בית ג'יז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית ג'יז
بيت جيز
BeitHaKshatotHarel.jpg
בית הקשתות
מחוז מחוז לוד
נפה נפת רמלה
שנת הקמה בתחילת המאה העשרים
שטח נכון ל-1945 8,357 דונם עות'מאני
אוכלוסייה נכון ל-1948 600
שפה ערבית
דת מוסלמים
סיבת עזיבה מבצע בן נון א'
תאריך עזיבה 25 במאי 1948
יישובים יורשים הראל, גיזו
מיקום בית ג'יז
בית ג'יז
בית ג'יז

בית ג'יזערבית بيت جيز) היה כפר ערבי בגבול הרי יהודה ושפלת יהודה כ-14 קילומטרים דרומית מזרחית לרמלה וכשלושה קילומטרים מדרום מערב ללטרון, בגובה 310 מטר מעל פני הים.

בעקבות מאורעות תרפ"ט הוטל על הכפר עונש קיבוצי בסך של 1200 לירות על חלקם של תושבי הכפר בהחרבת כפר אוריה[1]. הכפר היה שייך לנפת רמלה מחוז לוד (1945), שטחי אדמותיו היו 8,357 דונם ובשנת 1945 מנה 550 נפשות‏[2]. במלחמת העצמאות במהלך מבצע בן נון א' ב-25 במאי 1948 הכפר נכבש והתרוקן מתושביו.

בשלב הראשון של מלחמת העצמאות, ב-11 בינואר 1948, תקפו לוחמים מן הכפר ומח'רבת א-פאר את היישוב כפר אוריה שממזרח לרמלה. ההתקפה נבלמה על ידי כוח פלמ"ח וטור משוריין בריטי. בקרב נהרגו שלושה לוחמים יהודים ועשרים וחמישה לוחמים ערבים‏[3].

בהמשך המלחמה הלחימה באזור הייתה במסגרת הניסיונות לכבוש את לטרון במבצעי בן נון א' וב'. בית ג'יז נכבשה לראשונה על ידי גדוד 72 של חטיבה 7 (ב-25 במאי) ובסופו של יום זה פונו הכוחות מן המקום. ב-27 במאי במסגרת ההכנות למבצע בן נון ב' נתפסה בית ג'יז מחדש, הכוחות התבססו שם, הופעל מכשיר קשר והונחו קוי טלפון‏‏‏[4] ובית ג'יז הפך למשלט ישראלי שחלש על האזור.

לאחר הכישלון במבצע בן נון ב', לטרון נשארה בידי הלגיון הערבי והכביש לירושלים נשאר חסום. עכב כך נסללה דרך עוקפת ששימשה לפריצת המצור היא דרך בורמה‏‏ דרך זו עברה בבית ג'יז.

לפי זאב וילנאי ייתכן שהשם הערבי בית ג'יז משמר שמו של יישוב קדום בשם גיזו מתקופת המקרא. ממנו באו גבורים לחילות דוד המלך, כפי שנזכר ב‏דברי הימים א' פרק י"א פס' ל"ד: "בְּנֵי הָשֵׁם הַגִּזוֹנִי"‏[5].

בית הספר המשותף[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרחק של כ-3 קילומטרים מזרחית לבית ג'יז שכן הכפר הערבי בית סוסין, שנהרס גם הוא במלחמת העצמאות. בין הכפרים, על גבעה כקילומטר מזרחית לבית ג'יז נבנה בתקופת המנדט הבריטי בית ספר משותף לשני הכפרים‏‏‏[6]. באתר בית הספר הוקם מאוחר יותר מצפה הראל. המבנה הנטוש קיים עד היום והתפרסם כמקום בו נערך משפט השדה הצבאי בפרשת משפטו והוצאתו להורג של סרן מאיר טוביאנסקי באשמת בגידה. מאיר טוביאנסקי נמצא אשם במשפט והוצא להורג על ידי כיתת יורים, ההוצאה להורג לא נערכה בבית הספר אלא בכפר בית ג'יז, בבית דו-קומתי שנותר על תילו עד היום בקיבוץ הראל, והנושא את השם "בית הקשתות".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1650 לא"י על מחריבי כפר אוריה, דבר, 27 במרץ 1930
  2. ^ ‏נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, ספרי נובמבר, 2008, עמ' 146.
  3. ^ בני מוריס, 1948 - תולדות המלחמה הערבית-ישראלית הראשונה
  4. ^ שלמה שמיר, "...בכל מחיר" - לירושלים, הוצאת מערכות, תל אביב 1994 עמ' 278. ‏
  5. ^ ד"ר זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956, הערך גיזו עמ' 222
  6. ^ על פי מקורות שונים היה בית הספר שייך למעשה לכפר בית ג'יז
בניין בית הספר המשותף

קואורדינטות: 31°48′46.26″N 34°57′15.23″E / 31.8128500°N 34.9542306°E / 31.8128500; 34.9542306