פורטל:מדעי החלל/תמונה נבחרת/גלריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


גלריית תמונות נבחרות של פורטל מדעי החלל

לעריכת סדרות התמונות לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".

1

Solar sys.jpg
מערכת השמש: השמש, ארבעת כוכבי הלכת הארציים, חגורת האסטרואידים, שביט, ארבעת ענקי הגזים, וכוכב לכת ננסי
הערה: התרשים איננו בקנה מידה

2

The Earth seen from Apollo 17.jpg
"The Blue Marble" - הצילום המפורסם ביותר של כדור הארץ אשר צולם מאפולו 17 ב-7 בדצמבר 1972 והיה הצילום הראשון בו נראה כוכב הלכת מואר לחלוטין.

3

Atlantis stands on Launch Pad 39B.jpg
מתקן שיגור של נאס"א ומעבורת החלל אטלנטיס בהכנה לשיגור.

4

OGLE-2005-BLG-390Lb planet.jpg
הדמייתו של OGLE-2005-BLG-390Lb - כוכב לכת חוץ-שמשי שהתגלה במערכת כוכבי לכת מרוחקת. כוכב הלכת מתואר בהדמיה ככוכב לכת קפוא עם אטמוספירה דקה, הסובב שמש קטנה ואדומה.

5

Comets Kick up Dust in Helix Nebula (PIA09178).jpg
ערפילית הסליל באור אינפרא אדום, תמונה שהופקה בעזרת טלסקופ החלל שפיצר. עקב צורתה של הערפילית הפלנטרית המזכירה עין, היא מכונה גם "עינו של אלוהים". ערפילית פלנטרית היא ענן גז ופלזמה זוהר בין-כוכבי אשר נוצר בשלבי החיים המאוחרים של כוכב

6

Accretion disk.jpg
ציור של חור שחור במערכת כוכבים זוגית ה"בולע" גז מבן הזוג שלו. חור שחור כזה מתאפיין בדיסקת ספיחה ושני סילונים.

7

Astronaut-EVA.jpg
האסטרונאוט ברוס מק'נדלס בפעילות חוץ רכבית.

8

Space Shuttle Columbia launching.jpg
השיגור הראשון של מעבורת החלל קולומביה ב-12 באפריל 1981 למשימת STS-1. המעבורת הייתה מעבורת החלל הראשונה של נאס"א, והחללית הרב-שימושית הראשונה בהיסטוריה. במהלך שירותה ביצעה 28 משימות לחלל והטיסה 160 אסטרונאוטים. המעבורת התפרקה עם כניסתה לאטמוספירה ב-1 בפברואר 2003 ועל סיפונה שבעה אסטרונאוטים ובהם האסטרונאוט הישראלי הראשון, אל"ם אילן רמון.

9

Top of Atmosphere.jpg
מבט מן החלל על השכבות העליונות של האטמוספירה של כדור הארץ

10

Ilan Ramon, NASA photo portrait in orange suit.jpg
אילן רמון - טייס החלל הישראלי הראשון.

11

Makemake hubble.png
כוכב הלכת הננסי מאקה מאקה, כפי שצולם על ידי טלסקופ החלל האבל. מאמקה מאקה, הקרוי על שם האל מאקה מאקה במיתולוגיה של בני אי הפסחא, הוא גוף טרנס נפטוני הנמצא במרחק ממוצע של כמעט 7 מיליארד ק"מ מהשמש

12

NASA-Apollo8-Dec24-Earthrise.jpg
התמונה המפורסמת "זריחת הארץ" שצולמה ב-24 בדצמבר 1968 על ידי צוות משימת אפולו 8, המשימה המאוישת הראשונה שהקיפה את הירח והשלישית בתוכנית אפולו

13

Neil Armstrong pose.jpg
ניל ארמסטרונג בתצלום רשמי של נאס"א. ארמסטרונג היה טייס ניסוי, אחד מאנשי הצוות בנושאת מטוסים ואסטרונאוט אמריקאי, המוכר בעיקר בשל היותו האדם הראשון שהניח את כף רגלו על פני הירח. טיסתו הראשונה בחלל הייתה בשנת 1966 אז פיקד על משימת ג'מיני 8. ארמסטרונג (יחד עם שותפו באז אולדרין) נחת על פני הירח כחלק ממשימתו השנייה והאחרונה בחלל, אפולו 11, בשנת 1969, אשר גם עליה פיקד.

14

Buzz salutes the U.S. Flag.jpg
באז אולדרין ודגל ארצות הברית מונף על אדמת הירח לאחר נחיתת אפולו 11. מראה הדגל המתנוסס ברוח כביכול, על אף היעדר אטמוספירה על הירח, הוביל בין השאר לתאוריית הקשר על זיוף הנחיתה על הירח.

15

Terrestrial planet size comparisons.jpg
כוכבי הלכת הארציים ביחס גדלים אמיתי, משמאל לימין: כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים.

16

Solar eclipse 1999 4.jpg
ליקוי חמה מלא (צרפת, 1999)

17

Betelgeuse position in Orion.png
הכוכב ביטלג'וז, המסומן בחץ בתמונה, הוא כוכב הנמצא בקבוצת הכוכבים אוריון, בבית שחיו (את מיקומו ביחס לקבוצה ניתן לראות בערך ביטלג'וז). כוכב זה בולט בצבעו האדמדם, האופייני לכוכבים מסוגו – על-ענקים אדומים. למרות מרחקו הרב מאיתנו (כארבעים מיליון פעמים המרחק אל השמש), אפשר להעריך את הטמפרטורה שלו ולקבוע שהיא נמוכה יותר מכוכבים שצבעם כחול יותר, כמו הכוכבים הכחולים שניתן לראות באותה התמונה על חגורתו של אוריון. קביעה זו מתבססת על חוק וין שקובע כי טמפרטורה גבוהה יותר נפלטת מגוף כחול יותר.

18

Hubble 01.jpg
טלסקופ החלל האבל כפי שצולם על ידי מעבורת החלל דיסקברי בשנת 1997. האבל, הקרוי על שמו של האסטרונום האמריקאי אדווין האבל, הוצב במסלול לווייני נמוך סביב כדור הארץ ב-25 באפריל 1990 על ידי מעבורת החלל דיסקברי במשימה STS-31 והפך מאז לאחד מן הכלים האסטרונומיים החשובים ביותר בהיסטוריה.

19

Pillars of creation 2014 HST WFC3-UVIS full-res denoised.jpg
אזור המכונה "עמודי הבריאה" בערפילית הנשר, צביר כוכבים פתוח בקבוצת הכוכבים זנב הנחש, המוקף בענני אבק וגז היוצרים ערפילית פליטה. ערפילית הנשר היא חלק מאזור H II, ובתוכה מתרחשת פעילות ייצור כוכבים. התמונה הידועה צולמה על ידי טלסקופ החלל האבל בשנת 1995, ולאחר שהותקנה בו מצלמה חדשה במשימת STS-125, צילם גרסה זו ברזולוציה גבוהה יותר.

20

Pioneer plaque.svg
החריטה על דיסקית שנשלחה בפיוניר 10 בתקווה שחיים תבונתיים מחוץ לכדור הארץ ימצאו אותה ויתבשרו על החיים בכדור הארץ.

21

Mir on 12 June 1998edit1.jpg
תחנת החלל מיר הייתה תחנת חלל סובייטית ורוסית אשר הייתה במסלול לווייני נמוך סביב כדור הארץ במשך כ-15 שנים, מפברואר 1986 ועד מרץ 2001. מיר הייתה תחנת החלל הראשונה שאוישה באופן קבוע לתקופות ארוכות והראשונה שנבנתה בצורה מודולרית, כלומר בחלקים שהורכבו בשיגורים שונים

22

Lunar Laser McDonald Observatory.jpg
קרן לייזר נשלחת לעבר מראה המוצבת על הירח ממצפה הכוכבים מקדונלד בטקסס, ארצות הברית

23

Cepheus Leiden Aratea.jpg
הקונסטלציה "קפאוס", כפי שהיא מופיעה בכתב יד מהמאה התשיעית של שירי המשורר היווני אראטוס, שחיבר גרסה פואטית של כתבי האסטרונום בן המאה הרביעית אֶוּדוקסוס מקנידוס.

24

Posta Romana - 1959 - Laika 120 B.jpg
בול רומני המנציח את החללית ספוטניק 2 הסובייטית והכלבה לייקה - היצור החי הראשון שנכנס למסלול לווייני בחלל

25

Blackeyegalaxy.jpg
הגלקסייה הספירלית גלקסיית העין השחורה, הנמצאת במרחק של כ-24 מיליון שנות אור מכדור הארץ

26

Galileo moon phases.jpg
מופעי הירח השונים, רישום מאת גלילאו גליליי משנת 1616.

27

Jantar Mantar Delhi 27-05-2005.jpg
יאנטרה מנדיר ("מקדש הכלים") או "ג'נטר מנטר", מצפה כוכבים היסטורי משנת 1724 בדלהי שבהודו

28

Eclipse.jpg
ליקוי חמה מלא שהתרחש ב-29 במרץ 2006, כפי שנראה בספרד

29

Magnetosphere rendition.jpg
חלקיקי רוח השמש מגיעים מהשמש ופוגעים במגנטוספירה של כדור הארץ (ימין)
הערה: התרשים איננו בקנה מידה

30

The Sun by the Atmospheric Imaging Assembly of NASA's Solar Dynamics Observatory - 20100819.jpg
השמש, כפי שצולמה בתצלום בקרינה אולטרה סגולה על ידי הגשושית SDO, ששוגרה על ידי נאס"א בשנת 2010 כדי לחקור את השמש.

31

Andromeda Galaxy (with h-alpha).jpg
גלקסיית אנדרומדה, ניתוח מהירויות התנועה של הכוכבים בגלקסיות ספירליות, כגון גלקסיה זו, מעלה את בעיית המסה החסרה שהובילה להשערה בדבר קיומו של החומר האפל.

32

Atlantis docked to MIR - GPN-2000-001315.jpg

תוכנית מיר ומעבורות החלל הייתה תוכנית חלל משותפת לרוסיה ולארצות הברית שכללה את שיגורן של מעבורות חלל אמריקאיות אל תחנת החלל מיר הרוסית, שיגור קוסמונאוטים במעבורות חלל ואסטרונאוט בחללית סויוז, ושהייתם בתחנת החלל מיר לפרקי זמן ארוכים. התוכנית, שזוהתה גם כ"שלב מספר אחד", נועדה לאפשר לארצות הברית ללמוד מן הניסיון הרוסי העשיר בטיסות חלל ממושכות, וליצור רוח של שיתוף פעולה בין שתי האומות וסוכנויות החלל שלהן - נאס"א האמריקאית וסוכנות החלל הפדרלית של רוסיה (רוסקוסמוס). התוכנית פתחה את הדרך למיזמי חלל משותפים נוספים, ובמיוחד ל"שלב מספר שתיים" של התוכנית - בניית תחנת החלל הבינלאומית (ISS). התוכנית הוכרזה ב-1993, המשימה הראשונה שוגרה ב-1994 והתוכנית הסתיימה, כמתוכנן, ב-1998. 11 משימות מעבורות, טיסת סויוז אחת, וכמעט 1,000 ימים בחלל במצטבר של אסטרונאוטים אמריקאיים, שהתחלקו ל-7 משלחות, הושלמו במהלך התוכנית.

33

Universe expansion.png
התפשטות היקום מתוך הסינגולריות לאחר המפץ הגדול

34

Saturn from Cassini Orbiter (2004-10-06).jpg
כוכב הלכת שבתאי הוא השישי במרחקו מהשמש. הוא נודע בייחוד בשל טבעותיו. תמונה זו צולמה מהחללית קאסיני שנשלחה לחקור את שבתאי וירחיו.

35

SN1994D.jpg
סופרנובה SN1994D בגלקסיה NGC 4526 כפי שצולמה על ידי טלסקופ החלל האבל. הסופרנובה היא הנקודה הבוהקת משמאל למטה

36

M104 ngc4594 sombrero galaxy hi-res.jpg
גלקסיית הסומבררו היא גלקסיה ספירלית נטולת מוט בקבוצת הכוכבים בתולה. לגלקסיה תפיחה מרכזית יוצאת דופן בגודלה ושביל אבק בדיסקה הנוטה שלה, המשווים לה מראה של סומבררו. במרכז הגלקסיה קיים חור שחור על-מסיבי והיא נצפית בקלות בטלסקופים של חובבים

37

243 ida.jpg
243 אידה הוא אסטרואיד בחגורת האסטרואידים. ניתן לראות בתמונה גם את ירחו הקטן דקטיל

38

Shavit Ofek7a.jpg
שיגור הלוויין הישראלי אופק 7 באמצעות טיל השיגור שביט ב-11 ביוני 2007

39

Soyuz TMA-7 spacecraft2edit1.jpg
סויוז TMA-7 כפי שצולמה מתחנת החלל הבינלאומית

40

PIA16239 High-Resolution Self-Portrait by Curiosity Rover Arm Camera.jpg
דיוקן עצמי ("סלפי") של הרובר קיוריוסיטי של נאס"א על גבי מכתש גייל שבמאדים, 2012. הרובר נשלח לחקור את מאדים ומטרות משימתו, בין היתר, הן לסייע להעריך האם מאדים הוא, או היה, מקום בו יכולים להתקיים חיים ולנתח מדעית דוגמאות אדמה ואבנים. הרובר כבד פי חמישה מכלי הרכב הרובוטיים הקודמים ספיריט ואופרטוניטי מתוכנית מארס רובר, ונושא מטען ייעודי הגדול פי עשרה מהם.

41

ISS ULF3 STS-129.jpg
תחנת החלל הבינלאומית כפי שנראתה ממעבורת החלל אטלנטיס בסיומה של משימה STS-129 ב-25 בנובמבר 2009.

42

Jupiter from Voyager 1.jpg
תמונה מעובדת של צילום הגשושית וויאג'ר 1 את כוכב הלכת צדק. בתמונה ניתן לראות ניתן לראות, בצד ימין למעלה של התמונה את "הכתם האדום הגדול", סופה מתמשכת במעלה האטמוספירה של צדק, שקיימת לפחות כבר 340 שנה. הסופה היא עצומה בגודלה ולשם המחשה, ניתן להכיל בתוכה בין שניים לשלושה כוכבי לכת בגודל של כדור הארץ. הסופה נוצרה ככל הנראה מהתאחדות של סופות קטנות יותר, הנוצרות לפעמים באטמוספירה של צדק.

43

Hubble ultra deep field high rez edit1.jpg

"החלל העמוק" (באנגלית: Hubble Ultra Deep Field) הוא שמה של תמונה שצולמה באמצעות טלסקופ החלל האבל. זוהי התמונה העמוקה ביותר של היקום אשר אי פעם צולמה. תמונה זו חשפה למעלה מעשרת אלפים גלקסיות. מה מונע מאיתנו, בני האדם הפשוטים שאינם מצוידים בציוד אופטי מיוחד, לצאת החוצה ולהבחין בעושר הזה ללא אמצעי עזר?
לטלסקופ החלל האבל מספר ייתרונות על העיניים האנושיות. ראשית, הוא נמצא מחוץ לכדור הארץ כך שהפרעות אטמוספיריות ואחרות, כמו בליעת אור על ידי האטמוספירה, זיהום אוויר וזיהום אור כתוצאה מפעילות אנושית אינן מפריעות לו. תמונה ספציפית זו צילמה אזור בחלל בו אין זיהום אור של גלקסיה או כוכב קרוב.
נוסף על כך, לטלסקופים, באופן כללי, יש יתרונות על פני העין האנושית מהבחינות של הגדלה ואיסוף אור. ההגדלה של טלסקופ מאפשרת צפייה בעצמים קטנים יותר, שאחרת היו נמצאים מתחת לסף ההבחנה של העין. איסוף האור של טלסקופ הוא טוב יותר מאשר של העין האנושית בזכות שלוש תכונות עיקריות: המפתח שלו, זמן החשיפה האפשרי והנצילות הקוונטית. לגבי המפתח – דמיינו, כמה אור היה נכנס אל עיניכם לו היה האישון שלכם בגודל 2.40 מטרים? לגבי זמן החשיפה – לציוד הצילום של הטלסקופ יש אפשרות לצלם עצמים בזמן חשיפה ארוך בהרבה מזה של העין האנושית וכך לאסוף יותר פרטים, כפי שמודגם בערך חשיפה. במקרה שלפנינו, התמונה צולמה למשך זמן של כמיליון שניות, בניגוד לזמן החשיפה של העין שהוא בערך החלק האחד מהעשרים של השנייה. כמו כן, הנצילות הקוונטית של מצלמת הטלסקופ גבוהה מזו של העין, וכך יותר אור "מנוצל" והופך לפרטים בצילום ביחס לזה ש"מנוצל" על ידי העין האנושית.

44

Nh-pluto-in-true-color 2x JPEG.jpg
כוכב הלכת הננסי פלוטו, כפי שצולם על ידי הגששית "ניו הוריזונס" ב-13 ביולי 2015. גשושית זו של נאס"א שוגרה ב-19 בינואר 2006 כחלק מתוכנית הגבולות החדשים, וכעבור כ-9 שנים הגיעה לאזור של חגורת קויפר. תצלום זה של פלוטו הוא המדויק ביותר שהושג עד כה.

45

Mars Valles Marineris.jpeg

כוכב הלכת מאדים כפי שצולם על ידי הגשושית ויקינג 1 ב-22 בפברואר 1980. במרכז התמונה ניתן לראות את ואליס מארינריס, קניון ענק באורך של כ-4,500 קילומטר ובעומק של כ-7 ק"מ.

46

Challenger explosion.jpg

רגע הפיצוץ של מעבורת החלל צ'לנג'ר בזמן שיגורה לחלל למשימה STS-51-L ב-28 בינואר 1986. אסון הצ'לנג'ר, בו נהרגו שבעה אסטרונאוטים, הביא לקרקוע כל מעבורות החלל לתקופה של כמעט שלוש שנים והשפיע רבות על תוכנית מעבורות החלל של נאס"א

47

Wormhole travel as envisioned by Les Bossinas for NASA.jpg
הדמיית מעבר חללית דרך חור תולעת, תופעה פיזיקלית משוערת המאפשרת מעבר בין שתי נקודות ביקום ואף מסע בזמן

48

Spacecolony1.jpg

"גלילו של אוניל" הוא דגם מוצע של מושבת חלל שפותח על ידי ג'ררד ק. אוניל. הדגם, הקרוי גם "אי 3", מורכב משני גלילים ענקיים המסתובבים בסירוגין על מנת ליצור כבידה מלאכותית

49

Ap4-s67-50531.jpg
משגר הלוויינים והחלליות סטורן 5 על כן השיגור בזמן ההמתנה לשיגור משימת אפולו 4, טיסת המבחן הראשונה של סטורן 5. המשגר שימש את סוכנות החלל האמריקאית נאס"א בשיגור חלליות אפולו לירח ואת תחנת החלל סקיילאב למסלול לווייני נמוך סביב כדור הארץ

50

Deep Impact HRI.jpeg
רגע ההתנגשות של הגשושית "פגיעה עמוקה" בשביט טמפל 1 ב-4 ביולי 2005. מטרת ההתנגשות הייתה ללמוד את הרכבם הפנימי של השביטים. התצלומים של ההתנגשות לימדו כי השביט הרבה יותר מאובק ופחות קרחוני ממה ששיערו בתחילה

51

Magnificent CME Erupts on the Sun - August 31.jpg
התפרצות סולרית היא תופעה המתרחשת על-פני השמש, במהלכה משתחררת כמות עצומה של אנרגיה, עד 1025 × 6 ג'ול (עוצמה שוות ערך ל-160,000,000,000 מגה טון TNT). התופעה לא מוסברת דיה מבחינה פיזיקלית, אולם ככל הנראה נובעת מאינטראקציה בין אלקטרונים מהירים והפלזמה בשמש. לעתים התופעה מלווה בפליטת מסה אדירה מעטרת השמש. במהלך התפרצות נפלטים ענני אלקטרונים, יונים, ואטומים דרך עטרת השמש אל החלל. עננים אלו לרוב מגיעים לכדור הארץ יום או שניים לאחר הפליטה.

52

M82 Chandra HST Spitzer.jpg
גלקסיית מסייר 82 הנמצאת במרחק של כ-12 מיליון שנות אור בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה

53

Laser Towards Milky Ways Centre.jpg
מצפה כוכבים הוא מבנה המצויד במכשור מדעי, ובפרט טלסקופ, המשמש לתצפית בכוכבים ובחלל. הטלסקופ מכתיב את המבנה האופייני למצפה הכוכבים: מבנה בעל כיפה בצורת חצי כדור, ובה פתח מלבני דרכו צופה הטלסקופ. בתמונה - מצפה הכוכבים פאראנאל במדבר אטקמה שבצ'ילה צופה במרכז גלקסיית שביל החלב באמצעות לייזר המנחה את הטלסקופ.

54

Voyager Golden Record.jpg
בנוסף למטרתה של הגשושית וויאג'ר 1 לחקור את מערכת השמש החיצונית, ולצאת מתחומה, נושאת עמה הגשושית תקליט מידע הנקרא תקליט זהב המכיל קטעי צלילים המתארים את המין האנושי ואת כדור הארץ בקצרה, למקרה שאת הגשושית יפגוש חוצן תבוני. על התקליט חרוטות הוראות על בסיס בינארי לשימוש בתקליט. כיוון שיחלפו עשרות אלפי שנים לפני שתגיע וויאג'ר 1 למערכת כוכב אחרת, התקליט הוא יותר בגדר מחווה סמלית של המין האנושי מאשר ניסיון רציני ליצירת קשר. גם הגשושית וויאג'ר 2 נושאת תקליט דומה (בתמונה)

55

Milky Way 2005.jpg
הדמיה של גלקסיית שביל החלב, בה נמצאת מערכת השמש ובתוכה כדור הארץ

56

STS120 Day 7 Harmony Model.jpg
האסטרונאוטית סטפאני ווילסון מרחפת במעבורת החלל דיסקברי. ריחופה מתאפשר עקב חוסר משקל, הנגרם ממסלולה של המעבורת סביב כדור הארץ, מצב שיוצר נפילה חופשית תמידית

57

Comet-Hale-Bopp-29-03-1997 hires adj.jpg
שביט או כוכב שביט הוא גוף שמיימי קטן הדומה לאסטרואיד, אך מורכב בעיקר מקרח. השביט נע סביב השמש במסלול אליפטי קיצוני, ובהתקרבו אליה הוא יוצר זנב ארוך ובהיר שאורכו מיליוני ק"מ. בתמונה שצולמה בשנת 1997 בקרואטיה, מופיע השביט Hale-Bopp

58

STS120LaunchHiRes.jpg
מעבורת החלל דיסקברי משוגרת לחלל למשימה STS-120. דיסקברי היא רק אחת מחמש מעבורות החלל שנבנו על ידי נאס"א, והוותיקה ביותר מבין אילו הפעילות כיום (יחד עם מעבורות החלל אטלנטיס ואנדוור). דיסקברי מיועדת לבצע את משימה STS-133, המשימה האחרונה של תוכנית מעבורות החלל של נאס"א

59

Horsehead Nebula.jpg
ערפילית ראש הסוס היא ערפילית בליעה בקבוצת הכוכבים אוריון. מרחקה מכדור הארץ כ-1,500 שנות אור וקוטרה כ-3 שנות אור. הערפילית ידועה בשל צורתה המיוחדת, המזכירה ראש סוס, ומכאן שמה. הערפילית חיוורת, ולא ניתן לראות אותה בעין בלתי מזוינת. בטלסקופ, היא אחד מגרמי השמים הקלים ביותר לזיהוי בשל צורתה הייחודית

60

Tycho-supernova-xray.jpg
שאריות סופרנובה 1572 המוכרת גם כסופרנובה של טיכו. סופרנובה 1572 הייתה סופרנובה אשר התרחשה במרחק כ-7,500 שנות אור מהשמש בקבוצת הכוכבים קסיופאה ואורה הגיעה לכדור הארץ בנובמבר 1572 ונראה בשמי הלילה עד מרץ 1574. האירוע נצפה ותועד על ידי אסטרונומים רבים של אותה תקופה, ביניהם טיכו ברהה

61

Iapetus as seen by the Cassini probe - 20071008.jpg
יאפטוס, אחד מירחי כוכב הלכת שבתאי, כפי שצולם בידי החללית קאסיני. יאפטוס מאופיין בכך ששטח הפנים שלו מחולק לשני חלקים - אחד מהם בהיר והשני כהה. בתמונה מופיע בעיקר האזור הבהיר וחלק קטן מן האזור הכהה

62

Soyuz TMA-3 launch.jpg
משגר סויוז TMA-3 משוגר מהקוסמודרום בייקונור שבקזחסטן

63

Venus globe.jpg
תמונת מכ"ם של פני השטח של כוכב הלכת נוגה. נוגה הוא כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש והקרוב ביותר לכדור הארץ הן במרחקו והן בממדיו. במשך שנים ראו בנוגה אחות תאומה לכדור הארץ, משום ששני כוכבי הלכת דומים בגודלם, במסה שלהם ובצפיפותם. קוטרו של כוכב הלכת נוגה הוא 12,100 ק"מ, ואילו קוטרו של כדור הארץ הוא 12,800 ק"מ

64

Columbia.sts-1.01.jpg
מעבורת החלל קולומביה הייתה מעבורת החלל הראשונה של נאס"א. במהלך שירותה ביצעה 28 משימות לחלל והטיסה 160 אסטרונאוטים. התפרקה עם כניסתה לאטמוספירה ב-1 בפברואר 2003, כשעל סיפונה שבעה אסטרונאוטים, ביניהם האסטרונאוט הישראלי, אל"ם אילן רמון

65

CMB Timeline75-he.jpg
ציוני דרך עיקריים בהתפשטות היקום מהמפץ הגדול ועד ההווה

66

Impact event.jpg
הדמיית פגיעת אסטרואיד ענק בכוכב לכת. פגיעה של אסטרואידים היא אחת הסכנות שמאיימות על החיים בכדור הארץ, וכיום המדענים מאמינים שאסטרואידים כבר גרמו בעבר להכחדות המוניות בכדור הארץ. אסטרואיד שפגע בכדור הארץ לפני כ-65 מיליון שנים, היה אחראי להכחדה ההמונית קרטיקון-שלישון וגרם להכחדתם של כ-50% מן היצורים החיים.

67

Moon merged small.jpg
הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד שסובב את כדור הארץ. לפי התאוריה המקובלת ביותר כיום לגבי היווצרות הירח, הירח נוצר לפני מיליארדי שנים, כאשר מערכת השמש הייתה בתקופת היווצרותה, בעקבות התנגשות של עצם בגודלו של מאדים עם כדור הארץ המתהווה. השברים מן הפגיעה נזרקו לחלל, התמזגו ויצרו את הירח.

68

STS-116 spacewalk 1.jpg
אסטרונאוטים בזמן פעילות חוץ רכבית, הידועה יותר בשם "הליכת חלל", בתחנת החלל הבינלאומית. כפי שמשתמע מהשם, בפעילות חוץ רכבית האסטרונאוטים מבצעים פעולה מחוץ לחללית, כשרק חליפת חלל מפרידה ביניהם לחלל החיצון

69

Aldrin Apollo 11.jpg
האסטרונאוט באז אולדרין הולך על פני הירח במסגרת משימת אפולו 11, החללית שהנחיתה בפעם הראשונה בהיסטוריה בני אדם על הירח. יחד איתו שהה על הירח גם האדם הראשון שצעד על פניו, ניל ארמסטרונג

70

USA.NM.VeryLargeArray.02.jpg
המערך הגדול מאוד הוא שמו של מצפה כוכבים בניו מקסיקו שבארצות הברית, הבנוי ממערך של כ-27 אנטנות בצורת צלחת קעורה בקוטר של כ-25 מטר. האנטנות מסודרות בשלוש זרועות המרכיבות יחד את צורת האות Y. האנטנות הן טלסקופים מסוג רדיו טלסקופ, טלסקופים הקולטים קרינת רדיו. המצפה משמש למיפוי גרמי השמים, לחקר גרמים אלו, ושימש גם לקליטת אותות מהגשושית וויאג'ר 2 כאשר זו חלפה ליד נפטון

71

Orion Nebula - Hubble 2006 mosaic 18000.jpg
ערפילית אוריון היא ערפילית בקבוצת הכוכבים אוריון וממוקמת במרחק של כ-1,300 שנות אור ממערכת השמש. ערפילית היא ענן בין-כוכבי של גז ואבק. ישנם סוגים רבים של ערפיליות וחלקן אף נוצרות מהתפוצצויות סופרנובה.

72

HeiligKreuzKircheToelz.jpg
צילום השמיים בלילה בחשיפה ארוכה המראה את גרמי השמיים "מסתובבים" בכיפת השמים סביב כוכב הצפון.

73

M3aHunterWilson.jpg
M3 הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים כלבי ציד הנמצא במרחק של כ-33,900 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-500,000 כוכבים. זהו אחד מהצבירים הכדוריים הגדולים ביותר שמוכרים כיום.

74

Moon Dedal crater.jpg
מכתש דדלוס על פני הירח. פנים אלו "מצולקות" מאוד ומלאות מכתשי פגיעה רבים. מדוע איננו רואים תכונה זו גם בכדור הארץ?

לכדור הארץ אטמוספירה צפופה שמונעת מרבים מהמטאורואידים לחדור אליו. נוסף על כך, עקבותיהם של רבים ממכתשי הפגיעה שאכן נוצרו "נעלמו" עקב בליה מסיבות שונות, בהן פעילות גאולוגית, פעילותם של גורמים אקלימיים כמו הרוח והגשם ופעילות ביולוגית ענפה (ובפרט, פעולות של האדם), כאשר גורמי בליה אלו אינם קיימים בירח. מסיבות דומות, גם פניהם של גופים נוספים במערכת השמש, בהם כוכב חמה ומספר ירחים, הם בעלי אופי "מצולק".

75

כתם שמש, בתמונה שצולמה על ידי NASA באור על סגול
כתם שמש הוא אזור על פני השמשפוטוספירה) שבו מתרחשות מערבולות מגנטיות עצומות. הטמפרטורה באזור זה נמוכה יחסית לסביבתו, והפרש טמפרטורות זה גורם לאזור להיראות כהה יותר. בתמונה זו שצולמה על ידי NASA באור על סגול, ניתן לראות מערבולת מגנטית שכזו. באזורים הכהים בתמונה שוררת טמפרטורה של אלפי מעלות צלזיוס ובאזורים הבהירים שוררת טמפרטורה של מיליוני מעלות, וכן בסילוני הגז הנורים מעלה.

76

מעבורת החלל אנטרפרייז נישאת על גבי מטוס בואינג 747 מותאם
מעבורת החלל אנטרפרייז נישאת על גבי מטוס בואינג 747 מותאם, אחד משניים אשר שימשו את נאס"א להובלת מעבורות החלל. האנטרפרייז הייתה אבטיפוס ניסויי של מעבורות החלל ומעולם לא ביצעה טיסת חלל. כיום מוצגת במוזיאון אינטרפיד בניו יורק. צולם בפברואר 1977.

77

Pale Blue Dot.png
"נקודה כחולה חיוורת" הוא תצלום של כדור הארץ שצולם ב-1990 על ידי החללית וויאג'ר 1‎, ממרחק של למעלה מ-6 מיליארד ק"מ, בו נראה כדור הארץ כנקודה קטנה על הרקע העצום של החלל. התצלום נמנה עם הידועים שבתצלומי החלל. ניתן להבחין בכדור הארץ כנקודה כחולה קטנה על הפס החום מימין.

78

האסטרונום פרסיוול לוול בשנת 1914, צופה בנוגה דרך טלסקופ קלרק במצפה הכוכבים לוול
האסטרונום פרסיוול לוול בשנת 1914, צופה בנוגה דרך טלסקופ קלרק במצפה הכוכבים לוול (שאותו הקים ב-1894). תרומתו הגדולה ביותר של לוול לחקר החלל התרחשה בשמונה שנות חייו האחרונות, שבהן חיפש אחר "כוכב הלכת X" שהיה אמור להיות אחרי נפטון. אמנם לוול נפטר לפני שהצליח למצוא את הכוכב, אך החיפוש נמשך אחרי מותו, עד שבשנת 1930 גילה קלייד טומבו את הכוכב וכינה אותו "פלוטו". הסמל של פלוטו מעוצב, לכבודו של לוול, בצורת האותיות PL (ראשי התיבות של שמו).

79

Dscovrepicmoontransitfull.gif
קובץ GIF שנערך מצילומיו של לוויין המופעל על ידי סוכנות NOAA האמריקנית (בשיתוף עם נאס"א וחיל האוויר האמריקני) ונמצא בנקודת לגראנז' L1 במרחק של כ-1.5 מיליון קילומטר מכדור הארץ, ובו ניתן לראות את הצד הרחוק של הירח, אותו לא ניתן לראותו מכדור הארץ.

80

אישה מביטה לאופק ומעליה גלקסיית שביל החלב, במדבר
אישה מביטה לאופק ומעליה גלקסיית שביל החלב, במדבר ללא זיהום אור, קליפורניה, ארצות הברית. שביל החלב היא הגלקסיה שבה נמצאת מערכת השמש, אחת ממיליארדים רבים של גלקסיות ביקום. קוטרה כ-100,000 שנות אור, עוביה כ-1,000 שנות אור, והיא מכילה כ-200 מיליארד כוכבים כדוגמת השמש ולפי הערכות מסוימות עד 400 מיליארד כוכבים, הסובבים את מרכז הגלקסיה במהירות הקרובה ל-220 קילומטרים בשנייה.

81

ורנר פון בראון עומד בסמוך לשלבו הראשון של "האדיר בטילים" - משגר הסטורן V
ורנר פון בראון עומד בסמוך לשלבו הראשון של "האדיר בטילים" - משגר הסטורן V. פון בראון היה מדען ומהנדס טילים גרמני, ממפתחי ה-V-2, שהובא לארצות הברית במסגרת מבצע פייפרקליפ. בארצות הברית כיהן כמנהל ABMA ולאחר מכן כמנהל מרכז טיסות החלל מרשל של נאס"א. פון בראון היה מהוגי תוכנית אפולו במסגרתה הונחת האדם הראשון על הירח, והמתכנן הראשי של משגרי הסטורן.

82

NASA Apollo 17 Lunar Roving Vehicle.png
רכב הנדידה הירחיאנגלית: Lunar Roving Vehicle או בקיצור LRV) שנקרא גם לונר רובר היה כלי רכב 4 גלגלי, מופעל על ידי סוללות, ששימש לנסיעה על הירח בשלוש המשימות האחרונות בתוכנית אפולו (אפולו 15, 16 ו-17) בין 1971 ל-1972. ה-LRV יכול היה לשאת עד שני אסטרונאוטים על ציודם המלא ודוגמאות קרקע שנאספו על ידם.

83

ערפילית הסרטן דרך עדשתו של טלסקופ החלל האבל

ערפילית הסרטן דרך עדשתו של טלסקופ החלל האבל. ערפילית הסרטן היא שארית סופרנובה בקבוצת הכוכבים שור. הערפילית נוצרה בסופרנובה 1054, הסופרנובה הבהירה שנצפתה על ידי אסטרונומים סינים וערבים ב-1054. הערפילית עצמה נצפתה לראשונה בשנת 1731.

84

זוהר הקוטב כפי שנראה מתחנת החלל הבינלאומית ממסלולה סביב כדור הארץ. שתי החלליות המעוגנות לתחנת החלל הם סויוז ופרוגרס
זוהר הקוטב כפי שנראה מתחנת החלל הבינלאומית ממסלולה סביב כדור הארץ. זוהר הקוטב הוא תופעת טבע המאופיינת בהופעה של אורות בצבעים שונים בשמי הלילה. התופעה מתרחשת כאשר נוצר בחגורות ואן אלן "עומס יתר" של חלקיקים הזורמים בכיוון השדה המגנטי של כדור הארץ ומתנגשים בחומרים פלואורסצנטיים באטמוספירה הגורמים להם לשחרר אנרגיה. שתי החלליות המעוגנות לתחנת החלל הם סויוז ופרוגרס.

85

STS-114 Steve Robinson on Canadarm2.jpg
האסטרונאוט סטיבן רובינסון מחובר לזרוע הרובוטית קנדארם2 של תחנת החלל הבינלאומית במהלך פעילות חוץ-רכבית במשימה STS-114. עם שיגורה לתחנת החלל בשנת 2001 במהלך משימת STS-100, זרוע זו ממלאת תפקיד מרכזי בהרכבת התחנה ותחזוקתה, מעבירה ציוד ואספקה ​​בתחנה ותומכת באסטרונאוטים אשר נמצאים בפעילות חוץ-רכבית.

86

פורטל:מדעי החלל/תמונה נבחרת/86

87

פורטל:מדעי החלל/תמונה נבחרת/87

88

פורטל:מדעי החלל/תמונה נבחרת/88

89

פורטל:מדעי החלל/תמונה נבחרת/89

90

פורטל:מדעי החלל/תמונה נבחרת/90