המטבח האנגלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
British Cuisine title.jpg

המטבח הבריטי

מטבחים מקומיים:
ראו גם:

המטבח האנגליאנגלית: English cuisine) הוא מונח המתאר את תרבות האוכל והבישול של אנגליה. מונח זה מתייחס הן למטבח המסורתי של אנגליה, והן להיותו כיום תת-מטבח של המטבח הבריטי המהווה המתאר את המטבח המקומי של אזור זה בבריטניה.

למטבח האנגלי מאפיינים רבים הדומים למאפייני המטבח הבריטי אך גם מספר מאפיינים הייחודיים לו. מטבח זה הושפע אף הוא, בדומה למטבח הבריטי, מההגירה הרבה לאנגליה מהודו, פקיסטן ודרום מזרח אסיה בתום מלחמת העולם השנייה.

מאפיינים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאפיין העיקרי של המטבח האנגלי המסורתי הוא פשטות המנות ופשטות אופן הכנתן. מאפיין זה מקורו בהשפעה של המסורות הפוריטניות על אנגליה. המטבח האנגלי המסורתי מבוסס על לחם, גבינה, ובשר שנצלה או בושל, וכן על פשטידות ופאי בשר. את המטבח האנגלי המסורתי ניתן לראות בספר הבישול האנגלי הראשון שנכתב: "Forme of Cury", שנכתב עבור חצרו של המלך ריצ'רד השני.

המהפכה התעשייתית וההגירה מהכפר אל העיר במהלך המאה ה-18 והמאה ה-19 הביאו להפשטה בהכנת המנות, וביצירת "מזון רחוב" המוגש בפאבים. מנות אלה ובהם פיש אנד צ'יפס ובנגרז אנד מאש הפכו לחלק מהמנות המזוהות ביותר עם המטבח האנגלי.

מנות מסורתיות של המטבח האנגלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

צלי של יום ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

צלי של יום ראשון נחשב לאחד המאפיינים היודעים ביותר של המטבח האנגלי. המדובר בארוחת צהריים או ארוחת ערב שהוגשה ביום ראשון ואשר כללה צלי בקר, תפוחי אדמה וירקות צלויים המוגשים ברוטב וכן פודינג יורקשייר. סוג הרוטב וסוג הצלי השתנו, כאשר רוטב מנטה הוגש עם בשר כבש, רוטב תפוחים עם בשר חזיר ורוטב לחם הוגש עם בשר עוף. במהלך המאה ה-19 הייתה מקובלת גם גרסה של ארוחה זו עם בשר אווז.

ארוחה זו הייתה ארוחה משפחתית, שהוכנה שעות רבות ואף יום לפני להגשתה, ושאריותיה נאכלו ביום שני בשבוע - יום הניקיון השבועי בו לא היה לעקרות הבית זמן לבשל.

גרסה מפוארת במיוחד ומרובת מנות של ארוחה זו נערכה באופן מסורתי בצהרי חג המולד.

בעקבות המחסור שהיה בבריטניה במהלך ולאחר מלחמת העולם השנייה, הוחלף צלי הבשר בצלי בשר הודו או בשר עוף.

תה של מנחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תה של מנחה המוגש בשעות אחר הצהריים, כאשר לצד התה מוגשים סקונס וריבה. ארוחה זו הפכה פופולרית בקרב החברה הגבוהה בתקופת האימפריה הבריטית.

מסורת תה של מנחה הגיעה לשיאה במקביל לשיאה של האימפריה הבריטית. בשעות אחר הצהריים נהגו העסקים להיסגר ותושבי אנגליה אכלו בביתם ארוחה זו. שינוי בתנאי העבודה המודרניים הביא לירידה בפופולריות של המנהג, וכיום ארוחה זו פופולרית בעיקר בקרב תיירים. לצד התה הוגש בארוחה זו לחמניות סקונס עם ריבה ושמנת עשירה או שמנת תה. לעתים הוגשו גם עוגות פרפרים, וכן סנדוויצ'י מלפפונים.

מזון מהיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דג וצ'יפס - מזון מהיר פופולרי בבריטניה.

המטבח האנגלי מאופיין במזון פשוט ומהיר אשר נמכר בפאבים ובחניות לאחר שעות העבודה, ואשר שימש את החקלאים והפועלים האנגליים.

אחת המנות המסמלות את המטבח האנגלי בפרט והמטבח הבריטי בכלל היא דג וצ'יפס - מנת הטייק אוויי שנמכרת בפאבים ובחנויות ייעודיות.

מנות נוספות מסוג מזון מהיר זה הם פאי סטייק וכליות, שהוגש לרוב לצד מחית תפוחי אדמה.

נקניקיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכיב מרכזי במטבח האנגלי הן הנקניקיות המכונות בשם "בנגרז" (bangers) בשל נטייתן של נקניקיות מאיכות ירודה שיוצרו בראשית ובאמצע המאה ה-20 להתפוצץ בעת חימומן, בשל כמות מים גדולה שהייתה בהן. נקניקיות אלה עשויות מסוגי בשר שונים ומשומן בשר. תבלינים שונים נוספו לנקניקיות באזורים שונים באנגליה‏[1]. מרבית הנקניקיות מיוצרות מבשר חזיר או בשר בקר אולם לעתים יש נקניקיות העשויות מבשרים אחרים.

באזורים שונים של אנגליה התפתחו סגנונות שונים של ייצור נקניקיות כגון - נקניקיית לינקולנשייר ונקניקיית קמברלנד. מאופיינים למעלה מ-400 סגונות שונים של נקניקיות באנגליה‏[2].

אחד מסוגי מאכלי הנקניקיות באנגליה הוא פודינג שחור - מאכל מסורתי של אזור לנקשייר, העשוי מדם של חזיר.

פאי ופשטידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאכל בשרי נפוץ נוסף במטבח האנגלי הוא הפאי. מאכל זה נאכל באנגליה כבר בימי הביניים, ואחת הגרסאות הידועות שלו הוא פאי סטייק וכליות.

פאי חזיר נאכל לרוב קר (ושימש מאכל פועלים במהלך עבודתם). דומה לו הוא מאפה קורני ששימש את הכורים במכרות באזור קורנוול. פאי פועלים נוסף הוא פאי רועים בו נעשה שימוש במחית תפוחי אדמה במקום בצק.

סנדוויץ'[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסנדוויץ' הומצא בבריטניה. הסנדוויץ' נקרא על שם הדוכס הרביעי מסנדוויץ', ג'ון מונטאגיו, אריסטוקרט אנגלי מהמאה ה-18 [3] ,למרות שסביר להניח שהכריך לא הומצא על-ידו. האגדה מספרת שהוא אהב כל כך להמר, שלא רצה להפסיק ולהניח את הקלפים - גם לא כדי לאכול. יום אחד, היה שקוע מאוד במשחק קלפים. משרתיו קראו לו לארוחת הערב, אך הוא סירב לבוא וצעק להם: "תשימו בשר בין שתי פרוסות לחם והביאו אותו אליי!". ידוע כי הסנדוויץ' היה קיים באנגליה עוד לפני כן, אך הוא יוחס למעמד הנמוך. הדוכס הוא שנתן לו מראה אצילי.

מאכלים בעלי אופי הודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך התקופה הוויקטוריאנית, בשל השליטה של האימפריה הבריטית בהודו, הושפע המטבח הבריטי בכלל והמטבח האנגלי בפרט מהשפעות הודיות, ונוצר למעשה מטבח אנגלו-הודי ובו מאכלים כגון עוף טיקה מסאלה, באלטי, קדגרי ומרק מוליגטוני.

חמוצים ורטבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היותה של אנגליה מדינת סחר ימי הביאה לכך שנעשה בה שימוש רב בירקות מוחמצים - מאכל שניתן להובילו בקלות בים. מאכלים כגון צ'טני, מלפפון ברינסטון, פיקלילי ובצל מוחמץ וכן מלפפונים חמוצים. כמו כן עושה המטבח האנגלי שימוש ברטבים כגון קטשופ ורוטב ווסטרשייר.

גבינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטבח האנגלי עושה שימוש בגבינות קשות העשויות חלב בקר. ידועות גבינת צ'דר שמוצאה מהכפר צ'דר, וגבינת צ'שייר שמוצאה מאזור צ'שייר, אך גם גבינת קארפילי, גבינת דרבי, גבינת ונסלידייל וגבינת לסטר אדומה. הידועה בגבינות אנגליה היא גבינת סטילטון.

מאכלים אופייניים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין המאכלים האופיניים הנוספים נמנים: ג'לי צלופחים, בדפורדשייר קלנגר, פודינג חג המולד, מלאכים על סוסים, שטנים על סוסים, קרפדה במאורה, קרמבל, עוגת שרוסברי, קסטרד, ביצה כבושה, פודינג סמרטוט, פודינג לחם, ומלכת הפודינגים,בקר ולינגטון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]