncé's New Album". TIME (באנגלית). 2024-03-12. נבדק ב-2024-03-27.
  46. ^ "Beyonce announces country-themed album and drops two singles". Yahoo News. 2024-02-12. ארכיון מ-14 בפברואר 2024. נבדק ב-2024-02-14. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ "Super Bowl 2024 announcement: Why Beyoncé is reclaiming country music". www.bbc.com. ארכיון מ-14 בפברואר 2024. נבדק ב-2024-02-14. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ Getahun, Hannah (10 בפברואר 2024). "The Beyhive was right: Verizon's cryptic teasers led to a Beyoncé Super Bowl ad". Business Insider. ארכיון מ-11 בפברואר 2024. נבדק ב-11 בפברואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ Roeloffs, Mary Whitfill (9 בפברואר 2024). "Verizon Seemingly Confirms Beyoncé Starring In Super Bowl Ad—Here's What We Know". Forbes. נבדק ב-11 בפברואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ Dailey, Hannah (11 בפברואר 2024). "Beyoncé Confirms New Music in Verizon Super Bowl 2024 Commercial: Watch". Billboard. נבדק ב-11 בפברואר 2024. {{cite journal}}: (עזרה)
  51. ^ Gonzales, Erica (11 בפברואר 2024). "Beyoncé Is Bound to Break the Internet Again With Her Super Bowl Commercial". Elle. ארכיון מ-15 בפברואר 2024. נבדק ב-11 בפברואר 2024. {{cite journal}}: (עזרה)
  52. ^ Denis, Kyle (11 בפברואר 2024). "Beyoncé Drops 2 New Songs, Unveils 'Act II' Release Date: Here's When It Arrives". Billboard. נבדק ב-11 בפברואר 2024. {{cite journal}}: (עזרה)
  53. ^ "Renaissance Act II: Beyoncé announces new album in Super Bowl advert". BBC News (באנגלית בריטית). 2024-02-12. ארכיון מ-16 בפברואר 2024. נבדק ב-2024-02-13. {{cite news}}: (עזרה)
  54. ^ Squires, Bethy (2024-02-12). "Everything We Know About Beyoncé's Renaissance Act II, Y'all". Vulture (באנגלית). ארכיון מ-13 בפברואר 2024. נבדק ב-2024-02-13. {{cite web}}: (עזרה)
  55. ^ "Beyoncé announces new album, shares two country songs". The FADER (באנגלית). ארכיון מ-13 בפברואר 2024. נבדק ב-2024-02-13. {{cite web}}: (עזרה)
  56. ^ Chelosky, Daniella (11 בפברואר 2024). "Beyoncé Surprise Drops New Songs "Texas Hold 'Em" & "16 Carriages" Following Super Bowl Commercial". Stereogum. נבדק ב-11 בפברואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  57. ^ Denis, Kyle (11 בפברואר 2024). "Beyoncé Drops 2 New Songs, Unveils Act II Release Date: Here's When It Arrives". Billboard. נבדק ב-12 בפברואר 2024. {{cite journal}}: (עזרה)
  58. ^ Vassell, Nicole (12 בפברואר 2024). "Beyoncé fans shocked after her mother drops hint about new music release". The Independent. ארכיון מ-12 בפברואר 2024. נבדק ב-12 בפברואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  59. ^ Garcia, Thania (2024-03-12). "Beyoncé Reveals New Album Title: 'Act II: Cowboy Carter'". Variety. נבדק ב-2024-03-12.
  60. ^ "Cowboy Carter Limited Edition Cover Vinyl (Blue)". UK: Beyoncé. 12 במרץ 2024. ארכיון מ-13 במרץ 2024. נבדק ב-13 במרץ 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  61. ^ Mary, Thompson (2024-03-12). "Beyonce reveals 'Cowboy Carter' is the title of her upcoming album". ABC News. נבדק ב-2024-03-12.
  62. ^ Jackson, Clementina (2024-03-21). "Beyoncé poses naked in nothing but a sash for new limited-edition album cover". Women's Health. נבדק ב-2024-03-21.
  63. ^ Ho, Karen (2024-03-21). "Promotions for Beyoncé's 'Cowboy Carter' Album Projected on Major New York Museums". ARTnews. נבדק ב-2024-03-21.
  64. ^ O'Connor, Roisin (2024-03-22). "Beyoncé 'not authorised' to project Cowboy Carter message on Guggenheim, New York museum says". The Independent. נבדק ב-2024-03-22.
  65. ^ Horowitz, Steven (2024-03-21). "Guggenheim Museum Denies Authorization of Beyoncé Projection on Building Facade". Yahoo! Movies UK. נבדק ב-2024-03-22.
  66. ^ Horowitz, Steven J. (27 מרץ 2024). "Beyoncé Reveals Tracklist for 'Cowboy Carter' Featuring Songs 'Jolene' and 'The Linda Martell Show'". Variety. {{cite news}}: (עזרה)
  67. ^ 1 2 Benzine, Vittoria (2024-03-20). "What Artistic Nods Are Behind Beyoncé's Striking New Album Cover?". Artnet News (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-03-21.
  68. ^ 1 2 The Styles Desk (2024-03-21). "Dissecting the 'Cowboy Carter' Cover: Beyoncé's Yeehaw Agenda". The New York Times.
  69. ^ 1 2 Demopoulos, Alaina (2024-03-19). "Beyoncé's Act II album cover is 'a clapback to being told she doesn't belong in country music'". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-03-21.
  70. ^ Horowitz, Steven J. (2024-03-27). "Beyoncé Reveals Tracklist for 'Cowboy Carter' Featuring Songs 'Jolene' and 'The Linda Martell Show'". Variety (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-03-28.
  71. ^ "COWBOY CARTER - Spotify". open.spotify.com. ארכיון מ-31 במרץ 2024. נבדק ב-30 במרץ 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  72. ^ 1 2 "act ii COWBOY CARTER". Beyonce.com. נבדק ב-5 באפריל 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  73. ^ Kreps, Daniel (28 במרץ 2024). "Beyoncé's 'Cowboy Carter' Features a Beatles Cover, Miley Cyrus, and Post Malone". Rolling Stone (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-28 במרץ 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  74. ^ Beyoncé (2024). Cowboy Carter (vinyl liner notes). Columbia Records. 19658899621.
  75. ^ Beyoncé (2024). Cowboy Carter (CD liner notes). Columbia Records. 1965889491252.
  76. ^ 1 2 3 Kreps, Daniel (28 במרץ 2024). "Beyoncé's 'Cowboy Carter' Features a Beatles Cover, Miley Cyrus, and Post Malone". Rolling Stone. ארכיון מ-28 במרץ 2024. נבדק ב-28 במרץ 2024. {{cite journal}}: (עזרה)
  77. ^ Willman, Chris; Jem Aswad (2 באפריל 2024). "Beyoncé Used Original Beatles Backing Track for 'Blackbird' on New 'Cowboy Carter' Version, With Paul McCartney's Blessing". Variety. נבדק ב-3 באפריל 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  78. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Horowitz, Steven J. (28 במרץ 2024). "Beyoncé's 'Cowboy Carter': A Deep Dive Into the Featured Artists and Samples — From Shaboozey to 'These Boots Were Made for Walkin" and More". Variety. ארכיון מ-29 במרץ 2024. נבדק ב-28 במרץ 2024. {{cite journal}}: (עזרה)
  79. ^ Kornhaber, Spencer (29 במרץ 2024). "The Violence of 'Cowboy Carter'". The Atlantic (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-31 במרץ 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  80. ^ Zemler, Emily (29 במרץ 2024). "Beyoncé's Country Album 'Cowboy Carter' Also Showcases Her Opera Skills". Rolling Stone. ארכיון מ-29 במרץ 2024. נבדק ב-29 במרץ 2024. {{cite journal}}: (עזרה)
  81. ^ Marzi, Mattia (29 במרץ 2024). "√ La canzone del nuovo disco di Beyoncé cantata in italiano". Rockol (באיטלקית). ארכיון מ-31 במרץ 2024. נבדק ב-29 במרץ 2024. {{cite journal}}: (עזרה)
  82. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם TheIrishTimes
  83. ^ "Cowboy Carter by Beyoncé on Tidal". Tidal. ארכיון מ-30 במרץ 2024. נבדק ב-31 במרץ 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  84. ^ "ARIA Top 50 Albums Chart". Australian Recording Industry Association. 8 באפריל 2024. נבדק ב-5 באפריל 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  85. ^ "ARIA Top 40 Country Albums". Australian Recording Industry Association. 8 באפריל 2024. נבדק ב-5 באפריל 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  86. ^ "Oricon Top 50 Digital Albums: April 8, 2024" (ביפנית). Oricon. נבדק ב-3 באפריל 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  87. ^ "Billboard Japan Hot Albums – Week of April 3, 2024". Billboard Japan (ביפנית). נבדק ב-3 באפריל 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  88. ^ "2024 14-os savaitės klausomiausi (Top 100)" (בליטאית). AGATA. 5 באפריל 2024. נבדק ב-5 באפריל 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  89. ^ "NZ Top 40 Albums Chart". Recorded Music NZ. 8 באפריל 2024. נבדק ב-5 באפריל 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  90. ^ "Veckolista Album, vecka 14" (בשוודית). Sverigetopplistan. נבדק ב-5 באפריל 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  91. ^ "COWBOY CARTER LIMITED EDITION EXCLUSIVE COVER VINYL (WHITE) – SHOP BEYONCÉ". beyonce.com. אורכב מ-המקור ב-29 במרץ 2024. נבדק ב-1 באפריל 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  92. ^ "COWBOY CARTER LIMITED EDITION EXCLUSIVE COVER CD (BLUE) – SHOP BEYONCÉ". beyonce.com. אורכב מ-המקור ב-29 במרץ 2024. נבדק ב-1 באפריל 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  93. ^ "COWBOY CARTER by Beyoncé on Apple Music". Apple Music. נבדק ב-1 באפריל 2024. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=Cowboy_Carter&oldid=38527917"