ברק בכר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 116: שורה 116:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


{{מאמני ליגת העל בכדורגל}}
{{מאמני הפועל באר שבע}}
{{מאמני הפועל באר שבע}}
{{מאמני אלופת ליגת העל בכדורגל}}
{{מאמני אלופת ליגת העל בכדורגל}}

גרסה מ־16:23, 8 ביולי 2020

ברק בכר
מידע אישי
לידה 21 בספטמבר 1979 (בן 44)
צרופה ישראלישראל ישראל
גובה 1.70 מטר
עמדה מגן ימני
מועדוני נוער
1993 - 1998 מ.כ. נווה יוסף
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1998–2002
2002–2004
2004–2011 		הכח רמת גן
הפועל פתח תקווה
עירוני קריית שמונה
50 (0)
156 (2)
קבוצות כמאמן
2011–2012
2012–2015
2015–2020
2020– 		עירוני קריית שמונה (עוזר מאמן)
עירוני קריית שמונה
הפועל באר שבע
מכבי חיפה
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ברק בכר בראיון לתקשורת, 2016
בכר, 2017

ברק בכר (נולד ב-21 בספטמבר 1979) הוא כדורגלן עבר ישראלי אשר שיחק בעמדת המגן הימני, וכיום מאמן מכבי חיפה מליגת העל.

ביוגרפיה

בכר נולד במושב צרופה לאב יליד טורקיה ולאם ילידת ישראל, והוא אחיינו של רחבעם זאבי[1]. בכר החל לשרת בצה"ל, אך שוחרר מן השירות הצבאי לאחר שריצה עונש של 70 ימי מחבוש בכלא צבאי[2]. על נסיבות שחרורו מצה"ל סיפר: "אם לא הייתי משתחרר מהצבא בזמנו לא הייתי היום שחקן כדורגל. שובצתי ליחידה קרבית בחיל השריון וביקשתי בבקו"ם שיעבירו אותי לטירונות 02 ולעשות שירות של ספורטאי, אבל לא היה עם מי לדבר, לכן לא נותרה לי ברירה"[1]. ב-27 במרץ 2017 גויס לשירות מילואים במחלקת כושר קרבי בצה"ל, לפרויקט של חינוך לספורט[3].

קריירה ככדורגלן

בכר החל לשחק כדורגל בגיל 14 במחלקת הנוער של מ.כ. נווה יוסף. בעונת 1998/1999 החל את קריירת הבוגרים בהכח רמת גן, במדיה שיחק ארבע עונות, במהלכן זכה בגביע הטוטו של ליגת המשנה. בעונת 2002/2003 חתם בהפועל פתח תקווה מליגת העל, במדיה שיחק שתי עונות, במהלכן ערך 50 הופעות.

בעונת 2004/2005 חתם בכר בעירוני קריית שמונה מהליגה הלאומית. בעונת 2006/2007 סייע לקריית שמונה לזכות בגביע הטוטו של ליגת המשנה ולעלות לליגה העל לראשונה בהיסטוריה. בעונת 2010/2011 שיחק במדי הקבוצה בליגת העל וזכה עמה בגביע הטוטו, ובסיום העונה הודיע על פרישה ממשחק פעיל. בסך הכך ערך בכר 156 הופעות ב-6 העונות בקרית שמונה, כשבמהלכן כבש שני שערים.

בכר זומן לנבחרת ישראל באוקטובר 2008 על ידי המאמן דרור קשטן, לקראת המשחקים נגד לוקסמבורג ולטביה במסגרת מוקדמות מונדיאל 2010, אך מכיוון שלא השלים את שירותו הצבאי זימונו בוטל[4].

קריירה כמאמן

את עונת 2011/2012 החל בכר כעוזר המאמן של רן בן שמעון בקבוצה הבוגרת של עירוני קריית שמונה, ובהמשך העונה מונה גם למאמן קבוצת הנוער שלה[5]. בסוף אותה עונה זכתה הקבוצה הבוגרת באליפות ראשונה בתולדותיה.

בעונת 2012/2013 המשיך רק בקבוצה הבוגרת כעוזרו של גילי לנדאו, אך עם פיטוריו של לנדאו לאחר המחזור החמישי בליגה מונה בכר למאמן הראשי של עירוני קריית שמונה. בהמשך העונה העפיל עם הקבוצה לגמר גביע המדינה, ובעונת 2013/2014 זכה עם הקבוצה בגביע, לאחר ניצחון 1–0 במשחק הגמר על מכבי נתניה. לקראת סיום עונת 2014/2015 פוטר בכר מתפקידו לאחר שניהל משא ומתן על מנת לחתום בקבוצת הפועל באר שבע[6].

ב-24 במאי 2015, לקראת עונת 2015/2016, חתם בכר בהפועל באר שבע. במאי 2016 זכה עם הקבוצה באליפות ראשונה לאחר 40 שנה, כשהוא המאמן הצעיר ביותר שזוכה בתואר מזה 37 שנים, מאז הוביל ניסים בכר את מכבי תל אביב לאליפות בעונת 1978/1979. בעונת 2016/2017 זכה עם הפועל באר שבע בתואר אלוף האלופים לאחר ניצחון 4–2 על מחזיקת הגביע מכבי חיפה[7]. בעונה זו התמודד עם באר שבע במוקדמות ליגת האלופות, ובשלב הפלייאוף הודחה הקבוצה מול סלטיק וכתוצאה מכך נשרה לשלב הבתים של הליגה האירופית, אותו סיימה הקבוצה במקום השני והעפילה לשלב 32 האחרונות. ב-28 בדצמבר 2016 זכה בכר עם הפועל באר שבע בגביע הטוטו לאחר ניצחון 4–1 על עירוני קריית שמונה במשחק הגמר[8].

במאי 2017 הוביל בכר את הפועל באר שבע לזכייה שנייה ברציפות באליפות. ביוני 2017 בחר בו המגזין האנגלי FourFourTwo (אנ') במקום ה-46 מבין 50 מאמני הכדורגל הטובים בעולם לשנת 2017[9][10].

בעונת 2017/2018 הוביל את הקבוצה לזכייה באליפות שלישית ברציפות, והפך למאמן השני הכי צעיר שזוכה בשלוש אליפויות, שני רק למשה פוליאקוב שעשה זאת בעודו בן 28 בשנת 1938[11].

ב-6 בינואר 2020 התפטר מתפקידו לאחר שהקבוצה הפסידה 0–1 להפועל תל אביב, צברה רק 29 נקודות מתוך 51 אפשריות והייתה במקום הרביעי. הוא ניהל 161 משחקים במדי הקבוצה, זכה ב-99 ניצחונות, סיים 35 משחקים בתיקו והפסיד ב-27 מקרים, כשהוא זוכה ב-68.7% הצלחה.[12]

ב-7 ביולי 2020, לאחר סיום עונת 2019/2020, מונה בכר למאמן מכבי חיפה.

בכר מתגורר בחולון. הוא נשוי ואב לשלושה.

תארים

כשחקן

הכח עמידר רמת גן
עירוני קריית שמונה

כמאמן

עירוני קריית שמונה
הפועל באר שבע

כעוזר מאמן

הפועל קריית שמונה

סטטיסטיקה כמאמן

הנתונים מתייחסים למשחקי ליגה בלבד, נכון ל-6 בינואר 2020

קבוצה התחלה סיום סך הכל
משחקים ניצחון תיקו הפסד אחוז הצלחה %
הפועל קריית שמונה 3 באוקטובר 2012 14 במאי 2015 100 47 30 23 57.00
הפועל באר שבע 24 במאי 2015 6 בינואר 2020 161 99 35 27 68.74
מכבי חיפה 7 ביולי 2020
סך הכל 261 146 65 50 64.24

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברק בכר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 ‫עדי סרדס, ברק בכר: מוצדק לא לזמן שחקנים שהשתמטו, באתר ynet, 6 באוקטובר 2008
  2. ^ מוטי פשכצקי, ‏חושב קדימה: בכר פועל על מנת להשלים שירות בצה"ל, באתר ערוץ הספורט, 17 באוקטובר 2016
  3. ^ שי מוגילבסקי, ברק בכר יגויס למילואים: "שמח שיש לי הזדמנות לתקן", באתר ynet, 27 במרץ 2017
  4. ^ ‫עדי סרדס ואיזי עין דור, בגלל שלא השלים צבא: זימונו של ברק בכר בוטל, באתר ynet, 5 באוקטובר 2008
  5. ^ יובל זיגדון, "יחסית למאמן חדש אני מרגיש שעברתי המון", אתר גולר, 13 במרץ 2012
  6. ^ שמעון אלבז, בכר פוטר מעירוני ק"ש, בדרך לבאר-שבע, באתר ynet, 14 במאי 2015
  7. ^ מחשמלת: הפועל באר שבע זכתה ב"אלוף האלופים", באתר ספורט5, 11 באוגוסט 2016
  8. ^ הפועל באר שבע זכתה בגביע הטוטו אחרי 4–1 על הפועל קריית שמונה, באתר וואלה!, ‏28 בדצמבר 2016
  9. ^ FourFourTwo’s 50 Best Football Managers in the World 2017: 50-46, באתר FourFourTwo, ‏ 19 ביוני 2017
  10. ^ כבוד: ברק בכר במקום ה-46 במאמני העונה של מגזין 'פור פור טו', באתר וואלה!‏, 20 ביוני 2017
  11. ^ להיות באמת המיוחד: ברק בכר ינפץ את תקרות הזכוכית בכדורגל הישראלי, באתר וואלה!‏, 10 בספטמבר 2018
  12. ^ מוטי פשכצקי, ‏זעזוע בנגב: ברק בכר סיים את דרכו כמאמן באר שבע, באתר ערוץ הספורט, 6 בינואר 2020


מאמני ליגת העל בכדורגל
רובי קין (מכבי תל אביב) • מסאי דגו (מכבי חיפה) • אליניב ברדה (הפועל באר שבע) • רוני לוי (הפועל חיפה) • שרון מימר (מכבי בני ריינה) • סלובודאן דראפיץ' (בני סכנין) • זיו אריה (הפועל ירושלים)
רן קוז'וך (מכבי פתח תקווה) • מרקו בלבול (מכבי נתניה) • חיים סילבס (הפועל חדרה) • יוסי אבוקסיס (הפועל תל אביב) • ברק יצחקי (בית"ר ירושלים) • אלי לוי (מ.ס. אשדוד) • בני לם (הפועל פתח תקווה)
מאמני הפועל באר שבע
עזרן (1955–1957) • דבורין (1957–1958) • דבורין, גיבונס (1958–1959) • מור (1959–1961) • ר. שרף, מור (1961–1962) • מור (1962–1964) • מילושביץ' (1964–1965) • סטנקוביץ' (1965–1966) • מור (1966–1968) • סטפנוביץ', ליטבק (1968–1969) • מנצ'ל (1969–1970) • ליטבק (1970–1972) • פוקס (1972–1974) • לבקוביץ' (1974–1976) • פוקס, עופר (1976–1977) • עופר (1977–1979) • לבקוביץ' (1979–1980) • עופר (1980–1981) • שנהר (1981–1983) • עופר (1983–1984) • רוזן, דקל (1984–1985) • סטלמך (1985–1986) • ברגיג, בר-נור (1986–1987) • נ. בכר (1987–1988) • נ. בכר, שנהר (1988–1989) • שנהר, ח. כהן, בן דור, עופר (1989–1990) • עופר (1990–1992) • חדד (1992–1994) • שבצ'נקו (1994–1995) • שבצ'נקו, חדד, גוטמן (1995–1996) • גוטמן (1996–1997) • עופר, טבק, דקל (1997–1998) • פייגנבוים, לנדאו (1998–1999) • עופר, איוניר, לחמן (1999–2000) • לחמן, ש. שרף, דקל (2000–2001) • קדוש (2001–2003) • גוטמן (2003–2004) • גוטמן, א. כהן, קדוש (2004–2005) • לוין, בן שאנן, בלבול (2005–2006) • לנדאו (2006–2007) • בלבול, לנדאו (2007–2008) • ג. לוי (2008–2009) • עזורי, חדד (2009–2010) • קלינגר (2010–2011) • קלינגר, ג. לוי (2011–2012) • א. לוי (2012–2015) • ב. בכר (2015–2020) • אבוקסיס (2020–2021) • ר. לוי (2021–2022) • ברדה (2022–)
מאמני הקבוצה הזוכה באליפות ישראל בכדורגל
1950: בית הלוי • 1952: בית הלוי • 1954: בית הלוי • 1955: וארון • 1956: בית הלוי • 1957: יאזבנצ'יק • 1958: טסלר • 1959: גיבונס • 1960: גיבונס • 1961: מולנר • 1962: יובנוביץ' • 1963: יובנוביץ' • 1964: שוייצר • 1965: שניאור • 1966: שוייצר • 1968: חליבנר • 1969: רוזנבוים • 1970: שוייצר • 1971: שוייצר • 1972: שניאור • 1973: שפיגל • 1974: רדלר • 1975: לבקוביץ' • 1976: לבקוביץ' • 1977: גרונדמן • 1978: פרלמן • 1979: ניסים בכר • 1980: גרונדמן • 1981: שוייצר • 1982: קשטן • 1983: שפיגלר • 1984: שרף • 1985: שרף • 1986: שוייצר • 1987: קשטן • 1988: שניאור • 1989: לבקוביץ' • 1990: שפיגל • 1991: שרף • 1992: גרנט • 1993: קשטן • 1994: שפיגל • 1995: גרנט • 1996: קשטן • 1997: אלי כהן (השריף) • 1998: קשטן • 1999: גוטמן • 2000: קשטן • 2001: גרנט • 2002: גרנט • 2003: קלינגר • 2004: רוני לוי • 2005: רוני לוי • 2006: רוני לוי • 2007: מזרחי • 2008: שום • 2009: אלישע לוי • 2010: גוטמן • 2011: אלישע לוי • 2012: בן שמעון • 2013: גארסיה • 2014: סוזה • 2015: אייסטאראן • 2016: ברק בכר • 2017: ברק בכר • 2018: ברק בכר • 2019: איביץ' • 2020: איביץ' • 2021: ברק בכר • 2022: ברק בכר • 2023: ברק בכר
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ברק_בכר&oldid=28632201"