פלאח – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
בארץ ישראל - יצירת הפרק, הוספת תוכן
שורה 14: שורה 14:
רוב הפלאחים בארצות דוברות ערבית הם [[מוסלמים]], אף על פי שקיימים גם פלאחים מעטים המשתייכים לדתות אחרות אשר סיגלו לעצמם אורח חיים זהה לזה של הפלאחים המוסלמים.
רוב הפלאחים בארצות דוברות ערבית הם [[מוסלמים]], אף על פי שקיימים גם פלאחים מעטים המשתייכים לדתות אחרות אשר סיגלו לעצמם אורח חיים זהה לזה של הפלאחים המוסלמים.


== בארץ ישראל ==
⚫
=== הפלאחים במצרים ===

=== מוצאם ===
מאז המאה ה-19 מתנהל דיון בין חוקרים בעניין מוצאם של הפלאחים בארץ ישראל.

מספר חוקרים אירופאיים בני המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, ובהם [[קלוד קונדר]] ה[[בריטי]] ו[[שארל קלרמון-גנו]] ה[[צרפתי]], הציעו שמקורם של הפלאחים בארץ הוא בעמי כנען הקדומים. חוקרים אלו הבחינו בין שלוש קבוצות שחיו בארץ ישראל באותה העת: הבדואים, אותם ראו כ"ערבים אמיתיים" וצאצאי הכובשים הערביים; תושבי הערים; והפלאחים. קלרמון-גנו כתב כי הפלאחים אינם ממוצא יהודי, שכן מלחמות השמד שניהלו הקיסרים הרומים נגד היהודים, ולאחר מכן רדיפות הקיסרים הנוצרים נגד היהודים, מחקו כל זכר ליהדות האתנית והפוליטית בארץ ישראל, ואינם ממוצא יווני, שכן שנותרו בהם עקבות של יסודות שמיים, ולפיכך "נותר לקבוע שהפלאחים של ארץ ישראל הם נציגיהם המודרנים של השבטים הקדומים שבני ישראל מצאו יושבים בארץ, ובהם ה[[כנען|כנענים]]".<ref>Charles Clermont-Ganneau, “The Arabs of Palestine,” Palestine Exploration Fund Quarterly 7 (1875)</ref><ref>Assi, S. (2018). The Original Arabs'': The Invention of the “Bedouin Race” in Ottoman Palestine. International Journal of Middle East Studies, 50(2), 213–232.'' doi:10.1017/s002074381800003x</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=The Arabs in Palestine|קישור=https://doi.org/10.1179/peq.1875.022|כתב עת=Palestine Exploration Quarterly|שנת הוצאה=1875-10-01|עמ=202-203|כרך=7|doi=10.1179/peq.1875.022|מחבר=}}</ref> חוקרים אלו אף הציעו כי קיים דמיון בין הפולחן הכנעני הפוליתאיסטי קדום כפי שתואר בתנ"ך לבין מנהגים הדתיים של הפלאחים, שעל אף שהם מציגים את עצמם מוסלמים, בפועל הם עשויים לבלות חיים שלמים מבלי להיכנס למסגד אפילו לא פעם אחת, ומייחסים חשיבות רבה יותר ל[[מקאם]] המקומי ול[[פולחן עצים|עצים מקודשים]] מאשר ל[[אללה]] או ל[[מוחמד]]. קונדר הציע כי מנהגים אלו הן חלק מ[[דת עממית]] שמציגה זכרונות פוליתאיסטים, יהודיים, נוצרים ומוסלמים.<ref name=":1">Conder, 1877, pp. [https://archive.org/stream/quarterlystateme09pale#page/n98/mode/1up 89]–90</ref>

גישה נוספת היא כי חלק עיקרי במוצאם של הפלאחים מקורו מרצף דמוגרפי שתחילתו באוכלוסייה היהודית או ה[[שומרונים|שומרונית]] החקלאית שנשארה בארץ לאחר חורבן [[בית המקדש השני]].{{הערה|מקורות וניתוח של גישה זו בספרו של [[שלמה זנד]], '''מתי ואיך הומצא העם היהודי?''', עמ' 177–181.}} בגישה זו החזיקו בין היתר גם [[דוד בן-גוריון]] ו[[יצחק בן-צבי]]. בספרם המשותף "ארץ ישראל בעבר ובהווה" משנת 1918, הם כתבו כי "הפלחים אין מוצאם מן הכובשים הערבים, שהשתלטו על ארץ ישראל וסוריה במאה השביעית לספירה. המנצחים הערביים לא השמידו את האוכלוסייה ה[[חקלאות|חקלאית]] שמצאו בארץ. הם רק גירשו את השליטים הביזנטיים הזרים. באוכלוסייה המקומית לא נגעו לרעה. הערבים גם לא עסקו בהתיישבות. גם במקומות מושבותיהם הקודמים לא שלחו בני-ערב את ידם בעבודת האדמה ... בארצות הכבושות לא חיפשו שטחי התיישבות למעמד האיכרים שלהם, שכמעט לא היה אצלם בנמצא. כל עניינם בארצות החדשות היה מדיני, דתי וכספי: לשלוט, להפיץ את האסלאם, לגבות [[מס|מסים]]. ... האיכר היהודי, כמוהו ככל איכר, לא במהרה ניתק עצמו מאדמתו, שרוותה זיעתו וזיעת אבותיו ... האוכלוסייה הכפרית, חרף מעשי הדיכוי והסבל, נשארה כמות שהיא".{{הערה|דוד בן-גוריון ויצחק בן-צבי, '''ארץ ישראל בעבר ובהווה''', עמ' 196–198.}} בן צבי סייג כי "מובן מאליו שלא נכון יהיה להגיד שכל הפלחים הם מצאצאי היהודים הקדומים, המדובר הוא ברובם או ביסודם", אך קבע כי "הרוב הגדול של הפלחים אין מקורם מהכובשים הערבים, אלא, לפני זה, מהפלחים היהודים שהיו מנין ורוב בנין הארץ, לפני כיבוש האסלאם".{{הערה|יצחק בן-צבי, '''אוכלוסינו בארץ''', עמ' 39.}}

במקורות ההיסטוריים אין עדות להתאסלמות המונית של יהודים במקום ובזמן כלשהם. לפיכך, קובע ההיסטוריון משה גיל, "אין סיבה לחשוב שערביי ארץ ישראל היו צאצאי יהודים".{{הערה|משה גיל, '''ההיסטוריה של ארץ־ישראל''', כרך 6: שלטון המוסלמים והצלבנים, חלק א, עמ' 49.}} ישנן עדויות על התאסלמות המונית של שומרונים תחת השלטון המוסלמי,<ref>{{צ-מאמר|שם=New Evidence Relating to the Process of Islamization in Palestine in the Early Muslim Period: The Case of Samaria|קישור=https://www.jstor.org/stable/3632444|כתב עת=Journal of the Economic and Social History of the Orient|שנת הוצאה=2000|עמ=257–276|כרך=43|מחבר=Milka Levy-Rubin}}</ref><ref name="Ireton">{{cite web|author=Sean Ireton|year=2003|title=The Samaritans - The Samaritans: Strategies for Survival of an Ethno-religious Minority in the Twenty First Century|url=http://www.anthrobase.com/Txt/I/Ireton_S_01.htm|access-date=2007-11-29|publisher=Anthrobase}}</ref> אך לא ניתן להשליך מכך על האוכלוסייה היהודית. בה בעת, ידוע על חמולות בעלות רקע יהודי (כדוגמת [[חמולת מח'אמרה]] וחמולות אחרות באזור דרום [[הר חברון]]) או חמולות ממוצא שומרוני (באזור [[שכם]]) שהתאסלמו לאורך הדורות.

מחקר גנטי אחד הראה כי רובם המכריע של הפלסטינים קרובים יותר ליושבי חצי האי ערב ו[[צפון אפריקה]] מאשר ליהודים ולשומרונים.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=A. Nebel, D. Filon, B. Brinkmann, P. P. Majumder|שם=The Y chromosome pool of Jews as part of the genetic landscape of the Middle East|כתב עת=American Journal of Human Genetics|כרך=69|עמ=1095–1112|שנת הוצאה=2001-11|doi=10.1086/324070|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11573163}}}} מנגד, בעשורים האחרונים, מחקרים גנטים הדגימו שברמה הפטרנלית (הפלוגרופ Y) קיים קשר גנטי מובהק בין יהודים [[יהדות אשכנז|אשכנזים]], [[יהדות ספרד|ספרדים]] ו[[יהדות ארצות האסלאם|מזרחים]] לבין הפלסטינים; אותם מחקרים הראו שיהודים מעדות אלו קרובים יותר גנטית לערביי ארץ ישראל מאשר לשכניהם הלא-יהודים בארצות הגולה. על-פי אחד המחקרים, הממצאים מתיישבים עם הסברה ש"חלקם או רובם של הערבים המוסלמים בארץ ישראל הם צאצאיהם של תושבים מקומיים, בעיקר נוצרים ויהודים, שהתאסלמו לאחר הכיבוש הערבי במאה השביעית".<ref name="Nebel2000">{{cite journal|last1=Nebel|first1=Almut|last2=Filon|first2=Dvora|last3=Weiss|first3=Deborah A.|last4=Weale|first4=Michael|last5=Faerman|first5=Marina|last6=Oppenheim|first6=Ariella|last7=Thomas|first7=Mark G.|date=December 2000|title=High-resolution Y chromosome haplotypes of Israeli and Palestinian Arabs reveal geographic substructure and substantial overlap with haplotypes of Jews|url=http://www.ucl.ac.uk/tcga/tcgapdf/Nebel-HG-00-IPArabs.pdf|journal=Human Genetics|volume=107|issue=6|pages=630–641|doi=10.1007/s004390000426|pmid=11153918|quote=According to historical records part, or perhaps the majority, of the Muslim Arabs in this country descended from local inhabitants, mainly Christians and Jews, who had converted after the Islamic conquest in the seventh century AD (Shaban 1971; Mc Graw Donner 1981). These local inhabitants, in turn, were descendants of the core population that had lived in the area for several centuries, some even since prehistorical times (Gil 1992)... Thus, our findings are in good agreement with the historical record...|s2cid=8136092}}</ref><ref name="NatGeo1">{{cite news|last=Lawler|first=Andrew|title=DNA from the Bible's Canaanites lives on in modern Arabs and Jews|url=https://api.nationalgeographic.com/distribution/public/amp/history/2020/05/dna-from-biblical-canaanites-lives-modern-arabs-jews|date=28 September 2020|work=[[National Geographic]]|access-date=28 May 2020}}</ref><ref name="pmid11153918">{{cite journal|vauthors=Nebel A, Filon D, Weiss DA, Weale M, Faerman M, Oppenheim A, Thomas MG|date=December 2000|title=High-resolution Y chromosome haplotypes of Israeli and Palestinian Arabs reveal geographic substructure and substantial overlap with haplotypes of Jews|journal=Human Genetics|volume=107|issue=6|pages=630–41|doi=10.1007/s004390000426|pmid=11153918|s2cid=}}</ref><ref name="pmid20560205">{{cite journal|vauthors=Atzmon G, Hao L, Pe'er I, Velez C, Pearlman A, Palamara PF, Morrow B, Friedman E, Oddoux C, Burns E, Ostrer H|date=June 2010|title=Abraham's children in the genome era: major Jewish diaspora populations comprise distinct genetic clusters with shared Middle Eastern Ancestry|journal=American Journal of Human Genetics|volume=86|issue=6|pages=850–9|doi=10.1016/j.ajhg.2010.04.015|pmc=3032072|pmid=20560205}}</ref>

=== השתמרות שמות ===
רבים משמות המקומות המקראים והתלמודיים הקדומים בארץ ישראל נשמרו בשפתם של הפלאחים. לאורך השנים, הצליחו חוקרים לזהות את מיקומיהם של ישובים קדומים ואלמנטים גאוגרפיים נוספים בארץ ישראל באמצעות שיחות עם הפלאחים תושבי הארץ.

החוקר הצרפתי [[שארל קלרמון-גנו|קלרמון-גנו]] כתב כי נשות הפלאחים היו "עתיקות" יותר במנהגיהן, בלבושן ובשפתן מן הגברים, ולכן היה ניתן להפיק מהן מידע היסטורי רב יותר. הוא תיאר מקרה בו לאחר שאישה ב[[שועפאט]] סיפרה לו את שמו הקדום של המקום, בעלה הכה אותה על כך "שחשפה אותו בפני אדם זר".<ref>Clermont-Ganneau, 1896, Vol. 2, p. [https://archive.org/details/archaeologicalre01cler/page/472/mode/1up?view=theater 472-473]</ref>

⚫
== במצרים ==
נכון לשנת [[2005]], אוכלוסיית הפלאחים במצרים עמדה על קרוב ל-60 אחוזים מכלל האוכלוסייה המצרית. רוב הפלאחים במצרים ממשיכים עד היום לקיים אורח חיים צנוע בבקתות בוץ לאורך נהר ה[[נילוס]], בדומה לאורח החיים של אבותיהם הקדמונים{{הערה|Caryll Faraldi, "[http://weekly.ahram.org.eg/Archive/2000/481/bk3_481.htm A genius for hobnobbing]". ''Al-Ahram Weekly'', Issue No. 481. 11 - 17 May 2000}}. בתחילת [[המאה ה-20]] היה אחוז הפלאחים באוכלוסייה המצרית גבוה באופן ניכר, לפני הנהירה הגדולה של חלקים גדולים מאוכלוסיית הפלאחים לעיירות ולערים במצרים.
נכון לשנת [[2005]], אוכלוסיית הפלאחים במצרים עמדה על קרוב ל-60 אחוזים מכלל האוכלוסייה המצרית. רוב הפלאחים במצרים ממשיכים עד היום לקיים אורח חיים צנוע בבקתות בוץ לאורך נהר ה[[נילוס]], בדומה לאורח החיים של אבותיהם הקדמונים{{הערה|Caryll Faraldi, "[http://weekly.ahram.org.eg/Archive/2000/481/bk3_481.htm A genius for hobnobbing]". ''Al-Ahram Weekly'', Issue No. 481. 11 - 17 May 2000}}. בתחילת [[המאה ה-20]] היה אחוז הפלאחים באוכלוסייה המצרית גבוה באופן ניכר, לפני הנהירה הגדולה של חלקים גדולים מאוכלוסיית הפלאחים לעיירות ולערים במצרים.


גרסה מ־13:07, 20 במרץ 2023

פירוש נוסף ערך זה עוסק בעובד אדמה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו פלאח (פירושונים).
ציור של שלושה פלאחים משנת 1835
נערים פלאחים עם חמור עבודה, מצרים 2006

פלאח (בערבית: فلاح) הוא כינוי בערבית לעובד אדמה. פלאחים הם תושבי הכפרים והעוסקים בחקלאות במו ידיהם במדינות ערב, ובמיוחד, הכוונה כיום, לעוסקים בחקלאות במצרים ובסוריה.

מקור המילה בשפה הערבית, ופירושה "חקלאי".

המונח "פלאחים" הפך נפוץ באזור המזרח התיכון במהלך התקופה העות'מאנית. במקור שימש המונח כדי להבחין בין אוכלוסיית הנוודים (הבדואים), שמוצאם בערב, לבין אוכלוסיית התושבים הכפריים המקומית שעסקה בחקלאות (הפלאחים). בנוסף לאוכלוסיית החקלאים במצרים המונח שימש גם לתיאור התושבים הכפריים המקומיים שעסקו בחקלאות באזור סוריה ובאזור הלבנט.

עם השנים החלו רבים להשתמש במונח בעיקר לתיאור עובדי אדמה אשר חוכרים את אדמותיהם, כלומר אינם מחזיקים בבעלות על הקרקעות אותן הם מעבדים.

העיבודים הנפוצים ביותר בקרב הפלאחים הם גידולי שעורה ודוחן. הפלאחים נוהגים לעבד את אדמותיהם בעיקר במקומות בהם ישנה קרקע פורייה ומספיק מים לצורכי השקיה.

רוב הפלאחים בארצות דוברות ערבית הם מוסלמים, אף על פי שקיימים גם פלאחים מעטים המשתייכים לדתות אחרות אשר סיגלו לעצמם אורח חיים זהה לזה של הפלאחים המוסלמים.

בארץ ישראל

מוצאם

מאז המאה ה-19 מתנהל דיון בין חוקרים בעניין מוצאם של הפלאחים בארץ ישראל.

מספר חוקרים אירופאיים בני המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, ובהם קלוד קונדר הבריטי ושארל קלרמון-גנו הצרפתי, הציעו שמקורם של הפלאחים בארץ הוא בעמי כנען הקדומים. חוקרים אלו הבחינו בין שלוש קבוצות שחיו בארץ ישראל באותה העת: הבדואים, אותם ראו כ"ערבים אמיתיים" וצאצאי הכובשים הערביים; תושבי הערים; והפלאחים. קלרמון-גנו כתב כי הפלאחים אינם ממוצא יהודי, שכן מלחמות השמד שניהלו הקיסרים הרומים נגד היהודים, ולאחר מכן רדיפות הקיסרים הנוצרים נגד היהודים, מחקו כל זכר ליהדות האתנית והפוליטית בארץ ישראל, ואינם ממוצא יווני, שכן שנותרו בהם עקבות של יסודות שמיים, ולפיכך "נותר לקבוע שהפלאחים של ארץ ישראל הם נציגיהם המודרנים של השבטים הקדומים שבני ישראל מצאו יושבים בארץ, ובהם הכנענים".[1][2][3] חוקרים אלו אף הציעו כי קיים דמיון בין הפולחן הכנעני הפוליתאיסטי קדום כפי שתואר בתנ"ך לבין מנהגים הדתיים של הפלאחים, שעל אף שהם מציגים את עצמם מוסלמים, בפועל הם עשויים לבלות חיים שלמים מבלי להיכנס למסגד אפילו לא פעם אחת, ומייחסים חשיבות רבה יותר למקאם המקומי ולעצים מקודשים מאשר לאללה או למוחמד. קונדר הציע כי מנהגים אלו הן חלק מדת עממית שמציגה זכרונות פוליתאיסטים, יהודיים, נוצרים ומוסלמים.[4]

גישה נוספת היא כי חלק עיקרי במוצאם של הפלאחים מקורו מרצף דמוגרפי שתחילתו באוכלוסייה היהודית או השומרונית החקלאית שנשארה בארץ לאחר חורבן בית המקדש השני.[5] בגישה זו החזיקו בין היתר גם דוד בן-גוריון ויצחק בן-צבי. בספרם המשותף "ארץ ישראל בעבר ובהווה" משנת 1918, הם כתבו כי "הפלחים אין מוצאם מן הכובשים הערבים, שהשתלטו על ארץ ישראל וסוריה במאה השביעית לספירה. המנצחים הערביים לא השמידו את האוכלוסייה החקלאית שמצאו בארץ. הם רק גירשו את השליטים הביזנטיים הזרים. באוכלוסייה המקומית לא נגעו לרעה. הערבים גם לא עסקו בהתיישבות. גם במקומות מושבותיהם הקודמים לא שלחו בני-ערב את ידם בעבודת האדמה ... בארצות הכבושות לא חיפשו שטחי התיישבות למעמד האיכרים שלהם, שכמעט לא היה אצלם בנמצא. כל עניינם בארצות החדשות היה מדיני, דתי וכספי: לשלוט, להפיץ את האסלאם, לגבות מסים. ... האיכר היהודי, כמוהו ככל איכר, לא במהרה ניתק עצמו מאדמתו, שרוותה זיעתו וזיעת אבותיו ... האוכלוסייה הכפרית, חרף מעשי הדיכוי והסבל, נשארה כמות שהיא".[6] בן צבי סייג כי "מובן מאליו שלא נכון יהיה להגיד שכל הפלחים הם מצאצאי היהודים הקדומים, המדובר הוא ברובם או ביסודם", אך קבע כי "הרוב הגדול של הפלחים אין מקורם מהכובשים הערבים, אלא, לפני זה, מהפלחים היהודים שהיו מנין ורוב בנין הארץ, לפני כיבוש האסלאם".[7]

במקורות ההיסטוריים אין עדות להתאסלמות המונית של יהודים במקום ובזמן כלשהם. לפיכך, קובע ההיסטוריון משה גיל, "אין סיבה לחשוב שערביי ארץ ישראל היו צאצאי יהודים".[8] ישנן עדויות על התאסלמות המונית של שומרונים תחת השלטון המוסלמי,[9][10] אך לא ניתן להשליך מכך על האוכלוסייה היהודית. בה בעת, ידוע על חמולות בעלות רקע יהודי (כדוגמת חמולת מח'אמרה וחמולות אחרות באזור דרום הר חברון) או חמולות ממוצא שומרוני (באזור שכם) שהתאסלמו לאורך הדורות.

מחקר גנטי אחד הראה כי רובם המכריע של הפלסטינים קרובים יותר ליושבי חצי האי ערב וצפון אפריקה מאשר ליהודים ולשומרונים.[11] מנגד, בעשורים האחרונים, מחקרים גנטים הדגימו שברמה הפטרנלית (הפלוגרופ Y) קיים קשר גנטי מובהק בין יהודים אשכנזים, ספרדים ומזרחים לבין הפלסטינים; אותם מחקרים הראו שיהודים מעדות אלו קרובים יותר גנטית לערביי ארץ ישראל מאשר לשכניהם הלא-יהודים בארצות הגולה. על-פי אחד המחקרים, הממצאים מתיישבים עם הסברה ש"חלקם או רובם של הערבים המוסלמים בארץ ישראל הם צאצאיהם של תושבים מקומיים, בעיקר נוצרים ויהודים, שהתאסלמו לאחר הכיבוש הערבי במאה השביעית".[12][13][14][15]

השתמרות שמות

רבים משמות המקומות המקראים והתלמודיים הקדומים בארץ ישראל נשמרו בשפתם של הפלאחים. לאורך השנים, הצליחו חוקרים לזהות את מיקומיהם של ישובים קדומים ואלמנטים גאוגרפיים נוספים בארץ ישראל באמצעות שיחות עם הפלאחים תושבי הארץ.

החוקר הצרפתי קלרמון-גנו כתב כי נשות הפלאחים היו "עתיקות" יותר במנהגיהן, בלבושן ובשפתן מן הגברים, ולכן היה ניתן להפיק מהן מידע היסטורי רב יותר. הוא תיאר מקרה בו לאחר שאישה בשועפאט סיפרה לו את שמו הקדום של המקום, בעלה הכה אותה על כך "שחשפה אותו בפני אדם זר".[16]

במצרים

נכון לשנת 2005, אוכלוסיית הפלאחים במצרים עמדה על קרוב ל-60 אחוזים מכלל האוכלוסייה המצרית. רוב הפלאחים במצרים ממשיכים עד היום לקיים אורח חיים צנוע בבקתות בוץ לאורך נהר הנילוס, בדומה לאורח החיים של אבותיהם הקדמונים[17]. בתחילת המאה ה-20 היה אחוז הפלאחים באוכלוסייה המצרית גבוה באופן ניכר, לפני הנהירה הגדולה של חלקים גדולים מאוכלוסיית הפלאחים לעיירות ולערים במצרים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פלאח בוויקישיתוף

ויקימילון ערך מילוני בנושא פלח, בוויקימילון

הערות שוליים

  1. ^ Charles Clermont-Ganneau, “The Arabs of Palestine,” Palestine Exploration Fund Quarterly 7 (1875)
  2. ^ Assi, S. (2018). The Original Arabs: The Invention of the “Bedouin Race” in Ottoman Palestine. International Journal of Middle East Studies, 50(2), 213–232. doi:10.1017/s002074381800003x
  3. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         , The Arabs in Palestine, Palestine Exploration Quarterly 7, 1875-10-01, עמ' 202-203 doi: 10.1179/peq.1875.022
  4. ^ Conder, 1877, pp. 89–90
  5. ^ מקורות וניתוח של גישה זו בספרו של שלמה זנד, מתי ואיך הומצא העם היהודי?, עמ' 177–181.
  6. ^ דוד בן-גוריון ויצחק בן-צבי, ארץ ישראל בעבר ובהווה, עמ' 196–198.
  7. ^ יצחק בן-צבי, אוכלוסינו בארץ, עמ' 39.
  8. ^ משה גיל, ההיסטוריה של ארץ־ישראל, כרך 6: שלטון המוסלמים והצלבנים, חלק א, עמ' 49.
  9. ^ Milka Levy-Rubin, New Evidence Relating to the Process of Islamization in Palestine in the Early Muslim Period: The Case of Samaria, Journal of the Economic and Social History of the Orient 43, 2000, עמ' 257–276
  10. ^ Sean Ireton (2003). "The Samaritans - The Samaritans: Strategies for Survival of an Ethno-religious Minority in the Twenty First Century". Anthrobase. נבדק ב-2007-11-29.
  11. ^ A. Nebel, D. Filon, B. Brinkmann, P. P. Majumder, The Y chromosome pool of Jews as part of the genetic landscape of the Middle East, American Journal of Human Genetics 69, 2001-11, עמ' 1095–1112 doi: 10.1086/324070
  12. ^ Nebel, Almut; Filon, Dvora; Weiss, Deborah A.; Weale, Michael; Faerman, Marina; Oppenheim, Ariella; Thomas, Mark G. (בדצמבר 2000). "High-resolution Y chromosome haplotypes of Israeli and Palestinian Arabs reveal geographic substructure and substantial overlap with haplotypes of Jews" (PDF). Human Genetics. 107 (6): 630–641. doi:10.1007/s004390000426. PMID 11153918. S2CID 8136092. According to historical records part, or perhaps the majority, of the Muslim Arabs in this country descended from local inhabitants, mainly Christians and Jews, who had converted after the Islamic conquest in the seventh century AD (Shaban 1971; Mc Graw Donner 1981). These local inhabitants, in turn, were descendants of the core population that had lived in the area for several centuries, some even since prehistorical times (Gil 1992)... Thus, our findings are in good agreement with the historical record... {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ^ Lawler, Andrew (28 בספטמבר 2020). "DNA from the Bible's Canaanites lives on in modern Arabs and Jews". National Geographic. נבדק ב-28 במאי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ Nebel A, Filon D, Weiss DA, Weale M, Faerman M, Oppenheim A, Thomas MG (בדצמבר 2000). "High-resolution Y chromosome haplotypes of Israeli and Palestinian Arabs reveal geographic substructure and substantial overlap with haplotypes of Jews". Human Genetics. 107 (6): 630–41. doi:10.1007/s004390000426. PMID 11153918. {{cite journal}}: (עזרה)
  15. ^ Atzmon G, Hao L, Pe'er I, Velez C, Pearlman A, Palamara PF, Morrow B, Friedman E, Oddoux C, Burns E, Ostrer H (ביוני 2010). "Abraham's children in the genome era: major Jewish diaspora populations comprise distinct genetic clusters with shared Middle Eastern Ancestry". American Journal of Human Genetics. 86 (6): 850–9. doi:10.1016/j.ajhg.2010.04.015. PMC 3032072. PMID 20560205. {{cite journal}}: (עזרה)
  16. ^ Clermont-Ganneau, 1896, Vol. 2, p. 472-473
  17. ^ Caryll Faraldi, "A genius for hobnobbing". Al-Ahram Weekly, Issue No. 481. 11 - 17 May 2000


קבוצות בחברה הישראלית (ישראלים)
ישראלים לפי דת יהודים • נוצרים • מוסלמים • דרוזים • בהאים • שומרונים
העבריים מדימונה • עדי יהוה • יהדות משיחית • סובוטניקים
יהודים אשכנזים • ספרדים • מזרחים • הודים • אתיופים • יוצאי ברית המועצות
חילונים • מסורתיים • דתיים • חרדים
אורתודוקסיים • קונסרבטיביים • רפורמים • קראים
ערבים בדואים • ערבים-נוצרים • אחמדים • מדנים • פלאחים • עלווים
מיעוטים צ'רקסים • צוענים • ארמים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פלאח&oldid=35900318"