שטראוס גרופ
| שטראוס גרופ בע"מ | |
|---|---|
 |
|
| סוג: | חברה ציבורית (תל אביב) |
| שנת הקמה: | 1936 |
| מיקום המטה: | פתח תקווה |
| מייסדים: | אליהו פרומנצ'נקו ריכרד שטראוס והילדה שטראוס |
| אנשי מפתח: | עפרה שטראוס מיכאל שטראוס גדי לסין |
| ענפי תעשייה: | ממתקים, קפה, מוצרי חלב, חטיפים |
| מוצרים עיקריים: | חומוס אחלה, מילקי, שוקולד פרה, פסק זמן, דנונה, שוקו יטבתה, תפוצ'יפס, דוריטוס, כיף כף, מגנום (גלידה) |
| שווי שוק: | 4.9 מיליארד ש"ח (אפריל 2012) |
| הכנסות: | 7.7 מיליארד ש"ח (2011) |
| רווח: | 161 מיליון ש"ח (2011) |
| עובדים: | 13,500[1] |
| דף הבית: | www.strauss-group.com |
שטראוס גרופ בע"מ היא חברת מזון ישראלית, השנייה בגודלה בישראל (אחרי תנובה). הקבוצה מורכבת משתי חברות מזון גדולות: עלית המתמחה בעיקר בממתקים וקפה, ושטראוס המתמקדת במוצרי חלב. המיזוג בין החברות הוכרז בתחילת 2004 ושמה של החברה המאוחדת היה שטראוס-עלית. בינואר 2007 הוחלף שמה של החברה לשטראוס גרופ. מניות החברה, ששוויה גבוה מ-1.5 מיליארד דולר, נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב. בעלת השליטה העיקרית בקבוצה היא משפחת שטראוס. בשנת 2010 הגיע קונצרן שטראוס לשיא מכירות של 6.85 מיליארד שקל.
תוכן עניינים |
היסטוריה[עריכה]
"שטראוס" התחילה את דרכה ברפת קטנה שהקימה משפחת עולים מגרמניה בחצר ביתה שבנהריה ב-1936. לאחר שעסקי החלבנות לא זכו להצלחה, עברה אם המשפחה, הילדה שטראוס, לייצור גבינות, וכאן האירו לה העסקים פנים.
בשנות ה-50 גדלה שטראוס, התמקדה גם בייצור גלידות, ובמפעל בנהריה הועסקו חמישים עובדים.
ב-1969, לאחר חתימת הסכם עם דנונה העולמית, שרכשה חלק מהבעלות, החלה שטראוס בייצור מעדני חלב, שהמפורסם שבהם הוא "דני" שמיוצר מ-1972. "דנונה" יצאה מישראל עקב החרם הערבי, אך שטראוס המשיכה בייצור המעדנים שנחלו הצלחה מרובה והמפורסם שביניהם כיום הוא "מילקי" שמיוצר מ-1979. דנונה הספיקה בינתיים לחזור לארץ וכיום שטראוס מייצרת עשרות מוצרי יוגורט שלה. ב-1975 עברה הבעלות על שטראוס לבן, מיכאל שטראוס, שכבר קודם לכן היה הדמות הדומיננטית בחברה.
ב-1995 נכנסה שטראוס לתחום הסלטים הטריים הארוזים. מותג החומוס של החברה, "אחלה", זכה להצלחה רבה. ב-1997 רכשה מחצית מהבעלות על מחלבות יטבתה. באותה שנה רכשה שטראוס גם את חברת המזון הגדולה "עלית". עם רכישת "עלית" הפכה שטראוס לתאגיד מזון המעסיק למעלה מ-7,000 עובדים ומגלגל מיליארד דולר בשנה. עם זאת, המיזוג הפורמלי בין החברות התרחש רק ב-2004. ב-2001 התמנתה לעמוד בראש "שטראוס" בתו של מיכאל שטראוס, עפרה שטראוס.
ביולי 2009 רכשה שטראוס את חברת המים תנה תעשיות, יצרנית מטהרי המים תמי 4, תמורת 291 מיליון שקל [2].
שטראוס הוכרזה בשנת 1998 על ידי רשות ההגבלים העסקיים כמונופול בתחום מעדני החלב[3].
בפברואר 2011 הקימה שטראוס את האתר "שטראוס שלי" שמטרתו לאפשר לצרכנים לפתח מוצרים. נכון למרץ 2012 הושקו 14 מוצרים מאתר זה.
עלית[עריכה]
המונח "עלית" מפנה לכאן. לערך העוסק במונח סוציולוגי, ראו אליטה.
עלית התחילה את דרכה בשנות ה-20 של המאה ה-20 בלטביה, כמפעל הממתקים והשוקולד "לאימה" (מזל בלטבית) שהקים יהודי בשם אליהו פרומנצ'נקו עם שותפיו אליהו קופילוב ודוד מושביץ (מושיוב). פרומנצ'נקו עלה לארץ ב-1933, הביא עמו מכונות, מומחים לשוקולד והון ואסף משקיעים נוספים (דוד אטינגר, יעקב ארנס, אהרון ניסה, יוסף סגל וגרשון פרייל) ויחד רכשו שטח ברמת גן סמוך למקום המוכר כיום כצומת עלית והקימו עליו מפעל[4]. המותג הפופולרי ביותר שלו היה שוקולד פרה ששווק בהתחלה בשם המסחרי "שמנונית". המפעל פעל בשלוש משמרות מסביב לשעון[5]. במלחמת העולם השנייה זכתה עלית בחוזה לאספקת שוקולד לצבא הבריטי ויחידות בעלות הברית ששהו באזור. בשנת 1946 התקיים סכסוך עבודה בין הפועלים להנהלה על רקע דרישות לתוספות שכר[6]. במקום הוקם מבנה גדול בן ארבע קומות ובשנת 1951 עבדו בו 250 פועלים ופועלות, בנוסף למנהלי עבודה, עובדי שירותים ופקידים. המפעל ייצר שוקולד, קקאו וסוכריות מסוגים שונים[7].
בשנת 1958 רכשה עלית את בית החרושת לשוקולד צ.ד. ברמת-גן מבעליו ומייסדו צלאל דבילצקי. צ.ד. החלה בהקמת מפעל נוסף בנצרת עילית והשקיעה בו 3 מיליון לירות. עלית סיימה את הקמת המפעל בהשקעה של מיליון לירות והחלה בייצור בו בסתיו אותה שנה.[8] במקביל, החלה עלית בייצור קפה נמס במפעל בצפת.[9] המיזוג עם "ליבר" ב-1970 הקנה לעלית שליטה במותגים כמו שוקולד "מקופלת" ומסטיק "בזוקה". עלית אף שיווקה באותה שנה פס ייצור שלם לקפה נמס לקוריאה הדרומית.[10] עלית הונפקה בבורסה בתל אביב ב-1973 ונקנתה ממשפחות המייסדים ב-1986. משפחות פדרמן ויסלזון היו הרוכשות הבולטות, יחד עם משפחת ארנס וקבוצת MAN הבריטית.
בשנת 1989 - הקימה עלית את חברת ההפצה גומן, בפולין וזו הייתה היסוד לעסקי הקפה שלה באירופה. כמו כן רכשה עלית מפעלי קפה בגרמניה, בלגיה, צרפת וספרד וכן בית חרושת לשוקולד בצרפת.
ב-1991 נכנסה עלית לתחום החטיפים המלוחים והקימה לשם כך מפעל בשדרות. מאוחר יותר פנתה לעסקי קפה בחו"ל, בעיקר בדרום אמריקה. עסקים אלו לא הוכיחו את עצמם כרווחיים במיוחד, אך מצבו את מעמדה של עלית כחברה בינלאומית.
בשנת 1997 נכנסה חברת שטראוס לשותפות בבעלות על חברת עלית, כאשר משפחות פדרמן ושטראוס רכשו את האחזקות שהיו לחברת MAN בעלית. אחת ההחלטות של משפחת שטראוס הייתה לפצל את עלית לארבע חטיבות:
- חטיבת הממתקים
- חטיבת הקפה
- חטיבת המלוחים (עלית מזון)
- חטיבת המכירות
עלית הוכרזה על ידי רשות ההגבלים העסקיים כמונופול בתחומים של שוקולד, קפה נמס וקפה שחור[11]. בשנת 2003 ניהלה רשות ההגבלים העסקיים כנגדה חקירה בחשד לשימוש לרעה בכוחה המונופוליסטי בתחום השוקולד[12]. בשנת 2006 נחתם הסכם בין הרשות ובין עלית - תשלום כופר של חמישה מיליון שקלים למדינה, ללא הודאה באשמה מצד עלית.
בשנת 2006 נמכר שטח מפעל עלית ברמת גן[13], הוא נהרס ובמקומו החלה הקמת מגדל. במקום נותר הבניין ההיסטורי בצומת עלית ובו נמצאת כיום המחלקה לאמנות של מכללת שנקר. ביולי 2009 הוצב ליד הבניין ההיסטורי, מערבל שוקולד שהיה מערבב את פולי הקפה ומרכיבי השוקולד עם החלב, האגוזים, הקוקוס, השקדים ועוד. המערבל, העשוי מנחושת, שופץ על ידי העירייה ביוזמתו של צבי בר.
כיום מיוצרים מוצרי השוקולד במפעל חטיבת הממתקים בנצרת עלית. מפעל חטיבת הקפה ממוקם בצפת ומפעל חטיבת המלוחים ממוקם בשדרות.
בשנת 2009 החליפה עלית את הלוגו שלה.
פעילות בינלאומית[עריכה]
בדצמבר 2005 חתמה קבוצת שטראוס על הסכם למיזוג פעילותה בתחום הקפה בברזיל עם חברת הקפה הברזילאית סנטה-קלרה. החברה הממוזגת נחשבת לחברת הקפה השנייה בגודלה בברזיל. בנוסף, פועלת שטראוס ברחבי העולם גם בתחום הסלטים. באוגוסט 2005 היא רכשה 51 אחוז מחברת סברה האמריקנית תמורת 8.7 מיליון דולר. לאחר הרכישת עלה נתח השוק של סברה בקטגוריית החומוס והמטבלים הים תיכוניים מ-10 ל-28 אחוזים עם היקף מכירות של כ-300 מיליון שקל וצמיחה של כ-70 אחוז בשנת 2007. באפריל 2008 הושלם הסכם בין חברת פפסיקו לקבוצת שטראוס שבמסגרתו כל אחת מהקבוצות תחזיק בבעלותה 50 אחוז מחברת סברה.
בשנת 2001 רכשה שטראוס את פעילותה של חברת השוקולד מקס ברנר שהקים עודד ברנר. עם רכישה זו קיבלה על בעלותה את סניפי רשת בתי הקפה - שוקולד 'מקס ברנר' אשר פרוסים באוסטרליה, הפיליפינים וסינגפור. ב-2003 החלה שטראוס בפתיחת סניפי הרשת בישראל וב-2006 החלה לפתוח סניפים נוספים בניו יורק שבארצות הברית.
לקריאה נוספת[עריכה]
- שרית ישי לוי, שטראוס, סיפור של משפחה ותעשייה, הוצאת כתר, 1997.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- האתר הרשמי של החברה
- שטראוס גרופ בע"מ, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
- שטראוס גרופ בע"מ, באתר TheMarker
- שטראוס גרופ בע"מ, באתר Bizportal
הערות שוליים[עריכה]
- ^ על פי אתר החברה
- ^ טל לוי, שטראוס ממזגת את מיזם המים עם תמי 4, באתר TheMarker, 12 ביולי 2009
- ^ איזכור שטראוס כמונופול בתחום מעדני החלב באתר nfc
- ^ יהונתן גפן תיאר באופן ציורי בשיר הילדים ריח של שוקולד, את המפעל שהיה ממוקם ב"סוף" רמת גן והשוקולד הריחני שיוצר בו (מילות השיר באתר שירונט).
- ^ בעבודה - רמת גן, דבר, 17 במאי 1934
- ^ מתתיהו מנדל, למה רגשה התאחדות בעלי התעשייה?, דבר, 18 ביוני 1946
- ^ א. ווייס, לחידוש חוזה עבודה בבית חרושת עלית, דבר, 12 באוגוסט 1951
- ^ נתן בן-נתן, הון חוזר מניין?, דבר, 31 בדצמבר 1958</ref>
- ^ חברת "עלית" רכשה את צ.ד., דבר, 28 במרץ 1958
- ^ כי מציון יצא קפה, מעריב, 5 ביוני 1970
- ^ איזכור ההכרזה על עלית כמונופול באתר ynet
- ^ דיווח לגבי חקירת החשדות באתר ynet
- ^ החלה הריסת מפעל עלית ברמת גן, מאתר הארץ
| מניות מדד תל אביב 25 | ||
|---|---|---|
|
