וודי הרלסון
 | |
| וודי הרלסון, אוקטובר 2016 | |
| לידה |
23 ביולי 1961 (בן 63) מידלנד, טקסס, ארצות הברית |
|---|---|
| שם לידה |
Woodrow Tracy Harrelson  |
| סוגה מועדפת | פנטזיה, פעולה, קומדיה |
| מדינה |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | מ-1985 |
| מקום לימודים |
|
| מספר צאצאים | 3 |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
וודרוו טרייסי "וודי" הרלסון (באנגלית: Woodrow Tracy "Woody" Harrelson; נולד ב-23 ביולי 1961) הוא שחקן קולנוע ובמאי קולנוע ותיאטרון אמריקאי. זוכה פרס אמי ובעל שבע מועמדויות נוספת לפרס, שלוש פעמים מועמד לפרס אוסקר, וחמש מועמדויות לפרס גלובוס הזהב.
הרלסון התפרסם לראשונה בתפקידו בתור הברמן וודי בויד (אנ') בסיטקום של NBC, "חופשי על הבר" (1985–1993), עליו זכה בפרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקן משנה בסדרה קומית (אנ') (1989) מתוך סך של חמש מועמדויות. הוא שיחזר את תפקידו בסדרת הספין-אוף עטורת השבחים "פרייז'ר", עליו קיבל מועמדות לפרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקן אורח בסדרה קומית (אנ') (1999).
הוא קיבל מועמדות לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר עבור תפקידו בתור לארי פלינט בסרט "לארי פלינט - האיש והסקנדל" (1996), ועוד שתי מועמדויות לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר עבור תפקידיו בסרטים "השליח" (2009) ו"שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי" (2017). תפקידים בולטים נוספים כוללים "גברים לבנים אינם יכולים" (1992), "רוצחים מלידה" (1994), "משחקים בלי הפסקה" (1996), "הקו האדום" (1998), "ארץ קשוחה" (2007), ברוכים הבאים לזומבילנד" (2009), "2012" (2009), "שבעה פסיכופתים" (2012), "האשליה" (2013), "17 עד הסוף" (2016), "סולו: סיפור מלחמת הכוכבים" (2018), "זומבילנד: ירייה כפולה" (2019), "האיש מטורונטו" (2022) ו"משולש העצבות" (2022). הוא גם זכה לתשבחות מתפקידו בתור היימיטץ' אברנת'י בסדרת הסרטים "משחקי הרעב" (2012–2015).
הרלסון קיבל מועמדויות נוספות לפרס אמי על גילומו של סטיב שמידט בסרט של HBO, "חוקי המשחק" (2012), ועל תפקידו בתור מרטי הארט בסדרת הפשע "בלש אמיתי" (2014) מבית רשת HBO.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
וודרוו טרייסי הרלסון נולד ב-23 ביולי 1961 במידלנד, טקסס, בנם של המזכירה הרפואית דיאן לו (לבית אוסוולד) ושל צ'ארלס הרלסון (אנ'), רוצח שכיר שעבד עבור ארגון פשע מאורגן וקיבל מאסר עולם על הריגתו של השופט הפדרלי ג'ון ה. ווד ג'וניור (אנ') ב-1979. אביו מת בבית הכלא ב-15 במרץ 2007.
הוא גדל בבית פרסביטריאני לצד שני אחיו, ג'ורדן וברט הרלסון (אנ'), שהאחרון הפך גם הוא לשחקן. הרלסון הצהיר שאביו היה בסביבה רק לעיתים רחוקות במהלך ילדותו, ובשנת 1973, בגיל 12, עבר לעיר הולדתו של אימו, לבנון (אנ') שבאוהיו שם למד בתיכון לבנון (אנ'), ממנו סיים את לימודיו ב-1979. הוא בילה את קיץ 1979 בעבודה בפארק השעשועים קינגס איילנד (אנ').
הרלסון למד במכללת הנובר (אנ') בעיירה הנובר (אנ'), אינדיאנה, שם למד בחוג לתיאטרון ואנגלית. בעודו שם, הוא היה חבר באחוות סיגמא צ'י והתיידד עם סגן הנשיא לעתיד מייק פנס. הוא סיים את לימודיו ב-1983.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרלסון החל את קריירת המשחק שלו בסדרה הקומית "חופשי על הבר" ב-1985, בה גילם את תפקיד הברמן וודי בויד (במקום השחקן ניקולאס קולאסנטו אשר שיחק את דמות "המאמן"). למרות שהגיע לסדרה רק בעונה הרביעית, הפכה דמותו לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם הסדרה. על תפקידו בסדרה היה הרלסון מועמד 5 פעמים לפרס אמי בין השנים 1987 ל-1991, הוא זכה בפרס אמי אחד בשנת 1989. ההופעה הקולנועית הראשונה של הרלסון הייתה ב-1986 בקומדיה הספורטיבית "חתולי פרא".
אחת מהדמויות אותן גילם הרלסון הייתה הרוצח הפסיכופת מיקי נוקס בסרטו של אוליבר סטון "רוצחים מלידה" (1994), בסרט נוקס ואשתו מלורי יוצאים למסע סוריאליסטי של קטל עקוב מדם ברחבי ארצות הברית. בשנת 1996 היה הרלסון מועמד לפרס האוסקר ולפרס גלובוס הזהב לשחקן ראשי על תפקידו בסרטו של מילוש פורמן "לארי פלינט – האיש והסקנדל" בתור לארי פלינט, המוציא לאור של מגזין הפורנו "האסלר". שיחק בנוסף בתור שחקן באולינג מזדקן בקומדיה "משחקים בלי הפסקה". לאחר מכן הרלסון שיחק בדרמה הקומית "לכשכש בכלב" ובסרט המלחמה "הקו האדום". בשנת 1999 קיבל הרלסון את המועמדות השישית שלו לפרס אמי על תפקיד האורח שעשה בסדרה הקומית "פרייז'ר".
ב-2005 שיחק בדרמה "ארץ קרה" ושנה לאחר מכן דיבב בדרמת האנימציה של ריצ'רד לינקלייטר "סורק אפלה".
בשנת 2007 שיחק הרלסון בסרטם של האחים כהן "ארץ קשוחה", בסרט גילם הרלסון את קרסון ולס, צייד פושעים וקולונל משוחרר, שנשכר על מנת לעצור את הרוצח הפסיכופת אנטון שיגור (חאווייר ברדם) ולמצוא את כסף הסמים. שנה לאחר מכן שיחק בדרמה "7 נשמות".
בשנת 2009 שיחק בסרט "השליח" (של הבמאי הישראלי אורן מוברמן) וגילם את קצין העיר קפטן טוני סטון. על התפקיד קיבל את פרס אינדפנדנט ספיריט ומועמדות שנייה בקריירה לפרס אוסקר בקטגוריית פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר ופרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט דרמה.
בשנת 2012 השתתף בסרט "משחקי הרעב" אשר מבוסס על ספרה של סוזן קולינס בתפקיד היימיטץ' אברנת'י. ב-2013 שיחק בסרט ההמשך "משחקי הרעב: התלקחות", ולאחר מכן שיחק בסרטים הבאים בסדרה: "משחקי הרעב: עורבני חקיין - חלק א'", ומשחקי הרעב: עורבני חקיין - פרק הסיום" בשנים 2014 ו-2015. ב-2013 שיחק גם בסרט "האשליה".
בשנת 2014 שיחק בעונה הראשונה של סדרת הפשע המוערכת "בלש אמיתי" ברשת HBO. בשנת 2016 שיחק בסרטים "999" לצד גל גדות, ו"האשליה 2", סרט ההמשך ל"האשליה". בשנה זו הופיע בתפקיד קטן אך כובש בסרט "17 עד הסוף".
ב-2017 גילם את הקולונל, מנהיג בני האדם, בסרט "כוכב הקופים: המלחמה", הסרט התשיעי בסדרת "כוכב הקופים" על פי רומן מאת פייר בול. באותה שנה הרלסון ביים את סרטו הראשון "אבודים בלונדון", סרט קומי אותו גם כתב, הפיק וכיכב בו.
בשנת 2018 שיחק את קליטוס קסדי בסצנה שאחרי הכתוביות של הסרט "ונום" כחלק מיקום ספיידרמן של סוני.
בשנת 2021 השתתף בסרט ההמשך "ונום 2" בתור דמותו של קליטוס קסדי/קרנג' שיצא לאקרנים ב-15 באוקטובר 2021.
בשנת 2023 שיחק במיני-דרמה "שרברבי הבית הלבן", עליה היה מועמד פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר במיני-סדרה או בסרט טלוויזיה.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1985 התחתן הרלסון עם ננסי סיימון (בתו של המחזאי היהודי ניל סיימון) בטיחואנה, מקסיקו. הטקס לא נועד להיות רציני, והשניים תכננו להתגרש למחרת, אך משרד הנישואין/הגירושין נסגר כשחזרו אליו והם נשארו נשואים עוד עשרה חודשים.
בשנת 2008, הוא התחתן עם לורה לואי, מייסדת שותפה של שירות משלוחי המזון האורגני Yoganics. הם הכירו ב-1987 כשעבדה כעוזרת האישית שלו והם החלו לצאת רק ב-1990. הם מתגוררים במאווי, הוואי, ויש להם שלוש בנות (ילידות 1993, 1996 ו-2006).
הרלסון זכה בתואר דוקטור לשם כבוד (DHL) ממכללת הנובר (אנ') ב-2014.
ב-13 במאי 2022, הרלסון פתח את The Woods WeHo - מרפאת קנאביס בשדרות מלרוז (אנ'), לוס אנג'לס, קליפורניה.
בשנת 2023, חברו הוותיק של הרלסון, מתיו מקונוהיי, הצהיר שהוא והרלסון עשויים להיות אחים. אמו של מקונוהיי טענה כי ניהלה רומן עם אביו של הרלסון, צ'ארלס הרלסון, בסביבות תקופת ההתעברות של מקונוהיי.
הרלסון הוא טבעוני.
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | סרט | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1986 | גברתי המאמן | קרושינסקי | |
| 1990 | Cool Blue | דסטין | |
| 1991 | סיפורי אל.איי | מנהל תחנה | |
| ד''ר הוליווד | האנק גורדון | ||
| Ted & Venus | הומלס | ||
| 1992 | גברים לבנים אינם יכולים | בילי הויל | |
| 1993 | הצעה מגונה | דייוויד מרפי | |
| 1994 | רוצחים מלידה | מיקי נוקס | |
| The Cowboy Way | פפר לואיס | ||
| I'll Do Anything | גראונד זירו הירו | ||
| 1995 | רכבת הכסף | צ'ארלי רובינסון | |
| 1996 | לארי פלינט - האיש והסקנדל | לארי פלינט | מועמד פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר
מועמד פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט דרמה מועמד פרס גילדת שחקני המסך לשחקן הטוב ביותר |
| משחקים בלי הפסקה | רוי מונסון | ||
| מרדף השמש | ד"ר מייקל ריינולדס | ||
| 1997 | לכשכש בכלב | סמל ויליאם שומאן | |
| ברוכים הבאים לסראייבו | ג'ורדן פלין | ||
| 1998 | הקו האדום | סמל ויליאם קאק | |
| פלמטו | הארי בארבר | ||
| ארץ קטנה גדולה | ביג בוי מטסון | ||
| 1999 | משחק האלופים | וינס בודרו | |
| החיים בשידור חי | ריי פקורני | ||
| אוסטין פאוורס: המרגל שתקע אותי | עצמו | ||
| 2003 | סדנה לעצבים | גארי / גלאקסיה | |
| הבנק הזה הוא עני | ג'ייסון "וודס" ואלי | ||
| 2004 | רישיון לגנוב | סטנלי "סטן" לויד | |
| היא שונאת אותי | לנאלד פאוור | ||
| 2005 | ארץ קרה | בילי וייט | |
| זוכת הפרסים מדיפיאנס, אוהיו | ליאו "קלי" ריאן | ||
| The Big White | ריימונד "ריי" בארנל | ||
| 2006 | Free Jimmy | רוי ארני | דיבוב |
| סורק אפלה | ארני לאקמן | ||
| המדריך לחיים בכפר | דאסטי | ||
| 2007 | The Walker | קרטר פייג' השלישי | |
| ארץ קשוחה | קרסון וולס | ||
| קרב בסיאטל | דייל | ||
| The Grand | ג'ק פארו | ||
| Nanking | רוברט או. וילסון (אנ') | ||
| 2008 | מקצוען סוג ב' | אד מוניקס | |
| סהרוריות | רנדל | ||
| טראנס סיביריאן | רוי | ||
| Surfer, Dude | ג'ק מייוות'ר | ||
| לגעת בך | ג'אנגו | ||
| שבע נשמות | עזרא טרנר | ||
| 2009 | השליח | טוני סטון | מועמד פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר
מועמד פרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה הטוב ביותר - סרט קולנוע מועמד פרס גילדת שחקני המסך לשחקן המשנה הטוב ביותר |
| Defendor | ארתור פופינגטון | ||
| ברוכים הבאים לזומבילנד | טלהסי | ||
| 2012 | צ'ארלי פורסט | ||
| 2010 | בונראקו | הברמן | |
| 2011 | ידידים פלוס | טומי בולינג'ר | |
| רמפארט | דייוויד דאגלס "דייב" בראון | ||
| 2012 | משחקי הרעב | היימיטץ' אברנת'י | |
| שבעה פסיכופתים | צ'ארלי קוסטלו | ||
| 2013 | האשליה | מריט מק׳קיני | |
| אחים בדם | הרלן דה-גרוט | ||
| לעוף על הזמן | ג'ייק | דיבוב | |
| משחקי הרעב: התלקחות | היימיטץ' אברנת'י | ||
| 2014 | משחקי הרעב: עורבני חקיין - חלק א' | ||
| 2015 | משחקי הרעב: עורבני חקיין - פרק הסיום | ||
| 2016 | 999 | ג'פרי אלן | |
| האשליה 2 | מריט מק׳קיני | ||
| The Duel | אברהם ברנט | ||
| LBJ | לינדון ג'ונסון | ||
| 17 עד הסוף | מקס ברונר | ||
| 2017 | Lost in London | עצמו | גם במאי, תסריטאי ומפיק |
| וילסון | וילסון | ||
| כוכב הקופים: המלחמה | קולונל ג'יי ווסלי מקולו | ||
| טירת הזכוכית | רקס וולס | ||
| שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי | ביל וילובי | מועמד פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר
מועמד פרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר בתפקיד משנה מועמד פרס גילדת שחקני המסך לשחקן המשנה הטוב ביותר | |
| השתלטות מהירה | ג'ונתן לאנדי | ||
| 2018 | סולו: סיפור מלחמת הכוכבים | טוביאס בקט (אנ') | |
| ונום | קרנג' | ||
| 2019 | הרודפים | מני גולט | גם מפיק בפועל |
| זומבילנד: ירייה כפולה | טלהסי | ||
| הקרב על מידוויי | צ'סטר נימיץ | ||
| 2020 | לנשק את האדמה | קריין | |
| 2021 | קייט | ואריק | |
| ונום 2 | קרנג' | ||
| 2022 | משולש העצבות | קפטן תומאס סמית' | |
| האיש מטורונטו | רנדי, "האיש מטורונטו" | ||
| 2023 | Champions | מרקוס | גם מפיק בפועל |
| 2024 | קח אותי לירח | מו ברקוס | |
| TBA | Suncoast | ||
| Ella McCay | |||
| Last Breath | דאנקן אלקוק | ||
| Girl from the North Country | ניק ליין | ||
| Lips Like Sugar | גם מפיק |
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | סדרה | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1985–1993 | חופשי על הבר | וודי בויד (אנ') | תפקיד ראשי (עונות 11-4); 200 פרקים
פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקן משנה בסדרה קומית (אנ') (1989) מועמד פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקן משנה בסדרה קומית (אנ') (88-1987, 91-1990) |
| 1987 | Bay Cove | סלייטר | סרט טלוויזיה של NBC |
| 1988 | Killer Instinct | צ'ארלי לונג | סרט טלוויזיה של NBC |
| Mickey's 60th Birthday | וודי בויד (אנ') | ספיישל טלוויזיוני של NBC | |
| 1989 | ג'ון היקר | ריצ'רד | פרק: "Love and Marriage" |
| 1990 | עולמו המופלא של דיסני | וודי בויד (אנ') | פרק: "Disneyland's 35th Anniversary Celebration" |
| Mother Goose Rock 'n' Rhyme | לו | סרט טלוויזיה של ערוץ דיסני | |
| 1994 | משפחת סימפסון | וודי בויד (אנ') | דיבוב; פרק: "Fear of Flying" |
| 1996 | ספין סיטי | טומי דוגאן | פרק: "Meet Tommy Dugan" |
| 1998 | אלן | הנרי | פרק: "Ellen: A Hollywood Tribute: Part 2" |
| 1999 | פרייז'ר | וודי בויד (אנ') | פרק: "The Show Where Woody Shows Up"
מועמד פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקן אורח בסדרה קומית (אנ') (1999) |
| 2001 | ויל וגרייס | ניית'ן | 8 פרקים |
| 2012 | חוקי המשחק | סטיב שמידט (אנ') | סרט טלוויזיה של HBO
מועמד פרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה הטוב ביותר בסדרת טלוויזיה, מיני-סדרה או סרט טלוויזיה (2012) מועמד פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקן ראשי במיני-סדרה או סרט (אנ') (2012) |
| 2014 | בלש אמיתי | מרטין הארט | תפקיד ראשי; 8 פרקים
גם מפיק בפועל מועמד פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר במיני-סדרה או בסרט טלוויזיה (2014) מועמד פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקן ראשי בסדרת דרמה (2014) |
| 2019 | Live in Front of a Studio Audience | ארצ'י בנקר | 2 פרקים |
| סאטרדיי נייט לייב | ג'ו ביידן | 3 פרקים | |
| 2020–2022 | The Freak Brothers | פרנקלין פריק | דיבוב; 11 פרקים
גם מפיק בפועל |
| 2021 | תרגיע | עצמו | פרק: "The Watermelon" |
| 2023 | שרברבי הבית הלבן | הווארד האנט (אנ') | מיני-סדרה; גם מפיק בפועל |
תיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | מחזה | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1985–1986 | טירונות | ג'וזף וייקווסקי | תיאטרון ניל סיימון, ברודוויי |
| 1987–1988 | The Boys Next Door | ג'ק | אוף ברודוויי |
| 1999–2000 | מוריד הגשם (אנ') | ביל סטארבאק | ברודוויי |
| 2005–2006 | ליל האיגואנה | שאנון | וסט אנד |
| 2012 | Bullet for Adolf |
|
במאי ומחזאי |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
וודי הרלסון, ברשת החברתית פייסבוק
וודי הרלסון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
וודי הרלסון, ברשת החברתית אינסטגרם
וודי הרלסון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- וודי הרלסון, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
וודי הרלסון, באתר AllMovie (באנגלית)
וודי הרלסון, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- וודי הרלסון, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- וודי הרלסון, באתר Metacritic (באנגלית)
וודי הרלסון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
וודי הרלסון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
וודי הרלסון, באתר Discogs (באנגלית)
וודי הרלסון, באתר Songkick (באנגלית)- אמיר קמינר, ברלין, לא הוליוודי, באתר ynet, 10 במרץ 2010
- מרט פרחומובסקי, וודי הרלסון בן 50: האם הוא אי פעם יממש את הפוטנציאל עד הסוף?, באתר וואלה, 24 ביולי 2011
- אבנר שביט, וודי הרלסון: "אוהב הכל בישראל, חוץ מהממשלה שלה", באתר וואלה, 11 בדצמבר 2011
.svg){kind=logo}
| פרס אמי לשחקן משנה מצטיין בסדרת קומדיה | ||
|---|---|---|
| 1954–1975 | ארט קרני (1954) • ארט קרני (1955) • ארט קרני (1956) • קרל ריינר (1957) • קרל ריינר (1958) • תום פוסטון (1959) • דון נוטס (1961) • דון נוטס (1962) • דון נוטס (1963) • דון נוטס (1966) • דון נוטס (1967) • ורנר קלמפרר (1968) • ורנר קלמפרר (1969) • מייקל קונסטנטין (1970) • אדוארד אסנר (1971) • אדוארד אסנר (1972) • טד נייט (1973) • רוב ריינר (1974) • אדוארד אסנר (1975) | |
| 1976–2000 | טד נייט (1976) • גארי בורגהוף (1977) • רוב ריינר (1978) • רוברט גיום (1979) • הארי מורגן (1980) • דני דה ויטו (1981) • כריסטופר לויד (1982) • כריסטופר לויד (1983) • פאט הרינגטון ג'וניור (1984) • ג'ון להרוקט (1985) • ג'ון להרוקט (1986) • ג'ון להרוקט (1987) • ג'ון להרוקט (1988) • וודי הרלסון (1989) • אלכס רוקו (1990) • ג'ונתן וינטרס (1991) • מייקל ג'טר (1992) • מייקל ריצ'רדס (1993) • מייקל ריצ'רדס (1994) • דייוויד הייד פירס (1995) • ריפ טורן (1996) • מייקל ריצ'רדס (1997) • דייוויד הייד פירס (1998) • דייוויד הייד פירס (1999) • שון הייז (2000) | |
| 2001–הווה | פיטר מקניקול (2001) • בראד גארט (2002) • בראד גארט (2003) • דייוויד הייד פירס (2004) • בראד גארט (2005) • ג'רמי פיבן (2006) • ג'רמי פיבן (2007) • ג'רמי פיבן (2008) • ג'ון קראייר (2009) • אריק סטונסטריט (2010) • טיי בארל (2011) • אריק סטונסטריט (2012) • טוני הייל (2013) • טיי בארל (2014) • טוני הייל (2015) • לואי אנדרסון (2016) • אלק בולדווין (2017) • הנרי וינקלר (2018) • טוני שלהוב (2019) • דן לוי (2020) • ברט גולדשטיין (2021) • ברט גולדשטיין (2022) • אבון מוס-בכרך (2023) • אבון מוס-בכרך (2024) | |
| פרס פטל הזהב לשחקן המשנה הגרוע ביותר | ||
|---|---|---|
| 1980–1999 | ג'ון אדמס / לורנס אוליבייה (1980) • סטיב פורסט (1981) • אד מקמהון (1982) • ג'ים נאבורס (1983) • ברוק שילדס (1984) • רוב לאו (1985) • ג'רום בנטון (1986) • דייוויד מנדנהול (1987) • דן אקרויד (1988) • כריסטופר אטקינס (1989) • דונלד טראמפ (1990) • דן אקרויד (1991) • טום סלק (1992) • וודי הרלסון (1993) • או. ג'יי. סימפסון (1994) • דניס הופר (1995) • מרלון ברנדו (1996) • דניס רודמן (1997) • ג'ו אסטרחס (1998) • אחמד בסט (1999) | |
| 2000–2019 | ברי פפר (2000) • צ'רלטון הסטון (2001) • היידן כריסטנסן (2002) • סילבסטר סטאלון (2003) • דונלד רמספלד (2004) • היידן כריסטנסן (2005) • מ. נייט שאמלאן (2006) • אדי מרפי (2007) • פירס ברוסנן (2008) • בילי ריי סיירוס (2009) • ג'קסון ראת'בון (2010) • אל פצ'ינו (2011) • טיילור לאוטנר (2012) • ויל סמית' (2013) • קלסי גראמר (2014) • אדי רדמיין (2015) • ג'סי אייזנברג (2016) • מל גיבסון (2017) • ג'ון סי. ריילי (2018) • ג'יימס קורדן (2019) | |
| 2020–הווה | רודי ג'וליאני (2020/21) • ג'ארד לטו (2021) • טום הנקס (2022) • סילבסטר סטאלון (2023) | |
| בקרת זהויות |
|
|---|