גלריית תמונות נבחרות של פורטל השואה
לעריכת סדרות התמונות לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".
המגורש , הידוע גם בשם האסיר הגוסס , פסל ברונזה מעשה ידיה של הפסלת היהודייה -צרפתייה פרנסואז סַלמון , ניצולת מחנות אושוויץ וראוונסבריק . הפסל, שהוצב ב-1965 באתר הזיכרון במחנה הריכוז נוֹיֶנגָמֶה , מתאר אסיר "מוּזֶלְמָן " על סף מותו. מחנה נוינגמה הוקם על ידי האס אס בסמוך לעיר המבורג שבגרמניה ב-1938 ופעל עד 1945. המחנה לא שימש כאתר השמדה , אך מתוך 100,000 האסירים ששהו בו נספו כ-55,000, עקב התנאים הבלתי אנושיים ששררו במחנה, ובהם עבודת פרך , רעב , תנאים לא-היגייניים , אלימות רבה מצד השומרים, ולקראת סוף המלחמה צעדות מוות . כיום מוצבים במקום מספר אנדרטות ואתרי זיכרון להנצחת קרבנות השואה .
האנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו בברלין , היא יד זיכרון המנציחה את זכר היהודים שנרצחו בשואה .
האנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו היא יד זיכרון המוצבת בברלין סמוך לשער ברנדנבורג , המנציחה את זכר היהודים שנרצחו בשואה . האנדרטה תוכננה על ידי האדריכל פיטר אייזנמן ונחנכה בשנת 2005 . האנדרטה משתרעת על שטח של 19,000 מ"ר והיא עשויה מ-2,711 קוביות בטון , המסודרות בתבנית משבצות על גבי מישור משופע, בדומה לקברים בבית עלמין .
חייל אמריקאי מטפל בניצולה במחנה הריכוז בוכנוואלד . חיילי ה-SS פינו מבוכנוואלד לדכאו את כל האסירים שיכלו לצעוד, והשאירו רק את האסירים הגוססים במחנה. צילום צבא ארצות הברית מ-26 באפריל 1945.
טלאי צהוב : יהודים חויבו לענוד טלאי או סרט זרוע שעליו מגן דוד והכיתוב "יהודי", וגודלו עשרה סנטימטרים לפחות. יהודים שלא ענדו את הטלאי היו צפויים לעונשי קנס, מאסר ואף ירי.
גופותיהם של מאות אסירים בחצר מחנה הריכוז דורה-מיטלבאו ליד נורדהאוזן . בתמונה נראות פחות ממחצית הגופות של האסירים שמתו ברעב או ביריות אנשי הגסטפו.
היכל השמות שבמוזיאון יד ושם . בהיכל מרוכזים שמותיהם של כל קורבנות השואה שהגיעו לידי המוזיאון, בדרך כלל בעקבות גביית עדות מניצולים . מרכז המבנה הוא אתר זיכרון המורכב מחרוט גדול, שעליו פזורים מאות תצלומי פנים של קורבנות השואה הנראים לצופה מלמעלה, כשלמטה נראית האדמה החשופה.
טבלה המתארת את החלוקה הגזעית בגרמניה על פי חוקי נירנברג . בעמודה האמצעית: מישלינגה מדרגה ראשונה; בעמודה השנייה משמאל: מישלינגה מדרגה שנייה.
הבור הגדול בבית הקברות היהודי בוורשה, אליו הוטלו גופות המתים בלא קבורה.
אנדרטה לבית הכנסת של גטינגן שנשרף בליל הבדולח .
אנדרטה לבית הכנסת של גטינגן שנשרף בליל הבדולח .
אסירים במחנה הריכוז בוכנוואלד לאחר שחרורה בידי הצבא האמריקאי. האסיר השביעי משמאל בשורה השנייה הוא אלי ויזל .
אסירים במחנה הריכוז בוכנוואלד לאחר שחרורה בידי הצבא האמריקאי. האסיר השביעי משמאל בשורה השנייה הוא אלי ויזל .
המוזיאון היהודי של ברלין - מבנה שתוכנן על ידי האדריכל דניאל ליבסקינד בגישת הדה-קונסטרוקטיביזם .
המוזיאון היהודי של ברלין הוא מוזיאון הסוקר את תולדות יהודי ברלין מראשית התיישבותם בעיר, בשואה ועד לימינו. מבנה המוזיאון תוכנן על ידי האדריכל דניאל ליבסקינד בגישת הדה-קונסטרוקטיביזם . התאורה הייחודית מדגישה את הזווית החדה של צומת הדרכים בתצלום, המסמלת את הסלקציה בכניסה למחנות, הבחירה בין ההשמדה לבין החיים במחנות ריכוז .
תמונת הילד היהודי המרים ידיו עם חיסול גטו ורשה
תמונת הילד היהודי המרים ידיו עם חיסול גטו ורשה היא מהתמונות המפורסמות של שואת יהודי אירופה . התמונה צולמה במסגרת דו"ח שטרופ , שחיבר הקצין הנאצי יירגן שטרופ למפקדו היינריך הימלר בעקבות חיסול הגטו. את התמונה צילם פרנץ קונרד, צלמו האישי של שטרופ. התמונה צולמה בסוף אפריל או בתחילת מאי 1943 .
משה בן יצחק הגרמן יחף ומושפל על ידי שוטרים גרמניים בכיכר השוק באולקוש (פולין ), באירועי "יום רביעי העקוב מדם", 31 ביולי 1940 , כשברקע שוכבים יהודים שהוכו ועונו.
משה בן יצחק הגרמן יחף ומושפל על ידי שוטרים גרמניים בכיכר השוק באולקוש (פולין ), באירועי "יום רביעי העקוב מדם " (31 ביולי 1940 ), כשברקע שוכבים יהודים שהוכו ועונו.
נעליים על הדנובה היא אנדרטה ייחודית שהוקמה בשנת 2005 על גדות נהר הדנובה בבודפשט בירת הונגריה. האנדרטה מנציחה את מאות היהודים שנרצחו בידי גדודי צלב החץ ההונגרים, לאחר שנורו והושלכו למי הנהר.
תמונה בשחור לבן. תמונת הסיום של המרוץ. בתמונה חמישה אצנים, הרצים לימין התמונה. בחלקה הימני של התמונה קו הגמר. האצן בתחתית התמונה (אברהם טוקזייר) חוצה ברגלו ובידו את קו הגמר, שני אצנים אחרים (השני מלמטה, והעליון) סמוכים לקו הגמר, שני אצנים נוספים (השלישי והרביעי מלמטה) מרוחקים מקו הגמר.
אברהם טוקזייר ממכבי הלסינקי , ניצח בריצת 100 מטר בתחרות חנוכת האצטדיון האולימפי של הלסינקי , שנערכה ב-1938 , אך התברר שהציבו אותו במקום הרביעי. התמונה מוכיחה בבירור כי טוקזייר, הקרוב ביותר למצלמה, היה הראשון שחצה את קו הסיום. בין אורחי התחרות הייתה משלחת רשמית מגרמניה הנאצית , והמארגנים, בלחץ של אורהו קקונן (לימים נשיא פינלנד ), הוציאו אותו מטקס קבלת המדליות.
"זכרונות" (1988), קריקטורה מעשה ידי גרשון אפפל.
"זכרונות " (1988 ), קריקטורה מעשה ידי גרשון אפפל . אפפל, ניצול שואה יליד הונגריה הצטרף בזמן מלחמת העולם השנייה לכוחות הפרטיזנים ביוגוסלביה . לאחר שנתפש נשלח למחנה הריכוז מאוטהאוזן . בשנת 1948 עלה לישראל והפך לקריקטוריסט בעיתונים כגון "דבר " או "במחנה ".
"נערה בטלאי צהוב", רישום מעשה ידי הציירת אסתר לוריא. הציור צויר ב-1941 במלחמת העולם השנייה בעת ששהתה בגטו קובנה. בתקופת הגטו השתמשה בציור ככלי תיעוד של חיי היהודים שם. בשנת 1946 הוענק ללוריא פרס דיזנגוף על רישום זה. יצירותיה מתקופת השואה הוצגו במהלך משפט אייכמן. חלק מיצירותיה מוצגות בבית לוחמי הגטאות וגם באוסף האמנות של יד ושם.
"נערה בטלאי צהוב " , רישום מעשה ידי הציירת אסתר לוריא . הציור צויר ב-1941 , בעת ששהתה בגטו קובנה במלחמת העולם השנייה . בתקופת הגטו השתמשה בציור ככלי תיעוד של חיי היהודים שם. בשנת 1946 הוענק ללוריא פרס דיזנגוף על רישום זה. יצירותיה מתקופת השואה הוצגו במהלך משפט אייכמן . יצירותיה מוצגות בבית לוחמי הגטאות ובאוסף האמנות של יד ושם .
יהודים בגטו לבוב , 1941 .
יהודים בגטו לבוב , 1941 . גטו לבוב היה השלישי בגודלו מבין הגטאות שהוקמו בפולין בעת מלחמת העולם השנייה . תושבי הגטו נשלחו למחנה ההשמדה בלז'ץ ולמחנה הריכוז ינובסקה . תושבי הגטו האחרונים הוצאו להורג ביוני 1943 .
אנדרטה במינסק בירת בלארוס לזכר הנספים במחנה ההשמדה מאלי טְרוֹסְטינֶץ, ששכן בפאתי העיר.
אנדרטה במינסק בירת בלארוס לזכר הנספים במחנה ההשמדה מאלי טְרוֹסְטינֶץ , ששכן בפאתי העיר. במהלך מלחמת העולם השנייה נרצחו במחנה כ-200 אלף איש, מברית המועצות וממדינות נוספות, יותר מרבע מהם יהודים . המחנה הושמד על ידי הנאצים ב-1944 במסגרת תוכנית 1005 .
ערימת נעליים של קורבנות מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ במוזיאון אשר באתר המחנה. הערמה ממלאת את כל התמונה.
ערימת נעליים של קורבנות מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ במוזיאון אשר באתר המחנה. מחנה אושוויץ שבדרום פולין היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה , ובו נרצחו כמיליון ומאתיים אלף נפשות, בהם כמיליון ומאה אלף יהודים (91%), יותר מבכל אתר אחר במהלך המלחמה. בשיאו היה אושוויץ "אימפריה עצומה", שכללה 45 מחנות שהשתרעו על 40 קמ"ר. הוא הורכב משלושה מחנות מרכזיים (לצד כארבעים מחנות משניים): אושוויץ I, מחנה הריכוז הראשוני ומרכז מנהלי, אושוויץ II (בִּירקֶנַאוּ), שבו התבצעה עיקר השמדת היהודים ובו הושמדו כמיליון ומאה אלף יהודים , ומחנה אושוויץ III (מוֹנוֹבִיץ), שפעל כמחנה עבודה .
תמונה בשחור לבן. צילום אמנותי של ריקוד הצ'ארלסטון. בתמונה רואים את אותה הרקדנית שלוש פעמים (כאשר תצלום אחד עולה על אחר) כשהיא לובשת בגד גוף ועושה תנועות ריקוד שונות. מאחוריה נגד סקסופון כושי, הלובש חליפה עם עניבת פרפר.
צילום אמנותי (1926–1927) של ריקוד הצ'ארלסטון , שהיה נפוץ בעיקר ב"שנות העשרים הסוערות ". הריקוד דרש תנועת רגליים ואגן מהירה ואנרגטית והיה לסמל הדור הצעיר של "עידן הג'אז ". את הצילום האמנותי יצרה הצלמת היהודייה גרמנייה , איווה , שהייתה לצלמת המובילה בברלין בתקופת רפובליקת ויימאר . היא נרצחה במיידנק במהלך מלחמת העולם השנייה .
אנהאלטר באנהוף הייתה תחנת רכבת חשובה בברלין, שאיננה קיימת עוד, מלבד החזית, שנותרה כזכר למה שהתרחש שם בתקופת השואה. ב-1945 נהרסה רוב התחנה בהפצצות בעלות הברית.
אנהאלטר באנהוף הייתה תחנת רכבת חשובה בברלין , שאיננה קיימת עוד, מלבד החזית, שנותרה כזכר למה שהתרחש שם בתקופת השואה . בתחילת חודש יוני 1942 החלו הנאצים לגרש את הקשישים מקרב תושביה היהודים של ברלין לגטו טרזיינשטט . "הסעות הזקנים" החלו כאן, בתחנת-הרכבת אנהלטר, ונמשכו כמעט עד לסוף המלחמה. ב-1945 נהרסה רוב התחנה בהפצצות בעלות הברית .
פורטל:השואה/תמונה נבחרת/58
פורטל:השואה/תמונה נבחרת/59
פורטל:השואה/תמונה נבחרת/60
פורטל:השואה/תמונה נבחרת/61
פורטל:השואה/תמונה נבחרת/62
פורטל:השואה/תמונה נבחרת/63
פורטל:השואה/תמונה נבחרת/64
פורטל:השואה/תמונה נבחרת/65
פורטל:השואה/תמונה נבחרת/66
פורטל:השואה/תמונה נבחרת/67
פורטל:השואה/תמונה נבחרת/68
פורטל:השואה/תמונה נבחרת/69
פורטל:השואה/תמונה נבחרת/70