כלכלת טרור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־16:21, 9 במאי 2021

כלכלת טרור הוא תחום בכלכלה העוסק בחקר הטרור. התחום עושה שימוש בכלי ניתוח כלכליים בכדי לחקור תופעות הקשורות בטרור, בהשפעת הטרור על הכלכלה ובתופעות ומאפיינים כלכליים המשפיעים על הטרור. דוגמאות לכך הם מחקרים על הקשר שבין השכלה ועוני לטרור, השפעות המצב הכלכלי על תדירות ואיכות הטרור, העלות הכלכלית של הטרור, השפעת הטרור על שוק ההון ושווי חברות מסחריות, יעילות הלוחמה בטרור והשפעת הטרור על התנהגות הפרטים, קבוצות וחברות. התחום אף עושה שימוש בכלים של כלכלה התנהגותית, ועוסק בסוגיות הכלכלה הפוליטית הקשורות לטרור, כגון השפעת הטרור על העדפות הבוחרים ועל דעת קהל.

ניתן למצוא מחקרים העוסקים בכלכלת טרור כבר משנות ה-70 של המאה הקודמת, אך החל ממתקפת הטרור בארה"ב ב-11 בספטמבר התרחב המחקר בתחומי הכלכלה ומדעי המדינה ונוספו לו תרומות אמפיריות ותיאורטיות משמעותיות. עם זאת חוקרים וקובעי מדיניות לעיתים חלוקים על מידת ההשפעה של הכלכלה בכל הנוגע לטרור, והאם שיקולים כלכליים ומדיניות כלכלית מותאמת יכולים לשמש יעילים להבנת וללוחמה בטרור.

טרור ועוני

עם התעצמותו של הטרור כטקטיקה מובילה של מאבק אלים, המופנה בעיקר כלפי אזרחים, לשם השגת מטרות פוליטיות, חברתיות, דתיות או כלכליות,^[1] מתקיים דיון ציבורי ואקדמי על מקורותיו ושורשיו של הטרור והגורמים לו. בפרט, נסוב הדיון על הקשר בין עוני לטרור, ועל השאלה העיקרית האם עוני גורם לטרור.

הקשר בין עוני ובחירה בטרור

במשך שנים רבות רווחה התפיסה שעוני מהווה גורם מנבא מרכזי להופעתו של טרור, ולבחירה של אנשים להפוך לטרוריסטים. תפיסה זו הובעה בדבריהם של מנהיגים רבים. למשל, בנאום של נשיא ארה"ב ג'ורג' וו. בוש שבו אמר: "אנו נלחמים בעוני כי תקווה היא התשובה לטרור".^[2] דוגמא נוספת ניתן למצוא בדבריו של טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה שאמר לאחר הפיגוע ברכבת התחתית בלונדון: "לבסוף אנו מבינים כעת, אם לא עוד קודם לכן, שכשאר ביבשת אחת מתפתחים קיצונים, פנאטיזם או עוני, ההשלכות לכך לא נשארים באותה היבשת לבדה".^[3] גם שר האוצר הפלסטיני עומאר עבד אל ראזק, רמז לקשר מובהק בין עוני וייאוש לבין טרור, בראיון שנתן ב-2006: "היחסים עם ישראל לא יישארו כל כך רגועים. אני בטוח בזה. אני לא אומר שאנו כממשלה נדחוף לכיוון הזה, אולם הרעבה, בעיות כלכליות ואי תשלום משכורות יבואו לידי ביטוי ביותר פעולות התנגדות ובעיות ביטחון".^[4]

תפיסה זו נובעת מחשיבה כלכלית רציונלית, לפיה צעדיו של אדם נובעים מחישוב של רווח והפסד. טרור הוא אמצעי קיצוני, הכרוך בנטילת סיכון בכליאה או בסכנת חיים ממשית (ואף בהתאבדות), שסביר שננקט מתוך ייאוש ודיכוי, וכך הגיוני על פי חשיבה כזו שיבחרו בו אלו המצויים עם הגב אל הקיר, כלומר אלו שאין להם מה להפסיד. פיגועי טרור רבים, ובפרט אלו שנצרבו בתודעה הציבורית, בוצעו בידי פעילי טרור מחברות הנחשבות לנחלשות באופן יחסי, וכוונו כלפי חברות חזקות, ומחקר העלה כי מיעוט הסובל מאפליה ומפערים כלכליים בחברה מסוימת הוא גורם מנבא חזק לטרור מקומי.^[5] המצדדים בגישות אלו יבקשו לנקוט בצעדי מדיניות אשר צפויים לצמצם פערים ולהשקיע תקציבים בחינוך ובמוביליות חברתית כך שתצטמצם האפליה ולבסוף יצטמצם גם מספר הפעילים הפונים לבחירה בטרור.

אולם, מרבית המחקרים האיכותניים והכמותניים מראים שלכל הפחות לא ניתן להצביע על קשר ישיר בין עוני וטרור. אין אף נתון כלכלי, דוגמת תמ"ג, מדד ג'יני, אחוזי אבטלה או מדדים אחרים, שיכול לנבא באופן חד משמעי הופעתו של טרור במדינה מסוימת.^[6] מחקרים מראים כי טרור פורח לעיתים דווקא בזמן של פריחה כלכלית.^[7] מחקרים העלו כי אוכלוסיות עניות נוטות לתמוך פחות בפעולות טרור מאשר אוכלוסיות אמידות. למשל, מחקר שבוצע בחברה הפלסטינית, מציג תמיכה רחבה יותר לביצוע פעולות טרור דווקא במשפחות אמידות ובעלות אמצעים.^[8] בדומה, מחקר שבוצע בפקיסטן^[9] מראה שאנשים בעלי הכנסה נמוכה אינם תומכים בארגונים אלימים. במחקר של אלן קרוגר (אנ') נמצא שמרבית הטרוריסטים מגיעים דווקא ממשפחות אמידות באופן יחסי.^[10] למשל, החיזבאללה נוסד ומנוהל בידי אליטות לבנוניות;^[10] אוסאמה בן לאדן, מנהיגה של אל-קאעידה, היה אדם משכיל ויורש של מיליונים; האינתיפאדה השנייה הגיעה דווקא בתקופה של פריחה בכלכלה הפלסטינית^[10] ועוד. ממחקר זה עולה כי טרור הוא מעין ביטוי של השתתפות פוליטית. על פי רוב, השתתפות כזו היא נחלתם של אנשים בעלי משאבים, זמן פנוי והשכלה. לאנשים עניים אין את כל אלו, שכן עיקר זמנם מוקדש לפרנסה ולראייה קצרת טווח על חיי היומיום.

הקשר בין עוני ו"איכות" הטרור

ביצוע פיגועי טרור, ובפרט פיגועי טרור מורכבים ו"איכותיים", דורש ידע, כוח-אדם ומשאבים רבים. ארגוני הטרור מתמודדים בפעולותיהם מול כוחות ביון, שיטור וצבא עתירי יכולות מכל רחבי העולם, ועל-כן, כדי להגיע להצלחות והישגים, עליהם לתכנן בקפידה כל פעולה, לגייס אליה משאבים, להתחמש, ובעיקר לבחור את כוח האדם הנכון למשימה. ארגוני הטרור זוכים אמנם, בייחוד בתקופות של לחימה עצימה, לתמיכה עממית רחבה יחסית, אך בוחרים בקפידה את אנשיהם.^[11] מחקר מראה כי מרבית המחבלים המתאבדים באינתיפאדה השנייה היו מעין "אליטה משרתת" - בעלי תואר אקדמי, ובאופן כללי היו משכילים באופן משמעותי מהפלסטיני הממוצע.^[11] לעומת זאת, טרור יחידני, דוגמת פיגועי דריסה או סכינאות, שונה בהקשר זה, ולעיתים נובע גם מתוך מצוקה כלכלית או אישית אחרת. כלומר, נמצא קשר מובהק בין "איכות" הפיגוע ל"איכות" המבצע – ככל שמבצע הפעולה משכיל יותר ומגיע מרקע אמיד יותר כך הפיגוע יהיה קטלני יותר ויופעל נגד מטרות חשובות יותר.^[12]

טרור ושוק ההון

מחיריהם של מניות, איגרות חוב וניירות ערך אחרים משקפים, במידה רבה, את ציפיותיהם של המשקיעים לגבי העתיד.^[13]^[14] באופן מצטבר, שינויים אלו יכולים לבטא את הציפיות של המשקיעים בנוגע לכלל שוק ההון ואף בנוגע למצב המאקרו-כלכלי העתידי של המשק. מאפיין מרכזי של מניות וניירות ערך אחרים בשוק ההון הוא הנזילות שלהם, כלומר, היכולת לקנות ולמכור נכסים היא קלה, זולה באופן יחסי וכמעט מיידית. נזילות זו מביאה לכך ששוק ההון 'רגיש', במידה רבה, לאירועים חריגים. בין אם מדובר על אירועים בתוך העולם הפיננסי כמו פרסום דוחות או חדשות בנוגע לחברות מסוימות ובין אם מדובר על אירועים חיצוניים כמו אסונות טבע, משברים פוליטיים או המצאות טכנולוגיות – המשקיעים נוטים להגיב, ומהר. תגובותיהם משקללות, בין היתר, את החששות, התקוות, ההזדמנויות והסיכונים הגלומים באירוע ובהשלכותיו. אירועים שליליים, כמו מתקפות טרור, מקטינים את רמת הוודאות, או לכל הפחות את תחושת הוודאות, ועלולים 'להבריח' את המשקיעים מנכסים ברמת סיכון גבוהה אל עבר נכסים בטוחים יותר או להחזקה במזומן. מאפיינים אלו, יחד עם התקיימות תחרות משוכללת באופן יחסי והזמינות הגבוהה של נתונים, הביאו חוקרי כלכלה רבים להתעסק בהשפעה של אירועי ואיומי טרור על שוק ההון ובשימוש בשוקי ההון לצורך אומדן השפעות של טרור על המשק או על תעשיות מסוימות. באופן ייחודי, המחקר בתחום החל בתחילת המאה ה-21, ובפרט לאחר פיגועי 11 בספטמבר, ומחקר קודם בתחום נדיר עד לא קיים.^[15]

סוגי מתקפות טרור

מחקריהם של אלדור ומלניק,^[16]^[17] ומחקרים נוספים שבדקו את ההשפעות של מתקפות טרור מסוגים שונים, מצאו כי לפיצוצים והפצצות בכלל, ולפיגועי התאבדות בפרט, השפעה קשה משמעותית על שוק ההון מאשר לסוגים אחרים של מתקפות וכי ככל שמספר הנפגעים גדול יותר כך גם ההשפעה על שוק ההון.^[18]^[19]^[20]^[21]

טווחי זמן

ההשפעה של מתקפות טרור על שוק ההון יכולה להיגרם בשתי דרכים עיקריות. בראשונה, חוסר הודאות והבהלה אשר נגרמים כתוצאה מהטרור, 'מבריחים' את המשקיעים מנכסים מסוכנים כמו מניות לנכסים בטוחים יותר כמו איגרות חוב, זהב או להחזקה במזומן. השפעה זו צפויה להיות קצרת טווח ולפוג. בשנייה, משקיעים חוששים מפגיעה ריאלית בכלכלה כתוצאה ממציאות מתמשכת של טרור ומההשפעות המאקרו-כלכליות שלו ובמקרה כזה ההשפעה עלולה להיות ארוכת טווח.

בעוד החוקרים אלדור ומלניק מצאו השפעות ארוכות טווח^[22] חוקרים אחרים לא מצאו השפעות ארוכות טווח מובהקות, למעט כתוצאה מפיגועי 11 בספטמבר.^[23] מחקרים שבדקו את ההשפעות קצרות הטווח מצאו כי השווקים נוטים להתאושש תוך 15 יום,^[24] שבוע (למעט פיגועי 11 בספטמבר)^[25] או אפילו יום אחד ^[26]^[27]^[28] וכי קיימת שונות בין מדינות.^[29]

מחקרים שבדקו את עוצמת ההשפעות של מתקפות טרור לאורך זמן מצאו כי לאורך השנים הן הולכות ונעשות חלשות יותר. חוקרים מסוימים^[30]הסבירו זאת על ידי המערכת הבנקאית אשר נעשתה יציבה יותר בעוד אחרים טענו כי השווקים נוטים ליצור 'נורמליזציה' של מתקפות טרור וכי המשקיעים התרגלו לטרור ומגיבים פחות בפאניקה.^[31]^[32] מחקרים אחרים לא מצאו היחלשות של השפעות הטרור על השווקים.^[33]^[34]

השוואה בין סקטורים וסוגי חברות

אחד המחקרים הראשונים והמרכזיים שעסק בהשפעה של טרור על שוק ההון בחן את הסכסוך בחבל הבאסקים בספרד. הוא מצא כי מעבר לפגיעה בתוצר לנפש, מניות של חברות ששיעור ניכר מפעילותן הוא בחבל הבאסקים נטו להיות 'רגישות' יותר ביחס למצב הביטחוני – הפגינו ביצועים חיוביים יותר עם הפסקת האש וביצועים שליליים יותר כאשר היא הסתיימה ואיום הטרור חזר.^[35] מחקרים נוספים מצאו שונות בין הסקטורים השונים בכלכלה; חברות בסקטור הביטוח הפגינו ביצועים שליליים במיוחד, כנראה לאור חשש מעלויות עתידיות שיהיו להן כתוצאה ממתקפות, חברות בסקטור התעופה הפגינו ביצועים שליליים במיוחד גם הן, כנראה כתוצאה מהחשש מירידה בביקוש לטיסות ואילו סקטור הבנקאות הפגין 'אדישות' למתקפות הטרור.^[36]^[37] מחקרים נוספים, כמו מחקריהם של ברבי וקלור, מצאו כי על אף שהשוק בכללותו נפגע כתוצאה מהטרור, חברות בסקטור הביטחוני הושפעו דווקא בצורה חיובית, כנראה כתוצאה מהציפייה לגידול בביקוש למוצרים ולשירותים אותם הם מספקים.^[38]^[39] מחקר שנעשה על שוק ההון בפקיסטן מצא כי חברות בתחום האנרגיה, התעשייה והתקשורת חוו פגיעה קשה כתוצאה ממתקפות טרור ואילו חברות פיננסיות, חברות הטבק וחברות בסקטור הבריאות הושפעו בצורה חיובית.^[40]

השוואה בין מדינות

קיימים הבדלים בעוצמת ההשפעה של מתקפות טרור על שוקי ההון במדינות שונות. מחקרים הראו כי מדינות מפותחות נוטות להגיב בצורה טובה יותר למתקפות טרור מאשר מדינות מתפתחות.^[41]^[42] מחקרים אחרים מצאו שונות גדולה גם בין מדינות מפותחות.^[43]^[44] מחקרים אחרים מצאו כי דווקא מדינות מפותחות נטו להגיב בצורה פחות טובה למתקפות טרור מאשר מדינות מתפתחות.^[45]^[46] חלק מהחוקרים^[47] הסבירו את הפערים בכך שמדינות בעלות שוקי הון מפותחים ו'בריאים' יותר נטו להגיב בצורה טובה יותר למתקפות טרור ואילו חוקרים אחרים טענו שדווקא שוקי הון משוכללים יותר הם אלו שמגיבים יותר בחדות למתקפות טרור.^[48] מחקר נוסף טוען כי השונות בין המדינות נובעת ברובה מהרמה בה המדינה 'הופתעה' מהטרור ומעוצמת הרגש השלילי כתוצאה ממנו, מה שגרם לבהלה של המשקיעים. כלומר, על ידי בחינת הדיווחים בתקשורת מצאו החוקרים קשר בין כמה שהמתקפה נתפסה כמפתיעה ועוצמת הרגשות השליליים כתוצאה מהמתקפה לבין הפגיעה הכלכלית.^[49]

תזמון ומיקום התקפות טרור

זמן ומקום הם שני מאפיינים מרכזיים שעומדים במרכזם של מחקרים סטטיסטיים בתחום הטרור, ומשמשים לסיווג ובחירה של דפוסים חוזרים באירועי טרור. בין השאר, דפוסים הנחקרים בהיבט זה הם השפעת מקום הזירה על ההסתברות לאירוע טרור בה, פרקי הזמן בין אירועי טרור באותו אזור גאוגרפי, או אפיון יעדים או עיתויים בעלי הסתברות גבוהה לאירועי טרור.

מיקום

תחת קטגוריה זו מתוארים מאפיינים ורמת סיכון לפיגוע במקומות שונים – החל מרמת המדינה ועד לרמת יעדים נקודתיים בערים. בנוסף, נכללת התייחסות להסתברות של התרחשות פיגועים באותו המקום ותיאור של המרחקים בין אזור המגורים או ההיערכות של טרוריסטים לבין מקום הפיגוע.

מאפיינים מדיניים

ישנם ארבעה מאפיינים של מדינות שקיומם מגביר את ההסתברות שלהן להוות יעד לפיגועים. המאפיין הראשון הוא כלכלה שאינה פתוחה – ככל שבמדינה מתנהל שוק יותר ריכוזי ופחות פתוח, כך גובר הסיכון של שלה להוות יעד לטרור.^[50] המאפיין השני הוא סכסוך בין לאומי בעצימות גבוהה – כאשר המדינה מנהלת מאבק או מלחמה, בין מדובר במאבק מול גורם חיצוני כמו מדינה אחרת ובין אם מדובר על מלחמה בין קבוצות אתניות שחיות בתוכה, הסיכון של המדינה לחוות התקפות טרור גדל משמעותית.^[50] המאפיין השלישי שמצאו החוקרים הם ריכוזי אוכלוסייה גדולים.^[50]המאפיין הרביעי הוא רמה גבוהה של דמוקרטיות וליברליות במדינה. במדינות שכאלה, במקרה של תגובת נגד חריפה מצד המדינה כלפי טרוריסטים, שתכלול צעדים שהם לכאורה אנטי-דמוקרטיים כמו שלילת זכויות, תגובה זאת עשויה להוביל לכך שארגוני הטרור יצברו תומכים שיתנערו מהצעדים הקיצוניים הללו. כך, המבנה הדמוקרטי של מדינה עשוי "למשוך" אליה פיגועים.^[51]

מאפיינים אזוריים

ישנם ארבעה מאפיינים אזוריים מרכזיים המשפיעים על הסיכון להתרחשות פיגוע באזור:

קרבת המקום לריכוזי מגורים והתארגנות מהם יוצאים טרוריסטים – ככל שיישוב קרוב יותר למקומות מהם יוצאים טרוריסטים כך עולה הסיכון שלו להוות יעד לפיגוע. כך לדוגמה, במחקר שבחן פיגועים שהתרחשו במדינת ישראל, נמצא כי הכפלה של המרחק הנמדד ממרכזי מגורים והתארגנות של טרוריסטים מפחית ב-15%-30% את הסיכון של יישובים שנמצאים בטווח זה להוות יעד לפיגוע.^[52]
קרבה לגבולות בין לאומיים – יישובים סמוכי גבול נתונים בסיכון גבוה פי שניים להוות יעד לפיגוע לעומת יישובים שאינם כאלה.^[52] עם זאת, שיפור היחסים עם מדינות שכנות מצמצם את רמת הסיכון לאירוע טרור בסמוך לגבול עימן, לרוב עקב הסכמים והבנות ביטחוניות בין המדינות. כך למשל, מאז הסכם השלום בין ישראל לירדן, הקשר בין גורם הקרבה לגבול לבין עליית הסיכון לטרור ירד בצורה חדה.^[52]
ריכוז אוכלוסייה – ככל שבאזור או ביישוב מסוים יש ריכוז גבוה יותר של אוכלוסייה, כך גדל הסיכון שלו להוות יעד לפיגוע.^[52] בהקשרים של מאבקים לאומיים ואתניים, לריכוז האוכלוסייה יש קריטריון נוסף והוא ריכוז אוכלוסייה ממוצא אתני ספציפי שבו הטרוריסטים רוצים לפגוע. כלומר, ככל שיש ריכוז אתני גדול יותר באזור מסוים, כך עולה הסיכון שלו להוות יעד לפיגוע. בישראל, הקריטריון הזה בא לידי ביטוי ביחס לריכוזי אוכלוסייה יהודית, שמהווים יעד מועדף יותר עבור טרוריסטים – ככל שאחוז היהודים ביישוב מסוים בישראל גבוה יותר, כך עולה הסיכון שלו להוות יעד לפיגוע.^[52] לשם המחשה, ההסתברות של יישובים יהודיים לגמרי להוות יעד לפיגוע גבוהה פי שלושה מאשר זו של יישובים מעורבים או של יישובים ערביים. מקום חריג בהקשר זה הוא ירושלים, אשר למרות היותה עיר בעלת אוכלוסייה מגוונת מבחינה אתנית ודתית, היא נמצאת בסיכון גבוה פי שלושה להוות יעד לפיגוע לעומת יישובים אחרים. זאת, בעיקר עקב הסמליות שלה.^[52]
הימצאות מוסדות וסמלי שלטון, או בירה אזורית – אזורים שבהם ממוקמים מוסדות ואתרים המזוהים עם השלטון והממשל נמצאים בסיכון גבוה פי שלושה להוות יעד לפיגוע מאשר הסיכון של אזורים ללא מוסדות ואתרים כאלה. נתון זה נכון גם לגבי בירות אזוריות ואזורים בעלי חשיבות אסטרטגית, לאומית או דתית.^[52]

מתוך ארבעת המאפיינים הללו, שני המאפיינים הראשונים, המתייחסים לקרבה גאוגרפית בין מרכזי מגורים והתארגנות של טרוריסטים לבין יעד הפיגוע, נמצאו כדומיננטיים במסגרת קבלת ההחלטות של הטרוריסטים לגבי יעד הפיגוע יותר מאשר שני המאפיינים הנוספים.^[53]

הסיבה לכך שטרוריסטים מעדיפים מטרות קרובות יותר אפילו על חשבון "איכות" היעד לפיגוע, היא הרצון בצמצום של "עלות" הפיגוע – כלומר, מורכבות הגעתו של הטרוריסט ליעד ורף הסיכון שלו להיתפס בדרך. מקרים בהם טרוריסטים בכל זאת בחרו ביעדים מרוחקים יותר נובעים מאטרקטיביות גדולה במיוחד של היעד לפיגוע, כמו אתרים בעלי משמעות סמלית גבוהה.^[52]

יעדים מועדפים

נמצאו שמונה מאפיינים שהופכים מקום ליעד מועדף לפיגוע:

פגיע – האמצעים העומדים לרשות הטרוריסטים יאפשרו פגיעה אפקטיבית במקום.
חיוני – המקום מכיל תשתיות קריטית עבור המדינה.
סמלי – למקום משמעות סמלית או דתית משמעותית.
לגיטימי – אוכלוסיות מפתח רלוונטיות יראו בהתקפה על האתר כלגיטימית.
פוטנציאל השמדה מלא – פיגוע במקום יוכל להביא להשמדתו או לגרום לו נזקים כבדים.
ריכוז אוכלוסייה – תקיפת המקום תגרום לאבדות רבות.
קרבה – תחבורה ותנועה קלה אל המקום עבור הטרוריסטים, עם סיכון נמוך להיתפס.
קלות - ניתן להתגבר על אמצעי הביטחון וההגנה במקום (אם ישנם כאלה).^[54]

בישראל

במקרה של ישראל, אתרים חיוניים כמו תשתיות לאומיות אינם נמצאים בסיכון גבוה להוות יעד לפיגוע. זאת, בשונה מרשימת המאפיינים הכלליים ליעד מועדף לפיגוע שהובאה לעיל.^[54]

סוגי היעדים בהתאם לרמת הסיכון שלהם להוות יעד לפיגוע, מהגבוהה לנמוכה:

מועדונים; מלונות; רחובות ראשיים; מרכזי קניות; יעדים אלטרנטיביים (מקומות שנבחרו לאחר עליית רמת אבטחה ביעדי פיגועים מועדפים למשל, מקומות צפופים ליד יעדים שמורים, או מרכזי קניות חלופיים למרכזי קניות שרמת האבטחה בהם עלתה); חוף הים; התקהלות של נוער או ילדים; התקהלויות כלליות; מקום שיש לטרוריסטים דרכי הגעה נוחות אליו; אתרים סמליים וסמלי שלטון; מקומות שיש בהם בעלים/לקוחות יהודים וערבים ביחד; ריכוזי חיילים.^[54]

הקטגוריות הבולטות ביותר כיעדים לפיגועים הם אזורי קניות, מקומות סמליים ורחובות ראשיים, כאשר כ-70% מהפיגועים התרחשו באחד משלושתם.^[54]

הסיכון לפיגוע חוזר באותו מקום

יעדים שכבר נפגעו נמצאים בסיכון גבוה במיוחד להוות שוב יעד לפיגוע. כך למשל, 36% מפיגועי ההתאבדות בישראל התבצעו במקומות שבהם כבר התרחשו פיגועים.^[54] מכאן, שברגע שארגון טרור מזהה מקום העונה על הקריטריונים המתאימים לו ותוקף אותו בהצלחה – המקום הופך ליעד מועדף להתקפות טרור.^[54]

יעדים סמליים המועדפים על ארגוני טרור נוטים להשתנות בהתאם לרמת האבטחה שמועלית בהם לאחר פיגועים, והטרוריסטים מחפשים יעדים סמליים חלופיים.^[54]

קשר בין מקום המגורים של טרוריסטים לבין מקום הפיגוע

מבחינת פיגועים שהתרחשו בארצות הברית, עלה כי רבים מאירועי הטרור שהתרחשו שם בוצעו על ידי אנשים שגרו בארצות הברית פרק זמן ממושך. הממצא הזה עומד בסתירה לתפישה העולמית המקובלת לפיה טרוריסטים פועלים מרחוק ובוחרים יעדים לפיגועים שלהם הרחק מהמקום בו הם גרו או עברו אינדוקטרינציה לטרור. תפישה מוטעית זו התקבעה בעקבות פיגועים גדולים כמו פיגועי 11 בספטמבר, שלגבי המבצעים שלהם הדבר נכון במידת מה. עם זאת, המחקרים העלו כי על אף שלארגוני טרור יש בדרך כלל אג'נדות ואידאולוגיות כלל עולמיות ולא מקומיות ספציפיות, הטרוריסטים ממקדים את התקפות הטרור במוסדות, מתקנים או אוכלוסיות הקרובים יחסית למקום מגוריהם. למשל, נמצא כי אחוז גבוה מתוך הטרוריסטים התגוררו, לפחות פרק זמן קצר – בטווח של עד 48 ק"מ מזירת הפיגוע.^[55] שני הסברים אפשריים לכך הם שהטרוריסטים בחרו יעד ובהתאם לכך העתיקו את מגוריהם לאזור או שהטרוריסטים בחרו יעד קרוב, נגיש וזמין ביחס למקום מגוריהם.^[55]

בהתאם לשני ההסברים הללו, הוצעו שני מודלים של טרוריסטים, המסווגים אותם על פי הקשר בין המקום בו התגוררו לבין מקום הפיגוע: טרוריסטים שגרו קרוב יחסית לזירת הפיגוע (כ-50% מבין הטרוריסטים) וטרוריסטים בין לאומיים, שגרו מאות קילומטרים מיעד הפיגוע (כ-25% מבין הטרוריסטים).^[55]

קשר בין מקום ההיערכות וההכנות לפיגוע לבין מקום התרחשותו

כמעט שני שלישים מפעילות ההיערכות התרחשה ברדיוס של עד 48 ק"מ מיעד הפיגוע. הדפוס בולט במיוחד בקרב טרוריסטים בין לאומיים או בקרב טרוריסטים שיש נושא אחד ספציפי שברצונם לקדם (למשל איכות סביבה והתנגדות להפלות).^[55] במקרה של טרוריסטים בין לאומיים, כ-75% מפעילות ההיערכות שלהם התרחשה בטווח של עד 48 ק"מ. הסיבות לכך שטרוריסטים מסוג זה מעדיפים יעדים קרובים יחסית כוללות מספר מרכיבים: מעמד הגירה חדש, היעדר תחבורה, חוסר היכרות עם הסביבה העירונית הספציפית, ניסיון למזער את תשומת הלב ועוד.^[55] בקרב טרוריסטים עם נושא יחיד, 71% מפעילות ההיערכות שלהם התרחשה בטווח של עד 19 ק"מ ממקום הפיגוע ו-92% מפעילות ההיערכות התרחשה בטווח של עד 45 ק"מ ממנו. הסיבה לכך היא ככל הנראה היעדר ארגון ותיאום בין פעילים מסוג זה, שלרוב מבצעים פיגועים בתור זאבים בודדים וקובעים את יעדי הפיגוע בהתאם להיכרות הבסיסית שלהם עם סביבת פעילותם הקרובה יותר.^[55] בקרב אלה נמצא קשר בין נטייתם הפוליטית לבין המרחק ממקום מגוריהם ליעד הפיגוע: טרוריסטים ימניים נוטים לחיות באזורים כפריים, רחוק ממטרות בעלות ערך אידאולוגי עבורם שבדרך כלל נמצאות בערים ואילו טרוריסטים שמאלניים מתגוררים בדרך כלל בערים ובהן הם גם מתכננים ומבצעים את הפיגועים שלהם.^[55]

תזמון

תזמון בין פיגועים באותו המקום

מחקר שבחן פיגועים בישראל, מצא כי התרחשות פיגוע באזור מסוים, מעלה מאוד את ההסתברות שיתבצע בו פיגוע נוסף. הסיכון עולה בשעות שאחרי הפיגוע ומגיע לשיא ביום המחרת. מנקודת השיא, הסיכון יורד בהדרגה במשך שמונה שבועות עד לחזרה לרמת הסיכון של האזור בתקופה שקדמה לפיגוע. כלומר, יישובים שבהם התרחש פיגוע במהלך שמונת השבועות האחרונים נמצאים בסיכון מוגבר להתרחשות פיגוע בהשוואה ליישובים אחרים, אך לאחר שמונה שבועות, הסיכון שלהם כבר אינו מוגבר.^[56]

לעומת זאת, באזורים ויישובים שבהם יש מוסדות וסמלי שלטון, מרגע שחולפים שמונה שבועות מהפיגוע האחרון שהתבצע שם, הסיכון שלהם עולה בהדרגה. זאת, כיוון שטרוריסטים אינם רוצים להשאיר מקומות כאלה "ללא התייחסות" לאורך זמן. דוגמה למקום כזה היא ירושלים.^[56]

בדומה ליישובים, גם מדינות שחוו פיגוע טרור נמצאות בסיכון גבוה יותר לחוות פיגועים נוספים בעתיד.^[50]

פרקי זמן שבהם עולה סיכון לפיגועים

תקופת בחירות

תקופת בחירות היא זמן של מאבק על סדר היום וכל שחקן פוליטי צריך לשמור על מקומו בסדר היום ולכן מגביר את פעילותו. כל זמן שהשחקנים יכולים להשתתף בשדה הפוליטי כשווים – הם יעדיפו זאת על פני שימוש בטרור. אולם במקומות בהם קולם האלקטורלי לא נשמע בתקופת בחירות, הם יפנו לטרור. על כן, במקומות בהם קבוצות שוליים בחברה, כגון מיעוטים, "מיוצגים" באמצעות ארגוני טרור, ארגונים אלה יגבירו את פעילותם בתקופת הבחירות. כלומר, בדמוקרטיות שבהן היכולת של כלל השחקנים להשפיע במידה שווה ("פתיחות אלקטורלית"), היא נמוכה – הסבירות לפיגועים בתקופת בחירות עולה.^[57] על כן, יש הרואים בטרוריסטים "שחקנים פוליטיים" שמשחקים מחוץ למגרש הלגיטימי ומשתמשים בטרור לקידום מטרותיהם.^[57]

לאור העובדה שפיגועי טרור בתקופת בחירות נועדו לקדם עמדות פוליטיות, ניתן למנות שתי סיבות שעשויות להסביר את הסיבה לביצוע פיגועים בתקופה זו:

רצון למשוך תשומת לב – המאבק על סדר היום בתקופה שבה שחקנים פוליטיים אחרים עשויים להסיט את תשומת הלב הציבורי מהסוגיות הרלוונטיות שארגוני הטרור רוצים לקדם. על כן, ארגונים אלו יגבירו את מאמצם לעמוד במרכז סדר היום הציבורי.^[57]
רצון להשפיע על תוצאות הבחירות – ההשפעות של פיגועי טרור, למשל ערעור תחושת הביטחון של האזרחים, עשויות להביא לשינויים אלקטורליים שישרתו את האג'נדה של ארגון טרור|ארגוני הטרור.^[57]

בישראל

במחקרים שחקרו את דפוסי הטרור בישראל, נמצא שחגים יהודיים, שבהם ישנו פוטנציאל גבוה לפגיעה ולגרימת זעזוע, היו תקופות מועדות לפורענות מבחינת הסיכון לפיגועי טרור.^[58] בנוסף נמצא שתקופות של משא ומתן פוליטי עם הפלסטינים היוו פרקי זמן שבהם הסיכון לפיגועים עלה.^[58]

טרור, דעת קהל ובחירות בעולם

ההשפעה של טרור על דעת קהל

תחושת ביטחון

לטרור בין לאומי יש השפעה על דעת הקהל הציבורית אולם במקרים רבים השינוי בדעת הקהל לא גורר שינויים התנהגותיים. למשל, לאחר שורת מתקפות הטרור במומבאי ב-2008 נמצאה עלייה מיידית של הבעת פחד ממתקפות טרור אולם לא נמצא שהייתה למתקפות השפעה על דעת הקהל בנושאים הקשורים למלחמה בטרור (כגון פרקטיקות חקירה או תמיכה במדיניות הגירה), או השפעה על תמיכה פוליטית במפלגה מסוימת.^[59] מחקר שנערך בשנת 2000 בחן את ההשפעה של הפיגוע באוקלוהומה סיטי בשנת 1995 ומצא שפעולת הטרור הובילה לעלייה חדה בחשיבות שאמריקאים הקדישו לטרור עולמי, אף על פי שהדאגה הכללית בקרב הציבור האמריקאי כלפי טרור לא תורגמה לדאגה פרטית מפגיעה אישית או מפגיעה של קרובי משפחה, עמיתים לעבודה וחברים בקהילה. מספר ימים אחרי הפיגוע, בעוד 86% מהמשתתפים בסקר חשבו שסביר שתקריות דומות יקרו בזמן הקרוב, 70% מהנשאלים האמינו שמאוד לא סביר שתקריות דומות יתרחשו בקהילה שלהם. חוסר התרגום לדאגה פרטית נמצא בהלימה למידת השינוי בהתנהגות הנצפית: סקר שנערך באותו החודש של ההפצצה מצא כי 73% טענו שאין בכוונתם לשנות את הרגליהם על מנת לצמצם את הסיכויים להפוך לקורבן טרור.^[60]

מחקר שבוצע לאחר פיגועי 11 בספטמבר ב-2001 מצא כי למתקפות היו השפעות משמעותיות יותר על תחושת הביטחון של פרטים, אולם השפעות אלו דעכו בהתמדה ועד חודש פברואר 2002 אחוז האמריקאים שחששו מפגיעה אישית כתוצאה ממתקפת טרור השתווה לזה שנמדד בעקבות הפיגוע באוקלהומה סיטי.^[61] גם אחוז האמריקאים ששינו את הרגליהם בעקבות פיגועי 11 בספטמבר דומה לזה שנמדד לאחר הפיגוע באוקלהומה סיטי.^[62]

בחירות והתנהגות בוחרים

על אף הממצאים לפיהם פעולות טרור מסוימות לא גררו שינויים התנהגותיים בקרב פרטים, ישנם מחקרים המתארים מספר דרכים בהן טרור עשוי להשפיע על תוצאות בחירות. פעולת טרור עשויה להשפיע על אחוזי ההצבעה בבחירות על ידי עידוד או דיכוי הצבעה בקרב קבוצות שונות באמצעות הבלטת נושאים הקשורים לביטחון לאומי, או לחלופין פעולת טרור עשויה להשפיע על הבחירה עצמה ולגרום לבוחרים לשנות את בחירתם או לחזק את החלטתם של בוחרים שטרם החליטו.

מחקר שבחן את תוצאות הבחירות הארציות לפרלמנט הספרדי ב-2004 אשר נערכו 3 ימים לאחר מתקפת הטרור במדריד ובמהלכן חל מהפך בו מפלגת הסוציאליסטים שפיגרה בסקרים זכתה בבחירות העלה כי מתקפת הטרור הובילה הן לעלייה של כ-6% באחוז ההצבעה והן לשינוי עמדות הבוחרים, כאשר עבור בוחרים אשר הושפעו ממתקפת הטרור הסיכוי להצביע למפלגת הסוציאליסטים עלה ב-18%.^[63] מחקר נוסף שנערך לאחר מתקפת הטרור בפריז ב-2015 מצא שפיגועי הטרור תרמו לעלייה בתמיכה במפלגת החזית הלאומית הנתפסת כמפלגת ימין רדיקלית^[64]

ההשפעה של דעת קהל בינ"ל על טרור

דעת קהל אינה רק מושפעת ממתקפות טרור, אלא עשויה להיות גם גורם מנבא להתרחשות מתקפות כאלו, כך לפי מחקר שפורסם בכתב העת האקדמי Science. לפי המחקר, חוסר שביעות רצון מההנהגה והמדיניות של מדינה אחרת עשויה לספק תמיכה חומרית בתאי טרור, או אף לעודד הצטרפות לאותם תאים, וכתוצאה מכך להוביל להתרבות מתקפות טרור. כמו כן, דעת קהל יכולה לפעול גם כתמריץ בכך שמספקת תמיכה ומעודדת פרטים להשתתף בפעולות טרור. המחקר מצא כי עלייה של 20 נקודות האחוז בחוסר שביעות הרצון של תושבי מדינה מסוימת במזרח התיכון או צפון אפריקה ממנהיג של אחת ממעצמות העולם (כדוגמת ארצות הברית, בריטניה, רוסיה וכדומה), מתואמת עם עלייה של 93% במספר התקפות הטרור שתוכננו על ידי אזרחי אותה המדינה וכוונו כלפי המעצמה.^[65]

בישראל

בין האינתיפאדה הראשונה לשנייה

מאות פיגועי טרור שהובילו למותם של יותר מאלף ישראלים התרחשו בתקופה שבין תחילת האינתיפאדה הראשונה (דצמבר 1987) לסוף האינתיפאדה השנייה (פברואר 2005) בתדירויות ועוצמות משתנות, ובמהלך אותן שנים, בכל אחת ממערכות הבחירות חל שינוי במפלגת השלטון. ניתוח סקרי דעת קהל לגבי העדפות הבוחרים בכל אחת ממערכות הבחירות הראה כי פיגועי הטרור השפיעו על דפוסי ההצבעה, והציע שמתקפות טרור מדגישות את בולטות הסכסוך הישראלי-פלסטיני ומעודדות מצביעים לתמוך במפלגות המזוהות עם מדיניות הרתעתית נוקשה.^[66] המחקר נמצא כי התרחשות של פיגוע טרור ביישוב מסוים בטווח זמן של 3 חודשים ממועד בחירות מתואמת עם עלייה בתמיכה במפלגות ימין באותו ישוב, תמיכה אשר מוסברת משינוי בעמדות התושבים ולא משינוי באחוזי ההצבעה. מחקר זה העלה ממצאים חשובים גם לגבי קיטוב בהעדפות פוליטיות ומצא כי מתקפות טרור כלליות (אשר התרחשו מחוץ ליישוב עצמו) מגדילות את הקיטוב הפוליטי בין התושבים.^[67]

ההשפעה של איום ירי רקטות

בנוסף להשפעה של מתקפת טרור ישירה ביישוב על אחוז התמיכה במפלגות ימין, עצם האיום ממתקפת טרור מתואם גם הוא עם עלייה בתמיכה במפלגות ימין. החל מ-2001 יישובים בדרום ישראל הפכו לחשופים לירי רקטות מרצועת עזה. מחקר מ-2014 מצא כי ההשפעה של היותו של ישוב בטווח הרקטות מוערכת בעלייה של בין 2 ל-6 אחוזים בתמיכה במפלגות ימין, במערכות הבחירות שנדגמו עבור המחקר (החל מ-1999 ועד 2009), ללא תלות בזהות המפלגה שבשלטון, כלומר לא מדובר ב"הענשה" של מפלגת השלטון על כך שאפשרה לטווח הטילים להתרחב, אלא פשוט עלייה בתמיכה במפלגות ימין.^[68]

השפעה על דעת קהל והמוכנות לבצע ויתורים טריטוריאליים

יחד עם העלייה בתמיכה במפלגות ימין נמצא כי מתקפות טרור מקומיות מובילות לשינויים בדעת הקהל הנוגעת למוכנות לבצע ויתורים טריטוריאליים. מהצלבת נתונים מסקרים שנערכו על ידי המכון הישראלי לחקר בחירות (INES) ונתונים על מתקפות טרור בין השנים 1988 ל-2006, עולה כי ביישוב שספג מתקפת טרור קטלנית ב-12 החודשים האחרונים, הסיכוי שפרט יתמוך בביצוע ויתורים טריטוריאליים גדל ב-4.2%.

מכיוון שמצד אחד מתקפות טרור מובילות לעלייה בתמיכה במפלגות ימין ומצד שני הן מובילות לאימוץ עמדות המשויכות לשמאל הפוליטי בישראל בנוגע לוויתורים טריטוריאליים. הסבר אפשרי לכך הוא שפיגועי טרור מדגישים את החשיבות של סוגיות ביטחוניות המזוהות עם מפלגות ימין, ומועמדים ממפלגות שמאל נדחקים החוצה מהמרכז הפוליטי במקביל לתנועה של מועמדים מהימין הפוליטי כלפי מרכז המפה הפוליטית. כך, גוש השמאל מאבד תמיכה, ובמקביל גוש הימין מתקרב בעמדותיו אל המרכז הפוליטי, ממתן את עמדותיו ואף מאמץ עמדות של מפלגות מהחלק השמאלי של המפה הפוליטית.^[69]

ההשפעה של התגובה הישראלית לטרור על דעת הקהל הפלסטינית

תגובות צבאיות של ישראל השפיעו על דעת הקהל בקרב הציבור הפלסטיני במידה מועטה ומוגבלת. במחקר משנת 2012 נמצא כי תגובות צבאיות קטלניות לאירועי האינתיפאדה השנייה השפיעו ברמה מסוימת על מידת הנכונות לביצוע משא ומתן או על מידת התמיכה בפת"ח (הנחשב למתון ביחס לארגונים פלסטיניים אחרים). סקרי דעת קהל שנערכו על ידי אוניברסיטת ביר-זית החל משנת 2000 הוצלבו מול נתונים של ארגון "בצלם" על הרוגים פלסטינים. במחקר נמצא כי מקרי מוות של פלסטינים מובילים להקצנה של האוכלוסייה בטווח הזמן הקצר בלבד: עלייה בכמות ההרוגים במחוז כתוצאה מתגובה צבאית מתואמת עם ירידה בתמיכה בקיום משא ומתן וירידה בתמיכה בפת"ח במהלך החודש הראשון שלאחר התגובה, אולם חודשיים לאחר התגובה השינוי בדעת הקהל כבר אינו מובהק.^[70]

השפעת הטרור הפלסטיני על כלכלת ישראל

את השפעת הטרור הפלסטיני על כלכלת ישראל יש לבחון בשני מעגלי השפעה. השפעה במישרין של פגיעה כלכלית בשל הרוגים, פצועים ונזק לרכוש; והשפעה בעקיפין הכוללת פגיעה בהיבטים כלכליים רחבים אשר ניתן לחלק לשלושה סוגים:

פגיעה כתוצאה מתגובת הציבור לטרור – שינוי בדפוסי ההתנהגות והצריכה ברמה היום-יומית, אשר באה לידי ביטוי במסחר, בתיירות, בתרבות, בפנאי, בתחבורה ועוד.
פגיעה כתוצאה מתגובת הממשלה לטרור – פגיעה כלכלית הנגרמת עקב גידול בהוצאה על עלויות ביטחון – הוצאות ביטחון שוטפות, הוצאות צבאיות, רכישת אמצעי ביטחון או מימון בינוי (כגון מחסומים בדרכים וגדר הפרדה).
פגיעה בהיבטים מקרו-כלכליים, כגון השקעות פיננסיות, יציבות שוקי ההון ושיעור המובטלים.

בעוד את ההשפעות הישירות של הטרור על הכלכלה אפשר לאמוד, את ההשפעות העקיפות קשה יותר למדוד, להעריך ולכמת לסכום מדויק.^[71] הטרור יוצר אווירה של חוסר ביטחון, אי-יציבות ופחד, שמביאים לפגיעה בפעילות כלכלית קיימת, וכן לפגיעה בפוטנציאל הצמיחה של המשק. מטבע הדברים, ההשפעות העקיפות על המשק דומיננטיות יותר בתקופות של טרור מתמשך, ולא באירועי טרור בודדים. בספרות המקצועית יש התייחסות ל"אווירת טרור", אשר מביאה לעיתים להשלכות כלכליות ארוכות טווח.

אווירת הפחד וחוסר הביטחון הן חלק משמעותי מפעולות הטרור, ועבור חיזוק תחושות אלו ארגוני טרור מאופיינים באלימות קיצונית ובבחירת יעדים ומועדים באופן שייראה אקראי. האקראיות מגבירה את תחושת הפחד, ופוגעת קשות ביכולת של המדינה לספק לתושבים תחושת ביטחון. כך נוצרת השפעה משתקת שמביאה לשיבוש שגרת החיים במדינה, אשר טומנת בחובה גם פגיעה משמעותית בכלכלה.^[72]

התפשטות תחושת הפחד ניתנת למחקר ולהערכה. בסקר שנערך בישראל בשנת 1999, עליו מתבסס אלרן מאיר במחקרו משנת 2006, נשאלו ישראלים "האם אתה חושש שאתה או מי מבני ביתך יהיו קורבן לתקיפת טרור?" ו-58% השיבו "חושש" או "חושש מאוד". לאותה השאלה בשנת 2002, בעיצומה של האינתיפאדה השנייה, שיעור המשיבים כי הם חוששים או חוששים מאוד עלה ל-92%.^[73]

בנוסף, הפחד מהטרור משפיע ביתר שאת על הפגיעה הכלכלית, וזאת בשל ההשפעה של רמה גבוהה של אמוציונאליות על קבלת החלטות בחוסר ודאות; בסיטואציה של פחד אנשים נוטים לפעול בהתאם לתרחיש הגרוע מכל, מבלי להתחשב בהערכת ההסתברויות השונות לכל תרחיש.^[74] כמו כן, החוקרים גרי בקר ויונה רובינשטיין הציגו מודל כלכלי שבחן את שינויי ההתנהגות של הציבור לאחר אירועי טרור, בין היתר בעזרת נתונים על תעבורת המייל של נוסעים בחברות תעופה בארצות הברית, לפני ואחרי אירועי ה-11 בספטמבר. לטענתם, ההתייחסות לטרור דומה להתייחסות להתפרצות מגפה נדירה; הציבור משנה את התנהגותו במהירות על אף הסבירות הנמוכה יחסית לפגיעה האישית של כל פרט. שינוי ההתנהגות כתוצאה מפעולות טרור נובע מהפחד מפני הטרור, ולא מהערכת הסיכון הקונקרטי להיפגע ממנו.^[75]

פגיעה מקרו-כלכלית

לפי מחקר של בנק ישראל, התגברות אירועי הטרור בשנת 2000 הביאו לפגיעה משמעותית בצמיחה של הכלכלה בישראל – הפסד של כ-2% תוצר מקומי גולמי (תמ"ג) פוטנציאלי בשנת 2001, הפסד של כ-1.3%-8.3% תמ"ג פוטנציאלי בשנת 2002, והפסד של כ-7%-8.1% תמ"ג פוטנציאלי בשנת 2003.^[76] מחקר אחר הציג את השפעת הטרור על הכלכלה הישראלית, ומצא כי פעולות הטרור בין השנים 2000–2003 הביאו לפגיעה משמעותית בצמיחה, וכי ללא השפעת הטרור התוצר הלאומי הגולמי בישראל היה יכול להיות גבוה יותר ב-10%.^[77]

האינתיפאדה השנייה הביאה לפגיעה משמעותית בהכנסתם של אזרחי ישראל, ולפי הערכות מחקריות בין השנים 2000–2003 הכנסתו של אזרח ישראלי ממוצע הייתה נמוכה ב-12.2% מהכנסתו הפוטנציאלית, אלמלא השפעות הטרור.^[78]

בנוסף, לטרור פגיעה משמעותית בחיסכון הפרטי ובהשקעות,^[77] ומחקר על הפעילות הכלכלית בישראל בשנות ה-80, בתקופת האינתיפאדה הראשונה, מציג כי בהינתן שלא היו כלל פעולות טרור באותה התקופה בישראל, הדבר היה עשוי להביא להכפלת שיעור החיסכון הפרטי.^[79]

כמו כן, נתוני בנק ישראל משנת 2003 מציגים עלייה של 22% בחוב הממשלתי הכולל בתקופת האינתיפאדה השנייה, החל מפרוץ האינתיפאדה בספטמבר 2000. בסוף שנת 2003 סך חובות הממשלה עמדו על 507 מיליארד ₪, מתוכם תוספת חוב של 92 מיליארד ₪ בתקופת האינתיפאדה השנייה.^[80]

יחס החוב-תוצר בישראל עלה גם הוא באופן משמעותי בהשפעת הטרור בתקופת האינתיפאדה השנייה, ועמד על 105% יחס חוב-תוצר בסוף שנת 2003 לעומת יחס של 89% בסוף שנת 2000. ליחס החוב-תוצר השפעה על קביעת דירוג האשראי של מדינת ישראל, וכן על תשלומי הריבית בישראל. בסוף שנת 2003, סך תשלומי הריבית של הממשלה מתוך התוצר עמד על 5.1% - שיעור גבוה משמעותית ביחס לתקופות ללא אירועי טרור, וביחס לממוצע מדינות ה-OECD באותה השנה.^[80]

השפעת טרור על הוצאות ביטחון

מחקר של פול קרוגמן הראה כי בתקופת האינתיפאדה השנייה שיעור הוצאות הביטחון מסך התמ"ג בישראל עלה מ-9% ל-12%.^[81] פיגועי הטרור וההתמודדות עימם יוצרים גידול בעלויות מנגנוני הביטחון השונים, בהוצאות על מבצעים צבאיים ופעולות ללוחמה בטרור, בעלויות של בינוי ורכש, דוגמת הקמת מחסומים בכבישים, בניית גדר ההפרדה, הקמת עמדות שמירה ורכש גלאי מתכות ומכונות שיקוף בכניסה לגופים ציבוריים, מוסדות לימוד, עסקים ומקומות בילוי, וכן במימון העסקה נרחבת של מאבטחים.

פגיעה בפעילות עסקית

מחקרים מראים כי פיגועי טרור פוגעים בפעילות הכלכלית של חברות, בהצלחתן העסקית וברווחיהן, וכי הטרור הפלסטיני פגע ביצוא של ישראל במרבית ענפי המשק.^[82]

מחקרם של קלוד בר בי וקלור אסטבן בוחן את השפעת הטרור על הערכת השווי של חברות ישראליות הנסחרות בשווקים האמריקאיים, ומבסס את הטענה כ הטרור מביא לפגיעה כלכלית בחברות. עבור החברות הלא ביטחוניות נצפו תשואות נמוכות באופן חריג בהשוואה לקבוצת הביקורת של החברות האמריקאיות, בתקופות עם ריבוי אירועי טרור. עם זאת, ולצד הפגיעה הכלכלית הקשה אשר מסב הטרור לחברות, ניכר כי לטרור השפעה חיובית על הצלחתן הכלכלית של חברות ביטחוניות, העוסקות בהגנה, באבטחה ובאמצעי לוחמה נגד טרור, ובפרט על יצוא מוצרים של חברות ביטחוניות ישראליות לחו"ל.^[82]

השפעת טרור על שוקי ההון

מחקר של הרשות לניירות ערך על פעולות טרור בישראל מציג את השפעות הטרור על שוק ההון, על ידי נתונים על הירידה בשערי המניות לאחר פעולת טרור, וממנו עולה כי בתגובה לפיגוע טרור נמצאה ירידה בשיעור ממוצע של למעלה מ-0.4%. כמו כן, מהנתונים עולה כי טרור משפיע על אופי ההשקעות בשוק, ובשל אי הוודאות אשר מאפיין תקופות עם פעולות טרור תכופות, משקיעים נוטים לעבור מהשקעה במניות להשקעה באפיקים סולידיים, דוגמת איגרות חוב ממשלתיות.^[83]

השקעות ישירות של זרים

השקעות של זרים במדינה הוא על פי רוב תחום רגיש להשפעות פוליטיות ולכן סובל מתנודתיות. ממחקר על השקעות זרים במדינות בתקופות בהן חוו פעולות טרור, עולה כי הטרור משפיע על ההשקעות הזרות ומביא להפחתה משמעותית של ההשקעות הזרות, ביחס לתקופות ללא פעולות טרור.^[84]

כמו כן, נמצא כי גידול במדד סיכוני טרור עלול לגרום לירידה של ביחס שבין מלאי ההשקעות הזרות במדינה לבין התוצר המקומי שלה.^[85]

פגיעה בתיירות

מחקרים הראו כי בעקבות האינתיפאדה השנייה ישראל חוותה פגיעה משמעותית בתיירות, אשר באה לידי ביטוי בירידה של שליש בכמות התיירים בשנים 2000–2003 לעומת העשור הקודם.^[86]

טרור מביא לפגיעה גם בתיירות פנים, אך הפגיעה החמורה ביותר הייתה בתיירות חוץ, ובפרט בתיירים המגיעים לארץ למטרה של חופשה, בילוי או צליינות.^[87] תיירות מהסוג הזה מאופיינת ב"אפקט תחלופה" גבוה – ניתן למצוא יעד אלטרנטיבי לחופשה.^[88]

גם במדינות אחרות בעולם, ובפרט באירופה, פעולות טרור הביאו לפגיעה משמעותית להכנסות מתיירות, לפיטורי עובדים מענף התיירות ובפגיעה קשה בעסקים אשר תיירות היא חלק מרכזי בהכנסות שלהם.^[89]

פגיעה בתרבות פנאי

אחד המאפיינים של טרור הוא השפעה על תרבות הפנאי, בין היתר בשל הימנעות תושבים מהגעה לאירועים מרובי משתתפים, מקומות צפופים, וככלל, צמצום השהות במרחב הציבורי. במחקר שנערך בישראל בתקופת השיא של האינתיפאדה השנייה, 30% העידו כי לא יוצאים מהבית, זאת בהשוואה ל-2% בלבד שהעידו על כך בסוף שנת 2000, בתחילתה של האינתיפאדה השנייה.

מספר המבקרים בקולנוע צנח גם הוא עם התגברות אירועי הטרור, ובחודשים מסוימים של תחילת שנות ה-2000 הייתה ירידה של 40% לעומת תקופה מקבילה.^[73]

קישורים חיצוניים

גרינבאום ליאור, ‏הקשר בין עוני לטרור, באתר גלובס, 2002

הערות שולייים

^ תופעת הטרור - הגדרת עבודה מוצעת, באתר lib.cet.ac.il
^ Briefing Room, The White House (באנגלית אמריקאית)
^ Colbert I. King, Homegrown Hatred, Washington Post
^ "אם ממשלת חמאס תיפול - תקום סומליה שנייה", באתר ynet, ‏2006-04-12
^ James A Piazza, Poverty, minority economic discrimination, and domestic terrorism, Journal of Peace Research 48, 2011-03-28, עמ' 339–353 doi: 10.1177/0022343310397404
^ James A. Piazza, Rooted in Poverty?: Terrorism, Poor Economic Development, and Social Cleavages1, Terrorism and Political Violence 18, 2006-03, עמ' 159–177 doi: 10.1080/095465590944578
^ Claude Berrebi, Evidence about the Link Between Education, Poverty and Terrorism among Palestinians, Peace Economics, Peace Science and Public Policy 13, 2007-01-06 doi: 10.2202/1554-8597.1101
^ Roger Chapman, What Makes a Terrorist: Economics and the Roots of Terrorism, Terrorism and Political Violence 31, 2019-10-16, עמ' 1358–1359 doi: 10.1080/09546553.2019.1666576
^ Graeme Blair, C. Christine Fair, Neil Malhotra, Jacob N. Shapiro, Poverty and Support for Militant Politics: Evidence from Pakistan, American Journal of Political Science 57, 2012-07-16, עמ' 30–48 doi: 10.1111/j.1540-5907.2012.00604.x
^ ¹ ² ³ Alan B. Krueger, What Makes a Terrorist, Princeton: Princeton University Press, 2008-12-31, ISBN 978-1-4008-2883-8
^ ¹ ² Efraim Benmelech, Claude Berrebi, Human Capital and the Productivity of Suicide Bombers, Journal of Economic Perspectives 21, 2007-07-01, עמ' 223–238 doi: 10.1257/jep.21.3.223
^ Efraim Benmelech, Claude Berrebi, Esteban Klor, Economic Conditions and the Quality of Suicide Terrorism, 2010-08
^ John F. Muth, Rational Expectations and the Theory of Price Movements, Econometrica 29, 1961-07, עמ' 315 doi: 10.2307/1909635
^ Eugene F. Fama, Random Walks in Stock Market Prices, Financial Analysts Journal 21, 1965-09, עמ' 55–59 doi: 10.2469/faj.v21.n5.55
^ George Andrew Karolyi, The Consequences of Terrorism for Financial Markets: What Do We Know?, SSRN Electronic Journal, 2006 doi: 10.2139/ssrn.904398
^ Rafi Eldor, Rafi Melnick, Financial markets and terrorism, European Journal of Political Economy 20, 2004-06, עמ' 367–386 doi: 10.1016/j.ejpoleco.2004.03.002
^ רפי אלדור ורפי מלניק, בחינת ההשפעה של טרור ומדיניות אנטי-טרור על שוקי ההון, הרשות לניירות ערך, 2005
^ Faheem Aslam, Hyoung-Goo Kang, How Different Terrorist Attacks Affect Stock Markets, Defence and Peace Economics 26, 2013-08-20, עמ' 634–648 doi: 10.1080/10242694.2013.832555
^ Rafi Eldor, Shmuel Hauser, Yoram Kroll, Sharbel Shoukair, Financial Markets and Terrorism: The Perspective of the Two Sides of the Conflict, Journal of Business Administration Research 1, 2012-08-05 doi: 10.5430/jbar.v1n2p18
^ FAHEEM ASLAM, AMIR RAFIQUE, ANEEL SALMAN, HYOUNG-GOO KANG, THE IMPACT OF TERRORISM ON FINANCIAL MARKETS: EVIDENCE FROM ASIA, The Singapore Economic Review 63, 2018-12, עמ' 1183–1204 doi: 10.1142/s0217590815501118
^ Shaen Corbet, Constantin Gurdgiev, Andrew Meegan, Long-Term Stock Market Volatility and the Influence of Terrorist Attacks in Europe, SSRN Electronic Journal, 2017 doi: 10.2139/ssrn.3033951
^ Rafi Eldor, Rafi Melnick, Financial markets and terrorism, European Journal of Political Economy 20, 2004-06, עמ' 367–386 doi: 10.1016/j.ejpoleco.2004.03.002
^ Sanjay Goel, Seth Cagle, Hany Shawky, How vulnerable are international financial markets to terrorism? An empirical study based on terrorist incidents worldwide, Journal of Financial Stability 33, 2017-12, עמ' 120–132 doi: 10.1016/j.jfs.2017.11.001
^ Naceur Essaddam, John M. Karagianis, Terrorism, country attributes, and the volatility of stock returns, Research in International Business and Finance 31, 2014-05, עמ' 87–100 doi: 10.1016/j.ribaf.2013.11.001
^ Dirk Brounen, Jeroen Derwall, The Impact of Terrorist Attacks on International Stock Markets, European Financial Management 16, 2010-08-19, עמ' 585–598 doi: 10.1111/j.1468-036x.2009.00502.x
^ Faheem Aslam, Hyoung-Goo Kang, How Different Terrorist Attacks Affect Stock Markets, Defence and Peace Economics 26, 2013-08-20, עמ' 634–648 doi: 10.1080/10242694.2013.832555
^ Konstantinos Drakos, Terrorism activity, investor sentiment, and stock returns, Review of Financial Economics 19, 2010-08, עמ' 128–135 doi: 10.1016/j.rfe.2010.01.001
^ Ibrahim Yasar Gok, Yavuz Demirdogen, Sefa Topuz, The impacts of terrorism on Turkish equity market: An investigation using intraday data, Physica A: Statistical Mechanics and its Applications 540, 2020-02, עמ' 123484 doi: 10.1016/j.physa.2019.123484
^ Christos Kollias, Stephanos Papadamou, Apostolos Stagiannis, Terrorism and capital markets: The effects of the Madrid and London bomb attacks, International Review of Economics & Finance 20, 2011-10, עמ' 532–541 doi: 10.1016/j.iref.2010.09.004
^ Andrew H. Chen, Thomas F. Siems, The effects of terrorism on global capital markets, European Journal of Political Economy 20, 2004-06, עמ' 349–366 doi: 10.1016/j.ejpoleco.2003.12.005
^ Kobi Peleg, James L. Regens, James T. Gunter, Dena H. Jaffe, The normalisation of terror: the response of Israel's stock market to long periods of terrorism, Disasters 35, 2010-08-23, עמ' 268–283 doi: 10.1111/j.1467-7717.2010.01203.x
^ Stelios Markoulis, Savvas Katsikides, The Effect of Terrorism on Stock Markets: Evidence from the 21st Century, Terrorism and Political Violence 32, 2018-03-14, עמ' 988–1010 doi: 10.1080/09546553.2018.1425207
^ Imtiaz Arif, Tahir Suleman, Terrorism and Stock Market Linkages: An Empirical Study from a Front-line State, Global Business Review 18, 2017-03-16, עמ' 365–378 doi: 10.1177/0972150916668604
^ Rafi Eldor, Rafi Melnick, Financial markets and terrorism, European Journal of Political Economy 20, 2004-06, עמ' 367–386 doi: 10.1016/j.ejpoleco.2004.03.002
^ Alberto Abadie, Javier Gardeazabal, The Economic Costs of Conflict: A Case Study of the Basque Country, American Economic Review 93, 2003-02-01, עמ' 113–132 doi: 10.1257/000282803321455188
^ Sascha Kolaric, Dirk Schiereck, Are stock markets efficient in the face of fear? Evidence from the terrorist attacks in Paris and Brussels, Finance Research Letters 18, 2016-08, עמ' 306–310 doi: 10.1016/j.frl.2016.05.003
^ Marc Chesney, Mustafa Karaman, Ganna Reshetar, The Impact of Terrorism on Financial Markets: An Empirical Study, SSRN Electronic Journal, 2010 doi: 10.2139/ssrn.1579674
^ CLAUDE BERREBI, ESTEBAN F. KLOR, The Impact of Terrorism on the Defence Industry, Economica, 2008-12 doi: 10.1111/j.1468-0335.2008.00766.x
^ CLAUDE BERREBI, ESTEBAN F. KLOR, The Impact of Terrorism on the Defence Industry, Economica, 2008-12 doi: 10.1111/j.1468-0335.2008.00766.x
^ Imtiaz Arif, Tahir Suleman, Terrorism and Stock Market Linkages: An Empirical Study from a Front-line State, Global Business Review 18, 2017-03-16, עמ' 365–378 doi: 10.1177/0972150916668604
^ K. Peren Arin, Davide Ciferri, Nicola Spagnolo, The price of terror: The effects of terrorism on stock market returns and volatility, Economics Letters 101, 2008-12, עמ' 164–167 doi: 10.1016/j.econlet.2008.07.007
^ William J. Procasky, Nacasius U. Ujah, Terrorism and its impact on the cost of debt, Journal of International Money and Finance 60, 2016-02, עמ' 253–266 doi: 10.1016/j.jimonfin.2015.04.007
^ Christos Kollias, Stephanos Papadamou, Vangelis Arvanitis, Does Terrorism Affect the Stock-Bond Covariance? Evidence from European Countries, Southern Economic Journal 79, 2013-04, עמ' 832–848 doi: 10.4284/0038-4038-2012.309
^ Rafi (Rafael) Eldor, Rafi Melnick, Financial Markets and Terrorism: US and Europe, SSRN Electronic Journal, 2018 doi: 10.2139/ssrn.3176509
^ George Andrew Karolyi, Rodolfo Martell, Terrorism and the Stock Market, SSRN Electronic Journal, 2006 doi: 10.2139/ssrn.823465
^ Naceur Essaddam, John M. Karagianis, Terrorism, country attributes, and the volatility of stock returns, Research in International Business and Finance 31, 2014-05, עמ' 87–100 doi: 10.1016/j.ribaf.2013.11.001
^ R. Barry Johnston, Oana M. Nedelescu, The impact of terrorism on financial markets, Journal of Financial Crime 13, 2006-01, עמ' 7–25 doi: 10.1108/13590790610641233
^ Rafi (Rafael) Eldor, Rafi Melnick, Financial Markets and Terrorism: US and Europe, SSRN Electronic Journal, 2018 doi: 10.2139/ssrn.3176509
^ Panayiotis Papakyriakou, Athanasios Sakkas, Zenon Taoushianis, The impact of terrorist attacks in G7 countries on international stock markets and the role of investor sentiment, Journal of International Financial Markets, Institutions and Money 61, 2019-07, עמ' 143–160 doi: 10.1016/j.intfin.2019.03.001
^ ¹ ² ³ ⁴ Konstantinos Drakos, Andreas Gofas, IN SEARCH OF THE AVERAGE TRANSNATIONAL TERRORIST ATTACK VENUE, Defence and Peace Economics 17, 2006, עמ' 73–93
^ Todd Sandler, The analytical study of terrorism: Taking stock, Journal of Peace Research 51, 2014-03-01, עמ' 257–271 doi: 10.1177/0022343313491277
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ Claude Berrebi, Darius Lakdawalla, How Does Terrorism Risk Vary Across Space And Time? An Analysis Based On The Israeli Experience, Defence and Peace Economics 18, 2007, עמ' 113–131
^ Claude Berrebi and Darius Lakdawalla, “How Does Terrorism Risk Vary Across Space and Time? An Analysis Based on the Israeli Experience", Defence and Peace Economics 18(2), 2007, p. 123.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ Walter L. Perry, Claude Berrebi, Ryan Andrew Brown, John S. Hollywood, Predicting Suicide Attacks: Integrating Spatial, Temporal, and Social Features of Terrorist Attack Targets, 2013-02-18, עמ' 46-55
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ Brent Smith, Kelly Damphousse and Paxon Roberts, Pre-Incident Indicators of Terrorist Incidents: The Identification of Behavioral, Geographic, and Temporal Patterns of Preparatory Conduct | Office of Justice Programs (עמ' 71–75), Washington, DC: U.S. Department of Justice, National Institute of Justice, ‏2006
^ ¹ ² Claude Berrebi, Darius Lakdawalla, How Does Terrorism Risk Vary Across Space And Time? An Analysis Based On The Israeli Experience, Defence and Peace Economics 18, 2007, עמ' 113–131
^ ¹ ² ³ ⁴ Deniz Aksoy, Elections and the Timing of Terrorist Attacks, The Journal of Politics 76, 2014, עמ' 899–913 doi: 10.1017/s0022381614000504
^ ¹ ² Walter Perry, Claude Berrebi, Ryan Andrew Brown, John Hollywood, Predicting Suicide Attacks: Integrating Spatial, Temporal and Social Features of Terrorist Attacks Targets, 2013-12-31
^ Henning Finseraas, Ola Listhaug, It can happen here: the impact of the Mumbai terror attacks on public opinion in Western Europe, Public Choice 156, 2011-11-11, עמ' 213–228 doi: 10.1007/s11127-011-9895-7
^ Carol W. Lewis, The Terror that Failed: Public Opinion in the Aftermath of the Bombing in Oklahoma City, Public Administration Review 60, 2000-05, עמ' 201–210 doi: 10.1111/0033-3352.00080
^ Huddy, Leonie, Nadia Khatib, and Theresa Capelos, Trends: Reactions to the terrorist attacks of September 11, 2001, The Public Opinion Quarterly
^ Mohammad R. Torabi, Dong-Chul Seo, National Study of Behavioral and Life Changes Since September 11, Health Education & Behavior 31, 2004-04, עמ' 179–192 doi: 10.1177/1090198103259183
^ Bali, Valentina A., Terror and elections: Lessons from Spain., Electoral Studies 26.3
^ Pavlos Vasilopoulos, George E. Marcus, Nicholas A. Valentino, Martial Foucault, Fear, Anger, and Voting for the Far Right: Evidence From the November 13, 2015 Paris Terror Attacks, Political Psychology 40, 2018-10-14, עמ' 679–704 doi: 10.1111/pops.12513
^ A. B. Krueger, J. Maleckova, Attitudes and Action: Public Opinion and the Occurrence of International Terrorism, Science 325, 2009-09-17, עמ' 1534–1536 doi: 10.1126/science.1170867
^ Claude Berrebi, Esteban F. Klor, On Terrorism and Electoral Outcomes, Journal of Conflict Resolution 50, 2006-12, עמ' 899–925 doi: 10.1177/0022002706293673
^ CLAUDE BERREBI, ESTEBAN F. KLOR, Are Voters Sensitive to Terrorism? Direct Evidence from the Israeli Electorate, American Political Science Review 102, 2008-08, עמ' 279–301 doi: 10.1017/s0003055408080246
^ ANNA GETMANSKY, THOMAS ZEITZOFF, Terrorism and Voting: The Effect of Rocket Threat on Voting in Israeli Elections, American Political Science Review 108, 2014-07-28, עמ' 588–604 doi: 10.1017/s0003055414000288
^ E. D. Gould, E. F. Klor, Does Terrorism Work?, The Quarterly Journal of Economics 125, 2010-11-01, עמ' 1459–1510 doi: 10.1162/qjec.2010.125.4.1459
^ Efraim Benmelech, Claude Berrebi, Esteban Klor, Economic Conditions and the Quality of Suicide Terrorism, 2010-08
^ Todd Sandler, Walter Enders, Terrorism, Economic Development, and Political Openness, Cambridge: Cambridge University Press, 2008, עמ' 17–47, ISBN 978-0-511-75438-8
^ תובל-משיח רבקה ושלו אריה, אפידמיולוגיה של תגובות נפשיות לטרור מתמשך בקרב מבוגרים בישראל, בריאות הנפש בצל טרור, הוצאת רמות - אוניברסיטת תל אביב, 2005
^ ¹ ² אלרן מאיר, חוסן לאומי בישראל – השפעות האינתיפאדה השנייה על החברה הישראלית, תל- אביב: מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת תל-אביב, 2006
^ Cass R. Sunstein, The Risks of Terrorism, Boston, MA: Springer US, 2003, עמ' 23–38, ISBN 978-1-4419-5428-2
^ Becker, Gary S., Fear and the response to terrorism : an economic analysis, Centre for Economic Performance, 2011
^ בנק ישראל, דין וחשבון 2003 (התוצר לענפיו)
^ ¹ ² Eckstein, Z., & Tsiddon, D., Macroeconomic consequences of terror: theory and the case of Israel, Journal of Monetary Economics 51, 2004, עמ' 971–1002 doi: 10.1016/j.jmoneco.2004.05.001
^ Persitz Dotan, The economic effects of terrorism: counterfactual analysis of the case of Israel, Work. Pap., Dep. Econ., Tel Aviv Univ., 2007
^ David Fielding, Counting the Cost of the Intifada: Consumption, Saving and Political Instability in Israel, Public Choice 116, 2003-09-01, עמ' 297–312 doi: 10.1023/A:1024831518541
^ ¹ ² בנק ישראל - הודעות לעיתונות - החוב הממשלתי בשנת 2003, באתר boi.org.il
^ Krugman Paul, ?The Costs of Terrorism: What Do We Know, Princeton University, 2004
^ ¹ ² CLAUDE BERREBI, ESTEBAN F. KLOR, The Impact of Terrorism on the Defence Industry, Economica, 2008-12 doi: 10.1111/j.1468-0335.2008.00766.x
^ אלדור רפי, האוזר שמואל ורפי מלניק, בחינת ההשפעה של טרור ומדיניות אנטי-טרור על שוקי ההון, רשות לניירות ערך, 2005
^ Walter Enders, Todd Sandler, Terrorism and Foreign Direct Investment in Spain and Greece, Kyklos 49, 1996, עמ' 331–352 doi: 10.1111/j.1467-6435.1996.tb01400.x
^ Alberto Abadie, Javier Gardeazabal, Transnational Terrorism, Routledge, 2019-11-11, עמ' 283–310, ISBN 978-1-315-23569-1
^ Saleh Basel, The Intifada's Impact on Tourism in Israel: An Interrupted TimeSeries Approach, 2003
^ שהרבני, רן, 1969- מחבר, השפעת הטרור, התדמית ומשתנים כלכליים על ביקורי תיירים מסוגים שונים בישראל
^ Teitler and Benjamin Bental, Terrorism Risk and Its Impact of Tourism, Working paper series–Economics of National Security, 2010
^ "הטרור מחבל בכלכלת אירופה". TheMarker. נבדק ב-2021-03-12.

[1] תופעת הטרור - הגדרת עבודה מוצעת, באתר lib.cet.ac.il

[2] Briefing Room, The White House (באנגלית אמריקאית)

[3] Colbert I. King, Homegrown Hatred, Washington Post

[4] "אם ממשלת חמאס תיפול - תקום סומליה שנייה", באתר ynet, ‏2006-04-12

[5] James A Piazza, Poverty, minority economic discrimination, and domestic terrorism, Journal of Peace Research 48, 2011-03-28, עמ' 339–353 doi: 10.1177/0022343310397404

[6] James A. Piazza, Rooted in Poverty?: Terrorism, Poor Economic Development, and Social Cleavages1, Terrorism and Political Violence 18, 2006-03, עמ' 159–177 doi: 10.1080/095465590944578

[7] Claude Berrebi, Evidence about the Link Between Education, Poverty and Terrorism among Palestinians, Peace Economics, Peace Science and Public Policy 13, 2007-01-06 doi: 10.2202/1554-8597.1101

[8] Roger Chapman, What Makes a Terrorist: Economics and the Roots of Terrorism, Terrorism and Political Violence 31, 2019-10-16, עמ' 1358–1359 doi: 10.1080/09546553.2019.1666576

[9] Graeme Blair, C. Christine Fair, Neil Malhotra, Jacob N. Shapiro, Poverty and Support for Militant Politics: Evidence from Pakistan, American Journal of Political Science 57, 2012-07-16, עמ' 30–48 doi: 10.1111/j.1540-5907.2012.00604.x

[:0-10] ¹ ² ³ Alan B. Krueger, What Makes a Terrorist, Princeton: Princeton University Press, 2008-12-31, ISBN 978-1-4008-2883-8

[:1-11] ¹ ² Efraim Benmelech, Claude Berrebi, Human Capital and the Productivity of Suicide Bombers, Journal of Economic Perspectives 21, 2007-07-01, עמ' 223–238 doi: 10.1257/jep.21.3.223

[12] Efraim Benmelech, Claude Berrebi, Esteban Klor, Economic Conditions and the Quality of Suicide Terrorism, 2010-08

[13] John F. Muth, Rational Expectations and the Theory of Price Movements, Econometrica 29, 1961-07, עמ' 315 doi: 10.2307/1909635

[14] Eugene F. Fama, Random Walks in Stock Market Prices, Financial Analysts Journal 21, 1965-09, עמ' 55–59 doi: 10.2469/faj.v21.n5.55

[15] George Andrew Karolyi, The Consequences of Terrorism for Financial Markets: What Do We Know?, SSRN Electronic Journal, 2006 doi: 10.2139/ssrn.904398

[16] Rafi Eldor, Rafi Melnick, Financial markets and terrorism, European Journal of Political Economy 20, 2004-06, עמ' 367–386 doi: 10.1016/j.ejpoleco.2004.03.002

[17] רפי אלדור ורפי מלניק, בחינת ההשפעה של טרור ומדיניות אנטי-טרור על שוקי ההון, הרשות לניירות ערך, 2005

[18] Faheem Aslam, Hyoung-Goo Kang, How Different Terrorist Attacks Affect Stock Markets, Defence and Peace Economics 26, 2013-08-20, עמ' 634–648 doi: 10.1080/10242694.2013.832555

[19] Rafi Eldor, Shmuel Hauser, Yoram Kroll, Sharbel Shoukair, Financial Markets and Terrorism: The Perspective of the Two Sides of the Conflict, Journal of Business Administration Research 1, 2012-08-05 doi: 10.5430/jbar.v1n2p18

[20] FAHEEM ASLAM, AMIR RAFIQUE, ANEEL SALMAN, HYOUNG-GOO KANG, THE IMPACT OF TERRORISM ON FINANCIAL MARKETS: EVIDENCE FROM ASIA, The Singapore Economic Review 63, 2018-12, עמ' 1183–1204 doi: 10.1142/s0217590815501118

[21] Shaen Corbet, Constantin Gurdgiev, Andrew Meegan, Long-Term Stock Market Volatility and the Influence of Terrorist Attacks in Europe, SSRN Electronic Journal, 2017 doi: 10.2139/ssrn.3033951

[22] Rafi Eldor, Rafi Melnick, Financial markets and terrorism, European Journal of Political Economy 20, 2004-06, עמ' 367–386 doi: 10.1016/j.ejpoleco.2004.03.002

[23] Sanjay Goel, Seth Cagle, Hany Shawky, How vulnerable are international financial markets to terrorism? An empirical study based on terrorist incidents worldwide, Journal of Financial Stability 33, 2017-12, עמ' 120–132 doi: 10.1016/j.jfs.2017.11.001

[24] Naceur Essaddam, John M. Karagianis, Terrorism, country attributes, and the volatility of stock returns, Research in International Business and Finance 31, 2014-05, עמ' 87–100 doi: 10.1016/j.ribaf.2013.11.001

[25] Dirk Brounen, Jeroen Derwall, The Impact of Terrorist Attacks on International Stock Markets, European Financial Management 16, 2010-08-19, עמ' 585–598 doi: 10.1111/j.1468-036x.2009.00502.x

[26] Faheem Aslam, Hyoung-Goo Kang, How Different Terrorist Attacks Affect Stock Markets, Defence and Peace Economics 26, 2013-08-20, עמ' 634–648 doi: 10.1080/10242694.2013.832555

[27] Konstantinos Drakos, Terrorism activity, investor sentiment, and stock returns, Review of Financial Economics 19, 2010-08, עמ' 128–135 doi: 10.1016/j.rfe.2010.01.001

[28] Ibrahim Yasar Gok, Yavuz Demirdogen, Sefa Topuz, The impacts of terrorism on Turkish equity market: An investigation using intraday data, Physica A: Statistical Mechanics and its Applications 540, 2020-02, עמ' 123484 doi: 10.1016/j.physa.2019.123484

[29] Christos Kollias, Stephanos Papadamou, Apostolos Stagiannis, Terrorism and capital markets: The effects of the Madrid and London bomb attacks, International Review of Economics & Finance 20, 2011-10, עמ' 532–541 doi: 10.1016/j.iref.2010.09.004

[30] Andrew H. Chen, Thomas F. Siems, The effects of terrorism on global capital markets, European Journal of Political Economy 20, 2004-06, עמ' 349–366 doi: 10.1016/j.ejpoleco.2003.12.005

[31] Kobi Peleg, James L. Regens, James T. Gunter, Dena H. Jaffe, The normalisation of terror: the response of Israel's stock market to long periods of terrorism, Disasters 35, 2010-08-23, עמ' 268–283 doi: 10.1111/j.1467-7717.2010.01203.x

[32] Stelios Markoulis, Savvas Katsikides, The Effect of Terrorism on Stock Markets: Evidence from the 21st Century, Terrorism and Political Violence 32, 2018-03-14, עמ' 988–1010 doi: 10.1080/09546553.2018.1425207

[33] Imtiaz Arif, Tahir Suleman, Terrorism and Stock Market Linkages: An Empirical Study from a Front-line State, Global Business Review 18, 2017-03-16, עמ' 365–378 doi: 10.1177/0972150916668604

[34] Rafi Eldor, Rafi Melnick, Financial markets and terrorism, European Journal of Political Economy 20, 2004-06, עמ' 367–386 doi: 10.1016/j.ejpoleco.2004.03.002

[35] Alberto Abadie, Javier Gardeazabal, The Economic Costs of Conflict: A Case Study of the Basque Country, American Economic Review 93, 2003-02-01, עמ' 113–132 doi: 10.1257/000282803321455188

[36] Sascha Kolaric, Dirk Schiereck, Are stock markets efficient in the face of fear? Evidence from the terrorist attacks in Paris and Brussels, Finance Research Letters 18, 2016-08, עמ' 306–310 doi: 10.1016/j.frl.2016.05.003

[37] Marc Chesney, Mustafa Karaman, Ganna Reshetar, The Impact of Terrorism on Financial Markets: An Empirical Study, SSRN Electronic Journal, 2010 doi: 10.2139/ssrn.1579674

[38] CLAUDE BERREBI, ESTEBAN F. KLOR, The Impact of Terrorism on the Defence Industry, Economica, 2008-12 doi: 10.1111/j.1468-0335.2008.00766.x

[39] CLAUDE BERREBI, ESTEBAN F. KLOR, The Impact of Terrorism on the Defence Industry, Economica, 2008-12 doi: 10.1111/j.1468-0335.2008.00766.x

[40] Imtiaz Arif, Tahir Suleman, Terrorism and Stock Market Linkages: An Empirical Study from a Front-line State, Global Business Review 18, 2017-03-16, עמ' 365–378 doi: 10.1177/0972150916668604

[41] K. Peren Arin, Davide Ciferri, Nicola Spagnolo, The price of terror: The effects of terrorism on stock market returns and volatility, Economics Letters 101, 2008-12, עמ' 164–167 doi: 10.1016/j.econlet.2008.07.007

[42] William J. Procasky, Nacasius U. Ujah, Terrorism and its impact on the cost of debt, Journal of International Money and Finance 60, 2016-02, עמ' 253–266 doi: 10.1016/j.jimonfin.2015.04.007

[43] Christos Kollias, Stephanos Papadamou, Vangelis Arvanitis, Does Terrorism Affect the Stock-Bond Covariance? Evidence from European Countries, Southern Economic Journal 79, 2013-04, עמ' 832–848 doi: 10.4284/0038-4038-2012.309

[44] Rafi (Rafael) Eldor, Rafi Melnick, Financial Markets and Terrorism: US and Europe, SSRN Electronic Journal, 2018 doi: 10.2139/ssrn.3176509

[45] George Andrew Karolyi, Rodolfo Martell, Terrorism and the Stock Market, SSRN Electronic Journal, 2006 doi: 10.2139/ssrn.823465

[46] Naceur Essaddam, John M. Karagianis, Terrorism, country attributes, and the volatility of stock returns, Research in International Business and Finance 31, 2014-05, עמ' 87–100 doi: 10.1016/j.ribaf.2013.11.001

[47] R. Barry Johnston, Oana M. Nedelescu, The impact of terrorism on financial markets, Journal of Financial Crime 13, 2006-01, עמ' 7–25 doi: 10.1108/13590790610641233

[48] Rafi (Rafael) Eldor, Rafi Melnick, Financial Markets and Terrorism: US and Europe, SSRN Electronic Journal, 2018 doi: 10.2139/ssrn.3176509

[49] Panayiotis Papakyriakou, Athanasios Sakkas, Zenon Taoushianis, The impact of terrorist attacks in G7 countries on international stock markets and the role of investor sentiment, Journal of International Financial Markets, Institutions and Money 61, 2019-07, עמ' 143–160 doi: 10.1016/j.intfin.2019.03.001

[:02-50] ¹ ² ³ ⁴ Konstantinos Drakos, Andreas Gofas, IN SEARCH OF THE AVERAGE TRANSNATIONAL TERRORIST ATTACK VENUE, Defence and Peace Economics 17, 2006, עמ' 73–93

[51] Todd Sandler, The analytical study of terrorism: Taking stock, Journal of Peace Research 51, 2014-03-01, עמ' 257–271 doi: 10.1177/0022343313491277

[:12-52] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ Claude Berrebi, Darius Lakdawalla, How Does Terrorism Risk Vary Across Space And Time? An Analysis Based On The Israeli Experience, Defence and Peace Economics 18, 2007, עמ' 113–131

[:2-53] Claude Berrebi and Darius Lakdawalla, “How Does Terrorism Risk Vary Across Space and Time? An Analysis Based on the Israeli Experience", Defence and Peace Economics 18(2), 2007, p. 123.

[:3-54] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ Walter L. Perry, Claude Berrebi, Ryan Andrew Brown, John S. Hollywood, Predicting Suicide Attacks: Integrating Spatial, Temporal, and Social Features of Terrorist Attack Targets, 2013-02-18, עמ' 46-55

[:4-55] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ Brent Smith, Kelly Damphousse and Paxon Roberts, Pre-Incident Indicators of Terrorist Incidents: The Identification of Behavioral, Geographic, and Temporal Patterns of Preparatory Conduct | Office of Justice Programs (עמ' 71–75), Washington, DC: U.S. Department of Justice, National Institute of Justice, ‏2006

[:5-56] ¹ ² Claude Berrebi, Darius Lakdawalla, How Does Terrorism Risk Vary Across Space And Time? An Analysis Based On The Israeli Experience, Defence and Peace Economics 18, 2007, עמ' 113–131

[:6-57] ¹ ² ³ ⁴ Deniz Aksoy, Elections and the Timing of Terrorist Attacks, The Journal of Politics 76, 2014, עמ' 899–913 doi: 10.1017/s0022381614000504

[:7-58] ¹ ² Walter Perry, Claude Berrebi, Ryan Andrew Brown, John Hollywood, Predicting Suicide Attacks: Integrating Spatial, Temporal and Social Features of Terrorist Attacks Targets, 2013-12-31

[59] Henning Finseraas, Ola Listhaug, It can happen here: the impact of the Mumbai terror attacks on public opinion in Western Europe, Public Choice 156, 2011-11-11, עמ' 213–228 doi: 10.1007/s11127-011-9895-7

[60] Carol W. Lewis, The Terror that Failed: Public Opinion in the Aftermath of the Bombing in Oklahoma City, Public Administration Review 60, 2000-05, עמ' 201–210 doi: 10.1111/0033-3352.00080

[61] Huddy, Leonie, Nadia Khatib, and Theresa Capelos, Trends: Reactions to the terrorist attacks of September 11, 2001, The Public Opinion Quarterly

[62] Mohammad R. Torabi, Dong-Chul Seo, National Study of Behavioral and Life Changes Since September 11, Health Education & Behavior 31, 2004-04, עמ' 179–192 doi: 10.1177/1090198103259183

[63] Bali, Valentina A., Terror and elections: Lessons from Spain., Electoral Studies 26.3

[64] Pavlos Vasilopoulos, George E. Marcus, Nicholas A. Valentino, Martial Foucault, Fear, Anger, and Voting for the Far Right: Evidence From the November 13, 2015 Paris Terror Attacks, Political Psychology 40, 2018-10-14, עמ' 679–704 doi: 10.1111/pops.12513

[65] A. B. Krueger, J. Maleckova, Attitudes and Action: Public Opinion and the Occurrence of International Terrorism, Science 325, 2009-09-17, עמ' 1534–1536 doi: 10.1126/science.1170867

[66] Claude Berrebi, Esteban F. Klor, On Terrorism and Electoral Outcomes, Journal of Conflict Resolution 50, 2006-12, עמ' 899–925 doi: 10.1177/0022002706293673

[:03-67] CLAUDE BERREBI, ESTEBAN F. KLOR, Are Voters Sensitive to Terrorism? Direct Evidence from the Israeli Electorate, American Political Science Review 102, 2008-08, עמ' 279–301 doi: 10.1017/s0003055408080246

[68] ANNA GETMANSKY, THOMAS ZEITZOFF, Terrorism and Voting: The Effect of Rocket Threat on Voting in Israeli Elections, American Political Science Review 108, 2014-07-28, עמ' 588–604 doi: 10.1017/s0003055414000288

[69] E. D. Gould, E. F. Klor, Does Terrorism Work?, The Quarterly Journal of Economics 125, 2010-11-01, עמ' 1459–1510 doi: 10.1162/qjec.2010.125.4.1459

[70] Efraim Benmelech, Claude Berrebi, Esteban Klor, Economic Conditions and the Quality of Suicide Terrorism, 2010-08

[71] Todd Sandler, Walter Enders, Terrorism, Economic Development, and Political Openness, Cambridge: Cambridge University Press, 2008, עמ' 17–47, ISBN 978-0-511-75438-8

[72] תובל-משיח רבקה ושלו אריה, אפידמיולוגיה של תגובות נפשיות לטרור מתמשך בקרב מבוגרים בישראל, בריאות הנפש בצל טרור, הוצאת רמות - אוניברסיטת תל אביב, 2005

[:04-73] ¹ ² אלרן מאיר, חוסן לאומי בישראל – השפעות האינתיפאדה השנייה על החברה הישראלית, תל- אביב: מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת תל-אביב, 2006

[74] Cass R. Sunstein, The Risks of Terrorism, Boston, MA: Springer US, 2003, עמ' 23–38, ISBN 978-1-4419-5428-2

[75] Becker, Gary S., Fear and the response to terrorism : an economic analysis, Centre for Economic Performance, 2011

[76] בנק ישראל, דין וחשבון 2003 (התוצר לענפיו)

[:13-77] ¹ ² Eckstein, Z., & Tsiddon, D., Macroeconomic consequences of terror: theory and the case of Israel, Journal of Monetary Economics 51, 2004, עמ' 971–1002 doi: 10.1016/j.jmoneco.2004.05.001

[78] Persitz Dotan, The economic effects of terrorism: counterfactual analysis of the case of Israel, Work. Pap., Dep. Econ., Tel Aviv Univ., 2007

[79] David Fielding, Counting the Cost of the Intifada: Consumption, Saving and Political Instability in Israel, Public Choice 116, 2003-09-01, עמ' 297–312 doi: 10.1023/A:1024831518541

[:22-80] ¹ ² בנק ישראל - הודעות לעיתונות - החוב הממשלתי בשנת 2003, באתר boi.org.il

[81] Krugman Paul, ?The Costs of Terrorism: What Do We Know, Princeton University, 2004

[:32-82] ¹ ² CLAUDE BERREBI, ESTEBAN F. KLOR, The Impact of Terrorism on the Defence Industry, Economica, 2008-12 doi: 10.1111/j.1468-0335.2008.00766.x

[83] אלדור רפי, האוזר שמואל ורפי מלניק, בחינת ההשפעה של טרור ומדיניות אנטי-טרור על שוקי ההון, רשות לניירות ערך, 2005

[84] Walter Enders, Todd Sandler, Terrorism and Foreign Direct Investment in Spain and Greece, Kyklos 49, 1996, עמ' 331–352 doi: 10.1111/j.1467-6435.1996.tb01400.x

[85] Alberto Abadie, Javier Gardeazabal, Transnational Terrorism, Routledge, 2019-11-11, עמ' 283–310, ISBN 978-1-315-23569-1

[86] Saleh Basel, The Intifada's Impact on Tourism in Israel: An Interrupted TimeSeries Approach, 2003

[87] שהרבני, רן, 1969- מחבר, השפעת הטרור, התדמית ומשתנים כלכליים על ביקורי תיירים מסוגים שונים בישראל

[88] Teitler and Benjamin Bental, Terrorism Risk and Its Impact of Tourism, Working paper series–Economics of National Security, 2010

[89] "הטרור מחבל בכלכלת אירופה". TheMarker. נבדק ב-2021-03-12.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]

[64]

[65]

[66]

[67]

[68]

[69]

[70]

[71]

[72]

[73]

[74]

[75]

[76]

[77]

[78]

[79]

[80]

[81]

[82]

[83]

[84]

[85]

[86]

[87]

[88]

[89]

@@ שורה 146: / שורה 146: @@
 ==== ההשפעה של התגובה הישראלית לטרור על דעת הקהל הפלסטינית ====
 תגובות צבאיות של ישראל השפיעו על דעת הקהל בקרב הציבור הפלסטיני במידה מועטה ומוגבלת. במחקר משנת 2012 נמצא כי תגובות צבאיות קטלניות לאירועי האינתיפאדה השנייה השפיעו ברמה מסוימת על מידת הנכונות לביצוע משא ומתן או על מידת התמיכה ב[[פת"ח]] (הנחשב למתון ביחס לארגונים פלסטיניים אחרים). סקרי דעת קהל שנערכו על ידי [[אוניברסיטת ביר זית|אוניברסיטת ביר-זית]] החל משנת 2000 הוצלבו מול נתונים של ארגון "[[בצלם]]" על הרוגים פלסטינים. במחקר נמצא כי מקרי מוות של פלסטינים מובילים להקצנה של האוכלוסייה בטווח הזמן הקצר בלבד: עלייה בכמות ההרוגים במחוז כתוצאה מתגובה צבאית מתואמת עם ירידה בתמיכה בקיום משא ומתן וירידה בתמיכה בפת"ח במהלך החודש הראשון שלאחר התגובה, אולם חודשיים לאחר התגובה השינוי בדעת הקהל כבר אינו מובהק.<ref>{{צ-מאמר|שם=Economic Conditions and the Quality of Suicide Terrorism|קישור=http://dx.doi.org/10.3386/w16320|שנת הוצאה=2010-08|מחבר=Efraim Benmelech, Claude Berrebi, Esteban Klor}}</ref>
+== השפעת הטרור הפלסטיני על כלכלת ישראל ==
+את השפעת ה[[טרור פלסטיני|טרור הפלסטיני]] על [[כלכלת ישראל]] יש לבחון בשני מעגלי השפעה. השפעה במישרין של פגיעה כלכלית בשל הרוגים, פצועים ונזק לרכוש; והשפעה בעקיפין הכוללת פגיעה בהיבטים כלכליים רחבים אשר ניתן לחלק לשלושה סוגים:
+# '''פגיעה כתוצאה מתגובת הציבור לטרור''' – שינוי בדפוסי ההתנהגות והצריכה ברמה היום-יומית, אשר באה לידי ביטוי במסחר, בתיירות, בתרבות, בפנאי, בתחבורה ועוד.
+# '''פגיעה כתוצאה מתגובת הממשלה לטרור''' – פגיעה כלכלית הנגרמת עקב גידול בהוצאה על עלויות ביטחון – הוצאות ביטחון שוטפות, הוצאות צבאיות, רכישת אמצעי ביטחון או מימון בינוי (כגון מחסומים בדרכים וגדר הפרדה).
+# '''פגיעה בהיבטים מקרו-כלכליים''', כגון השקעות פיננסיות, יציבות שוקי ההון ושיעור [[אבטלה|המובטלים]].
+בעוד את ההשפעות הישירות של הטרור על הכלכלה אפשר לאמוד, את ההשפעות העקיפות קשה יותר למדוד, להעריך ולכמת לסכום מדויק.<ref>{{צ-ספר|שם=Terrorism, Economic Development, and Political Openness|קישור=http://dx.doi.org/10.1017/cbo9780511754388.002|מו"ל=Cambridge University Press|מקום הוצאה=Cambridge|ISBN=978-0-511-75438-8|עמ=17–47|מחבר=Todd Sandler, Walter Enders|שנת הוצאה=2008}}</ref> הטרור יוצר אווירה של חוסר ביטחון, אי-יציבות ופחד, שמביאים לפגיעה בפעילות כלכלית קיימת, וכן לפגיעה בפוטנציאל הצמיחה של המשק. מטבע הדברים, ההשפעות העקיפות על המשק דומיננטיות יותר בתקופות של טרור מתמשך, ולא באירועי טרור בודדים. בספרות המקצועית יש התייחסות ל"אווירת טרור", אשר מביאה לעיתים להשלכות כלכליות ארוכות טווח.
+אווירת הפחד וחוסר הביטחון הן חלק משמעותי מפעולות הטרור, ועבור חיזוק תחושות אלו [[ארגון טרור|ארגוני טרור]] מאופיינים באלימות קיצונית ובבחירת יעדים ומועדים באופן שייראה אקראי. האקראיות מגבירה את תחושת הפחד, ופוגעת קשות ביכולת של המדינה לספק לתושבים תחושת ביטחון. כך נוצרת השפעה משתקת שמביאה לשיבוש שגרת החיים במדינה, אשר טומנת בחובה גם פגיעה משמעותית בכלכלה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=תובל-משיח רבקה ושלו אריה|שם=אפידמיולוגיה של תגובות נפשיות לטרור מתמשך בקרב מבוגרים בישראל|כתב עת=בריאות הנפש בצל טרור|שנת הוצאה=2005|מו"ל=הוצאת רמות - אוניברסיטת תל אביב}}</ref>
+התפשטות תחושת הפחד ניתנת למחקר ולהערכה. בסקר שנערך בישראל בשנת 1999, עליו מתבסס אלרן מאיר במחקרו משנת 2006, נשאלו ישראלים "האם אתה חושש שאתה או מי מבני ביתך יהיו קורבן לתקיפת טרור?" ו-58% השיבו "חושש" או "חושש מאוד". לאותה השאלה בשנת 2002, בעיצומה של [[האינתיפאדה השנייה]], שיעור המשיבים כי הם חוששים או חוששים מאוד עלה ל-92%.<ref name=":04">{{צ-מאמר|מחבר=אלרן מאיר|שם=חוסן לאומי בישראל – השפעות האינתיפאדה השנייה על החברה הישראלית|מו"ל=תל- אביב: מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת תל-אביב|שנת הוצאה=2006}}</ref>
+בנוסף, הפחד מהטרור משפיע ביתר שאת על הפגיעה הכלכלית, וזאת בשל ההשפעה של רמה גבוהה של אמוציונאליות על קבלת החלטות בחוסר ודאות; בסיטואציה של פחד אנשים נוטים לפעול בהתאם לתרחיש הגרוע מכל, מבלי להתחשב בהערכת ההסתברויות השונות לכל תרחיש.<ref>{{צ-ספר|שם=The Risks of Terrorism|קישור=http://dx.doi.org/10.1007/978-1-4757-6787-2_2|מו"ל=Springer US|שנת הוצאה=2003|מקום הוצאה=Boston, MA|ISBN=978-1-4419-5428-2|עמ=23–38|מחבר=Cass R. Sunstein}}</ref> כמו כן, החוקרים [[גארי בקר|גרי בקר]] ויונה רובינשטיין הציגו מודל כלכלי שבחן את שינויי ההתנהגות של הציבור לאחר אירועי טרור, בין היתר בעזרת נתונים על תעבורת המייל של נוסעים בחברות תעופה בארצות הברית, לפני ואחרי אירועי [[פיגועי 11 בספטמבר|ה-11 בספטמבר]]. לטענתם, ההתייחסות לטרור דומה להתייחסות להתפרצות [[מגפה]] נדירה; הציבור משנה את התנהגותו במהירות על אף הסבירות הנמוכה יחסית לפגיעה האישית של כל פרט. שינוי ההתנהגות כתוצאה מפעולות טרור נובע מהפחד מפני הטרור, ולא מהערכת הסיכון הקונקרטי להיפגע ממנו.<ref>{{צ-ספר|שם=Fear and the response to terrorism : an economic analysis|קישור=http://worldcat.org/oclc/838860596|מו"ל=Centre for Economic Performance|שנת הוצאה=2011|oclc=838860596|מחבר=Becker, Gary S.}}</ref>
+=== פגיעה [[מקרו-כלכלה|מקרו-כלכלית]] ===
+לפי מחקר של [[בנק ישראל]], התגברות אירועי הטרור בשנת 2000 הביאו לפגיעה משמעותית בצמיחה של הכלכלה בישראל – הפסד של כ-2% [[תוצר מקומי גולמי]] (תמ"ג) פוטנציאלי בשנת 2001, הפסד של כ-1.3%-8.3% תמ"ג פוטנציאלי בשנת 2002, והפסד של כ-7%-8.1% תמ"ג פוטנציאלי בשנת 2003.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=בנק ישראל|שם=דין וחשבון 2003 (התוצר לענפיו)}}</ref> מחקר אחר הציג את השפעת הטרור על הכלכלה הישראלית, ומצא כי פעולות הטרור בין השנים 2000–2003 הביאו לפגיעה משמעותית בצמיחה, וכי ללא השפעת הטרור [[תוצר לאומי גולמי|התוצר הלאומי הגולמי]] בישראל היה יכול להיות גבוה יותר ב-10%.<ref name=":13">{{צ-מאמר|שם=Macroeconomic consequences of terror: theory and the case of Israel|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0304393204000546|כתב עת=Journal of Monetary Economics|שנת הוצאה=2004|עמ=971–1002|כרך=51|doi=10.1016/j.jmoneco.2004.05.001|מחבר=Eckstein, Z., & Tsiddon, D.}}</ref>
+האינתיפאדה השנייה הביאה לפגיעה משמעותית בהכנסתם של אזרחי ישראל, ולפי הערכות מחקריות בין השנים 2000–2003 הכנסתו של אזרח ישראלי ממוצע הייתה נמוכה ב-12.2% מהכנסתו הפוטנציאלית, אלמלא השפעות הטרור.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Persitz Dotan|שם=The economic effects of terrorism: counterfactual analysis of the case of Israel|מו"ל=Work. Pap., Dep. Econ., Tel Aviv Univ.|שנת הוצאה=2007}}</ref>
+בנוסף, לטרור פגיעה משמעותית בחיסכון הפרטי וב[[השקעה|השקעות]],<ref name=":13" /> ומחקר על הפעילות הכלכלית בישראל בשנות ה-80, בתקופת [[האינתיפאדה הראשונה]], מציג כי בהינתן שלא היו כלל פעולות טרור באותה התקופה בישראל, הדבר היה עשוי להביא להכפלת שיעור החיסכון הפרטי.<ref>{{צ-מאמר|שם=Counting the Cost of the Intifada: Consumption, Saving and Political Instability in Israel|קישור=https://doi.org/10.1023/A:1024831518541|כתב עת=Public Choice|שנת הוצאה=2003-09-01|עמ=297–312|כרך=116|doi=10.1023/A:1024831518541|מחבר=David Fielding}}</ref>
+כמו כן, נתוני בנק ישראל משנת 2003 מציגים עלייה של 22% ב[[חוב ציבורי|חוב הממשלתי]] הכולל בתקופת האינתיפאדה השנייה, החל מפרוץ האינתיפאדה בספטמבר 2000. בסוף שנת 2003 סך חובות הממשלה עמדו על 507 מיליארד ₪, מתוכם תוספת חוב של 92 מיליארד ₪ בתקופת [[האינתיפאדה השנייה]].<ref name=":22">{{קישור כללי|כתובת=https://boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Pages/040301a.aspx|כותרת=בנק ישראל - הודעות לעיתונות - החוב הממשלתי בשנת 2003|אתר=boi.org.il|תאריך_וידוא=2021-03-12}}</ref>
+יחס החוב-תוצר בישראל עלה גם הוא באופן משמעותי בהשפעת הטרור בתקופת האינתיפאדה השנייה, ועמד על 105% יחס חוב-תוצר בסוף שנת 2003 לעומת יחס של 89% בסוף שנת 2000. ליחס החוב-תוצר השפעה על קביעת [[דירוג אשראי|דירוג האשראי]] של מדינת ישראל, וכן על תשלומי הריבית בישראל. בסוף שנת 2003, סך תשלומי הריבית של הממשלה מתוך התוצר עמד על 5.1% - שיעור גבוה משמעותית ביחס לתקופות ללא אירועי טרור, וביחס לממוצע מדינות ה[[הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי|-OECD]] באותה השנה.<ref name=":22" />
+==== השפעת טרור על הוצאות [[ביטחון שוטף|ביטחון]] ====
+מחקר של [[פול קרוגמן]] הראה כי בתקופת האינתיפאדה השנייה שיעור הוצאות הביטחון מסך התמ"ג בישראל עלה מ-9% ל-12%.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Krugman Paul|שם=?The Costs of Terrorism: What Do We Know|מו"ל=Princeton University|שנת הוצאה=2004}}</ref> פיגועי הטרור וההתמודדות עימם יוצרים גידול בעלויות מנגנוני הביטחון השונים, בהוצאות על מבצעים צבאיים ופעולות ללוחמה בטרור, בעלויות של בינוי ורכש, דוגמת הקמת מחסומים בכבישים, בניית [[גדר ההפרדה]], הקמת עמדות שמירה ורכש [[גלאי מתכות]] ומכונות שיקוף בכניסה לגופים ציבוריים, מוסדות לימוד, עסקים ומקומות בילוי, וכן במימון העסקה נרחבת של מאבטחים.
+=== פגיעה בפעילות עסקית ===
+מחקרים מראים כי פיגועי טרור פוגעים בפעילות הכלכלית של חברות, בהצלחתן העסקית וברווחיהן, וכי הטרור הפלסטיני פגע ביצוא של ישראל במרבית ענפי המשק.<ref name=":32">{{צ-מאמר|שם=The Impact of Terrorism on the Defence Industry|קישור=http://dx.doi.org/10.1111/j.1468-0335.2008.00766.x|כתב עת=Economica|שנת הוצאה=2008-12|doi=10.1111/j.1468-0335.2008.00766.x|מחבר=CLAUDE BERREBI, ESTEBAN F. KLOR}}</ref>
+מחקרם של [[קלוד בר רבי|קלוד בר בי]] וקלור אסטבן בוחן את השפעת הטרור על הערכת השווי של חברות ישראליות הנסחרות בשווקים האמריקאיים, ומבסס את הטענה כ הטרור מביא לפגיעה כלכלית בחברות. עבור החברות הלא ביטחוניות נצפו [[תשואה|תשואות]] נמוכות באופן חריג בהשוואה לקבוצת הביקורת של החברות האמריקאיות, בתקופות עם ריבוי אירועי טרור. עם זאת, ולצד הפגיעה הכלכלית הקשה אשר מסב הטרור לחברות, ניכר כי לטרור השפעה חיובית על הצלחתן הכלכלית של חברות ביטחוניות, העוסקות בהגנה, באבטחה ובאמצעי לוחמה נגד טרור, ובפרט על [[יצוא]] מוצרים של חברות ביטחוניות ישראליות לחו"ל.<ref name=":32" />
+=== השפעת טרור על [[שוק ההון|שוקי ההון]] ===
+מחקר של [[רשות ניירות ערך|הרשות לניירות ערך]] על פעולות טרור בישראל מציג את השפעות הטרור על שוק ההון, על ידי נתונים על הירידה בשערי המניות לאחר פעולת טרור, וממנו עולה כי בתגובה לפיגוע טרור נמצאה ירידה בשיעור ממוצע של למעלה מ-0.4%. כמו כן, מהנתונים עולה כי טרור משפיע על אופי ההשקעות בשוק, ובשל אי הוודאות אשר מאפיין תקופות עם פעולות טרור תכופות, משקיעים נוטים לעבור מהשקעה במניות להשקעה באפיקים סולידיים, דוגמת [[איגרות חוב ממשלתיות בישראל|איגרות חוב ממשלתיות]].<ref>{{צ-מאמר|מחבר=אלדור רפי, האוזר שמואל ורפי מלניק|שם=בחינת ההשפעה של טרור ומדיניות אנטי-טרור על שוקי ההון|מו"ל=רשות לניירות ערך|שנת הוצאה=2005|קישור=https://www.isa.gov.il/Download/IsaFile_1675.pdf}}</ref>
+==== [[השקעה|השקעות ישירות]] של זרים ====
+השקעות של זרים במדינה הוא על פי רוב תחום רגיש להשפעות פוליטיות ולכן סובל מתנודתיות. ממחקר על השקעות זרים במדינות בתקופות בהן חוו פעולות טרור, עולה כי הטרור משפיע על ההשקעות הזרות ומביא להפחתה משמעותית של ההשקעות הזרות, ביחס לתקופות ללא פעולות טרור.<ref>{{צ-מאמר|שם=Terrorism and Foreign Direct Investment in Spain and Greece|קישור=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/j.1467-6435.1996.tb01400.x|כתב עת=Kyklos|שנת הוצאה=1996|עמ=331–352|כרך=49|doi=10.1111/j.1467-6435.1996.tb01400.x|מחבר=Walter Enders, Todd Sandler}}</ref>
+כמו כן, נמצא כי גידול במדד סיכוני טרור עלול לגרום לירידה של ביחס שבין מלאי ההשקעות הזרות במדינה לבין התוצר המקומי שלה.<ref>{{צ-ספר|שם=Transnational Terrorism|קישור=http://dx.doi.org/10.4324/9781315235691-14|מו"ל=Routledge|שנת הוצאה=2019-11-11|ISBN=978-1-315-23569-1|עמ=283–310|מחבר=Alberto Abadie, Javier Gardeazabal}}</ref>
+=== פגיעה ב[[תיירות]] ===
+מחקרים הראו כי בעקבות האינתיפאדה השנייה ישראל חוותה פגיעה משמעותית בתיירות, אשר באה לידי ביטוי בירידה של שליש בכמות התיירים בשנים 2000–2003 לעומת העשור הקודם.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Saleh Basel|שם=The Intifada's Impact on Tourism in Israel: An Interrupted TimeSeries Approach|שנת הוצאה=2003|קישור=https://econwpa.ub.uni-muenchen.de/econ-wp/test/papers/9912/9912139.pdf}}</ref>
+טרור מביא לפגיעה גם בתיירות פנים, אך הפגיעה החמורה ביותר הייתה בתיירות חוץ, ובפרט בתיירים המגיעים לארץ למטרה של חופשה, בילוי או [[צליינות]].<ref>{{צ-ספר|שם=השפעת הטרור, התדמית ומשתנים כלכליים על ביקורי תיירים מסוגים שונים בישראל|קישור=http://worldcat.org/oclc/907823098|oclc=907823098|מחבר=שהרבני, רן, 1969- מחבר}}</ref> תיירות מהסוג הזה מאופיינת ב"[[אפקט התחלופה|אפקט תחלופה]]" גבוה – ניתן למצוא יעד אלטרנטיבי לחופשה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Teitler and Benjamin Bental|שם=Terrorism Risk and Its Impact of Tourism|שנת הוצאה=2010|קישור=https://www.neaman.org.il/Files/6-313e.pdf|מו"ל=Working paper series–Economics of National Security}}</ref>
+גם במדינות אחרות בעולם, ובפרט באירופה, פעולות טרור הביאו לפגיעה משמעותית להכנסות מתיירות, לפיטורי עובדים מענף התיירות ובפגיעה קשה בעסקים אשר תיירות היא חלק מרכזי בהכנסות שלהם.<ref>{{Cite news|title=הטרור מחבל בכלכלת אירופה|url=https://www.themarker.com/wallstreet/1.3025692|newspaper=TheMarker|access-date=2021-03-12}}</ref>
+=== פגיעה ב[[פנאי|תרבות פנאי]] ===
+אחד המאפיינים של טרור הוא השפעה על תרבות הפנאי, בין היתר בשל הימנעות תושבים מהגעה לאירועים מרובי משתתפים, מקומות צפופים, וככלל, צמצום השהות במרחב הציבורי. במחקר שנערך בישראל בתקופת השיא של האינתיפאדה השנייה, 30% העידו כי לא יוצאים מהבית, זאת בהשוואה ל-2% בלבד שהעידו על כך בסוף שנת 2000, בתחילתה של האינתיפאדה השנייה.
+מספר המבקרים בקולנוע צנח גם הוא עם התגברות אירועי הטרור, ובחודשים מסוימים של תחילת שנות ה-2000 הייתה ירידה של 40% לעומת תקופה מקבילה.<ref name=":04" />
 == קישורים חיצוניים ==