לדלג לתוכן

נגיף מרבורג – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
ברוקולי (שיחה | תרומות)
159,349 עריכות
עדיין בעבודה
ברוקולי (שיחה | תרומות)
159,349 עריכות
סיום עבודה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{מיון|
{{מיון|
|שם='''נגיף מרבורג'''
|שם='''נגיף מרבורג'''
שורה 9: שורה 8:
|מין='''''Lake Victoria Marburgvirus'''''
|מין='''''Lake Victoria Marburgvirus'''''
|שם_מדעי= Lake Victoria Marburgvirus}}
|שם_מדעי= Lake Victoria Marburgvirus}}
'''[[נגיף]] מרבורג''' הוא הנגיף המחולל את [[חום (תסמין למחלה)|קדחת]] מרבורג ה[[דימום|דימומית]]. הן ה[[מחלה]] והן הנגיף קשורים ל[[אבולה]] והמקור שלהם הוא ככל הנראה ב[[אוגנדה]] ו[[מזרח קונגו]]. ה[[פונדקאי]] המקורי של הנגיף לא ידוע, אך יש המשערים כי מדובר ב[[עטלפי פרי]].
'''[[נגיף]] מרבורג''' הוא הנגיף המחולל את [[חום (תסמין למחלה)|קדחת]] מרבורג ה[[דימום|דימומית]]. הן ה[[מחלה]] והן הנגיף קשורים ל[[אבולה]] והמקור שלהם הוא ככל הנראה ב[[אוגנדה]] ו[[מזרח קונגו]]. ה[[פונדקאי]] המקורי של הנגיף לא ידוע, אך יש המשערים כי מדובר ב[[עטלף פירות מצרי]] <ref>[http://www.msnbc.msn.com/id/20382188 Deadly Marburg virus discovered in fruit bats], accessdate 2007-08-21</ref>.


ב[[אביב]] [[2005]] הנגיף זכה להתעניינות [[כדור הארץ|עולמית]] לאחר שגרם ל[[מגפה]] ב[[אנגולה]].
ב[[אביב]] [[2005]] הנגיף זכה להתעניינות [[כדור הארץ|עולמית]] לאחר שגרם ל[[מגפה]] ב[[אנגולה]].


בספטמבר [[2007]] דווח ב[[מגזין]] [[ניו סיינטיסט]] שהנגיף נמצא בעטלפי פירות שחיים ב[[מערה]] ב[[גבון]], והייתה זו הפעם הראשונה שהנגיף נמצא מחוץ לבני [[אדם]] ו[[פרימטים]]. קבוצת מחקר ב[[אוגנדה]] בודקת עטלפים ב[[מכרה]] לאחר ששני כורים לקו במחלה באוגוסט 2007. [[גן (ביולוגיה)|גנים]] של אבולה (נגיף קרוב מבחינה [[גנטיקה|גנטית]] למרבורג) נמצאו בשלושה מינים של עטלפי פירות ב-2005. השיטות שבהן השתמשו על מנת לזהות את הגנים הללו שימשו גם בזיהוי הגנים של נגיף המרבורג שנמצאו [[עטלף פירות מצרי|בעטלפי פירות מצריים]] (Rousettus aegyptiacus). עד כה נמצאו [[נוגדן|נוגדני]] מרבורג בעטלפי פירות בריאים, דבר המרמז על כך שהם נדבקו בעבר. למרות שעדיין לא הצליחו לבודד נגיף פעיל וחי קבוצת המחקר טוענת "אנו חושבים שרוב הסיכויים כי עטלפי הפירות הם המאגר של נגיפי המרבורג".
בספטמבר [[2007]] דווח ב[[מגזין]] [[ניו סיינטיסט]]<ref>[http://www.newscientist.com/channel/health/mg19526193.200-fruit-bats-carry-deadly-marburg-virus.html Marburg virus found in fruit bats], Debora Mackenzie, 2007-09-01, New Scientist, issue 2619, page 14, accessdate 2007-09-26</ref> שהנגיף נמצא בעטלפי פירות שחיים ב[[מערה]] ב[[גבון]], והייתה זו הפעם הראשונה שהנגיף נמצא מחוץ לבני [[אדם]] ו[[פרימטים]]. קבוצת מחקר ב[[אוגנדה]] בודקת עטלפים ב[[מכרה]] לאחר ששני כורים לקו במחלה באוגוסט 2007. [[גן (ביולוגיה)|גנים]] של אבולה (נגיף קרוב מבחינה [[גנטיקה|גנטית]] למרבורג) נמצאו בשלושה מינים של עטלפי פירות ב-2005. השיטות שבהן השתמשו על מנת לזהות את הגנים הללו שימשו גם בזיהוי הגנים של נגיף המרבורג שנמצאו [[עטלף פירות מצרי|בעטלפי פירות מצריים]] (Rousettus aegyptiacus). עד כה נמצאו [[נוגדן|נוגדני]] מרבורג בעטלפי פירות בריאים <ref>{{cite book | last = Towner | first = Jonathan S. | coauthors = Xavier Pourrut, César G. Albariño1, Chimène Nze Nkogue, Brian H. Bird, Gilda Girard, Thomas G. Ksiazek1, Jean-Paul Gonzalez, Stuart T. Nichol1, Eric M. Leroy | title = Marburg Virus Infection Detected in a Common African Bat | origdate = 2007-08-22 | doi = 10.1371/journal.pone.0000764}}</ref>, דבר המרמז על כך שהם נדבקו בעבר. למרות שעדיין לא הצליחו לבודד נגיף פעיל וחי קבוצת המחקר טוענת "אנו חושבים שרוב הסיכויים כי עטלפי הפירות הם המאגר של נגיפי המרבורג".


==הנגיף==
==הנגיף==
שורה 21: שורה 20:
כיוון שרוב הסימנים וה[[תסמין|תסמינים]] של קדחת מרבורג דומים לאלה של [[מחלה מדבקת|מחלות מדבקות]] אחרות, כגון [[מלריה]] או [[טיפוס]], ה[[אבחון]] של המחלה בעייתי, בייחוד אם מדובר בחולה יחיד.
כיוון שרוב הסימנים וה[[תסמין|תסמינים]] של קדחת מרבורג דומים לאלה של [[מחלה מדבקת|מחלות מדבקות]] אחרות, כגון [[מלריה]] או [[טיפוס]], ה[[אבחון]] של המחלה בעייתי, בייחוד אם מדובר בחולה יחיד.


המחלה מתפשטת באמצעות נוזלי גוף, כולל [[דם]], [[הפרשה (ביולוגיה)|הפרשות]], [[רוק (ביולוגיה)|רוק]], ו[[קיא]]. התסמינים המוקדמים הם בדרך כלל לא-יחודיים, ובדרך כלל מדובר בחום, [[כאב ראש]] ו[[כאב שרירים]] המופיעים לאחר שלושה עד תשעה ימים של דגירת הנגיף ב[[גוף האדם|גוף]]. לאחר חמישה ימים מופיעה [[פריחה]]. השלב המאוחר יותר בהדבקה בנגיף הוא חמור יותר ובו מופיעים [[צהבת]], [[דלקת הלבלב]], אובדן [[מסה]], [[הזיה|הזיות]] ותסמינים [[נוירופסיכיאטריה|נוירופסיכיאטריים]], [[דימום|דימומים]], [[הלם]] הנובע מירידה בכמות הדם ו[[כשל מערכות]], כאשר כשל ב[[כבד]] הוא הנפוץ ביותר. הדיווחים על דימומים מפתחי הגוף מתגברים, אך תופעה זו נחשבת לנדירה באופן יחסי. מסגרת ה[[זמן]] של ההדבקה משתנה, אך התסמינים נמשכים בדרך כלל עד שלושה שבועות או עד למותו של החולה. שיעור ה[[תמותה]] מהמחלה נע בין 23 ל-90%.
המחלה מתפשטת באמצעות נוזלי גוף, כולל [[דם]], [[הפרשה (ביולוגיה)|הפרשות]], [[רוק (ביולוגיה)|רוק]], ו[[קיא]]. התסמינים המוקדמים הם בדרך כלל לא-יחודיים, ובדרך כלל מדובר בחום, [[כאב ראש]] ו[[כאב שרירים]] המופיעים לאחר שלושה עד תשעה ימים של דגירת הנגיף ב[[גוף האדם|גוף]]. לאחר חמישה ימים מופיעה [[פריחה]]. השלב המאוחר יותר בהדבקה בנגיף הוא חמור יותר ובו מופיעים [[צהבת]], [[דלקת הלבלב]], אובדן [[מסה]], [[הזיה|הזיות]] ותסמינים [[נוירופסיכיאטריה|נוירופסיכיאטריים]], [[דימום|דימומים]], [[הלם]] הנובע מירידה בכמות הדם ו[[כשל מערכות]], כאשר כשל ב[[כבד]] הוא הנפוץ ביותר. הדיווחים על דימומים מפתחי הגוף מתגברים, אך תופעה זו נחשבת לנדירה באופן יחסי. מסגרת ה[[זמן]] של ההדבקה משתנה, אך התסמינים נמשכים בדרך כלל עד שלושה שבועות או עד למותו של החולה. שיעור ה[[תמותה]] מהמחלה נע בין 23 ל-90% <ref>[http://www.cdc.gov/ncidod/dvrd/spb/mnpages/dispages/marburg.htm CDC special pathogins branch- Marburg page], accessdate 2007-05-03</ref><ref>[http://www.who.int/csr/don/2005_08_24/en/index.html World Health Organization - Report after final death 2004-2005 outbreak], accessdate 2007-05-03</ref>.


אם החולה מצליח לשרוד, ההחלמה היא בדרך כלל מהירה ושלמה. במהלך ההחלמה עשויים להופיע תסמינים כגון [[דלקת]] או הדבקה משנית של מספר [[איבר]]ים, כולל: כאב ב[[אשכים]], [[דלקת כבד]], [[מייליטיס רוחבי]] ([[עמוד השדרה]]), [[דלקת הענבייה]] ([[עיניים]]), או דלקת [[בלוטות רוק|בלוטות הרוק]].
אם החולה מצליח לשרוד, ההחלמה היא בדרך כלל מהירה ושלמה. במהלך ההחלמה עשויים להופיע תסמינים כגון [[דלקת]] או הדבקה משנית של מספר [[איבר]]ים, כולל: כאב ב[[אשכים]], [[דלקת כבד]], [[מייליטיס רוחבי]] ([[עמוד השדרה]]), [[דלקת הענבייה]] ([[עיניים]]), או דלקת [[בלוטות רוק|בלוטות הרוק]].
שורה 30: שורה 29:
נותני הטיפול בבתי החולים נושאים על עצמם אמצעי מניעה ובקרה כולל [[כפפה|כפפות כפולות]], [[חלוק]]ים בלתי חדירים, מגני [[פנים]], מגני עיניים, וכיסויים ל[[רגליים]] וה[[נעליים]].
נותני הטיפול בבתי החולים נושאים על עצמם אמצעי מניעה ובקרה כולל [[כפפה|כפפות כפולות]], [[חלוק]]ים בלתי חדירים, מגני [[פנים]], מגני עיניים, וכיסויים ל[[רגליים]] וה[[נעליים]].


מספר קבוצות [[מחקר]] עובדות על פיתוח חיסונים ו[[תרופה|תרופות]] נגד המרבורג. ב-[[1998]] פירסמה קבוצה ממכון המחקר הרפואי של [[צבא ארצות הברית]] (USAMRIID) [[מאמר]] סקירה ראשון המתאר את פיתוח החיסון הניסיוני הראשון נגד המרבורג, שהצליח להגן באופן מלא על [[בעלי חיים]] מפני הדבקה בנגיף. ב-[[2002]], בעקבות הניסוי הזה, הודיעה חברת גנפאר, העובדת עבור תוכנית ההגנה הביולוגית של צבא ארצות הברית, כי במסגרת ניסוי שהיא ערכה הושגה הצלחה בהגנה על בעלי חיים מפני הדבקה בכמות מרוכזת של הנגיף. הבדיקות בניסוי זה בוצעו על ידי USAMRIID. לפי החברה, כל בעלי החיים בקבוצת הבקרה מתו בתוך מספר ימים, ואילו בעלי החיים שקיבלו את המינון הרגיל של החיסון היו מחוסנים לחלוטין. החברה מצויה בשלב הניסויים ב[[פרימטים]] שאינם בני [[אדם]]. בשלהי [[2003]] העניקה [[ממשלת ארצות הברית]] לחברה מענק נוסף של 8.4 מיליון [[דולר אמריקני|דולר]] עבור פיתוח חיסון משולב למרבורג ואבולה.
מספר קבוצות [[מחקר]] עובדות על פיתוח חיסונים ו[[תרופה|תרופות]] נגד המרבורג. ב-[[1998]] פירסמה קבוצה ממכון המחקר הרפואי של [[צבא ארצות הברית]] (USAMRIID) [[מאמר]] סקירה ראשון המתאר את פיתוח החיסון הניסיוני הראשון נגד המרבורג, שהצליח להגן באופן מלא על [[בעלי חיים]] מפני הדבקה בנגיף <ref>[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?db=pubmed&cmd=Retrieve&dopt=AbstractPlus&list_uids=9813200&query_hl=1&itool=pubmed_docs USAMRID report on immunizations on guinea pigs that prevented infection], accessdate 2007-05-03</ref>. ב-[[2002]], בעקבות הניסוי הזה, הודיעה חברת גנפאר, העובדת עבור תוכנית ההגנה הביולוגית של צבא ארצות הברית, כי במסגרת ניסוי שהיא ערכה הושגה הצלחה בהגנה על בעלי חיים מפני הדבקה בכמות מרוכזת של הנגיף. הבדיקות בניסוי זה בוצעו על ידי USAMRIID. לפי החברה, כל בעלי החיים בקבוצת הבקרה מתו בתוך מספר ימים, ואילו בעלי החיים שקיבלו את המינון הרגיל של החיסון היו מחוסנים לחלוטין. החברה מצויה בשלב הניסויים ב[[פרימטים]] שאינם בני [[אדם]]. בשלהי [[2003]] העניקה [[ממשלת ארצות הברית]] לחברה מענק נוסף של 8.4 מיליון [[דולר אמריקני|דולר]] עבור פיתוח חיסון משולב למרבורג ואבולה.


ביוני [[2005]] הודיעו מדענים מה[[מעבדה]] [[מיקרוביולוגיה|המיקרוביולוגית]] הלאומית של [[קנדה]] שגם הם הצליחו לפתח חיסון עבור אבולה ומרבורג, כאשר תוצאות הניסוי טובות. מ[[מחקר]]ים שנעשו על [[עכבר]]ים התברר שהחיסון עשוי להיות יעיל גם אם הוא ניתן זמר קצר לאחר ההדבקה. על מנת להכין את החיסונים המדענים [[תמיסה|המיסו]] חלבון פני שטח מנגיפים דומים למרבורג שלא מזיקים לאדם. כאשר הדבר נבדק על [[קופים|קופי]] [[רזוס]], התברר כי החיסון יעיל גם כאשר הוא ניתן לאחר ההדבקה בנגיף.
ביוני [[2005]] הודיעו מדענים מה[[מעבדה]] [[מיקרוביולוגיה|המיקרוביולוגית]] הלאומית של [[קנדה]] שגם הם הצליחו לפתח חיסון עבור אבולה ומרבורג, כאשר תוצאות הניסוי טובות. מ[[מחקר]]ים שנעשו על [[עכבר]]ים התברר שהחיסון עשוי להיות יעיל גם אם הוא ניתן זמר קצר לאחר ההדבקה. על מנת להכין את החיסונים המדענים [[תמיסה|המיסו]] חלבון פני שטח מנגיפים דומים למרבורג שלא מזיקים לאדם <ref name="Jones2006">Jones SM, Feldmann H, Stroher U ''et al.'', '''Live attenuated recombinant vaccine protects nonhuman primates against Ebola and Marburg viruses''', Nature Med, 2005, volume 11, issue 7, pages 786&ndash;90, PMID 15937495, doi=10.1038/nm1258 </ref>. כאשר הדבר נבדק על [[קופים|קופי]] [[רזוס]], התברר כי החיסון יעיל גם כאשר הוא ניתן לאחר ההדבקה בנגיף <ref name="Daddario-DiCaprio2006">Daddario-DiCaprio KM, Geisbert TW, Ströher U, ''et al.'', '''Postexposure protection against Marburg haemorrhagic fever with recombinant vesicular stomatitis virus vectors in non-human primates: an efficacy assessment''', Lancet, volume 367, issue 9520, pages 1399-1404, [http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140673606685462/abstract doi 10.1016/S0140-6736(06)68546-2]</ref>.


==התפרצויות מוקדמות==
==התפרצויות מוקדמות==
הנגיף תועד לראשונה ב-[[1967]] לאחר ש-31 אנשים מהערים [[מרבורג]] ו[[פרנקפורט]] ב[[גרמניה]] ו[[בלגראד]] ב[[יוגוסלביה]] לקו במחלה, כאשר המחלה והנגיף נקראו על שם העיר מרבורג. בהתפרצות הזאת היו 25 הדבקות ראשוניות שמתוכן 7 חולים נפטרו, לעומת 6 הדבקות שניוניות שלא הסתיימו במוות. רוב ההדבקות היו בצוות [[מעבדה]] שנחשף לנגיף בזמן שעבד עם [[קופים]] או עם ה[[רקמה]] שלהם. במקרים השניוניים היו מעורבים שני [[רופא]]ים, [[אחות]], אדם שנכח ב[[נתיחה שלאחר המוות]], ואשתו של [[וטרינר]]. כל המקרים השניוניים התרחשו כתוצאה ממגע ישיר עם נדבק ראשוני, ובדרך כלל דם היה מעורב בהדבקה.

מקור ההתפרצות אותר ונקבע כי הנשא הראשוני של הנגיף היה [[קוף ירוק]] מה[[מין (טקסונומיה)|מין]] Cercopithecus aethiops שהובא לעיר מ[[אוגנדה]] והיה מיועד לשימוש במסגרת פיתוח חיסון נגד [[פוליו]]. ה[[קופים]] יובאו על ידי חברה שנוסדה על ידי [[אמיל אדולף פון בהרינג]], הזוכה הראשון ב[[פרס נובל לרפואה]]. החברה, שבעבר הייתה בבעלות Hoechst AG, תכננה לפתח [[סרום]] נגד [[טטנוס]] ו[[דיפתריה]].

ב-[[1975]] שלושה אנשים מהעיר [[יוהנסבורג]] ב[[דרום אפריקה]] נדבקו בנגיף מרבורג על ידי אדם שחזר מ[[זימבבואה]], ומתוכם נפטר אחד. שני מקרים דומים התרחשו ב-[[1980]] ו-[[1987]] ב[[קניה]], לאחר שמבקרים [[אירופאים]] נכנסו למערת קיטום (Kitum Cave). שניהם מתו בסופו של דבר. ההתפרצות המשמעותית הבאה התרחשה ב[[רפובליקה הדמוקרטית של קונגו]] בין [[1998]] ל-[[2000]], כאשר 123 אנשים מתוך 149 שנדבקו נפטרו. ההתפרצות הזו החלה ב[[כורה|כורים]] מהערים דארבה (Durba) ווטסה (Watsa) מפרובינציית אוריינטלה.


==ההתפרצות באנגולה (2004 - 2005)==
==ההתפרצות באנגולה (2004 - 2005)==
בתחילת [[2005]] החל [[ארגון הבריאות העולמי]] לחקור התפרצות של קדחת דימומית בלתי מזוהה ב[[אנגולה]], שהתרכזה מסביב לפרובינציה הצפון-מזרחית אויגה. המחלה הופיעה במרץ [[2004]] במחלקת ילדים צפופה. אחד הרופאים במחלקה שם לב שאחד הילדים מפתח סימנים של קדחת דימומית, ואותו הילד נפטר בסופו של דבר. במהלך הזמן שחלף עד אוקטובר באותה שנה שיעור המוות במחלקה עלה משלושה לחמישה ילדים בשבוע לשלושה עד חמישה ילדים ביום. ב-[[22 במרץ]] 2005, כאשר מניין המתים הגיע ל-100, התברר כי ה[[פתוגן]] שגרם למחלה הוא נגיף מרבורג. ביולי 2005 דיווחה מחלקת הבריאות של אנגולה על למעלה מ-300 מקרי מוות כתוצאה מהמחלה. המחלה התגלתה ב-7 מתוך 18 הפרובינציות של אנגולה, אך הייתה נפוצה בעיר בפרובינציית אויגה.

לפי ארגון הבריאות העולמי, 80% מקורבנות המחלה בשלבים המוקדמים של ה[[מגפה]] היו ילדים שגילם פחות מ-15. הנגיף פגע גם ב-14 אחיות ו-2 רופאים.

אחד ההסברים לשיעור המוות הגבוה בקרב ילדים בשלבים הראשונים של המגפה הוא שתחילתה הייתה במחלקת הילדים בבית החולים באויגה. שיעורי המוות ההתחלתיים (לפני הפיקוח המסודר) הם חסרי משמעות כיוון שרק אנשים שנפטרו מהמחלה נספרו בצורה מתאימה ל[[מחקר]].

===מקרי מוות לפי חודש===
===מקרי מוות לפי חודש===
[[תמונה:Marburg virus growth rate.jpg|שמאל|ממוזער|400px|גרף המתאר את מספר מקרי המוות בכל חודש]]
{| class="wikitable"
|+ [http://www.reliefweb.int/rw/RWB.NSF/db900SID/DDAD-6B6KXM?OpenDocument דיווח חודשי על מקרי המוות]
|-
! חודש ושנה !! מספר מקרי המוות שדווחו במהלך החודש
|-
|אוקטובר 2004 || 3
|-
|נובמבר 2004 || 4
|-
|דצמבר 2004 || 7
|-
|ינואר 2005 || 20
|-
|פברואר 2005 || 30
|-
|מרץ 2005 || 47
|-
|אפריל* 2005 || 123
|-
|מאי** 2005 || 80
|}
* * מספר זה מייצג את ההבדל בין דיווחי ארגון הבריאות העולמי ב-[[1 באפריל]] וב-[[29 באפריל]].
* ** מספר זה מייצג את ההבדל בין דיווחי ארגון הבריאות העולמי ב-29 באפריל וב-[[27 במאי]].

===מקרי מוות לפי שבוע===
===מקרי מוות לפי שבוע===
{| class="wikitable"
|+
|-
! תאריך הדיווח של ארגון הבריאות העולמי !! מספר מקרי המוות הכולל !! מספר מקרי המוות בשבוע הקודם
|-
|[http://www.who.int/csr/don/2005_04_01/en/index.html 1 באפריל 2005] || 132|| ''n/a''
|-
|[http://www.who.int/csr/don/2005_04_08a/en/index.html 8 באפריל 2005] || 180 || 48
|-
|[http://www.who.int/csr/don/2005_04_15/en/index.html 15 באפריל 2005]* || 207|| 27
|-
|[http://www.who.int/csr/don/2005_04_22/en/index.html 22 באפריל 2005] || 244|| 37
|-
|[http://www.who.int/csr/don/2005_04_29/en/index.html 29 באפריל 2005] || 255|| 11
|-
|[http://www.who.int/csr/don/2005_05_06/en/index.html 6 במאי 2005] || 277|| 22
|-
|[http://www.who.int/csr/don/2005_05_11/en/index.html 11 במאי 2005]** || 276|| -1****
|-
|[http://www.who.int/csr/don/2005_05_18/en/index.html 18 במאי 2005] || 311|| 35
|-
|[http://www.who.int/csr/don/2005_05_27a/en/index.html 27 במאי 2005]*** || 335|| 24
|-
|[http://www.who.int/csr/don/2005_06_07/en/index.html 7 ביוני 2005]*** || 357|| 22
|-
|[http://www.who.int/csr/don/2005_06_17/en/index.html 17 ביוני 2005]*** || 356|| -1****
|-
|[http://www.who.int/csr/don/2005_07_13/en/index.html 13 ביולי 2005] || 312 || *****
|}
* * לא הונפק דיווח של הארגון [http://www.who.int/csr/don/archive/disease/marburg_virus_disease/en/ בין ה-15 ל-21]. הדבר נבע ככל הנראה כתוצאה [http://www.who.int/csr/don/2005_04_15/en/index.html מסיווג מחדש של המקרים שנבע מצרכים מנהליים].
* ** לא שבוע שלם. לא הונפק דיווח ב-13 לחודש.
* *** יותר משבוע.
* **** לא ניתן הסבר לירידה במקרי המוות המצטברים.
* *****בדו"ח נכתב כי סקירה של המידע הובילה להערכה נמוכה יותר של מספר מקרי המוות.


⚫
==האירועים באוגנדה (2007)==
===מאמצי בקרה===
===מאמצי בקרה===
מדינות בעלות קווי טיסה ישירים למדינה, כגון [[פורטוגל]], הגבירו את הפיקוח על נוסעים מאנגולה. ממשלת אנגולה ביקשה סיוע בינלאומי, והדגישה את העובדה כי במדינה היו 1,200 רופאים, כאשר בחלק מהפרובינציות יש רק 2 רופאים. עובדי שירותי ה[[בריאות]] התלוננו על מחסור בציוד הגנה אישי כגון כפפות, חלוקים ומסיכות. ארגון [[רופאים ללא גבולות]] דיווח כי כאשר צוות מטעמו הגיע לבית החולים הפרובינציאלי במרכז ההתפרצות, הן גילו כי הוא פועל ללא [[מים]] ו[[חשמל]]. איתור המגע בין האנשים היה מסובך כיוון שה[[כביש]]ים והתשתיות במדינה היו הרוסים לאחר כמעט 3 עשורים של [[מלחמת אזרחים]], ובאזורים הכפריים עדיין היו שדות [[מוקש]]ים רבים.

אחד החידושים במקרה שהתרחש באנגולה היה השימוש ב[[מעבדה]] ניידת שהופעלה על ידי קבוצה של רופאים ו[[טכנאי רפואי|טכנאים]] [[קנדה|קנדים]]. המעבדה, שהייתה מבוססת על [[סוללה חשמלית]], מנעה את הצורך לשלוח דגימות דם לבדיקות מחוץ לאנגולה. דבר זה הפחית את מהירות האבחון ממספר ימים או שבועות ל-4 שעות.

במקביל הכינה קבוצת מומחים בינלאומית מחלקת בידוד בבית החולים אמריקו בואה וידה שב[[לואנדה]], על מנת לטפל במקרים מהאזורים הכפריים. המחלקה יכלה להכיל עד 40 מטופלים, אך הייתה התנגדות מסוימת לטיפול רפואי. כיוון שהמחלה הסתיימה בדרך כלל במוות, מספר אנשים התייחסו בחשדנות לבתי החולים והצוותים הרפואיים, ובמשך תקופה קצרה הצוותים הרפואיים סבלו מהתקפות באזורים הכפריים <ref>[http://www.iol.co.za/index.php?set_id=1&click_id=84&art_id=qw1113046741868B243 World Health Organization workers attacked in angola], accessdate 2007-05-03</ref>.

תוך כדי המגפה דווח כי מחלקת הבידוד המצוידת היטב בבית החולים הפרובינציאלי של אויגה נותרה ריקה, למרות שבית החולים היה במרכז ההתפרצות. ארגון הבריאות העולמי נאלץ ליישם את מה שהוא כינה "[[אסטרטגיה]] להפחתת נזקים", שבמסגרתה נשלחו אנשים בריאים למשפחות חולות שסירבו לקבל טיפול בבית החולים. מאמץ זה הוביל לשיפור מסוים ביחסים בין עובדי הארגון לבין התושבים המקומיים.

⚫
==האירועים באוגנדה (2007)==
ב-[[4 ביולי]] [[2007]] אושר כי התסמינים שהופיעו בגבר בן 29 מאוגנדה הם אלה של קדחת מרבורג. ב-[[7 ביולי]] הוא הובהל לבית החולים ונפטר שבוע לאחר מכן. קיומה של המחלה אושר באמצעות [[אבחון]] מעבדתי ב-[[30 ביולי]].

אדם זה היה מצוי במגע קרוב עם עמית לעבודה בן 21 שפיתח תסמינים דומים וטופל על ידו. הצעיר בן ה-21 פיתח את התסמינים ב-[[27 ביוני]] ואושפז עם מחלה דימומית. הוא החלים ושוחרר לבסוף ב-[[9 ביולי]]. שני האנשים עבדו במכרה במערב אוגנדה.


==נגיף מרבורג כנשק ביולוגי==
==נגיף מרבורג כנשק ביולוגי==
לפני התפרקותה, נטען כי [[ברית המועצות]] הפעילה תוכנית לייצור [[נשק ביולוגי]] כולל נגיף מרבורג. הפיתוח בוצע במכון וקטור בפיקוחו של [[דוקטור]] אוסטינוב, שמת כתוצאה מהדבקה לא מכוונת בנגיף. דגימות הנגיף שהוצאו מאיבריו של אוסטינוב היו יותר אלימות מה[[תת-מין|זן]] המקורי. הזן הזה, שכונה "ואריאנט יו" (Variant U) הפך בהצלחה לנשק ואושר על ידי משרד ההגנה הסובייטי ב-[[1990]]. ב[[ארצות הברית]] הממשל הפדרלי נותן מענקים כספיים למחקרים בנושא [[טרור ביולוגי]] שמטרתם למצוא [[חיסון]] לנגיף.
לפני התפרקותה, נטען כי [[ברית המועצות]] הפעילה תוכנית לייצור [[נשק ביולוגי]] כולל נגיף מרבורג. הפיתוח בוצע במכון וקטור בפיקוחו של [[דוקטור]] אוסטינוב, שמת כתוצאה מהדבקה לא מכוונת בנגיף. דגימות הנגיף שהוצאו מאיבריו של אוסטינוב היו יותר אלימות מה[[תת-מין|זן]] המקורי. הזן הזה, שכונה "ואריאנט יו" (Variant U) הפך בהצלחה לנשק ואושר על ידי משרד ההגנה הסובייטי ב-[[1990]] <ref name="Alibek"> Alibek,K. and S. Handelman. ''Biohazard: The Chilling True Story of the Largest Covert Biological Weapons Program in the World - Told from Inside by the Man Who Ran it.'' 1999. Delta (2000) ISBN 0-385-33496-6 </ref>. ב[[ארצות הברית]] הממשל הפדרלי נותן מענקים כספיים למחקרים בנושא [[טרור ביולוגי]] שמטרתם למצוא [[חיסון]] לנגיף <ref>[http://www.npr.org/templates/story/story.php?storyId=4681932 Scientists Race to Find Vaccine for Ebola, Marbug -richard knox - NPR], accessdate 2007-05-03</ref>.


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־08:27, 17 בינואר 2008


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון
פרמטרים [ שם_מדעי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

קריאת טבלת מיוןנגיף מרבורג
מיון מדעי
ממלכה: Orthornavirae
מערכה: Negarnaviricota
קבוצה: קבוצה V (נגיף RNA חד גדילי בעל מובן שלילי)
מחלקה: Monjiviricetes
סדרה: Mononegavirales
משפחה: Filoviridae
סוג: Marburgvirus
מין: Lake Victoria Marburgvirus
שם מדעי
Marburg marburgvirus
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נגיף מרבורג הוא הנגיף המחולל את קדחת מרבורג הדימומית. הן המחלה והן הנגיף קשורים לאבולה והמקור שלהם הוא ככל הנראה באוגנדה ומזרח קונגו. הפונדקאי המקורי של הנגיף לא ידוע, אך יש המשערים כי מדובר בעטלף פירות מצרי [1].

באביב 2005 הנגיף זכה להתעניינות עולמית לאחר שגרם למגפה באנגולה.

בספטמבר 2007 דווח במגזין ניו סיינטיסט[2] שהנגיף נמצא בעטלפי פירות שחיים במערה בגבון, והייתה זו הפעם הראשונה שהנגיף נמצא מחוץ לבני אדם ופרימטים. קבוצת מחקר באוגנדה בודקת עטלפים במכרה לאחר ששני כורים לקו במחלה באוגוסט 2007. גנים של אבולה (נגיף קרוב מבחינה גנטית למרבורג) נמצאו בשלושה מינים של עטלפי פירות ב-2005. השיטות שבהן השתמשו על מנת לזהות את הגנים הללו שימשו גם בזיהוי הגנים של נגיף המרבורג שנמצאו בעטלפי פירות מצריים (Rousettus aegyptiacus). עד כה נמצאו נוגדני מרבורג בעטלפי פירות בריאים [3], דבר המרמז על כך שהם נדבקו בעבר. למרות שעדיין לא הצליחו לבודד נגיף פעיל וחי קבוצת המחקר טוענת "אנו חושבים שרוב הסיכויים כי עטלפי הפירות הם המאגר של נגיפי המרבורג".

הנגיף

המבנה של הנגיף דומה לזה של שאר הנגיפים במשפחה Filoviridae, כאשר על מעטפת הנגיף יש חלקיקים בעלי קוטר קבוע אך אורך משתנה הנע בין 800nm ל-14,000nm, כאשר הפעילות הנגיפית המירבית מתרחשת באורך 790nm. הוויריונים (חלקיקי נגיף) מכילים שבעה חלבוני מבנה ידועים. אמנם המרבורג דומה מאוד לנגיף האבולה מבחינת מבנה, הוא שונה ממנו מבחינה אנטיגנית, כלומר נגיף מרבורג גורם להפעלת נוגדנים שונים באורגניזם. נגיף מרבורג היה הראשון מהמשפחה Filoviridae שזוהה. הנגיף תואר בקצרה בספר The Hot Zone (האזור החם) שנכתב על ידי ריצ'רד פרסטון.

הדבקה

כיוון שרוב הסימנים והתסמינים של קדחת מרבורג דומים לאלה של מחלות מדבקות אחרות, כגון מלריה או טיפוס, האבחון של המחלה בעייתי, בייחוד אם מדובר בחולה יחיד.

המחלה מתפשטת באמצעות נוזלי גוף, כולל דם, הפרשות, רוק, וקיא. התסמינים המוקדמים הם בדרך כלל לא-יחודיים, ובדרך כלל מדובר בחום, כאב ראש וכאב שרירים המופיעים לאחר שלושה עד תשעה ימים של דגירת הנגיף בגוף. לאחר חמישה ימים מופיעה פריחה. השלב המאוחר יותר בהדבקה בנגיף הוא חמור יותר ובו מופיעים צהבת, דלקת הלבלב, אובדן מסה, הזיות ותסמינים נוירופסיכיאטריים, דימומים, הלם הנובע מירידה בכמות הדם וכשל מערכות, כאשר כשל בכבד הוא הנפוץ ביותר. הדיווחים על דימומים מפתחי הגוף מתגברים, אך תופעה זו נחשבת לנדירה באופן יחסי. מסגרת הזמן של ההדבקה משתנה, אך התסמינים נמשכים בדרך כלל עד שלושה שבועות או עד למותו של החולה. שיעור התמותה מהמחלה נע בין 23 ל-90% [4][5].

אם החולה מצליח לשרוד, ההחלמה היא בדרך כלל מהירה ושלמה. במהלך ההחלמה עשויים להופיע תסמינים כגון דלקת או הדבקה משנית של מספר איברים, כולל: כאב באשכים, דלקת כבד, מייליטיס רוחבי (עמוד השדרה), דלקת הענבייה (עיניים), או דלקת בלוטות הרוק.

טיפול ומניעה

לא קיים טיפול אנטי-נגיפי ייחודי המיועד עבור נגיף מרבורג, ואופיו של הטיפול בבית החולים הוא בעיקר תמיכתי. תת-לחץ דם והלם עשויים לגרום לצורך מוקדם בהזרקת ואזופרסורים (חומרים המשנים את לחץ הדם) ופיקוח המודינמי שבו מנטרים באופן קבוע את איזון הנוזלים והאלקטרוליטים, נפח הדם הכולל בגוף ולחץ הדם. חולים בקדחת דימומית נגיפית נוטים להגיב בצורה לא טובה לעירויי נוזלים ולפתח בצקת ריאות.

נותני הטיפול בבתי החולים נושאים על עצמם אמצעי מניעה ובקרה כולל כפפות כפולות, חלוקים בלתי חדירים, מגני פנים, מגני עיניים, וכיסויים לרגליים והנעליים.

מספר קבוצות מחקר עובדות על פיתוח חיסונים ותרופות נגד המרבורג. ב-1998 פירסמה קבוצה ממכון המחקר הרפואי של צבא ארצות הברית (USAMRIID) מאמר סקירה ראשון המתאר את פיתוח החיסון הניסיוני הראשון נגד המרבורג, שהצליח להגן באופן מלא על בעלי חיים מפני הדבקה בנגיף [6]. ב-2002, בעקבות הניסוי הזה, הודיעה חברת גנפאר, העובדת עבור תוכנית ההגנה הביולוגית של צבא ארצות הברית, כי במסגרת ניסוי שהיא ערכה הושגה הצלחה בהגנה על בעלי חיים מפני הדבקה בכמות מרוכזת של הנגיף. הבדיקות בניסוי זה בוצעו על ידי USAMRIID. לפי החברה, כל בעלי החיים בקבוצת הבקרה מתו בתוך מספר ימים, ואילו בעלי החיים שקיבלו את המינון הרגיל של החיסון היו מחוסנים לחלוטין. החברה מצויה בשלב הניסויים בפרימטים שאינם בני אדם. בשלהי 2003 העניקה ממשלת ארצות הברית לחברה מענק נוסף של 8.4 מיליון דולר עבור פיתוח חיסון משולב למרבורג ואבולה.

ביוני 2005 הודיעו מדענים מהמעבדה המיקרוביולוגית הלאומית של קנדה שגם הם הצליחו לפתח חיסון עבור אבולה ומרבורג, כאשר תוצאות הניסוי טובות. ממחקרים שנעשו על עכברים התברר שהחיסון עשוי להיות יעיל גם אם הוא ניתן זמר קצר לאחר ההדבקה. על מנת להכין את החיסונים המדענים המיסו חלבון פני שטח מנגיפים דומים למרבורג שלא מזיקים לאדם [7]. כאשר הדבר נבדק על קופי רזוס, התברר כי החיסון יעיל גם כאשר הוא ניתן לאחר ההדבקה בנגיף [8].

התפרצויות מוקדמות

הנגיף תועד לראשונה ב-1967 לאחר ש-31 אנשים מהערים מרבורג ופרנקפורט בגרמניה ובלגראד ביוגוסלביה לקו במחלה, כאשר המחלה והנגיף נקראו על שם העיר מרבורג. בהתפרצות הזאת היו 25 הדבקות ראשוניות שמתוכן 7 חולים נפטרו, לעומת 6 הדבקות שניוניות שלא הסתיימו במוות. רוב ההדבקות היו בצוות מעבדה שנחשף לנגיף בזמן שעבד עם קופים או עם הרקמה שלהם. במקרים השניוניים היו מעורבים שני רופאים, אחות, אדם שנכח בנתיחה שלאחר המוות, ואשתו של וטרינר. כל המקרים השניוניים התרחשו כתוצאה ממגע ישיר עם נדבק ראשוני, ובדרך כלל דם היה מעורב בהדבקה.

מקור ההתפרצות אותר ונקבע כי הנשא הראשוני של הנגיף היה קוף ירוק מהמין Cercopithecus aethiops שהובא לעיר מאוגנדה והיה מיועד לשימוש במסגרת פיתוח חיסון נגד פוליו. הקופים יובאו על ידי חברה שנוסדה על ידי אמיל אדולף פון בהרינג, הזוכה הראשון בפרס נובל לרפואה. החברה, שבעבר הייתה בבעלות Hoechst AG, תכננה לפתח סרום נגד טטנוס ודיפתריה.

ב-1975 שלושה אנשים מהעיר יוהנסבורג בדרום אפריקה נדבקו בנגיף מרבורג על ידי אדם שחזר מזימבבואה, ומתוכם נפטר אחד. שני מקרים דומים התרחשו ב-1980 ו-1987 בקניה, לאחר שמבקרים אירופאים נכנסו למערת קיטום (Kitum Cave). שניהם מתו בסופו של דבר. ההתפרצות המשמעותית הבאה התרחשה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו בין 1998 ל-2000, כאשר 123 אנשים מתוך 149 שנדבקו נפטרו. ההתפרצות הזו החלה בכורים מהערים דארבה (Durba) ווטסה (Watsa) מפרובינציית אוריינטלה.

ההתפרצות באנגולה (2004 - 2005)

בתחילת 2005 החל ארגון הבריאות העולמי לחקור התפרצות של קדחת דימומית בלתי מזוהה באנגולה, שהתרכזה מסביב לפרובינציה הצפון-מזרחית אויגה. המחלה הופיעה במרץ 2004 במחלקת ילדים צפופה. אחד הרופאים במחלקה שם לב שאחד הילדים מפתח סימנים של קדחת דימומית, ואותו הילד נפטר בסופו של דבר. במהלך הזמן שחלף עד אוקטובר באותה שנה שיעור המוות במחלקה עלה משלושה לחמישה ילדים בשבוע לשלושה עד חמישה ילדים ביום. ב-22 במרץ 2005, כאשר מניין המתים הגיע ל-100, התברר כי הפתוגן שגרם למחלה הוא נגיף מרבורג. ביולי 2005 דיווחה מחלקת הבריאות של אנגולה על למעלה מ-300 מקרי מוות כתוצאה מהמחלה. המחלה התגלתה ב-7 מתוך 18 הפרובינציות של אנגולה, אך הייתה נפוצה בעיר בפרובינציית אויגה.

לפי ארגון הבריאות העולמי, 80% מקורבנות המחלה בשלבים המוקדמים של המגפה היו ילדים שגילם פחות מ-15. הנגיף פגע גם ב-14 אחיות ו-2 רופאים.

אחד ההסברים לשיעור המוות הגבוה בקרב ילדים בשלבים הראשונים של המגפה הוא שתחילתה הייתה במחלקת הילדים בבית החולים באויגה. שיעורי המוות ההתחלתיים (לפני הפיקוח המסודר) הם חסרי משמעות כיוון שרק אנשים שנפטרו מהמחלה נספרו בצורה מתאימה למחקר.

מקרי מוות לפי חודש

גרף המתאר את מספר מקרי המוות בכל חודש
דיווח חודשי על מקרי המוות
חודש ושנה מספר מקרי המוות שדווחו במהלך החודש
אוקטובר 2004 3
נובמבר 2004 4
דצמבר 2004 7
ינואר 2005 20
פברואר 2005 30
מרץ 2005 47
אפריל* 2005 123
מאי** 2005 80
  • * מספר זה מייצג את ההבדל בין דיווחי ארגון הבריאות העולמי ב-1 באפריל וב-29 באפריל.
  • ** מספר זה מייצג את ההבדל בין דיווחי ארגון הבריאות העולמי ב-29 באפריל וב-27 במאי.

מקרי מוות לפי שבוע

תאריך הדיווח של ארגון הבריאות העולמי מספר מקרי המוות הכולל מספר מקרי המוות בשבוע הקודם
1 באפריל 2005 132 n/a
8 באפריל 2005 180 48
15 באפריל 2005* 207 27
22 באפריל 2005 244 37
29 באפריל 2005 255 11
6 במאי 2005 277 22
11 במאי 2005** 276 -1****
18 במאי 2005 311 35
27 במאי 2005*** 335 24
7 ביוני 2005*** 357 22
17 ביוני 2005*** 356 -1****
13 ביולי 2005 312 *****
  • * לא הונפק דיווח של הארגון בין ה-15 ל-21. הדבר נבע ככל הנראה כתוצאה מסיווג מחדש של המקרים שנבע מצרכים מנהליים.
  • ** לא שבוע שלם. לא הונפק דיווח ב-13 לחודש.
  • *** יותר משבוע.
  • **** לא ניתן הסבר לירידה במקרי המוות המצטברים.
  • *****בדו"ח נכתב כי סקירה של המידע הובילה להערכה נמוכה יותר של מספר מקרי המוות.

מאמצי בקרה

מדינות בעלות קווי טיסה ישירים למדינה, כגון פורטוגל, הגבירו את הפיקוח על נוסעים מאנגולה. ממשלת אנגולה ביקשה סיוע בינלאומי, והדגישה את העובדה כי במדינה היו 1,200 רופאים, כאשר בחלק מהפרובינציות יש רק 2 רופאים. עובדי שירותי הבריאות התלוננו על מחסור בציוד הגנה אישי כגון כפפות, חלוקים ומסיכות. ארגון רופאים ללא גבולות דיווח כי כאשר צוות מטעמו הגיע לבית החולים הפרובינציאלי במרכז ההתפרצות, הן גילו כי הוא פועל ללא מים וחשמל. איתור המגע בין האנשים היה מסובך כיוון שהכבישים והתשתיות במדינה היו הרוסים לאחר כמעט 3 עשורים של מלחמת אזרחים, ובאזורים הכפריים עדיין היו שדות מוקשים רבים.

אחד החידושים במקרה שהתרחש באנגולה היה השימוש במעבדה ניידת שהופעלה על ידי קבוצה של רופאים וטכנאים קנדים. המעבדה, שהייתה מבוססת על סוללה חשמלית, מנעה את הצורך לשלוח דגימות דם לבדיקות מחוץ לאנגולה. דבר זה הפחית את מהירות האבחון ממספר ימים או שבועות ל-4 שעות.

במקביל הכינה קבוצת מומחים בינלאומית מחלקת בידוד בבית החולים אמריקו בואה וידה שבלואנדה, על מנת לטפל במקרים מהאזורים הכפריים. המחלקה יכלה להכיל עד 40 מטופלים, אך הייתה התנגדות מסוימת לטיפול רפואי. כיוון שהמחלה הסתיימה בדרך כלל במוות, מספר אנשים התייחסו בחשדנות לבתי החולים והצוותים הרפואיים, ובמשך תקופה קצרה הצוותים הרפואיים סבלו מהתקפות באזורים הכפריים [9].

תוך כדי המגפה דווח כי מחלקת הבידוד המצוידת היטב בבית החולים הפרובינציאלי של אויגה נותרה ריקה, למרות שבית החולים היה במרכז ההתפרצות. ארגון הבריאות העולמי נאלץ ליישם את מה שהוא כינה "אסטרטגיה להפחתת נזקים", שבמסגרתה נשלחו אנשים בריאים למשפחות חולות שסירבו לקבל טיפול בבית החולים. מאמץ זה הוביל לשיפור מסוים ביחסים בין עובדי הארגון לבין התושבים המקומיים.

האירועים באוגנדה (2007)

ב-4 ביולי 2007 אושר כי התסמינים שהופיעו בגבר בן 29 מאוגנדה הם אלה של קדחת מרבורג. ב-7 ביולי הוא הובהל לבית החולים ונפטר שבוע לאחר מכן. קיומה של המחלה אושר באמצעות אבחון מעבדתי ב-30 ביולי.

אדם זה היה מצוי במגע קרוב עם עמית לעבודה בן 21 שפיתח תסמינים דומים וטופל על ידו. הצעיר בן ה-21 פיתח את התסמינים ב-27 ביוני ואושפז עם מחלה דימומית. הוא החלים ושוחרר לבסוף ב-9 ביולי. שני האנשים עבדו במכרה במערב אוגנדה.

נגיף מרבורג כנשק ביולוגי

לפני התפרקותה, נטען כי ברית המועצות הפעילה תוכנית לייצור נשק ביולוגי כולל נגיף מרבורג. הפיתוח בוצע במכון וקטור בפיקוחו של דוקטור אוסטינוב, שמת כתוצאה מהדבקה לא מכוונת בנגיף. דגימות הנגיף שהוצאו מאיבריו של אוסטינוב היו יותר אלימות מהזן המקורי. הזן הזה, שכונה "ואריאנט יו" (Variant U) הפך בהצלחה לנשק ואושר על ידי משרד ההגנה הסובייטי ב-1990 [10]. בארצות הברית הממשל הפדרלי נותן מענקים כספיים למחקרים בנושא טרור ביולוגי שמטרתם למצוא חיסון לנגיף [11].

הערות שוליים

  1. ^ Deadly Marburg virus discovered in fruit bats, accessdate 2007-08-21
  2. ^ Marburg virus found in fruit bats, Debora Mackenzie, 2007-09-01, New Scientist, issue 2619, page 14, accessdate 2007-09-26
  3. ^ Towner, Jonathan S. Marburg Virus Infection Detected in a Common African Bat. doi:10.1371/journal.pone.0000764. {{cite book}}: פרמטר לא ידוע |coauthors= (הצעה: |author=) (עזרה); פרמטר לא ידוע |origdate= (הצעה: |orig-date=) (עזרה)
  4. ^ CDC special pathogins branch- Marburg page, accessdate 2007-05-03
  5. ^ World Health Organization - Report after final death 2004-2005 outbreak, accessdate 2007-05-03
  6. ^ USAMRID report on immunizations on guinea pigs that prevented infection, accessdate 2007-05-03
  7. ^ Jones SM, Feldmann H, Stroher U et al., Live attenuated recombinant vaccine protects nonhuman primates against Ebola and Marburg viruses, Nature Med, 2005, volume 11, issue 7, pages 786–90, PMID 15937495, doi=10.1038/nm1258
  8. ^ Daddario-DiCaprio KM, Geisbert TW, Ströher U, et al., Postexposure protection against Marburg haemorrhagic fever with recombinant vesicular stomatitis virus vectors in non-human primates: an efficacy assessment, Lancet, volume 367, issue 9520, pages 1399-1404, doi 10.1016/S0140-6736(06)68546-2
  9. ^ World Health Organization workers attacked in angola, accessdate 2007-05-03
  10. ^ Alibek,K. and S. Handelman. Biohazard: The Chilling True Story of the Largest Covert Biological Weapons Program in the World - Told from Inside by the Man Who Ran it. 1999. Delta (2000) ISBN 0-385-33496-6
  11. ^ Scientists Race to Find Vaccine for Ebola, Marbug -richard knox - NPR, accessdate 2007-05-03

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נגיף מרבורג
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Marburg marburgvirus
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נגיף_מרבורג&oldid=4442075"