איתן בן-אליהו
 | |
| איתן בן-אליהו, 2012 | |
| לידה |
10 בספטמבר 1944 (בן 80) כ"ב באלול ה'תש"ד ירושלים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה | |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1962–2000 (כ־38 שנים) |
| דרגה |
 אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת ששת הימים  מלחמת ההתשה  מלחמת יום הכיפורים  מבצע שלום הגליל  המערכה ברצועת הביטחוןמבצעי צה"ל בלבנון – "ליטני", "חוק וסדר", "דין וחשבון", "ענבי זעם" האינתיפאדה הראשונה | |
| תפקידים אזרחיים | |
| מייסד ומנכ"ל איסט ווסט וונצ'רס, מייסד ויו"ר STG טכנולוגיות ישראליות להגנת העורף, יו"ר חברת אירונאוטיקס, יו"ר חברת קנביט ונשיא IFA בית ספר בינלאומי לטיס מסחרי. מרצה, יועץ, דירקטור | |
  | |
איתן בן-אליהו (נולד ב-10 בספטמבר 1944) הוא איש צבא ומנהל ישראלי, שכיהן כמפקד ה-13 של חיל האוויר הישראלי מיולי 1996 ועד אפריל 2000.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]איתן בן-אליהו נולד וגדל בירושלים, בן לאב עולה מאיראן עזרא בן-אליהו ואם ילידת מקדוניה בלה מנחם. למד בבית ספר דתי והיה חניך בצופים הדתיים בשבט משואות.[1]
בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן, למד לתואר שני באסטרטגיה ויחסים בינלאומיים וסיים את הלימודים, אך בשל פרוץ מלחמת המפרץ לא השלים את התואר. בוגר קורס מתקדם למינהל עסקים באוניברסיטת הרווארד.
טייס קרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 1962 התגייס לקורס טיס, אותו סיים בנובמבר 1964 במגמת קרב. את קורס האימון המבצעי (קא"מ) עבר בטייסת 113 ("טייסת הצרעה") ובסיומו עבר לשרת כטייס אוראגן, באוגוסט 1965 החל קורס מדריכי טיסה בבית הספר לטיסה (ביס"ט) שבסיומו מונה למדריך בביס"ט. במהלך שירותו בביס"ט, שנמשך עד אפריל 1967, השתתף בהקמת הצוות האווירובטי של חיל האוויר הישראלי והיה טייס בצוות.
במלחמת ששת הימים שירת כטייס אוראגן בטייסת 113 (הצרעה). בדצמבר 1967 עבר לטייסת 101 ("טייסת הקרב הראשונה") שהפעילה מטוסי מיראז' 3, ובספטמבר 1969 עבר בעת הקמתה לטייסת 201 ("האחת", טייסת הפנטום הראשונה) שהפעילה מטוסי F-4 פנטום. בהמשך התמנה גם לסמ"ט ב' ולסמ"ט א' בטייסת 201. ביוני 1972 סיים קורס מערכות נשק לטייסי קרב בבסיס חיל האוויר האמריקני "נליס" במדינת נבדה בארצות הברית.
בספטמבר 1973 מונה לראש מדור תכנון מבצעים במטה החיל. בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים פיקד על טייסת 201 סמ"ט א' רון חולדאי, ששימש כממלא מקום מפקד הטייסת, יפתח זמר, ששהה באותה עת בארצות הברית. ימים ספורים לאחר פרוץ המלחמה חזר זמר מארצות הברית, אך נפצע בעת נטישה לאחר שמטוסו סבל מתקלה טכנית ולא יכול היה להמשיך בתפקידו. באותם ימים ספגה הטייסת אבדות כבדות, כאשר שבעה אנשי צוות נהרגו. בן-אליהו הוזעק לטייסת כדי לפקד עליה כממלא מקום. הוא נטל את הפיקוד על הטייסת והוביל אותה במלחמה. תחת פיקודו התאוששה הטייסת. בתום המלחמה המשיך לפקד עליה, ומינויו הפך לקבוע ונמשך שלוש שנים.[2]
בינואר 1976 מונה לראש צוות הקליטה של מטוסי ה-F-15 איגל, וביוני אותה שנה מונה למפקד טייסת ה-F-15 איגל ("בז") הראשונה של החיל: טייסת 133 ("טייסת אבירי הזנב הכפול").
ביוני 1979 הועלה לדרגת אלוף-משנה ומונה לראש מחלקת אמצעי לחימה במטה החיל. ב-1981 טס במטוסי F15 שליוו את מטוסי ה-F16 בתקיפת הכור הגרעיני בעיראק. ב-1982 החל לימודי תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. עם סיום לימודיו ביולי 1984 מונה למפקד בסיס רמת דוד.
ב-1986 סיים קורס מתקדם למנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד שבבוסטון, ובפברואר 1987 קודם לדרגת תת-אלוף ומונה לראש להק אוויר (רל"א). ב-1989 החל בלימודי תואר שני באסטרטגיה ויחסים בינלאומיים וב-1990 סיים אותם, אך לא השלים את ההסמכה לתואר בשל פרוץ מלחמת המפרץ.
ב-1991 מונה לראש מטה החיל.
בן-אליהו צבר במהלך שירותו ארבע הפלות של מטוסי אויב (ועוד שתיים שלא נרשמו פורמלית לזכותו, האחת של מטוס מצרי שתוך כדי קרב אוויר התרסק, ושני שתוך כדי קרב אוויר טייסו נטש את מטוסו).
מפקד חיל האוויר
[עריכת קוד מקור | עריכה]באפריל 1995 קודם לדרגת אלוף ומונה לעוזר ראש אג"ם במטכ"ל. ביולי 1996 מונה למפקד חיל האוויר, והחליף את הרצל בודינגר בתפקיד.
בתקופת כהונתו התרחש אסון המסוקים בו נהרגו 73 חיילים בהתנגשות מסוקי צה"ל. כמו כן נקלטו מטוסי ה-F-15I ("רעם"), נקלטה מערכת טילי "חץ 2", התקבלה ההחלטה על רכישת מטוסי ה-F-16I ("סופה"). יזם והטמיע בחיל האוויר את אסטרטגית הלחימה של החיל כנגד טילי קרקע-אוויר.
ביוזמתו ובהמלצתו נבחר האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון.
באפריל 2000 העביר את הפיקוד על החיל לדן חלוץ.
לאחר פרישתו מצה"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 2000–2001 ניהל את קרן ההון סיכון איסט ווסט ונצ'רס בישראל.[3] בשנת 2002 היה בן-אליהו שותף, מייסד ונשיא קבוצת "סנטרי טכנולוגיות" בארצות הברית ובישראל, המתמחה בתעשייה ביטחונית. בשנת 2006 מכר את חלקו בחברה.
בשנת 2012 מונה ליו"ר חברת אירונאוטיקס לפיתוח וייצור מטוסים ללא טייס, ובהובלתו הונפקה החברה בשנת 2017 בבורסת תל אביב לניירות ערך בשווי מיליארד ש"ח.
ביוני 2019 מונה ליו"ר חברת תיקון עולם קנביט פארמסוטיקלס,[4] העוסקת בגידול, ייצור ושיווק קנאביס רפואי. בשנת 2020 ייסד בית ספר לרישיון טיס בינלאומי מסחרי בישראל עם שלוחה בפולין.[5]
משנת 2008 בן-אליהו עורך, מרצה ומנחה סדרת לימוד בתוכנית "אסכולות" של האוניברסיטה הפתוחה בנושא מדיניות וביטחון לאומי. הוא יו"ר "המרכז האקדמי למשפט ועסקים" ברמת גן וחבר במספר דירקטוריונים, ובהם דירקטוריון חברת שלמה נדל"ן.[6]
בן-אליהו התנדב, בין השאר, כיו"ר משותף של מוזיאון העם היהודי - בית התפוצות; חבר בוועד המנהל של עמותת "חינוך לפסגות" במוזיאון בית ראובן ובמועצה הציבורית של יד יצחק בן-צבי.
במרץ 2003, במהלך מלחמת עיראק השנייה, וביולי 2014, במהלך מבצע צוק איתן, שימש בן-אליהו פרשן לענייני המבצע והמלחמה במהלך כל יום מימי הלחימה בחדשות ערוץ 2. ב-2010 הנחה את תוכנית הטלוויזיה "עבודה עברית".
ב-2018 השתתף בתוכנית הדוקו-ריאליטי "אף פעם לא מאוחר" בערוץ רשת 13, לצד שלמה בראבא, פיני גרשון ורפי קרסו.
בשנת 2024 מונה לדירקטור חברת ננו דיימנשן.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בן-אליהו גרוש ואב לשניים. מתגורר עם בת זוגו ושתי בנותיה בתל אביב.
אחיו ואחיותיו הם: ד"ר שלמה בן-אליהו, רחל ארנון, אבנר בן-אליהו, תקוה יהושע ורות שאול.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
ראש הממשלה יצחק רבין ואיתן-בן אליהו, 1995 -
איתן בן-אליהו בסרבל טיסה, 1998 -
איתן בן-אליהו כמפקד חיל האוויר
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מירב הלפרין, אהרון לפידות, חליפת לחץ: דפים בספר הטיסות של חיל-האויר, מהדורה מורחבת, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, בטאון חיל האוויר, 2000, פרק 34: "הפעם הכרענו", עמודים 223–230.
- אבירם ברקאי, "בשם שמים", כנרת זמורה ביתן, 2013.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איתן בן-אליהו, באתר חיל האוויר הישראלי
- רוני אלרואי, גבול המגבלות, בטאון חיל האוויר 164-165, יולי 1988, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
- דיאנה בחור ניר, אחרי מלחמת יום הכיפורים אבי שאל אותי: "גם אתה היית מעורב בתופת הזאת, או שזה לא קשור אליך?", באתר כלכליסט, 4 באוגוסט 2011
- רועי מנדל, איתן בן אליהו בעקבות סודן: האתגר - המודיעין, באתר ynet, 26 במרץ 2009
- ערן בר-און, שקט, מצלמים: איתן בן אליהו נכנס לאולפן, באתר ynet, 21 באפריל 2010
- גיא בניוביץ', התחזית למחר: קרבי, באתר ynet, 11 ביוני 2010
- אמנון ברזילי, "המערכת הפגינה ביטחון עצמי גבוה מדי", באתר גלובס, 16 באוקטובר 2006
- יורם יובל, שיחת נפש עם איתן בן אליהו, הטלוויזיה החינוכית, 17 בדצמבר 2014
- אהרון לפידות, דוד עברי ואיתן בן־אליהו, מפקדי חיל האוויר לשעבר: "לא היה מי שייתן לנו מטרות, נאלצנו לאלתר", באתר ישראל היום, 30 בספטמבר 2021
מכּתביו:
- דרושה מהפכה חדשה בשדה הקרב, באתר "ישראל דיפנס", 17 במאי 2011.
- לנו יש את היתרון - צריך להמשיך בתקיפות מן האוויר, באתר "ישראל דיפנס", 11 במרץ 2012.
- עקרון החזרת הלוחם, באתר TheMarker, 12 ביולי 2006
- העורף יקבע, באתר nrg, 16 ביולי 2006
- צנח לו זילזאל, באתר nrg, 17 ביולי 2006
- החיסולים יכריעו את המערכה, באתר ynet, 9 ביוני 2006
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
קורין אלבז־אלוש, 100 שנות צופים, באתר "ידיעות אחרונות", 14 בפברואר 2019
- ^ יפתח ספקטור, רם וברור, ידיעות ספרים, 2007, עמוד 259: "למזלם הופיע איתן בן אליהו - סבג' שני בתוך שלוש שנים - ומשך אותם החוצה מהבוץ ששקעו בו."
- ^ מאת עודד חרמוני, קרן ההון סיכון איסט ווסט ונצ'רס עוצרת השקעותיה, באתר הארץ, 27 ביולי 2001
- ^ דוח מיידי על מינוי דירקטור, באתר "מאיה", 2 ביוני 2019
- ^ נווית זומר, איתן בן אליהו הקים מכללה פרטית ללימודי טיס; המחיר: 250 אלף שקל, באתר כלכליסט, 16 בפברואר 2020
- ^ חזי שטרנליכט, הג'וב החדש של איתן בן אליהו: דח"צ בשלמה נדל"ן, באתר כלכליסט, 20 ביוני 2018
