המוזיאון הצ'רקסי

המוזיאון הצ'רקסי
Адыгэ Музей
המויזאון הצ'רקסי, כפר כמא
המויזאון הצ'רקסי, כפר כמא
מידע כללי
סוג היסטוריה ותרבות
כתובת רחוב רוג'וז', כפר כמא
מיקום כפר כמא, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים זוהיר תחאוחא
מייסדים זוהיר תחאוחא, זכריא תחאוחא
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–2007
תאריך פתיחה רשמי 2007 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°43′20″N 35°26′31″E / 32.722142194617°N 35.441836763545°E / 32.722142194617; 35.441836763545
circassianmuseum.com
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המוזיאון הצ'רקסיאדיגית: Адыгэ Музей) הוא מוזיאון שהוקם בשנת 2007 בכפר כמא שבגליל התחתון ומציג את המורשת, ההיסטוריה והתרבות של העם הצ'רקסי. המוזיאון הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ותוכנית ציוני דרך.[1]

היסטוריה והקמת המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצ'רקסים שלטו במשך אלפי שנים בהרים של צפון-מערב הקווקז, אך בעת החדשה מצאו את עצמם חיים בפזורה ברחבי העולם, כולל בישראל, והמוזיאון מספק הצצה לחייהם.[2]

שני חברים, זוהיר תחאוחא וזכריא תחאוחא, הקימו בשנת 2007 אתר קטן שנקרא "מוזיאון כפר כמא", בתוך מבנה שכור, שעסק בשימור ובהפצת התרבות הצ'רקסית. לאתר הובאו פריטים ישנים שנאספו על ידיהם במשך שנים והוצגו בפני המבקרים. חזונם של השניים התבסס על שני עקרונות: הראשון, להחזיר את המודעות לשורשים הצ'רקסיים ולאפשר לדור הצעיר הצצה אל העבר הרחוק של העם הצ'רקסי, והשני הוא פתיחת מרכז הסברה לתושבי חוץ על מנת להציג בפניהם את העולם הצ'רקסי, מורשתו ותרבותו.

זוהיר תחאוחא הוא יליד 1973, תושב כפר כמא, בן למשפחה צ’רקסית ששורשיה בצפון קווקז שהגיעה למזרח התיכון במסגרת הגירה המונית של צ’רקסים שהוגלו מארצם ע”י צבאות הצאר הרוסי בשנת 1864.[3] הוא עיצב את החללים והתצוגה, הכין מצגת, בנה מסלול הדרכה ושימש כמדריך הראשי במוזיאון אשר שילב גם סיורים מודרכים בכפר. במקביל מכהן גם כמנהל המוזיאון.

בשנת 2010, לאחר שהחללים במבנה הקטן לא התאימו יותר לתכולתו ולא הכילו את מספר המבקרים שגדל, החליטו השניים להעתיק את המוזיאון אל מבנה גדול יותר שנשכר מהמועצה המקומית, וכן הורחבה הפעילות לתחומים נוספים כגון: מופעי ריקודים ואוכל מסורתי, וכן אתר מחודש שנקרא המרכז למורשת הצ'רקסית, שבחלק מחדריו מוקם המוזיאון על כל מוצגיו.

בשנת 2019 החליטה המועצה המקומית שהיא תהיה המפעילה של המרכז למורשת הצ'רקסית, והציעה לזוהיר תחאוחא להמשיך ולשמש כמנהל המרכז מטעמה. לאחר שסירב, החליט לעזוב את המבנה ששייך למועצה ולהעביר את המוזיאון על מוצגיו למבנה אחר שבבעלותו הפרטית – בית סבתו, אמינה, אותו ירש ממנה. עוד החליט לא לדרוש בעלות על השם "המרכז למורשת הצ'רקסית" ולא להסיר את השלטים, וכך למעשה הפריד את המוזיאון מהמרכז עצמו, כאשר מרכז המורשת מממשיך להיות מתופעל על ידי המועצה, ואילו המוזיאון פועל כגוף נפרד.

הביקור במוזיאון כולל הרצאה מול מצגת וסיור מודרך בין המוצגים, חושף את המבקרים לתרבות הצ’רקסית ומנגיש את כפר כמא לקהל הרחב. זוהיר תחאוחא גם מגיע להרצאות חיצוניות בהזמנת קהלים שונים ברחבי ישראל אודות ההיסטוריה הצ’רקסית ועל סיפור משפחתו המיוחד.

מבנה המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיאון הצ'רקסי שוכן בבית ישן שנבנה בשלהי המאה ה-19 בלב השכונה העתיקה של כפר כמא, ברחוב רוג'וז'. המבנה בנוי מאבני בזלת שחורה והגג מרעפי מרסיי כיאה לאותה התקופה. בתחילה שימש כבית ספר פרטי של איש הדת ק'וצ'אסקו עבדאללה. לימים, ולאחר פטירתו, רכש אחיינו את הבית וחי שם עם רעייתו ואימהּ (סבתו של זוהיר). לטובת הסבתו למבנה שישמש את המוזיאון הצ'רקסי, בוצעו פעולות שימור ושיפוצים נדרשים, וחלק מהחצר משמש היום להתכנסות.[4]

כל מרכיביו כבית צ'רקסי נשתמרו, ומשמשים היום להמחשה: המבואה, המטבח, חדר האורחים המיוחד, החדרים הפנימיים והחצר האחורית, שהתקיימה כחלק בלתי נפרד מכל בית צ'רקסי (כיום היא האגף המשמש כמרחב לתצוגות המוזיאון) וכן החומה סביב המבנה, הבנויה גם היא מאבני בזלת שחורה.

אגף התצוגות מכיל, בין היתר, פריטים נדירים שמקורם בהרי הקווקז, והאוסף הוא אחד הגדולים בכל הפזורה הצ'רקסית. בין היתר מוצגים בו כלי הנשק המיוחדים של האביר הצ'רקסי, בגדיו ושלל הציוד ששימש אותו במוכנותו לקרב. עוד מוצגים בגדיה הססגוניים של האישה הצ'רקסית ביחד עם פריטי לבוש נוספים, בדים עם רקמה מיוחדת וקישוטים מחרוזים, כלי הנגינה הצ'רקסיים ועוד.

בין הפריטים שניתן למצוא במוזיאון: אוכף הסוסים הצ'רקסי בן למעלה מ-200 שנה שנתרם על ידי משפחה צ'רקסית מטורקיה, חרבות צ'רקסיות (שאשקה) בנות למעלה מ-200 שנה, פריטי לבוש עתיקים ותכשיטים מכסף וזהב, עריסת התינוק הצ'רקסית וההליכון, ששימשו בעבר לגידול תינוקות ולהכנתם לעצמאות מגיל צעיר, כלי מטבח מיוחדים וכלי חקלאות. חלק מהמוצגים נתרם על ידי תושבי הכפר וצ'רקסים בעולם, חלק אחר נרכש לאחר חיפושים קדחתניים ברשת וחלק נתרם על ידי המייסדים, שהחזיקו במוצגים כירושות מהמשפחה.

ציוני דרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 הוענק למייסד המוזיאון, זוהיר תחאוחא, אות שגריר מורשת בבנייני האו”ם מטעם הארגון הבינלאומי We Care for Humanity.

בשנת 2015 נבחר זוהיר לייצג את הקהילה הצ’רקסית בישיבות הארגון הבינלאומי הצ’רקסי МЧА, ובשנת 2016 נבחר כאחד מתוך 68 דמויות המייצגות את החברה הישראלית בתערוכת "העיניים של המדינה".

בשנים האחרונות חשף זוהיר את סיפור הצלת יהודים על ידי צ’רקסים במהלך מלחמת העולם השנייה באזור קווקז, ובמסגרת זו היה לישראלי הראשון שהגיע לכפר ביסלניי שתושביו הצילו 32 ילדים יהודים מלנינגרד. כמו כן פגש את רוזה ברגמן, יהודייה החיה בישראל וגדלה כצ'רקסית מגיל שנה אצל משפחה צ'רקסית שהסתירה אותה. מקרים אלה, ועוד רבים, הופיעו לימים בספרים "הבנאליות של החמלה "וה"אדישות הבנאלית" מאת פרופ' יאיר אורון שהתלווה אל זוהיר בנסיעותיו לקווקז, וכן בסרט "מעשה שהיה בביסלניי" בכיכובם של השניים.[5][6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המוזיאון הצ'רקסי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מדריך לאתרי מורשת - אתרי ביקור ומוזיאונים היסטוריים, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2019, עמ' 46
  2. ^ הצ'רקסים: סוצ'י - האתר שבו נרצח העם שלנו, ראיון של זוהיר תחאוחא עם בן כספית – מתוך ערוץ היוטיוב של "כאן חינוכית", 19 בפברואר 2014
  3. ^ המוזיאון הצ`רקסי בכפר קמא, מתוך הבלוג "חיים טוב"
  4. ^ זוהיר תחאוחא, מחאן דרכים למרכז תיירותי-חינוכי: בית שאמי בכפר קמא, מגזין "אתרים", כסליו תשע"ז, דצמבר 2016, עמ' 135–139
  5. ^ אתר למנויים בלבד אברהם בורג, "הבנאליות של החמלה": גילוי של אומץ בארץ הצ'רקסים, באתר הארץ, 18 במאי 2016
  6. ^ רונה טאוזינגר, "עבור רוסיה זו מלחמה, עבורנו זה רצח עם", באתר ישראל היום, 21 במאי 2020