התערוכה הגדולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבני התערוכה בשנת 1851
ארמון הבדולח נבנה בתוך פחות מתשעה חודשים.
פנים ארמון הבדולח
חזית מבנה התערוכה
ארמון הבדולח.

התערוכה הגדולה של עבודות התעשייה של כל היבשותאנגלית: Great Exhibition of the Works of Industry of all Continents), או בקיצור: התערוכה הגדולה (The Great Exhibition), הייתה תערוכה בינלאומית (יריד עולמי) שנערכה בהייד פארק שבלונדון בירת הממלכה המאוחדת בין ה-1 במאי ל-15 באוקטובר 1851.

היה זה היריד הראשון מתוך סדרה של ירידים עולמים שהיו פופולריים במהלך המאה ה-19.

התערוכה אורגנה על ידי הנרי קול והנסיך אלברט מסקסה-קובורג וגוטה, בעלה של המלכה ויקטוריה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התערוכה אורגנה על ידי הנסיך אלברט, הנרי קול, פרנסיס הנרי, ג'ורג' ואליס סר צ'ארלס דילק וחברים נוספים של החברה המלכותית לאמנויות במטרה להציג לאומה הבריטית את ההתפתחויות בתחום הטכנולוגיה והעיצוב. ישנה סברה לפיה התערוכה נערכה בתגובה לתערוכת התעשייה של צרפת שנערכה בשנת 1844. מטרה נוספת להקמת התערוכה הייתה להפגין את עוצמתה התעשייתית והמסחרית של אנגליה ברחבי העולם, ואף שהתערוכה הציגה פיתוחים מכל רחבי העולם, התערוכה נערכה כך שבריטניה תציג את עליונותה.

הנסיך אלברט לחץ על ממשלת בריטניה לאפשר את התערוכה במטרה שזו תממן את עצמה. בעקבות לחצו הקימה הממשלה את הוועדה המלכותית של תערוכת 1851 על מנת לסייע בהקמת התערוכה.

לצורך התערוכה הוקם מבנה ייחודי, שנקרא ארמון הבדולח על ידי האדריכל ג'וזף פקסטון בסיוע המהנדס צ'ארלס פוקס. המבנה דמוי החממה נבנה ברזל יצוק וזכוכית, ורכיביו נבנו כולם בברמינגהאם ובסמת'וויק. אורכו של מבנה התערוכה היה 563 מטרים ורוחבו 138 מטרים. המבנה עצמו, שנבנה בתקופה של תשעה חודשים בלבד, היה הישג טכנולוגי והפך לסמל של התערוכה. בתוך המבנה נשתלו עצים חיים וזאת על מנת ליפותו מחד, ולהדגיש את עוצמת האדם על הטבע מאידך.

כשישה מיליון מבקרים צפו בתערוכה. מספר זה שקול לשליש מתושבי בריטניה באותה עת. המלכה ויקטוריה ובני משפחתה ביקרו שלוש פעמים בתערוכה. התערוכה גרפה רווח של כ-186,000 ליש"ט (סכום השווה ל-15 מיליון ליש"ט בשנת 2010). ברווחים אלה נעשה שימוש על מנת לייסד את מוזיאון ויקטוריה ואלברט, מוזיאון המדע והמוזיאון להיסטוריה של הטבע, אשר נבנו כולם דרומית לשטחי התערוכה. סכומים נוספים מהרווחים חולקו כמלגות לצורך מחקר תעשייתי ומדעי.

מוצגי התערוכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצגי התערוכה הגיעו מכל רחבי בריטניה ומכל מושבותיה: אוסטרליה, הודו, ניו זילנד וכן מארצות נוספות ובהן ארצות הברית, דנמרק, צרפת ושווייץ. מספר המוצגים הכולל הגיע לכ-13,000 , והם כללו כלי מטבח ומכונות תעשייתיות שונות.

אלפרד צ'ארלס הובס הציג בתערוכה את כשליהם של מנעולים שונים. פרדריק בייקוול הציג את האב טיפוס של מכשיר הפקסימיליה המודרני. מתיו בריידי הציג את הדגרוטיפים שלו. ויליאם צ'יימבלין הבן מסאסקס הציג את אב הטיפוס של מכונת ההצבעה המודרנית.

כמו כן הוצג בתערוכה יהלום הקוהינור (היהלום הגדול בעולם באותה עת).

דמי הכניסה לתערוכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמי הכניסה לתערוכה השתנו בהתאם לתאריכי הכניסה לתערוכה. בעת פתיחת התערוכה דמי הכניסה עמדו על 3 גינאות לגבר (כ-£264.95 נכון ל-2010) וכ-2 גינאות לאישה ליום. בתום מושב הפרלמנט הבריטי, עת שאנשי האצולה עזבו את העיר לונדון ועברו לאחוזותיהם הכפריות, פחתו דמי הכניסה ל-5 שילינגים ליום ובהמשך אף לשילינג אחד ליום (סכום השווה לכ-£4.21 נכון ל-2010). הכרטיסים המוזלים נועדו למעמדות הנמוכים ואיפשרו כניסת פועלים לתערוכה. במהלך התהלוכה כולה נמכרו כרטיסים בשווי כולל של 4.5 מיליון ליש"ט (דאז. סכום זה משוערך לסכום של 18,925,342 ליש"ט נכון לשנת 2010).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]