המטבח האריתראי
המטבח האריתראי הוא שילוב של מסורות קולינריות של כמה מדינות. הוא חולק דמיון רב עם המטבח האתיופי, האיטלקי, הסודני והתימני והוא מושפע ממיקומה הגאוגרפי של אריתריאה.
סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמו שאר המדינות בקרן אפריקה, גם אריתראה ידעה כיבושים שונים במהלך השנים. בסוף המאה ה-19 כבשו האיטלקים את צפון אתיופיה, שכלל גם את אריתראה של היום. הם כבשו את האזור בגלל חשיבותו הגאוגרפית והקרבה לים האדום. כתוצאה מכך הגיעו בעלי מקצוע ומלאכה רבים מאיטליה לאזור זה. כיבוש זה לווה בהפרדה נוקשה בין האיטלקים והאריתראים בכל הקשור למגורים, עבודה ובילוי. לאחר תבוסתה של איטליה במלחמת העולם השנייה, אזור זה נכבש שוב, הפעם על ידי אתיופיה. בתגובה לכך יצאו האריתראים למלחמה כנגד האתיופים, ולאחר עשרות שנים של מאבק, אריתראה זכתה לעצמאות והכרה מהאו"ם בשנת 1993.[1] הכיבושים השונים השאירו את חותמם באריתראה בנוף, בתרבות ובעיצוב המטבח והאוכל המסורתי במדינה.
המטבח האריתראי הוא מטבח מסורתי, ולכן רוב התבשילים במטבח זה מורכבים ממרכיבים שונים אשר היו נפוצים בכל חלקי המדינה. התבשילים השתנו בהתאם למיקום הגאוגרפי או לעיסוק המשפחה.
רוב הארוחות במטבח נערכות סביב שולחן נמוך ועליו צלחת גדולה, אשר מסביבו יושבים כל הסועדים וחולקים יחדיו את המנות השונות, האוכל נאכל בעזרת הידיים ולפני הארוחה אחת הנשים מגישה דלי עם מים, על מנת שהסועדים ישטפו את ידיהם.[2]
המרכיבים העיקריים במטבח האריתראי[עריכת קוד מקור | עריכה]
המרכיב הנפוץ ביותר במטבח האריתראי הוא הברברה (berbere), תערובת תבלינים בצבע כתום-אדום, המבוססת על מפפריקה חריפה, כמון והל. הברברה הוא מרכיב חובה ברוב התבשילים במטבח האריתראי.[3]
האריתראים נוהגים לאכול ביד, והבסיס לכל ארוחה הוא סוג של לחם, האנג'רה, מעין פנקייק העשוי מחיטה, שעורה או תירס, בעזרתו הסועד אוסף את האוכל. בדרך זו האנג'רה משמשת כתחליף למזלג.[4]
המטבח האריתראי- איטלקי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכיבוש האיטלקי את אתיופיה, אשר כלל בתוכו גם את השטח של אריתריאה, והפיכתה לקולוניה איטלקית, הביא לכך שהמטבח האריתראי ספג לתוכו מוטיבים איטלקיים מסוימים. מנה נפוצה היא פסטה ברוטב עגבניות וברברה, וניתן למצוא השפעות איטלקיות במנות נוספות כגון סוגים שונים של לזניה ופסטה.[1]
המטבח האריתראי- אתיופי[עריכת קוד מקור | עריכה]
אריתריאה הייתה חלק מאתיופיה לאורך שנים רבות, מה שהביא לכך שבין המטבחים ישנו דמיון רב, עד כדי כך שעבור טועם שלא מגיע עם ידע נרחב על מאכלים אתיופים ואריתראים יהיה קשה למצוא את השוני בין המטבחים. בשני המטבחים נוהגים לאכול תבשילי עוף ובקר על מצע אנג'רה, ולשתות קפה. למרות הדמיון הרב ישנם הבדלים מסוימים בין המטבחים. במטבח האריתראי השימוש בחמאה ועגבניות הוא נרחב יותר ובנוסף המנות פחות מתובלות. ניתן למצוא הבדלים נוספים, למשל בשמות התבשילים, מנת עוף תקרא באמהרית דורו- ווט (doro wot) ובמסעדות אריתראיות טסבי-דורו (tsebhi dorho). בנוסף, המטבח האתיופי לא ספג לתוכו מוטיבים איטלקים כמו המטבח האריתראי. ההבדל העיקרי בין שני המטבחים נובע מהמיקום הגאוגרפי של אריתריאה לחופי הים האדום, שהביא לכך שהמטבח האריתראי כולל מנות של דגים ופירות ים, בשונה מהמטבח האתיופי.[5]
מנות מרכזיות במטבח האריתראי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קיצ'ה (kitcha) - קרעי לחם מטוגנים ברוטב עגבניות סמיך מונחים על אנג'רה, לצד סלט ושמנת חמוצה.[4]
- גאעת (Ga'at) - דייסת בצק המורכבת מקמח ומים וחמאה. בהגשת הדייסה יוצרים מעין גומחה קטנה ויוצקים רוטב חריף אשר מתובל בברברה. על מנת לעדן את החריפות מגישים שמנת חמוצה לצד מנה זו.[4]
- טיבסי לבן - תבשיל בשר בקר, חתוך לקוביות קטנות עם שום בצל ולימון מונח על אנג'רה.[4]
טקס הקפה במטבח האריתראי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקפה במטבח האריתראי נתפס כסמל של הזמנה וכבוד לאורחים, הוא נקרא בונה (Buna), ברכה. מי שאחראית על הכנת הקפה היא האישה אשר שוטפת את פולי הקפה וקולה אותם במחבת הנקראת 'מנקשקש' (menkeshkesh). כאשר הפולים כהים מספיק, הם מועברים למחצלת קטנה אשר משמשת כמעין משפך להעברתם לתור הסיר. בשלב זה מוסיפים מים ונותנים לקפה להתבשל עד לרתיחה. כאשר הקפה מוכן מוסיפים לו סוכר ומוזגים אותו לכוסות קטנות. לצד הקפה נוהגים לאכול פופקורן.
זמן הכנת הקפה הוא שעה בערך, וביטול הזמנה נחשב למעשה לא מכבד. על מנת לכבד את המארחים יש לשתות שלוש כוסות לפחות ורק לאחר מכן ניתן לעזוב.[5]
המטבח האריתראי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות הגעת פליטים ומהגרי עבודה מאריתריאה מתחילת שנות ה-2000 נפתחו מסעדות אריתראיות בדרום תל אביב. במקביל לעבודותיהם השונות, פליטים ומהגרי עבודה פתחו מסעדות ביתיות ו'חמארות', בהן מוגש אוכל רחוב אריתראי. שמות המסעדות מופיעים בתִיגרִינית והן מקושטות בתמונות מאריתריאה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 ניו יורק טיימס, אריתריאה: פעם היתה כאן מושבה איטלקית לתפארת, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2008
- ^ Hans van der Splinter, Eritrea - Cuisine, www.eritrea.be
- ^ "אפריקה פינת נווה שאנן - וואלה! אוכל". וואלה! אוכל. אורכב מ-המקור ב-2018-01-27. נבדק ב-2018-01-26.
- ^ 1 2 3 4 "כאן כדי להישאר: יצאנו לגלות את המטבח האריתראי". טיים אאוט. 2014-11-19. נבדק ב-2018-01-26.
- ^ 1 2 "Mild Frontier". Washington City Paper (באנגלית). נבדק ב-2018-01-26.
| מטבחים בעולם | ||
|---|---|---|
| אוקיאניה | אוסטרליה • ניו זילנד | |
| אירופה | אוסטריה • איסלנד • אירלנד • איטליה • אסטוניה • בלארוס • בולגריה • בלגיה • בריטניה (אנגליה • סקוטלנד) • גרמניה • הונגריה • הולנד • יוון • לוקסמבורג • ספרד • סקנדינביה (דנמרק • נורווגיה • שוודיה) • פולין • פורטוגל • צ'כיה • צרפת • רומניה • רוסיה • שווייץ | |
| אמריקה | ארצות הברית • ארגנטינה • ברזיל • האיטי • ונצואלה • מקסיקו • פרו | |
| אסיה | אינדונזיה • גאורגיה • הודו • וייטנאם • טורקיה • יפן • קוריאה • ירדן • ישראל • לבנון • מונגוליה • סוריה • סין • סינגפור • עיראק • פרס • קזחסטן • קטר • תאילנד • תימן | |
| אפריקה | אריתראה • אתיופיה • דרום אפריקה • לוב • מדגסקר • מצרים • מרוקו • תוניסיה • גאנה | |
| שונות | המטבח היהודי • מטבחי אמריקה הלטינית • המטבח המזרח-תיכוני • המטבח הים-תיכוני • המטבח האסייתי • המטבח ביוון העתיקה • מטבח ימי הביניים | |
