ישיבת חיי עולם
 | |
| בניין הישיבה שתוכנן על ידי אדריכל נתן ברין | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות | העדה החרדית, יהדות חסידית |
| תקופת הפעילות | 1886–הווה (כ־138 שנים) |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
  | |
חיי עולם (שם מלא: חיי עולם - תלמוד תורה ישיבה ובית תבשיל ליתומים) הוא מוסד תורני חסידי ירושלמי שהוקם במחצית השנייה של המאה ה-19.
תולדות המוסד
[עריכת קוד מקור | עריכה]"ישיבת חיי עולם" הוקמה בי' בתמוז ה'תרמ"ו (1886) בעיר העתיקה בירושלים על ידי מספר רבנים חסידיים, רבי יצחק דוד בידרמן, בנו של רבי משה מלעלוב ואחיינו רבי דוד בידרמן, האדמו"ר מלעלוב. ובתמיכת רבי יהושע מקוטנא, וחתנו רבי חיים אלעזר וקס.
הישיבה היא המקבילה החסידית בירושלים לישיבת עץ חיים ("תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים") של הפרושים, הוותיקה יותר, שהוקמה 45 שנים קודם לכן בידי הרב שמואל סלנט.
ראש הישיבה הראשון היה רבי בנימין יהודה לייב ברנשטיין, חתנו של רבי יצחק דוד בידרמן.
הישיבה נוסדה במקורה בעיר העתיקה ולמשך תקופה עברה ממבנה למבנה בשכירות, ולבסוף קנתה מבנה ברחוב מעלה חלדיה ברובע המוסלמי מול שוק הכותנים. מאז שנות השמונים של המאה העשרים שוכנת במבנה זה ישיבת שובו בנים של חסידי אליעזר ברלנד שהשתלטו עליה באופן לא חוקי[1]. בעקבות שורת אירועים וביניהם רעידת האדמה בשנת תרפ"ז (1927) שהזיקה קשות למבנה ומאורעות תרפ"ט (1929) נרכש עבור הישיבה מגרש בשולי שכונת אחווה ("כיכר השבת" של ימינו) ובשנת ה'תרצ"ג (1933) עברה הישיבה הגדולה למשכנה החדש.
עם השנים נסגרה הישיבה ונשאר רק כולל אברכים ותלמוד תורה ששימש בעיקר את החסידים מהיישוב הישן, הקשורים לעדה החרדית. בבניין הישיבה יש בית כנסת של חסידות ראדזין, בית כנסת של חסידי אשלג הירושלמים, ממשפחות מינצברג ולמברגר ואולם שמחות.
רמ"א
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-90 החלו מנהלי המוסד לקחת תקציבים ממשלתיים לתלמוד תורה. חלק מההורים הוציאו את ילדיהם מהמוסד ועסקני העדה החרדית פתחו להם תלמוד תורה חדש בשם "חיי עולם המקורית" (לימים 'מוסדות רמ"א' בנשיאות הרב משה אריה פריינד). התלמוד תורה החדש השתכן במשך מספר שנים בבניין של קרטשניף סיגט תחת חסותו של רבי צבי הירש רוזנבוים. כיום שוכנים מוסדות רמ"א בשכונת גוש 80.
ראשי הישיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב בנימין יהודה לייב ברנשטיין
- הרב ירוחם פישל יהושע ברנשטיין (-כ"ט בחשוון ה'תש"ט)
- הרב נפתלי צבי שמרלר (ה'ת"ש-כ"ה בסיוון ה'תש"ח)
- הרב דב בריש וידנפלד (ה'תש"ח-ה'תשכ"ו)
- הרב חייקל מילצקי
- הרב שלמה שרייבר
- הרב אהרן ברנשטיין
- הרב משה ברנשטיין
מבוגרי הישיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האדמו"ר רבי פינחס מנחם אלתר מגור, בעל "פני מנחם"
- האדמו"ר רבי ישראל מרדכי טברסקי מרחמסטריווקה
- הרב שלמה בנימין אשלג
- הרב שמואל אלעזר היילפרין
- הרב לוי יצחק הלפרין
- הרב משה יאיר וינשטוק
- הרב שמואל אבידור הכהן
- הרב מרדכי פרום
- הרב משה חיים שמרלר
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, עמ' 412, באתר "כותר"
- שבתי זכריה, שלישי - קורות הישיבה הגדולה "חיי עולם" ברחוב חברון, ירושלים הבלתי נודעת: פרקים בתולדות היישוב היהודי בעיר העתיקה בדורות האחרונים, בית אל: ספריית בית אל, 1998, עורך: חגי הוברמן, עמ' 75–106
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ע' פרייד, ישיבת „חיי עולם” ומוסדותיה (רשמי ביקור), הפרדס, שנה כ"ח חוברת ב', חשוון תשי"ד, עמ' 47–48 (באתר HebrewBooks)
- מוסדות הראשיים, ותיקים צבוריים והמפורסמים „חיי עולם” בירושלים, הפרדס, שנה כ"ח, חוברת א', תשרי תשי"ד, עמ' 30–31 (באתר HebrewBooks)
- תורת הבית, דו"ח פעולות המוסד והיסטוריה בהוצאת הישיבה, ירושלים ה'תרפ"ט (1929), באתר היברובוקס
- אוסף פשקווילים נגד "ישיבת חיי עולם", באתר ארכיון הספרייה הלאומית(הקישור אינו פעיל)
תלמוד תורה וישיבת חיי עולם (ירושלים), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שבתי זכריה, ירושלים הבלתי נודעת: פרקים בתולדות היישוב היהודי בעיר העתיקה בדורות האחרונים, עריכה: חגי הוברמן, בית אל, ספריית בית אל, 1998 עמ' 105
