רב נחמן בר יצחק
| לידה |
280  |
|---|---|
| פטירה |
356 (בגיל 76 בערך) |
| תקופת הפעילות | רביעי וחמישי לאמוראי בבל |
| השתייכות | ראש ישיבת פומבדיתא |
| רבותיו | רב נחמן בר יעקב, רב חסדא, רבא, רב חייא בר אבין |
| תלמידיו | רבינא וחבריו |
| בני דורו | רב פפא, רב הונא בריה דרב יהושע |
  | |
רב נחמן בר יצחק היה אמורא בבלי, בדור הרביעי והחמישי. היה תלמידו המובהק של רבא ונטל חלק חשוב בסידור ועריכת התלמוד הבבלי. בקיאותו במקראות הייתה שם דבר, ומכוחה יישב סוגיות רבות המסתמכות על מדרש הכתובים. שימש במשרת ראש כלה, ולאחר פטירתו של רבא עמד בראשות ישיבת פומבדיתא משנת ד'קי"ג (353) עד לפטירתו בשנת ד'קי"ז (356).
רבותיו, חבריו ותלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רב נחמן בר יצחק למד אצל חשובי האמוראים של הדורות שלפניו: הוא חי כבר בזמנו של רב יוסף, ונראה שלמד אצלו[1]. למד אצל רב נחמן בר יעקב, רב חסדא ובעיקר אצל רבא.
חבריו היו אמוראי הדור החמישי מבית מדרשו של רבא: רב פפא, רב הונא בריה דרב יהושע וחבריהם. רב אחא בר יוסף היה דודו. על חבריו נמנה גם רב אדא בר אבא, על כך מסופר, כי מנהגו של רב נחמן בר יצחק היה שמדי יום לפני שנכנס לדרשה היומית הוא סיכם את יסודות הסוגיא עם רב אדא, וכך הייתה הסוגיא ברורה לו ונכנס לדרשה. באותו יום שנפטר רב אדא, עיכבו אותו רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע שלא היו במעמד סיום המסכת שערך רבא למסכת, ושאלו אותו כיצד למד רבא הלכות מסוימות בהלכות מעשר בהמה. רב אדא אמר להם את תורתו של רבא, ובינתיים חיכה רב נחמן בר יצחק לרב אדא שיבוא ללמוד עמו ולסכם את יסודות הסוגיא, וכבר הגיע זמן הדרשה אך רב נחמן בר יצחק התעכב כי חיכה לרב אדא שיכין עמו את השיעור. שאלו תלמידיו את רב נחמן: מאוחר כבר, מדוע מחכה רבינו? השיב רב נחמן בר יצחק: מחכה אני שתבוא לכאן מיטתו של רב אדא בר אבא שנפטר. מיד יצא הקול שנפטר רב אדא[2].
תלמידיו היו אמוראי הדור השישי, רבינא וחבריו.
אישיותו דבריו ופועלו
[עריכת קוד מקור | עריכה]סידור התלמוד שכלל הרחבת הסוגיות הקדומות ועריכתן, נעשה בחלקו הגדול על ידי רב נחמן בר יצחק. כך העיד על עצמו: "אנא לא חכימאה אנא ולא חוזאה אנא ולא יחידאה אנא; גמרנא וסדרנא אנא"[3] (מארמית: "אינני חכם, אינני נביא ואינני יחידי; לומד ומסדר (סוגיות) אני"). אכן, בכעשרה מקומות שונים ברחבי התלמוד הבבלי חותם רב נחמן ב"י את הסוגיה בעזרת סימן המוצע לזיכרון הסוגיה ושמות החכמים הדנים בה. בכעשרה מקומות אחרים מיישב רב נחמן תמיהות המתעוררות על מדרש הפסוקים, בעזרת הקביעה שהדרשה נובעת מצורת כתיבת הפסוק, אף שקריאתו היא שונה (קרי וכתיב).
בתלמוד מסופר[4], כי החוזים בכוכבים חזו לאמו של רב נחמן בעודו תינוק, כי הוא עתיד להיות גנב. אמו ציוותה עליו להקפיד לכסות את ראשו, כדי שתהיה עליו יראת שמים. באחד הימים, כאשר נפלה כיפתו ארצה, התעורר בו יצר הגנבה, והוא מיהר לטפס על עץ דקל שראה ולקצוץ בשיניו אשכול של תמרים. מעשה זה הוא אחת הסיבות לכך שיהודים דתיים מקפידים ללכת בכיסוי ראש.
סבר שמידת הגאווה פסולה, ובניגוד לסוברים ששיעור קטן של גאווה נצרך, רב נחמן בר יצחק אמר שאסור שתהיה באדם גאווה כלל, ובלשונו: לא מינה ולא מקצתה[5].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "רב נחמן בר יצחק", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמודים 945-941, באתר היברובוקס
- "נחמן בר יצחק", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמוד 58, באתר היברובוקס
- נחמן בר יצחק, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תלמוד בבלי, מסכת ערכין , דף ל', עמוד ב' אמר רב הונא דרשינהו רב נחמן להני קראי כסיני.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף כ"ב, עמוד א'.
- ^ מסכת פסחים קה ע"ב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ו, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ה', עמוד א'