אלזרנוג–אבו קוידר
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
 | |
| השכונה המערבית של הכפר | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| מועצה אזורית | מועצה אזורית בני שמעון |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר בלתי מוכר | 5,000 |
| קואורדינטות | 31°11′57″N 34°55′13″E / 31.199166666667°N 34.920277777778°E |
אלזרנוג–אבו קוידר (בערבית: الزرنوق – ابو قويدر) הוא כפר ערבי בדואי לא מוכר בצפון הנגב, הממוקם כ־14 ק"מ מדרום־מזרח לבאר שבע בסמוך לכביש 25 המחבר בין באר שבע לדימונה.
מיקום ורקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכפר גובלים ביר אל-משאש ממזרח, הכפר ח'שם זנה ממערב, ביר אל-חמאם מצפון והכפר אבו תלול מדרום - כולם כפרים בלתי מוכרים[1]. מקור השם בוואדי אלזרנוג הממוקם מצפון לכפר (קרוב לוואדי באר שבע) ומשמעות המילה אלזרנוג בערבית היא "נהר קטן".[2]
אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי אומדנים לא רשמיים, גרים בכפר כ-5,000 תושבים[3] ממשפחת אבו קוידר, אל-אעסם, אל-ראפאייעה ואבו מאדי ומשפחות נוספות. משפחת אבו קוידר היא המשפחה הגדולה ביותר ומונה כ-3,000 נפשות על כן הכפר מוכר גם כן בשם אבו קוידר.
מוסדות ושירותים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1979 הקימה המדינה את "הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז דרום" ואת "הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב". אחת ממטרות הקמתן היא ליישב ולרכז את הבדואים ביישובים מסוימים בעלי אורח חיים עירוני, פחות כפרי (דוגמת רהט, ערערה בנגב, חורה וכו'). כשלא עלה בידיהן ליישב את כל הבדואים במספר קטן של יישובים ולהעביר אותם מכפריהם, הממשלה לא הכירה בכפרים שתושביה סירבו לעבור. כתוצאה מכך, כפרים אלו לא הצליחו לפרנס את עצמם, מה שגרם להתפשטות האבטלה. יתר על כן, תושבי הכפרים הבלתי מוכרים בכלל, חיים בתנאים סוציאליים קשים מאוד, וסבלו מריבוי חסר תקדים של סמים ואלימות. תושבי הכפר מתפרנסים בעיקר מעסקים אישיים ועצמאיים, קבלנות, תשתיות, נהיגה על משאיות, רעיית צאן וחקלאות.
היות שהכפר איננו מוכר על ידי רשויות המדינה, תושבי הכפר אינם זכאים לזכויות בסיסיות דוגמת שירותים כלליים וחברתיים, חשמל, תחבורה, בריאות חינוך ומערכת ביוב. לאחר מאבק ממושך של תושבי הכפר ועתירה לבג"ץ[4], בשנת 2000 נוסד בית ספר יסודי, בשם "נווה מדבר"[5] (בערבית: واحة الصحراء). בשנת 2004 הוקמה בכפר מרפאה במבנים זמניים המשרתת את תושבי הכפר ותושבים מהכפרים הסמוכים, ובשנת 2019 נבנה בכפר בית ספר תיכון. בכפר אף קיים מועדון לאמנויות לחימה בשם "גיבורי המדבר"[6] (בערבית: أبطال الصحراء) אשר נוסד בשנת 2004 והשתתף בתחרויות מקומיות ובינלאומיות[7].
הכפר איננו מחובר לרשת החשמל הארצית, לאור זאת תושבי הכפר מסתמכים/מתבססים על ייצור חשמל סולארי. כל כבישי הכפר הם כבישי עפר פרט לכביש שנבנה ב-2019 המחבר בין הכביש הראשי לתיכון. מסוף 2019, תחבורה ציבורית נכנסת לכפר, אך רק עד הבית ספר התיכון.
בכפר מסגד ותיק שנבנה בשנת 1979 ונחשב למסגד הראשון שנבנה בכפרים הבלתי מוכרים.
הסכסוך סביב הבעלות על אדמות הכפר[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלק מתושבי רהט, מנהיגי הקהילה הבדואית ותושבי הכפר אלזרנוג, יצאו להפגנה בשל דיון שקיימה הוועדה המחוזית לתכנון ובניית דרום בתאריך 29 בינואר 2017. הדיון הנועד לאשר את תוכנית מתחם 11, המבקשת להעביר את תושבי הכפר למתחם 11 בעיר רהט, למרות התנגדותם לעזוב את המקום בו הם גרים.[8]
התוכנית הוגשה בשנת 2015, וב-26 באוקטובר 2015 הוחלט על יישומה בפועל. דבר הפקדת התכנית פורסם ברשומות ב-22 במאי 2016, והוגשו לה שלוש התנגדויות: מטעם "המועצה האזורית בני שמעון", מטעם "הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רהט" ומטעם תושבים ממשפחת אבו קוידר ועמותת "במקום". הוועדה המחוזית קיימה חמישה דיונים בהתנגדויות, והורתה ל"רשות להתיישבות הבדואים" להגיע להסכמות עם עיריית רהט בעניינים שונים.[8] ב-27 בנובמבר 2017 קיימה הוועדה המחוזית דיון בתוכנית, שבו התברר כי הושגו הסכמות בכמה נושאים, אולם הנושאים העיקריים בהתנגדות עיריית רהט נותרו שנויים במחלוקת.[8]
בסיום הדיון נמנעה הוועדה מלדווח על החלטתה לפעילים. בתגובה לכך ציינו המארגנים כי הם חוששים שההחלטה עלולה להוביל להסלמת המאבק ותאלץ את המדינה להתמודד עם תוצאותיו. הם טענו כי אישור התכנית הוא מהלך המיושם בניגוד לעמדתה של העירייה ותוך התעלמות מוחלטת מזכויות תושבי אלזרנוג.
תושבי אלזרנוג הגישו, יחד עם עמותת במקום, התנגדות חריפה לתוכנית. לטענתם, הכפר הכולל כיום בית ספר, מרפאה ומכלול שירותים שהצליחו לקבל לאחר מאבק ממושך הכולל עתירה לבג"ץ, ואף על פי ששירותים אלו מהווים חלק קטן בהשוואה לשירותים מקבלים תושבי יישובים מוכרים, הוא לבה של קהילה אורגנית של משפחת אבו קוידר, המונה כ־6,000 איש, הרוצה להמשיך להתקיים במקומה ולשמור על אורח חיים כפרי-חקלאי. המעבר ידרוש מתושבי אלזרנוג להפוך ביום אחד את אורח חייהם, יפגום בוודאות במרקם החיים החברתי והכלכלי. עמותתבמקום הכינה מתווה להכרה בכפר במקומו ועדת ההיגוי הקהילתית תומכת במאבק התושבים במלוא העוצמה. יתרה מכך, תוכנית מטרופולין באר שבע ייעדה את מרחב הכפר אלזרנוג לאזור שניתן להסדיר בו יישובים בדואים.
המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים פנתה אף היא לוועדה המחוזית וטענה כי אין מקום לתכנון המבוסס על עקירה. עיריית רהט הגיש אף היא התנגדות נחרצת לתוכנית, המבוססת על מצוקת הדיור בעיר שלא תבוא על פתרונה בהצעה זו וקראה להכיר בכפר אלזרנוג. העיר אינה מסוגלת לקלוט 6,000 איש - כפר שלם.
תושבי הכפר דורשים להכיר בכפרם כיישוב קבע ולאשר את התוכניות שהציעו להכרה ביישוב. והם מבקשים מהמדינה לעצור לאלתר את עקירת תושבי הכפר אלזרנוג מבתיהם ולפעול להכרה בכפר[9].
בכפר אירעו כמה מקרים של הריסות בתים[10] בשל בנייה בלתי חוקית. במסגרת תוכנית פראוור, עתידו של הכפר אינו ברור[11].
לטענת ארגון רגבים, היישוב הוקם בתחילת שנות ה-80 על ידי משפחת אבו קווידר על אדמה שבעליה החוקיים הוא מארק שלמה שמחה איסמעילוף, יהודי יליד פרס, שרכש אותה בשנת 1935. בשנת 2012 הגישה תנועת רגבים בקשה לשר הפנים אלי ישי ופנתה לבית המשפט[12] בדרישה להריסת כל מבני הכפר בטענה שהם נבנו על אדמות פרטיות של איסמעילוף. תביעה נוספת הוגשה ב-2012 על ידי בעל הקרקע היהודי בסיוע תנועת רגבים בדרישה מהמדינה לפנות את מבני בית הספר אותו בנתה בשטחו. בתשובת משרד הפנים נמסר כי המדינה הודיעה לבית המשפט שבסוף שנת הלימודים הנוכחית יועתקו המבנים לשטח שבבעלות המדינה[13].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיה נח, "הכפרים שישנם ואינם - הכפרים הבדואים הלא-מוכרים בנגב", הוצאת פרדס, 2009
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תוכנית אב להכרה בכפרים הלא-מוכרים בנגב (אורכב 30.09.2013 בארכיון Wayback Machine)
- מפת ההתיישבות הערבית בדואית בנגב
- שרון הורנשטיין, עוז אלמוג, ישובים בלתי מוכרים בישראל, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל", 19 בינואר 2009
- מינהל מקרקעי ישראל. בדואים, רקע
אדמות הנגב, בביצוע משרד החוץ, כתבה באתר יוטיוב, בעברית ואנגלית אודות תופעת הבנייה בלתי-חוקית בנגב- "מיגרון ואל זרנוג - מעשה בשני יישובים בארץ ישראל", סרטון ביוטיוב
- "האם דין אחד למגרון ולכפר הבדואי אל זרנוג?", באתר תנועת רגבים
אור קשתי, המדינה ועמותת ימין חברו יחדיו כדי לפנות כפר לא מוכר, באתר הארץ, 10 בפברואר 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דו"ח הכפרים הבלתי מוכרים בנגב, מעל"א, ינואר 2009
- ^ אלזרנוג, באתר azzarnug
- ^ ידיעון פורום דו-קיום בנגב, גיליון 13, נובמבר 2010
- ^ פרוטוקול בג"ץ 4540/00
- ^ אתר בית הספר באתר משרד החינוך, מחוז דרום
- ^ אתר Budo For Peace
- ^ אתר אלערב, 17 ביוני 2009
- ^ 1 2 3 תכנית מס' 625–0191858 - מתחם 11 דרום רהט, באתר psakdin אתר המשפט הישראלי, 05/03/2019
- ^ חן פטר, דיווח: תושבי אלזרנוג נגד מעבר בכפייה לרהט, באתר החברתית לשאול. לדעת. לשנות., 29/01/2017
- ^ אתר דו קיום, מאמר "הריסות בתים", 11 ביוני 2011
- ^ אילנה קוריאל ואטילה שומפלבי, אושרה הרפורמה בנגב: "מלחמה נגד הבדואים", באתר ynet, 11 ביוני 2009
- ^ עותק משרד עו"ד בראונר, גלפרין, פישר, מתוך אתר רוטר
- ^ "אדם גילה שהמדינה בנתה בי"ס על קרקע שלו", טל יחזקאלי, 17 בדצמבר 2012 באתר גלי צה"ל און ליין. מקור נוסף