ניר עם

ניר עם
	חצר ניר עם, 1950
מדינה	ישראל
מחוז	הדרום
מועצה אזורית	שער הנגב
גובה ממוצע	‎116 מטר
תאריך ייסוד	1943
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022
- אוכלוסייה	726 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎6.1% בשנה
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת מערב הנגב רגילה) ניר עם31°31′11″N 34°34′48″E / 31.5198534857768°N 34.5799175872458°E מפת היישובים של מועצה אזורית שער הנגב; באדום - ניר עם; בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2019	8 מתוך 10
	http://www.nir-am.co.il

נִיר עַם הוא קיבוץ בנגב הצפוני-מערבי, ממערב לשדרות, המשתייך לתנועה הקיבוצית.

שם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה^{[דרושה הבהרה]} נקרא היישוב על שם בית חאנון שעל קרקעותיה הוא הוקם. בשנת 1943 נקבע שם המקום כ"שדמות"^[3]^[4]. בשנת 1946 הוסב שם היישוב ל"ניר עם", כסמל ל"ניר של חלוצי העם המפלסים דרך להתיישבות המוני ישראל באזור רחב ידיים זה"^[5].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ הוקם בט"ו בשבט 1943^[4] על ידי קבוצת "ניר חיים"^[6], חברי ארגון גורדוניה שעלו מבסרביה^[7], והתגבשו בגבעת הקיבוצים ליד רחובות ולאחר מכן ליד קריית ביאליק^[8]^[9]. בשנים שלאחר מכן הצטרפו לקיבוץ גם עולים מארגנטינה ומצרפת.

הקיבוץ הוקם על אדמות מבית חאנון שרכישתן החלה על ידי משה סמילנסקי בשנות ה-30^[10], והושלמה על ידי הקרן הקיימת בתחילת שנות ה-40. הנקודה יועדה לקבוצת אברהם של הקיבוץ הדתי^[11], אולם בנובמבר 1942 שוכנעה קבוצת אברהם להתיישב בכפר עציון^[12] שיישובה נחשב לדחוף יותר, והנקודה הועברה לידי קבוצת ניר חיים.

קרן היסוד חפר במקום באר לאספקת מים^[13]. קידוחים באזור ניר עם שימשו מקור לקו המים שהונח בשנת 1947 וסיפק מים ל-11 הנקודות בנגב, שהוקמו במוצאי יום הכיפורים תש"ז^[14].

מפעל מכסף לייצור סכו"ם נרכש על ידי הקיבוץ בשנת 1961 ומאז הוא פועל בבעלותו.

בקיבוץ נמצא מוזיאון המים והביטחון בנגב, המתאר את פרשת מציאת המים באזור ועמידת המקום במלחמת העצמאות. בקרבת המוזיאון נמצא מאגר המים ניר עם של חברת מקורות.

ליד ניר עם נמצאת גבעת תצפית לעבר רצועת עזה ועליה פסל מתכת של פרש וסוסו. הפסל הוקם בשנת 2002 לזכר שומר השדות יעקב (ינצ'יק) גברי חבר קיבוץ ניר עם, על ידי בנו ונכדו. במבצע עופרת יצוקה, כשכתבי החוץ לא הורשו להיכנס לרצועה, הם שידרו את כתבותיהם מגבעה זו.

בשנת 2014 במהלך מבצע "צוק איתן" חדרו מחבלים לישראל ותכננו לפגע בקיבוץ ניר עם ובקיבוץ ארז הסמוך, צה"ל שלח כוח של בית הספר לקצינים, בהיתקלות נהרגו ארבעה קצינים ולוחמים^[15].

בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.^[16] בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתן לתושביו זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.^[17]

שטח הקיבוץ הוא כ-20,000 דונם.

קרב ניר עם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – קרב ניר עם

ב-7 באוקטובר 2023, במסגרת מתקפת הפתע על ישראל, תקפו כ-35 מחבלים המשתייכים לארגון הטרור הפלשתיני חמאס את הקיבוץ, בניסיון לבצע בו טבח ולחטוף אזרחים לעזה. כיתת הכוננות של הקיבוץ בהובלתה ופיקודה של רכזת הביטחון ענבל ליברמן הגנו על הקיבוץ והצליחה לבלום אותם יחד עם כוחות מג"ב וגולני.

חדר האוכל הראשון בקיבוץ ניר עם, 1945
מוזיאון המים של ניר עם
מוזיאון המים של ניר עם
בית התרבות הלא גמור
חדר האוכל הישן

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יטבת פייראיזן-וייל, "פחד מוות שבשגרה", ארץ אחרת 42, נובמבר-דצמבר 2007, עמ' 18–23.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא ניר עם בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של ניר עם
ניר עם, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
רקע
דף מידע על הקיבוץ באתר התנועה להתיישבות בנגב ובגליל
מלחמה על המים - מוזיאון המים בניר עם
מיכאל יעקובסון: סיבוב באנדרטה בקיבוץ ניר עם, באתר 'חלון אחורי', 23 בספטמבר 2020
עולים חדשים בקטיף הכותנה הראשון בישראל, בנגב, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
ניר עם (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
אוסף תצלומים מימי ראשית היישובים שדרות, נחל עוז, ניר עוז, ניר עם, נירים, מפלסים, בארי - באתר הארכיון הציוני, 19 באוקטובר 2023
"דור של לוחמים וחולמים" מאת ד"ר זאב זיוון באתר הארכיון הציוני, 25 בינואר 2024.
יעל אינגל, הפעוט שפונה מניר עם, פונה בשנית בגיל 78, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 2.11.2023

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
^ עברית כהלכה, דבר, 26 בספטמבר 1943
^ ¹ ² 39 נקודות-יישוב הוקמו בשנות המלחמה, משמר, 20 בספטמבר 1944
^ עין הנציב, יד מרדכי, ביתן אהרן, ניר עם, משגב עם, דבר, 14 באפריל 1946
^ מפה בהוצאת הקרן הקיימת, 1947, עם סימון הקיבוץ בשם 'שדמות (ניר חיים)', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
^ ניר עם - קיבוץ, באתר תנועת העבודה הישראלית
^ בדרך להתיישבות, דבר, 15 בינואר 1943
^ עוד יישוב בדרום, דבר, 2 בפברואר 1943
^ היהודים קונים קרקעות?, העם, 29 במרץ 1931
מישיבות לשכת הוה"פ הערבי, הארץ, 3 באפריל 1931
הוה"פ הערבי דן בקרקעות, דבר, 3 באפריל 1931
^ בית חנון שבדרום, הארץ, 11 בינואר 1943
^ יוסי כץ, יצירת הגוש ההתיישבותי הדרומי של הקיבוץ הדתי, 1947-1943: פרק בהיאחזותו של הקיבוץ הדתי בספר ארץ־ישראל, עיונים בתקומת ישראל 6, 1996, עמ' 202-225
^ פעולה גוברת של קרן היסוד בשדה ההתישבות החקלאית, משמר, 25 בפברואר 1945
^ צנור המים בנגב, משמר, 10 באפריל 1947
^ תיעוד: הדקות שאחרי הקרב בניר עם, באתר www.israelhayom.co.il
^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו חוברות ניכויים חודשיות - לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה, באתר של רשות המיסים

[U-1] ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.

[ESHKOL-2] הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019

[3] עברית כהלכה, דבר, 26 בספטמבר 1943

[משמר44-4] ¹ ² 39 נקודות-יישוב הוקמו בשנות המלחמה, משמר, 20 בספטמבר 1944

[5] עין הנציב, יד מרדכי, ביתן אהרן, ניר עם, משגב עם, דבר, 14 באפריל 1946

[6] מפה בהוצאת הקרן הקיימת, 1947, עם סימון הקיבוץ בשם 'שדמות (ניר חיים)', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור

[7] ניר עם - קיבוץ, באתר תנועת העבודה הישראלית

[8] בדרך להתיישבות, דבר, 15 בינואר 1943

[9] עוד יישוב בדרום, דבר, 2 בפברואר 1943

[10] היהודים קונים קרקעות?, העם, 29 במרץ 1931
מישיבות לשכת הוה"פ הערבי, הארץ, 3 באפריל 1931
הוה"פ הערבי דן בקרקעות, דבר, 3 באפריל 1931

[11] בית חנון שבדרום, הארץ, 11 בינואר 1943

[12] יוסי כץ, יצירת הגוש ההתיישבותי הדרומי של הקיבוץ הדתי, 1947-1943: פרק בהיאחזותו של הקיבוץ הדתי בספר ארץ־ישראל, עיונים בתקומת ישראל 6, 1996, עמ' 202-225

[13] פעולה גוברת של קרן היסוד בשדה ההתישבות החקלאית, משמר, 25 בפברואר 1945

[14] צנור המים בנגב, משמר, 10 באפריל 1947

[15] תיעוד: הדקות שאחרי הקרב בניר עם, באתר www.israelhayom.co.il

[16] תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964

[17] בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו חוברות ניכויים חודשיות - לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה, באתר של רשות המיסים

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

ניר עם
חצר ניר עם, 1950
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	הדרום
מועצה אזורית	שער הנגב
גובה ממוצע^[1]	‎116 מטר
תאריך ייסוד	1943
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022^[1]
- אוכלוסייה	726 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎6.1% בשנה
מפת מיקום מפה דינמית (למפת מערב הנגב מוגדלת) ניר עם (למפת מערב הנגב רגילה) ניר עם (למפת ישראל רגילה) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום ניר עם (למפת ישראל מוגדלת) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום ניר עם 31°31′11″N 34°34′48″E / 31.5198534857768°N 34.5799175872458°E מפת היישובים של מועצה אזורית שער הנגב באדום - ניר עם בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול^{לשנת 2019^[2]}	8 מתוך 10
http://www.nir-am.co.il