אלן אייברסון

אלן אייברסון
Allen Iverson

אייברסון במדי דטרויט פיסטונס בשנת 2009
לידה	7 ביוני 1975 (בן 49) המפטון שבווירג'יניה
עמדה	רכז, קלע
גובה	1.83 מטר
מספר	3, 1
מכללה	אוניברסיטת ג'ורג'טאון
דראפט	בחירה מספר 1, 1996 פילדלפיה 76'
היכל התהילה	נבחר כשחקן בשנת 2016
קבוצות כשחקן
1996–2006 2006–2008 2008–2009 2009 2009–2010 2010–2011	פילדלפיה 76' דנוור נאגטס דטרויט פיסטונס ממפיס גריזליס פילדלפיה 76' בשיקטאש
הישגים כשחקן
MVP של העונה הסדירה ב-NBA ‏(2001) 11 בחירות למשחק האולסטאר (2000–2010) פעמיים MVP של משחק האולסטאר (2001, 2005) 3 בחירות לחמישיית העונה הראשונה (1999, 2001, 2005) 3 בחירות לחמישיית העונה השנייה (2000, 2002, 2003) בחירה לחמישיית העונה השלישית (2006) זוכה פרס רוקי העונה (1997) 4 פעמים מלך הסלים של ה-NBA‏ (1999, 2001, 2002, 2005)
מאזן מדליות המשחקים האולימפיים מתחרה עבור ארצות הברית ארד אתונה 2004 כדורסל גברים

אלן איזייל אייברסון (באנגלית: Allen Ezail Iverson; נולד ב-7 ביוני 1975 בהמפטון, וירג'יניה) הוא כדורסלן עבר אמריקאי המתנשא לגובה של 1.83 מטר, ששיחק בעמדות הרכז וקלע. נבחר במקום הראשון בדראפט 1996 על ידי פילדלפיה 76' לאחר שנתיים באוניברסיטת ג'ורג'טאון. נחשב לאחד מגדולי הקלעים בהיסטורית המשחק. בספטמבר 2016 הוצג כחבר בהיכל התהילה של הכדורסל.

נעוריו

אלן אייברסון נולד בהמפטון, וירג'יניה. אימו, אן, ילדה אותו בגיל 15 בלבד, זמן קצר לאחר שהגיעה להמפטון מקונטיקט, מקור משפחתה. אן נישאה בווירג'יניה למייקל פרימן, ולזוג נולדו שתי בנות. פרימן, אביו החורג של אייברסון, הסתבך בפלילים וריצה מספר ענשי מאסר בכלא, בעיקר בשל סחר בסמים. המשפחה התגוררה בדירה קטנה בשכונת עוני בהמפטון, בתנאים קשים, והאם נאלצה לעבוד למחייתה בזנות. "בכל פעם שחזרתי הביתה – לא היו אורות, לא היה אוכל, לפעמים גם לא היו מים. הביוב פרץ מהצינורות מתחת לבלטות ונאלצתי לראות את אחותי מסתובבת בבית בגרביים שלה, כי הרצפה רטובה מהביוב. הריח גרם לה בחילה" (אלן אייברסון). בבית הספר היה אייברסון תלמיד גרוע שנהג להיעדר תכופות מהלימודים.

בהשפעת אימו החל לשחק כדורסל, אף על פי שהעדיף פוטבול. הוא הצטיין בשני הענפים ועם השנים כיכב בנבחרות הכדורסל והפוטבול של בית ספרו, אותה הוביל לזכיות באליפות מדינת וירג'יניה בשני הענפים.

ב-1993 הסתבך אייברסון, יחד עם כמה מחבריו, בקטטה עם חבורת נערים לבנים באולם באולינג בהמפטון. ארבעה שחומי עור נעצרו בעקבות האירוע כולל אייברסון עצמו, שהועמד למשפט ונידון למאסר. לאחר כ-5 חודשים בכלא זכה לשחרור בערבות, כשאחד מתנאי הערבות היה שלא ישחק כדורסל מקצועני עד שישלים את חובותיו הלימודיות.

אימו של אייברסון חיפשה מאמן מכללות קשוח שיהווה עבורו דמות אב וירחיק אותו מצרות. כך הגיע אייברסון לנבחרת הכדורסל של אוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון הבירה, תחת חסותו של המאמן ג'ון תומפסון.

קריירה ככדורסלן מקצועי

שנותיו הראשונות ב-NBA ‏(1996–2000)

לאחר שנתיים בלבד במכללה, נבחר אייברסון על ידי פילדלפיה 76' מה-NBA כבחירה ראשונה בסיבוב הראשון של דראפט 1996. כבר בשנותיו הראשונות בליגה הפגין יכולת גבוהה, שהתבטאה בשליטה מצוינת בכדור, מהירות, זריזות ויכולת קליעה טובה. בעונתו הראשונה ב-NBA שיחק 76 משחקים וקלע 23.5 נקודות למשחק, מסר 7.5 אסיסטים השיג 2.1 חטיפות למשחק ובסוף אותה העונה קיבל את תואר רוקי השנה.

בעונתו השלישית בליגה, קלע אייברסון 26.8 נקודות למשחק וזכה בתואר מלך הסלים הראשון שלו בקריירה. בנוסף רשם גם שיא קריירה בקליטת כדורים חוזרים עם 4.9 בממוצע למשחק וקינח במשחק הגנתי משובח עם 2.3 חטיפות למשחק. בסיום העונה הרגילה הגיעה הקבוצה לראשונה לשלב הפלייאוף, בו, לאחר ניצחון בשלב הראשון על אורלנדו מג'יק בארבעה משחקים, הפסידו ה-76' בסיבוב השני של הפלייאוף לאינדיאנה פייסרס בסדרה של 4 משחקים. במהלך משחקי הפלייאוף הציג אייברסון יכולת לא מבוטלת עם 28.5 נקודות למשחק, בעודו חוטף 2.5 כדורים ואוסף 4.1 כדורים חוזרים למשחק. בסוף עונת 1998/1999 אייברסון חתם על חוזה לשש שנים נוספות במדי פילדלפיה בשווי 70 מיליון דולר.

בעונה הבאה, קלע אייברסון 28.4 נקודות, חטף 2.1 חטיפות, מסר 4.7 אסיסטים ואסף 3.8 כדורים חוזרים בממוצע למשחק. באותה השנה נבחר אייברסון בפעם הראשונה למשחק אולסטאר, בו הבריק עם 26 נקודות ו-9 אסיסטים. אייברסון היה שני באותה שנה ברשימת הקלעים של הליגה, אחרי שאקיל אוניל ופילדלפיה העפילה לפלייאוף שוב. לאחר התמודדות בסיבוב הראשון מול המועדון משארלוט, אותו ניצחו ה-76' בסדרה של 4 משחקים, פגשו שוב בסיבוב השני את הפייסרס להם הפסידו בסדרה של 6 משחקים.

שנת השחקן המצטיין (2000/2001)

לאחר ששני ניסיונות הטרייד להעביר את אייברסון לדטרויט פיסטונס נכשלו, היה שותף אייברסון לקבוצתו במאזן הטוב במזרח עם 56 ניצחונות ו-26 הפסדים ולמאזן השני בטיבו בליגה אחרי סן אנטוניו. באותה העונה אייברסון הוביל את רשימת קלעי הליגה ואת טבלת החטיפות. הוא זכה בתואר מלך הסלים השני בקריירה שלו עם 31.1 נקודות למשחק ומלך החטיפות של הליגה עם 2.51 חטיפות למשחק. על ביצועיו המרשימים באותה העונה אייברסון קיבל את תואר השחקן המצטיין של העונה הסדירה.

באותה העונה הוא נבחר בפעם השנייה למשחק אולסטאר, וניצח עם נבחרת המזרח את המערב בעודו קולע 25 נקודות, מוסר 5 אסיסטים וחוטף 4 כדורים באותו המשחק, יכולת שגרמה לבחירתו לשחקן המצטיין של משחק האולסטאר.

אחרי שהגיע עם קבוצתו למקום הראשון במזרח, העפיל איתה גם לגמר הפלייאוף באותה השנה לראשונה מאז שנת 1983. פילדלפיה פגשה את אינדיאנה פייסרס בסיבוב הראשון של הפלייאוף, וניצחה אותם בסדרה של ארבעה משחקים. בסיבוב השני, פגשה את וינס קרטר ואת טורונטו ראפטורס, ניצחה בסדרה של שבעה משחקים והעפילה לגמר המזרח. בגמר המזרח פגשה הקבוצה את מילווקי באקס וניצחה בסדרה של שבעה משחקים לגמר הפלייאוף.

בגמר הפלייאוף פגשו אייברסון ופילדלפיה את לוס אנג'לס לייקרס של שאקיל אוניל וקובי בראיינט. במשחק הראשון בסדרה אייברסון הוביל את קבוצתו לניצחון ראשון בעודו קולע 48 נק' באותו המשחק, אבל לא הצליח לחזור ליכולת זו ב-4 משחקים אחרים שבהם הפסידו בסדרת הגמר.

2002–2006

בעונה הבאה פילדלפיה התקשו לחזור על ההצלחה שלהם, אף על פי שאייברסון סיים בפעם השנייה ברציפות בצמרת רשימת הקלעים של הליגה עם 31.4 נקודות למשחק וזכה בתואר מלך הסלים בפעם השלישית בקריירה שלו. בנוסף, קבע אייברסון שיא קריירה בממוצע חטיפות למשחק, דורג ראשון ברשימת החוטפים עם 2.8 חטיפות למשחק וזכה בפעם השנייה ברציפות בתואר מלך החטיפות של הליגה.

באותה העונה הגיעה הקבוצה למקום השישי במזרח ולסיבוב הראשון של הפלייאוף מול הבוסטון סלטיקס, בו נוצחה פילדלפיה בסדרה של חמישה משחקים. בתקופה זו מערכת היחסים של אייברסון עם מאמנו לארי בראון החלה להתדרדר. בראון מתח ביקורת על אייברסון בטענה שזה לא מופיע לאימונים, ובתגובה לכך אייברסון נשא את נאום "האימון" המפורסם בו חזר על המילה ‏"practice"‏ (אימון או להתאמן) 25 פעמים, בניסיון לבטא את מה שבעיניו נראה כהפרזה בחשיבות האימונים.

עונה לאחר מכן אייברסון הגיע עם פילדלפיה למקום הרביעי במזרח כשהוא קולע 27.6 נקודת וחוטף 2.7 חטיפות למשחק. בסיום אותה השנה, בפעם השלישית ברציפות, היה ראשון ברשימת החוטפים בליגה. באותה עונה אייברסון וקבוצתו התמודדו מול ניו-אורלינס ששיחקו במזרח באותה התקופה ובסדרה של שישה משחקים דילגו לסיבוב השני בפלייאוף. בסיבוב השני אייברסון ופילדלפיה הפסידו בסדרה של 6 משחקים לדטרויט פיסטונס. אחרי אותה העונה מאמנה של פילדלפיה לארי בראון עזב את הקבוצה עקב הכישלון בפלייאוף.

עונת 2003/2004 הייתה קשה לאייברסון, כשבגלל פציעה החמיץ 34 משחקים. עם זאת, בעונה הזאת הצליח להשיג ממוצעים מרשימים של 26.4 נקודות, 6.8 אסיסטים ו-2.4 חטיפות אם כי הקבוצה לא הצליח להעפיל לפלייאוף.

בעונה הבאה, 2004/2005, אייברסון פרח מחדש. אייברסון סיים בראש רשימת הקלעים בפעם הרביעית בקריירה שלו עם 30.7 נקודות וזכה בתואר מלך הסלים הרביעי שלו לקריירה. עם זכייתו בתואר מלך הסלים הרביעי הוא השתווה לג'ורג' גרווין במקום השלישי בהיסטוריה למספר תוארי מלך הסלים. בנוסף לכך, מסר גם 7.9 אסיסטים למשחק, הישג שיא עבורו, השלים 2.4 חטיפות ואסף ארבעה ריבאונדים בממוצע למשחק. פילדלפיה הגיעה למקום החמישי במזרח ולמפגש בסיבוב הראשון של הפלייאוף עם דטרויט של לארי בראון, אך נוצחה בחמישה משחקים.

עונת 2005/2006 תהיה השנה מלאה האחרונה שבה אייברסון שיחק במדי פילדלפיה '76. אף על פי שאייברסון קלע 33.0 נקודות למשחק והיה שני ברשימת קלעים (אחרי קובי בראיינט שקלע באותה עונה 35.4 נקודות למשחק), קבוצתו סיימה רק במקום התשיעי במזרח ולא העפילה לשלב הפלייאוף. בדומה למצב הקבוצה, יחסיהם של אייברסון והמאמן ג'ים אובריין התדרדרו גם כן. אובריין פוטר ובמקומו התמנה מוריס צ'יקס. בקיץ שאחרי אותה העונה נפוצו שמועות בליגה אודות מעבר אפשרי של אייברסון לבוסטון, דנבר או אטלנטה אבל אייברסון הודיע שהוא יישאר בפילדלפיה.

עונת 2006/2007 נפתחה רע עבור אייברסון. יחסיו של אייברסון עם מאמנו ועם ההנהלה רק החמירו מרגע לרגע, וב-8 בדצמבר של 2006 אייברסון הודיע שהוא מעוניין לעבור מפילדלפיה.

התחלה חדשה במדי דנוור נאגטס (2006–2008)

אייברסון עבר בטרייד לדנוור נאגטס ב-19 בדצמבר 2006 תמורת הרכז אנדרה מילר, הפורוורד ג'ו סמית' ושתי בחירות סיבוב ראשון בדראפט 2007. באותה העונה בדנוור אייברסון קלע 24.8 נקודות בעודו מוסר 7.2 אסיסטים למשחק. בנוסף לכך, בלטו אייברסון וכרמלו אנתוני בקבוצה בדרכם למקום השישי במערב ופגשו את סן אנטוניו בסיבוב הראשון. דנוור הפסידו בסדרה של 5 משחקים לסן אנטוניו.

עונה לאחר מכן, 2007/2008, אייברסון קלע 26.4 נקודות ומסר 7.1 אסיסטים למשחק. דנוור הגיעה למקום השמיני במערב עם 50 ניצחונות בעונה. בפלייאוף של אותה העונה אייברסון פגש את קובי והלייקרס בסיבוב הראשון, והפסיד בסדרה של ארבעה משחקים.

בקיץ לאחר עונת 2007/2008, היו שמועות בליגה שיש מגעים בין דטרויט לדנוור להעביר את אייברסון או את כרמלו אנתוני תמורת צ'אנסי בילאפס או ריצ'רד המילטון. בסופו של הקיץ, אייברסון הגיב על השמועות ואמר שיש אפשרות לטרייד אך כמה ימים לאחר מכן הודיע שהוא מתכוון להמשיך בדנוור, שהוא אוהב את הקבוצה והעיר, ושהוא ישחק שם עד פרישתו.

דטרויט פיסטונס (2008–2009)

ב-3 בנובמבר 2008 אייברסון עבר בטרייד שכלל 3 שחקנים נוספים, לדטרויט. אייברסון הוחלף תמורת הרכז צ'אנסי בילאפס, אנטוניו מקדייס וצ'ייק סאב. אייברסון ששיחק במשך כל הקריירה שלו תחת המספר 3 נאלץ להחליף את מספר הגופיית המשחק ל-1.

בעונה זאת אייברסון התדרדר מבחינה סטטיסטית, הוא קלע רק 17.3 נקודות ובכך לראשונה ירד מגבול ה-22 נקודות למשחק. אם לא די בכך, ב-3 באפריל 2009, הודיע הבעלים של דטרויט פיסטונס, שאייברסון לא ישחק עד סוף העונה מפני שסירב לעלות מהספסל כמו שקבע המאמן. אייברסון לא שיחק בסוף העונה הסדירה, או בפלייאוף.

החזרה לפילדלפיה (2009–2010)

לקראת עונת 09–10 אייברסון קיבל הצעה ממפיס גריזליס להצטרף לשורותיה והסכים אחרי שהיה מועמד גם למיאמי היט ושארלוט בובקאטס. אבל כמו במקרה עם הפיסטונס, אייברסון סירב להיות שחקן ספסל ותוך שלושה משחקים בלבד, הוא שוחרר מהקבוצה. כאשר שוחרר, היו לו כמה הצעות מקבוצות ב-NBA כמו ניו יורק ניקס, אך לבסוף לא הוחתם עקב הרקורד הבעייתי שלו. ב-25 בנובמבר, אייברסון הודיע כי הוא מתכנן לפרוש, ובמקביל גם אמר כי "עדיין יש בי את היכולת לשחק ולהגיע לרמה הגבוהה ביותר". תוך פחות משבוע אחרי ההודעה, ב-30 בנובמבר, אייברסון נפגש עם ראשי המועדון של פילדלפיה 76', במטרה לחזור למועדון בו התחיל את הקריירה, וכבר בתחילת דצמבר במסיבת עיתונאים, הודיע אייברסון בדמעות כי הוא חוזר לסיקסרס.

המעבר לבשיקטאש (2010)

באוקטובר 2010 חתם אייברסון על חוזה בקבוצת בשיקטאש מליגת העל הטורקית. לאחר השחרור מבשיקטש, חזר לארצות הברית. עלה ב-2012 לכותרות בגלל חובות גדולים שצבר, והודעתו על פשיטת רגל. ב-30 באוקטובר 2013 הודיע על פרישה מכדורסל.

סטטיסטיקות קריירה

באוניברסיטת ג'ורג'טאון

עונה	קבוצה	משחקים	חמישייה	דקות	% מהשדה	% משלוש	% מהקו	ריבאונדים	אסיסטים	חטיפות	חסימות	נקודות
1994/1995	ג'ורג'טאון	30	29	32.2	0.390	0.232	0.688	3.3	4.5	3.0	0.2	20.4
1995/1996	ג'ורג'טאון	37	37	32.8	0.480	0.366	0.678	3.8	4.7	3.4	0.4	25.0
קריירה		67	66	32.5	0.440	0.313	0.683	3.6	4.6	3.2	0.3	22.9

בעונה הסדירה ב-NBA

עונה	קבוצה	משחקים	חמישייה	דקות	% מהשדה	% משלוש	% מהקו	ריבאונדים	אסיסטים	חטיפות	חסימות	נקודות
1996/1997	פילדלפיה	76	74	40.1	0.418	0.341	0.702	4.1	7.5	2.1	0.3	23.5
1997/1998	פילדלפיה	80	80	39.4	0.461	0.298	0.729	3.7	6.2	2.2	0.3	22.0
1998/1999	פילדלפיה	48	48	41.5	0.412	0.291	0.751	4.9	4.6	2.3	0.1	26.8
1999/2000	פילדלפיה	70	70	40.8	0.421	0.341	0.713	3.8	4.7	2.1	0.1	28.4
2000/2001	פילדלפיה	71	71	42.0	0.420	0.320	0.814	3.8	4.6	2.5	0.3	31.1
2001/2002	פילדלפיה	60	59	43.7	0.398	0.291	0.812	4.5	5.5	2.8	0.2	31.4
2002/2003	פילדלפיה	82	82	42.5	0.414	0.277	0.774	4.2	5.5	2.7	0.2	27.6
2003/2004	פילדלפיה	48	47	42.5	0.387	0.286	0.745	3.7	6.8	2.4	0.1	26.4
2004/2005	פילדלפיה	75	75	42.3	0.424	0.308	0.835	4.0	7.9	2.4	0.1	30.7
2005/2006	פילדלפיה	72	72	43.1	0.447	0.323	0.814	3.2	7.4	1.9	0.1	33.0
2006/2007	פילדלפיה	15	15	42.7	0.413	0.226	0.885	2.7	7.3	2.2	0.1	31.2
	דנוור	50	49	42.4	0.454	0.347	0.759	3.0	7.2	1.8	0.2	24.8
2007/2008	דנוור	82	82	41.8	0.458	0.345	0.809	3.0	7.1	2.0	0.1	26.4
2008/2009	דנוור	3	3	41.0	0.450	0.250	0.720	2.7	6.7	1.0	0.3	18.7
	דטרויט	54	50	36.5	0.416	0.286	0.786	3.1	4.9	1.6	0.1	17.4
2009/2010	ממפיס	3	0	22.3	0.577	1.000	0.500	1.3	3.7	0.3	0.0	12.3
	פילדלפיה	25	24	31.9	0.417	0.333	0.824	3.0	4.1	0.7	0.1	13.9
קריירה		914	901	41.1	0.425	0.313	0.780	3.7	6.2	2.2	0.2	26.7

בפלייאוף ה-NBA

עונה	קבוצה	משחקים	חמישייה	דקות	% מהשדה	% משלוש	% מהקו	ריבאונדים	אסיסטים	חטיפות	חסימות	נקודות
1999	פילדלפיה	8	8	44.8	0.411	0.283	0.712	4.1	4.9	2.5	0.3	28.5
2000	פילדלפיה	10	10	44.4	0.384	0.308	0.739	4.0	4.5	1.2	0.1	26.2
2001	פילדלפיה	22	22	46.2	0.389	0.338	0.774	4.7	6.1	2.4	0.3	32.9
2002	פילדלפיה	5	5	41.8	0.381	0.333	0.810	3.6	4.2	2.6	0.0	30.0
2003	פילדלפיה	12	12	46.4	0.416	0.345	0.737	4.3	7.4	2.4	0.1	31.7
2005	פילדלפיה	5	5	47.6	0.468	0.414	0.897	2.2	10.0	2.0	0.4	31.2
2007	דנוור	5	5	44.6	0.368	0.294	0.806	0.6	5.8	1.4	0.0	22.8
2008	דנוור	4	4	39.5	0.434	0.214	0.697	3.0	4.5	1.0	0.3	24.5
קריירה		71	71	45.1	0.401	0.327	0.764	3.8	6.0	2.1	0.2	29.7

שיאי קריירה

• נקודות: 60 נקודות נגד אורלנדו מג'יק ב-12 בפברואר 2005.
• ריבאונדים: 11 ריבאונדים נגד גולדן סטייט ווריורס ב-30 במרץ 2002.
• אסיסטים: מסר פעמיים 16 אסיסטים.
• חטיפות: חטף פעמיים תשעה כדורים.
• דקות: שיחק פעמיים 54 דקות.

תארים בהם זכה

• רוקי השנה: 1997
• 1 MVP של העונה הסדירה: 2001
• 4 פעמים מלך הסלים: 1999, 2001, 2002, 2005
• 2 MVP של משחק האולסטאר: 2001, 2005
• 11 פעמים אולסטאר: 2000-2010
• 2 פעמים מלך החטיפות: 2002, 2003
• 3 פעמים חמישיית העונה הראשונה: 1999, 2001, 2005
• 3 פעמים חמישיית העונה השנייה: 2000, 2002, 2003
• פעם 1 חמישיית העונה השלישית: 2006

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלן אייברסון בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אלן אייברסון

• אלן אייברסון, ברשת החברתית פייסבוק
• אלן אייברסון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• אלן אייברסון, ברשת החברתית אינסטגרם
• פרופיל, באתר Basketball-Reference
• פרופיל, באתר Sports-Reference
• פרופיל אולימפי, באתר olympedia.org
• פרופיל, באתר eurobasket
• פרופיל, באתר פיב"א
• פרופיל, באתר היכל התהילה של הכדורסל
• פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
• פרופיל, באתר ESPN
• שרון דוידוביץ', הפנים האמיתיות / על הפרישה של אייברסון, באתר ynet, 31 באוקטובר 2013
• אלן אייברסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)