בלארוסית
| בלארוסית (Беларуская мова) | |
|---|---|
| סך כל הדוברים: | 9 מיליון |
| מספר הדוברים שזאת שפת אמם: | 8 מיליון |
| שיטת הכתב: | אלפבית קירילי, אלפבית לטיני, בעבר אלפבית ערבי (על ידי הטטרים) |
| סיווג משפחתי: | הודו אירופית בלטו-סלאבית |
| מעמד רשמי | |
| שפה רשמית במדינות: | בלארוס ובשימוש רשמי ב-12 תתי מחוזות במזרח פולין |
| גוף מפקח: | האקדמיה הלאומית למדעים של בלארוס |
| ראו גם: שפה • רשימת שפות | |
|
לחצו כדי להקטין חזרה
 |
|
|
בלארוסית הנה שפה סלאבית מזרחית מקבוצת השפות הסלאביות של משפחת השפות ההודו־אירופאיות וככזו היא קרובה לרוסית ואוקראינית. הבלארוסית מדוברת בפי כ-9 מיליון בני אדם ברחבי העולם. בהיותה השפה הרשמית של בלארוס, מדוברת הבלארוסית בפי 7,905,000 בני אדם במדינה המהווים 98% מהאוכלוסייה שהם גם דו לשוניים עם הרוסית.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
הבלארוסית העתיקה (בבלארוסית: "Старабеларуская мова", ברוסית: "Западнорусский письменный язык") הייתה השפה הרשמית בדוכסות הגדולה של ליטא ובשפה זו נכתבה חוקתה. בתקופה הצארית נתפסה הבלארוסית כשפה כפרית. לכן, במהלך המאה העשרים, חל פיחות במעמדה ובתפוצתה בחינוך, במוסדות ציבור ובתקשורת לטובת הרוסית, בין היתר גם בגלל המדיניות הממשלתית שהעדיפה את הרוסית. בנוסף, שלטונות ברית המועצות ערכו במהלך המאה העשרים מספר רפורמות בשפה, כדי לקרב את אוצר המילים שלה, את הגייתה ואת אופן כתיבתה לאלה של הרוסית, וזה בניגוד להגייה המסורתית. כיום, ממשלת בלארוס מכירה רק בבלארוסית הסובייטית כשפה הרשמית, בעוד חלק ניכר מאתרי האינטרנט של תנועות האופוזיציה והבלוגרים משתמשים בבלארוסית המסורתית מלפני הרפורמות (נקראת גם "טרשקביצה", "Тарашкевiца" - על שם מחבר ספר הדקדוק האחרון לפני הרפורמה של שנת 1933) ותומכים בהשבתה. גם לוויקיפדיה הבלארוסית יש כיום שתי גרסאות מתחרות - בלארוסית רשמית ובלארוסית מסורתית.
השימוש באלפביתים השונים [עריכה]
הבלארוסית נכתבת באמצעות האלפבית הקירילי, אך קיימת גם מסורת כתיבה באמצעות האלפבית הלטיני, שנקראת "בֶלַארוּסְקַאיַה לַצינְקַה" ("Беларуская лацінка" או "Biełaruskaja Łacinka").
השימוש באלפבית הלטיני [עריכה]
"כרוניקה בּיכוֹבְצַה" (1550 — 1570; "כרוניקה של בּיכוֹבֶץ", בבלארוסית העתיקה: "Kronika Bychowca") הינו המקור הכתוב הראשון, שנכתב בבלארוסית העתיקה בכתב הלטיני. השימוש הרחב באלפבית הלטיני בשפה הבלארוסית התחיל במאה השבע עשרה על ידי הבלארוסים הקתולים, וזה במקביל לשימוש על ידם באלפבית הקירילי. במאה השמונה עשרה נכתבו כמה יצירות ספרות בלארוסיות בשימוש מעורב בשני האלפביתים. במאה התשע עשרה השתמשו בכתב הלטיני בעיקר הסופרים הבלארוסים, שהייתה להם זיקה לתרבות הפולנית. בכתב הלטיני השתמש העיתון הבלארוסי "מוּז'יצְקַאיַה פּרַאבְדַּה" ("Mużyckaja prauda"), שיצא לאור בשנים 1862 — 1863. בתחילת המאה העשרים העיתונים המעטים שיצאו לאור בשפה הבלארוסית, השתמשו לרוב באלפבית הקירילי, אך היו מקרים, כאשר בעיתון אחד מאמרים הודפסו במקביל בשני האלפביתים.
בשנות ה-30 של המאה ה-20 השימוש בכתב הלטיני נאסר על ידי השלטון ברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של בלארוס, אך בבלארוס המערבית, שבאותה תקופה הייתה שייכת לפולין, כ-35% מהעיתונים השתמשו באלפבית הלטיני.
לאחר התפרקות ברית המועצות והקמת בלארוס העצמאית, במיוחד עם תחילת עידן האינטרנט, השימוש בכתב הלטיני חודש, אך עדיין רוב דוברי השפה משתמשים באלפבית הקירילי.
השימוש באלפבית הערבי על ידי הטטרים [עריכה]
לפני מאות שנים נכתבה הבלארוסית גם באלפבית הערבי על ידי הטטרים המוסלמים, שהתיישבו בבלארוס.
הגיית וכתיבת השפה הבלארוסית [עריכה]
| העיצורים הרגילים | ||||
| סימון גראפי | תעתיק IPA | הערך הפונטי | ||
|---|---|---|---|---|
| קירילי | לטיני | ערבי | ||
| Бб | Bb | ب | b ~ bʲ | נהגה כהגיית בי"ת |
| Цц | Cc | ʦ | נהגה כהגיית צד"י מודרנית | |
| Чч | Čč | چ | ʈʂ | נהגה כהגיית צד"י גרושה |
| Хх | Ch/ch | ح | x ~ xʲ | נהגה כהגיית כ"ף רפה |
| Дд | Dd | د | d | נהגה כהגיית דל"ת |
| Дж/дж | Dž/dž | ج | ɖʐ | נהגה כהגיית גימ"ל גרושה |
| Дз/дз | Dz/dz | ʣ | נהגה דְּזְ | |
| Фф | Ff | ف | f ~ fʲ | נהגה כהגיית פ"א רפה |
| Ґґ | Gg | غ | g | נהגה כהגיית גימ"ל |
| Гг | Hh | ه | ɣ | נהגה כהגיית גימ"ל רפה בעבר |
| Йй | Jj | ى | j | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית |
| Кк | Kk | ق | k | נהגה כהגיית כ"ף |
| Лл | Łł | ل | l | נהגה כהגיית למ"ד |
| Мм | Mm | م | m ~ mʲ | נהגה כהגיית מ"ם |
| Нн | Nn | ن | n | נהגה כהגיית נו"ן |
| Пп | Pp | پ | p ~ pʲ | נהגה כהגיית פ"א |
| Рр | Rr | ر | r | נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת |
| Сс | Ss | ص | s ~ sʲ | נהגה כהגיית סמ"ך |
| Шш | Šš | ش | ʃ | נהגה כהגיית שי"ן ימנית |
| Тт | Tt | ط | t | נהגה כהגיית ת"ו |
| Ўў | Ŭŭ | و | w | נהגה כהגיית ו"ו עיצורית (W באנגלית) |
| Вв | Vv | و | v ~ vʲ | נהגה כהגיית בי"ת רפה |
| Зз | Zz | ض | z | נהגה כהגיית זי"ן |
| Жж | Žž | ژ | ʐ | נהגה כהגיית זי"ן דרושה בקירוב |
| העיצורים המרוככים | ||||
| קירילי' | לטיני | ערבי | IPA | הערך הפונטי |
| Ць/ць | Ćć | س | ʈʂʲ | נהגה כהגיית ת"ו מרוככת |
| Дзь/дзь | Dź/dź | ɖʐʲ | נהגה כהגיית דל"ת מרוככת | |
| Ль/ль | Ll [1] | ل | lʲ | נהגה כהגיית למ"ד |
| Нь/нь | Ńń | ن | ɲ | נהגה כהגיית נו"ן מחונככת - כמו Ñ הספרדית |
| Сь/сь | Śś | ث | sʲ | נהגה כהגיית סמ"ך מרוככת |
| Зь/зь | Źź | ز | zʲ | נהגה כהגיית זי"ן מרוככת |
| Ть/ть | Tj/tj | ت | ||
| Кь/кь | Kj/kj | ك | ||
| התנועות הרגילות | ||||
| קירילי | לטיני | ערבי | תעתיק IPA | הערך הפונטי |
| Aa | Aa | a | נהגית כהגיית פתח | |
| Іі | Ii | i | נהגית כהגיית חיריק | |
| Oo | Oo | ɔ | נהגית כהגיית חולם | |
| Уу | Uu | u | נהגית כהגיית שורוק | |
| Ээ | Ee | ɛ | נהגית כהגיית צירי | |
| Ыы | Yy | ɨ | נהגית כחיריק עמוקה - אין מקבילה עברית | |
| התנועות המרוככות | ||||
| קירילי | לטיני | ערבי | תעתיק IPA | הערך הפונטי |
| Яя | Ja/ja | ja | נהגית יַא | |
| Ее | Je/je | jɛ | נהגית יֵה | |
| Ёё | Jo/jo | jɔ | נהגית יוֹ | |
| Юю | Ju/ju | ju | נהגית יוּ | |
ייחודיים לכתיב באלפבית הקירילי [עריכה]
- Ьь - סימן רך, מרכך את העיצור שמופיע לפניו.
- ' - סימן קשה, מפריד בין עיצור האמור להשמע רגיל לבין תנועה מרוככת.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אתר על השפה הבלארוסית (באנגלית)
הערות שוליים [עריכה]
- ^ לפני a, e, o, u או לבד
