יוגוסלביה במשחקים האולימפיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוגוסלביה במשחקים האולימפיים
Flag of SFR Yugoslavia.svg
קוד הוועד האולימפי הלאומי YUG
שם הוועד האולימפי הלאומי הוועד האולימפי היוגוסלבי
מדליות קיץ
דירוג: 33
זהב
28
כסף
31
ארד
31
סך הכול
90
מדליות חורף
דירוג: 37
זהב
0
כסף
3
ארד
1
סך הכול
4‏[1]
השתתפות במשחקי הקיץ אפור: לא השתתפה)

189619001904190819121920192419281932193619481952195619601964196819721976198019841988199219962000200420082012

השתתפות במשחקי החורף אפור: לא השתתפה)

1924192819321936194819521956196019641968197219761980198419881992199419982002200620102014

יוגוסלביה השתתפה לראשונה במשחקים האולימפיים באולימפיאדת אנטוורפן (1920), והשתתפה ברציפות בכל המשחקים שנערכו עד אולימפיאדת סיאול (1988).

בראשית שנות ה-90 של המאה העשרים הכריזו סלובניה, קרואטיה, בוסניה והרצגובינה ומקדוניה על עצמאותן מיוגוסלביה, וזו הכריזה עליהן מלחמה. האו"ם נקט סנקציות שונות נגד יוגוסלביה, וב-30 במאי 1992 קיבלה מועצת הביטחון את החלטה 757, בה קראה למדינות החברות באו"ם למנוע את השתתפותם של ספורטאים יוגוסלבים באירועי ספורט המתקיימים בהן. הוועד האולימפי הבינלאומי החליט כי יוגוסלביה לא תוכל להשתתף באולימפיאדת ברצלונה, אך התיר את השתתפותם של ספורטאים מהמדינה, כמשתתפים עצמאיים המתחרים תחת הדגל האולימפי וללא כל ציון של סממן המזהה את לאומם.

יוגוסלביה שבה והשתתפה באולימפיאדת אטלנטה (1996). ב-2003 היא אימצה חוקה חדשה, שקבעה כי האיחוד בין שתי הרפובליקות המרכיבות את הפדרציה, סרביה ומונטנגרו יהיה רופף יותר. שמה של המדינה שונה לסרביה ומונטנגרו ובשם זה היא השתתפה באולימפיאדת אתונה (2004). ב-2006 הכריזה מונטנגרו על עצמאותה, ושתי המדינות שנוצרו התחרו בנפרד באולימפיאדת בייג'ינג (2008).

בין השנים 1920 - 2000 צברו הספורטאים היוגוסלבים 90 מדליות, מהן 28 מדליות זהב. הענפים הבולטים ביותר היו התעמלות, היאבקות, כדורמים ואגרוף.

יוגוסלביה אירחה את אולימפיאדת החורף של 1984, בסרייבו (כיום בירת בוסניה והרצגובינה). בלגרד הגישה את מועמדותה לאירוח אולימפיאדת הקיץ של 1992, אך דורגה במקום הרביעי, אחרי ברצלונה, פריז ובריסביין. ההחלטה בדבר אירוח המשחקים התקבלה ב-1986, לפני שפרצה המלחמה שמנעה את השתתפותה של יוגוסלביה במשחקים שאותם הייתה מעוניינת לארח. בלגרד הציגה את מועמדותה שוב ארבע שנים מאוחר יותר, אך דורגה במקום השישי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממלכת יוגוסלביה: 1936-1920[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים הוקמה ב-1918, בעקבות מלחמת העולם הראשונה, וכבר ב-1920 השתתפה לראשונה במשחקים, באולימפיאדת אנטוורפן. היא שלחה רק את נבחרת הכדורגל שלה, שהודחה כבר בסיבוב הראשון, לאחר שנוצחה בידי נבחרת צ'כוסלובקיה בתבוסה הגדולה בתולדותיה, 7-0.

באולימפיאדת פריז (1924) נרשמו הישגים גבוהים יותר, כאשר המתעמל לאון שטוקלי זכה בשתי מדליות זהב. המתעמלים היוגוסלבים התבלטו גם באולימפיאדת אמסטרדם (1928), וזכו ב-5 מדליות. שטוקלי הוסיף למאזנו מדליית זהב ומדליית ארד, והיה שותף גם לזכייה הקבוצתית במדליית ארד.

בשל המשבר הכלכלי העולמי, צמצמה ממלכת יוגוסלביה בהוצאות, כפי שעשו גם מדינות נוספות, והספורטאי היוגוסלבי היחיד שנטל חלק באולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) היה זורק הדיסקוס וליקו נרנצ'יץ', שנסע על חשבונו. לאולימפיאדת ברלין (1936) שלחה יוגוסלביה את המשלחת הגדולה בתולדותיה עד אז - 86 ספורטאים. לאון שטוקלי, שהיה אז בן 38, זכה במדליית הכסף בתרגיל הטבעות, היחידה לזכות יוגוסלביה.

הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה: 1988-1948[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאולימפיאדת לונדון (1948) שלחה יוגוסלביה 96 ספורטאים, ולראשונה נרשמו זכיות גם מחוץ לענף ההתעמלות. איוון גוביאן זכה במדליית כסף ביידוי פטיש, וכמוהו גם נבחרת הכדורגל, שנוצחה במשחק הגמר בידי נבחרת שבדיה. באולימפיאדת הלסינקי (1952) השתתף מספר זהה של ספורטאים יוגוסלבים, אך הישגיהם השתפרו: רביעיית החותרים זכתה במדליית זהב, נבחרת הכדורגל שחזרה את הישגה מלונדון (הפעם הפסידה במשחק הגמר לנבחרת הונגריה) וגם נבחרת הכדורמים זכתה במדליית כסף, אף היא לאחר הפסד לנבחרת הונגריה.

לאולימפיאדת מלבורן (1956) שלחה יוגוסלביה משלחת מצומצמת בהרבה, שכללה 41 ספורטאים. נבחרת הכדורגל זכתה במקום השני בפעם השלישית ברציפות, הפעם לאחר הפסד לנבחרת ברית המועצות. נבחרת הכדורמים אף היא שבה ונוצחה בשלב הגמר, גם הפעם בידי נבחרת הונגריה. במדליית כסף שלישית זכה רץ המרתון פרניו מיחליץ'.

לאחר שלוש אכזבות, הצליחה סוף סוף נבחרת הכדורגל לזכות במדליית זהב באולימפיאדת רומא (1960), לאחר שגברה על נבחרת דנמרק. המתאבק ברניסלאב מרטינוביץ' זכה במדליית כסף. באולימפיאדת טוקיו זכתה נבחרת הכדורמים במדליית כסף שלישית בתוך ארבע אולימפיאדות, לאחר שבשחזור של משחקי הגמר מהלסינקי וממלבורן הפסידה לנבחרת הונגריה. המתעמל מירוסלב צרר זכה במדליית הזהב בתרגיל על סוס הסמוכות ובמדליית ארד בתרגיל על המתח, הראשונות מאז ימי לאון שטוקלי. מדליות נוספות הושגו בהיאבקות. נבחרת הכדורגל נערצה הפעם בשלב רבע הגמר, לאחר שהפסידה לנבחרת גרמניה.

באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) הגיעה יוגוסלביה להישגים הספורטיביים הגבוהים ביותר שלה עד אז. 69 הספורטאים ששלחה זכו ב-8 מדליות, מהן 3 מדליות זהב. מירוסלב צרר זכה שוב במדליית הזהב בתרגיל על סוס הסמוכות. ג'ורדיצה ביידוב הייתה לשחיינית היוגוסלבית הראשונה ולאישה היוגוסלבית הראשונה שזוכה במדליה אולימפית. ביידוב זכתה במדליית הזהב במשחה ל-100 מ' בסגנון חזה ובמדליית כסף במשחה ל-200 מ' בסגנון זה. נבחרת הכדורמים שוב פגשה בנבחרת הונגריה, הפעם בשלב חצי הגמר, ולראשונה הצליחה לגבור עליה. במשחק הגמר גברה על נבחרת ברית המועצות וזכתה במדליית הזהב. נבחרת הכדורסל זכתה במדליית הכסף, לאחר שהפסידה לנבחרת ארצות הברית במשחק הגמר. מדליות נוספות הושגו בהיאבקות ובאגרוף.

לאולימפיאדת מינכן (1972) שלחה יוגוסלביה משלחת גדולה כמעט פי שניים (128 ספורטאים), אך הישגיה דווקא פחתו, והיא סיימה עם 5 מדליות, מהן שתי מדליות זהב. נבחרת הכדוריד זכתה במדליית זהב ראשונה, לאחר שגברה על נבחרת צ'כוסלובקיה במשחק הגמר, ומאטה פרלוב זכה במדליית זהב ראשונה באגרוף. יתר המדליות הושגו באגרוף ובהיאבקות. נבחרות הכדורמים והכדורסל הסתפקו הפעם במקום החמישי.

באולימפיאדת מונטריאול (1976) הצטמצם מספר הספורטאים ל-90, אך מספר המדליות שוב עלה, ל-8. מתיה ליובק זכה בשתי מדליות ראשונות בקיאק, זהב וארד, ואילו מומיר פטקוביץ' זכה במדליית זהב בהיאבקות. נבחרת הכדורסל זכתה במדליית כסף שנייה, גם הפעם לאחר הפסד לנבחרת ארצות הברית. יתר המדליות הושגו בהיאבקות, אגרוף, ולראשונה גם בג'ודו.

לאולימפיאדת מוסקבה (1980) שלחה יוגוסלביה את המשלחת הגדולה בתולדותיה. המשלחת כללה 167 ספורטאים, שזכו ב-9 מדליות, מהן 2 מדליות זהב. בהיעדרה של ארצות הברית, זכתה נבחרת הכדורסל במדליית הזהב, לאחר שגברה על נבחרת איטליה. גם נבחרת הנשים הגיעה להישג ראשון, מדליית ארד. במדליית הזהב השנייה זכה המתאגרף סלובודן קצ'ר. נבחרת הנשים בכדוריד זכתה במדליית כסף, לאחר שהפסידה במשחק הגמר לנבחרת ברית המועצות, וגם נבחרת הגברים בכדורמים זכתה במדליית כסף. יתר המדליות הושגו בחתירה, היאבקות וג'ודו.

יוגוסלביה לא הצטרפה לחרם שהנהיגה ברית המועצות על אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984), ונטלה בהם חלק. משחקים אלה היו הטובים בתולדותיה. היא סיימה עם 18 מדליות, מהן 7 מדליות זהב, ודורגה במקום התשיעי בטבלת המדליות. נבחרות הכדוריד זכו שתיהן במדליית הזהב, כמו גם נבחרת הגברים בכדורמים. מדליות זהב נוספות הושגו בהיאבקות (2), באגרוף ובקיאקים. נבחרת הכדורסל, בכיכובו של דראז'ן פטרוביץ', זכתה במדליית הארד, וכמוה גם נבחרת הכדורגל, לראשונה מאז שנות השישים. יתר המדליות הושגו באגרוף, קיאקים, היאבקות וחתירה.

טוני קוקוץ'

אולימפיאדת סיאול (1988) הייתה האחרונה בה השתתפה יוגוסלביה כפדרציה סוציאליסטית המורכבת מ-6 רפובליקות. גם במשחקים אלה הגיעה להישגים גבוהים: 12 מדליות, מהן 3 מדליות זהב. נבחרת הכדורמים שבה וזכתה במדליית הזהב, ושתי מדליות הזהב הנוספות הושגו בענף הקליעה, אחת מהם בידי יאסנה שקריץ', שזכתה גם במדליית ארד. נבחרת הכדורסל שכללה כוכבים רבים כפטרוביץ', טוני קוקוץ', דינו ראג'ה, ולאדה דיבאץ וז'ליקו אובראדוביץ' זכתה במדליית הכסף, לאחר שהפסידה לנבחרת ברית המועצות. נבחרת הנשים הגיעה להישג דומה, ואילו נבחרת הגברים בכדוריד הסתפקה הפעם במדליית הארד. יתר המדליות הושגו בטניס שולחן (מדליות ראשונות בענף זה), היאבקות וחתירה.

החרם על יוגוסלביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית שנות ה-90 הכריזו סלובניה, קרואטיה, בוסניה והרצגובינה ומקדוניה על עצמאותן מיוגוסלביה, וזו הכריזה עליהן מלחמה. בין הסנקציות שנקט האו"ם נגד יוגוסלביה, הייתה החלטה 757 שקיבלה מועצת הביטחון במאי 1992, ובה קראה למדינות החברות באו"ם למנוע את השתתפותם של ספורטאים יוגוסלבים באירועי ספורט המתקיימים בהן.

הוועד האולימפי הבינלאומי החליט כי יוגוסלביה לא תוכל להשתתף באולימפיאדת ברצלונה, אך התיר את השתתפותם של ספורטאים מהמדינה, כמשתתפים עצמאיים. כתוצאה מכך, יכלו להשתתף במשחקים רק ספורטאים בודדים, ונבחרות בענפים קבוצתיים, כגון כדורסל, כדוריד וכדורמים, שהיו אמורות להשתתף במשחקים לא יכלו לעשות זאת. 52 הספורטאים היוגוסלבים שהגיעו לברצלונה לא הורשו ליטול חלק בטקס הפתיחה ובטקס הסיום, ולא הותר להם לשאת כל סימן המזהה אותם עם ארצם. הם נדרשו להתחרות כשהם לבושים בבגדים לבנים, וכן נקבע כי אם יזכו במדליות, יונף הדגל האולימפי וינוגן ההמנון האולימפי.

שלושה קלעים יוגוסלבים זכו במדליות בברצלונה. יאסנה שקריץ' זכתה במדליית כסף, ושני קלעים נוספים זכו במדליות ארד.

הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה: 2000-1996[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוגוסלביה שבה להשתתף במשחקים באולימפיאדת אטלנטה (1996), אך הישגיה היו נמוכים מאלה שהגיעה אליהם בשנות ה-80. הקלעית אלכסנדרה איבושב זכתה במדליית זהב ובמדליית ארד. נבחרת הכדורסל, בשורותיה שיחקו דיאן בודירוגה, ז'ליקו רבראצ'ה, ולאדה דיבאץ' ואלכסנדר ג'ורג'ביץ' זכתה במדליית הכסף, לאחר הפסד לנבחרת ארצות הברית. נבחרת הכדורעף זכתה במדליית ארד לראשונה בתולדותיה.

אולימפיאדת אתונה (2004) הייתה האחרונה בה השתתפה יוגוסלביה במתכונתה זו. 111 הספורטאים שבו עם 3 מדליות, אחת מכל סוג. נבחרת הכדורעף זכתה במדליית הזהב, הקלעית יאסנה שקריץ' זכתה במדליית כסף, ונבחרת הכדורמים זכתה במדליית ארד.


סרביה ומונטנגרו במשחקים האולימפיים
Flag of Serbia and Montenegro.svg
Dejan Bodiroga 2006.jpg

דיאן בודירוגה
קוד הוועד האולימפי הלאומי SCG
שם הוועד האולימפי הלאומי הוועד האולימפי של סרביה ומונטנגרו
קודי הוועד האולימפי הלאומי בעבר YUG
מדליות קיץ
דירוג: 103
זהב
0
כסף
2
ארד
0
סך הכול
2
השתתפות במשחקי הקיץ אפור: לא השתתפה)

189619001904190819121920192419281932193619481952195619601964196819721976198019841988199219962000200420082012

השתתפות במשחקי החורף אפור: לא השתתפה)

1924192819321936194819521956196019641968197219761980198419881992199419982002200620102014

סרביה ומונטנגרו: 2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2003 תוקנה חוקתה של יוגוסלביה. הפדרציה בין סרביה ומונטנגרו נהייתה רופפת יותר, והמדינה גם שינתה את שמה לסרביה ומונטנגרו. גם קוד הוועד האולימפי שלה שונה מ-YUG ל-SCG, ובנתוני הוועד האולימפי הבינלאומי נרשמים הישגיה של סרביה ומונטנגרו בנפרד מהישגיה של יוגוסלביה.

87 ספורטאים נטלו חלק באולימפיאדת אתונה (2004), מהם רק שבע נשים. דיאן בודירוגה נשא את הדגל בטקס הפתיחה, אך הנבחרת, שבודירוגה שימש כקפטן שלה צברה רק ניצחון אחד בשלב המוקדמות ודורגה רק במקום ה-11. בשתי מדליות הכסף היחידות שצברה סרביה ומונטנגרו זכו הקלעית יאסנה שקריץ' ונבחרת הכדורמים, שהפסידה במשחק הגמר לנבחרת הונגריה.

אולימפיאדות החורף[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוגוסלביה השתתפה באולימפיאדת החורף הראשונה, אולימפיאדת שאמוני (1924). היא נעדרה מהמשחקים רק פעמיים, מאולימפיאדת לייק פלאסיד (1932) ומאולימפיאדת סקוו ואלי (1960). להישג משמעותי ראשון הגיעה רק באולימפיאדה אותה אירחה, אולימפיאדת סרייבו (1984), כאשר יורה פרנקו זכה במדליית כסף בסקי אלפיני. באולימפיאדת קלגרי (1988) זכו הספורטאים היוגוסלבים ב-3 מדליות, בסקי אלפיני ובקפיצות סקי.

החרם על יוגוסלביה הוטל רק במאי 1992, והיא הספיקה להשתתף באולימפיאדת אלברוויל (1992). היא נעדרה מאולימפיאדת לילהאמר (1994), ושבה והשתתפה באולימפיאדת נאגנו (1998). סרביה ומונטנגרו השתתפה באולימפיאדת חורף אחת, אולימפיאדת טורינו (2006).

מאז אולימפיאדת קלגרי, לא הגיעה יוגוסלביה (או סרביה ומונטנגרו) להישגים משמעותיים באולימפיאדות החורף.

מדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי אולימפיאדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולימפיאדה זהב כסף ארד סה"כ
אולימפיאדת אנטוורפן (1920) 0 0 0 0
אולימפיאדת פריז (1924) 2 0 0 2
אולימפיאדת אמסטרדם (1928) 1 1 3 5
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) 0 0 0 0
אולימפיאדת ברלין (1936) 0 1 0 1
אולימפיאדת לונדון (1948) 0 2 0 2
אולימפיאדת הלסינקי (1952) 1 2 0 3
אולימפיאדת מלבורן (1956) 0 3 0 3
אולימפיאדת רומא (1960) 1 1 0 2
אולימפיאדת טוקיו (1964) 2 1 2 5
אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) 3 3 2 8
אולימפיאדת מינכן (1972) 2 1 2 5
אולימפיאדת מונטריאול (1976) 2 3 3 8
אולימפיאדת מוסקבה (1980) 2 3 4 9
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) 7 4 7 18
אולימפיאדת סיאול (1988) 3 4 5 12
אולימפיאדת אטלנטה (1996) 1 1 2 4
אולימפיאדת סידני (2000) 1 1 1 3
סה"כ 28 31 31 90
מתחרים עצמאיים באולימפיאדת ברצלונה (1992) 0 1 2 3
סרביה ומונטנגרו באולימפיאדת אתונה (2004) 0 2 0 2

לפי ענף[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענף זהב כסף ארד סה"כ
התעמלות התעמלות 5 2 4 11
היאבקות היאבקות 4 6 6 16
קליעה קליעה 4 0 2 6
כדורמים כדורמים 3 4 1 8
איגרוף אגרוף 3 2 6 11
כדוריד כדוריד 3 1 1 5
קיאק קאנו/קיאק 2 2 1 5
כדורסל כדורסל 1 5 2 8
כדורגל כדורגל 1 3 1 5
חתירה חתירה 1 1 3 5
שחייה שחייה 1 1 0 2
כדורעף כדורעף 1 0 1 2
אתלטיקה אתלטיקה קלה 0 2 0 2
טניס שולחן טניס שולחן 0 1 1 2
ג'ודו ג'ודו 0 0 2 2

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתוני המדליות אינם כוללים את אולימפיאדת סוצ'י (2014)


מדינות אירופה במשחקים האולימפיים

אוסטריהאוקראינהאזרבייג'ןאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאנדורהאסטוניהארמניהבולגריהבוסניה והרצגובינהבלארוסבלגיהבריטניהגאורגיהגרמניהדנמרקהולנדהונגריהטורקיהיווןישראללוקסמבורגלטביהליטאליכטנשטייןמולדובהמונאקומונטנגרומלטהמקדוניהנורבגיהסלובניהסלובקיהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקפריסיןקרואטיהרומניהרוסיהשבדיהשווייץ

מדינות וטריטוריות לשעבר: בוהמיהברית המועצותגרמניה המזרחיתגרמניה המערביתחבל הסאריוגוסלביהסרביה ומונטנגרוצ'כוסלובקיה

משלחות מיוחדות: המשלחת הכלל-גרמניתהמשלחת המאוחדת
אירופה