אביטל (דמות מקראית) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־13:50, 13 באפריל 2022

אביטל היא דמות מקראית המופיעה בספר שמואל, אחת מנשותיו של דוד המלך.

לא מסופר בתנ"ך על נסיבות נישואיהם של דוד ואביטל והיא מוזכרת רק כאימו של שפטיה בספר שמואל ב:

וְהַחֲמִישִׁי שְׁפַטְיָה בֶן אֲבִיטָל.

— ספר שמואל ב', פרק ג', פסוק ד'

התגוררה עם דוד בחברון. כפי הנראה הייתה ילידת חברון, שכן לא הוזכר בפסוק מקום מגוריה הקודם, בניגוד לנשים אחרות באותו פסוק.^[1]

המשכיות זרעה

בגמרא מובאת מסורת על פיה: ”רבי אתי משפטיה בן אביטל”^[2], דהיינו שרבי יהודה הנשיא היה מצאצאיה. מסורת אחרת גורסת שרבי חייא הוא מצאצאי אביטל: "אמר רבי לוי: מגילת יוחסין מצאו בירושלים, וכתוב בה: הלל - מדוד, רבי חייא רבה - משפטיה בן אביטל."^[3]

עם זאת, מסורת זו יוצרת קושי עם עובדת השמדת כל זרע המלוכה בידי עתליה, כפי המתואר בספר מלכים^[4], ומסורת לפיה צאצאי יואש (מלך יהודה) הם היחידים שנותרו מזרע דוד המלך, והם היו מבניה של בת שבע ולא מבני אביטל. הסבר אחד המתייחס לסתירה זו מסביר כי צאצאי דוד שכלו הם הזכרים, אבל הנקבות שהיו בזמן עתליה לא נהרגו בידי עתליה, ועל כן נותרו לאביטל צאצאים לאחר תקופת עתליה^[5] כיום, במגילת היוחסין של משפחת דנינו המייחסת אותם לרמב"ם כתוב לבסוף: "דהוא מן זר"ק די הלל הזקן די הוא נין ונכד וזר"ק די שפטיה בן אביטל אשת דוד מלך ישראל חי וקיים..."

הנצחתה

על שמה רחוב בתל אביב^[6]. ייתכן ששמה הוא המקור לשם היישוב אביטל שבחבל תענך.^[7]

הערות שוליים

[1] דעת מקרא

[2] תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ס"ב, עמוד ב'.

[3] בראשית רבה, פרשה צ"ח, פסקה ח'.

[4] ספר מלכים ב', פרק י"א, פסוק א'

[5] חקרי לב, אורח חיים סימן יח

[6] רחוב אביטל במדריך הרחובות של תל אביב

[7] אודות אביטל

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 התגוררה עם דוד [[חברון|בחברון]]. כפי הנראה הייתה ילידת חברון, שכן לא הוזכר בפסוק מקום מגוריה הקודם, בניגוד לנשים אחרות באותו פסוק.{{הערה|[[דעת מקרא]]}}
-.
 ==המשכיות זרעה==
-ב[[תלמוד בבלי|גמרא]] מובאת מסורת על פיה: {{ציטוטון|רבי אתי משפטיה בן אביטל}}{{הערה|1=[[מסכת כתובות]] דף סב עמוד ב}}, דהיינו ש[[רבי יהודה הנשיא]] היה מצאצאיה. מסורת אחרת גורסת ש[[רבי חייא]] הוא מצאצאי אביטל: "אמר [[רבי לוי]]: [[גנאלוגיה|מגילת יוחסין]] מצאו בירושלים, וכתוב בה: [[הלל הזקן|הלל]] - מדוד, רבי חייא רבה - משפטיה בן אביטל."{{הערה|בראשית רבה צ"ח, ח'}}
+ב[[תלמוד בבלי|גמרא]] מובאת מסורת על פיה: {{ציטוטון|רבי {{מונחון|אתי|בא}} משפטיה בן אביטל}}{{הערה|1={{בבלי|כתובות|סב|ב}}.}}, דהיינו ש[[רבי יהודה הנשיא]] היה מצאצאיה. מסורת אחרת גורסת ש[[רבי חייא]] הוא מצאצאי אביטל: "אמר [[רבי לוי]]: [[גנאלוגיה|מגילת יוחסין]] מצאו בירושלים, וכתוב בה: [[הלל הזקן|הלל]] - מדוד, רבי חייא רבה - משפטיה בן אביטל."{{הערה|{{מדרש רבה|בראשית|צח|ח}}.}}
 עם זאת, מסורת זו יוצרת קושי עם עובדת השמדת כל זרע המלוכה בידי [[עתליה]], כפי המתואר ב[[ספר מלכים]]{{הערה|{{תנ"ך|מלכים ב|יא|א}}}}, ומסורת לפיה צאצאי [[יואש (מלך יהודה)]] הם היחידים שנותרו מזרע [[דוד]] המלך, והם היו מבניה של [[בת שבע]] ולא מבני אביטל. הסבר אחד המתייחס לסתירה זו מסביר כי צאצאי דוד שכלו הם הזכרים, אבל הנקבות שהיו בזמן [[עתליה]] לא נהרגו בידי עתליה, ועל כן נותרו לאביטל צאצאים לאחר תקופת עתליה{{הערה|[[חקרי לב]], אורח חיים סימן יח}}
-במגילת היוחסין הידועה של שושלת דנינו מופיע כי הם צאצאי הרמב״ם עם פירוט מלא של שרשרת הדורות ועל הרמב״ם מצוין שהוא: ״ דהוא מן זר"ק די הלל הזקן די הוא נין ונכד וזר"ק די שפטיה בן אביטל אשת דוד מלך ישראל חי וקיים...״
+כיום, במגילת היוחסין של משפחת [[דנינו]] המייחסת אותם ל[[רמב"ם]] כתוב לבסוף: "דהוא מן {{מונחון|זר"ק|זרע קודש}} די הלל הזקן די הוא נין ונכד וזר"ק די שפטיה בן אביטל אשת דוד מלך ישראל חי וקיים..."
 ==הנצחתה==