ויליאם דייטון

ויליאם דייטון
William L. Dayton
לידה	17 בפברואר 1807; באסקינג רידג', ניו ג'רזי, ארצות הברית
פטירה	1 בדצמבר 1864 (בגיל 57); פריז, הקיסרות הצרפתית השנייה
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	Riverview Cemetery
השכלה	אוניברסיטת פרינסטון
מפלגה	המפלגה הוויגית, המפלגה הרפובליקנית
	2 במרץ 1861 – 1 בדצמבר 1864; (3 שנים ו־39 שבועות)
	2 ביולי 1842 – 4 במרץ 1843; (35 שבועות ויום)
	→ סמואל סאות'רד
	4 במרץ 1843 – 4 במרץ 1845; (שנתיים)
	4 במרץ 1845 – 4 במרץ 1847; (שנתיים)
	4 במרץ 1847 – 4 במרץ 1849; (שנתיים)
	4 במרץ 1849 – 4 במרץ 1851; (שנתיים)
	רוברט סטוקטון ←
חתימה

ויליאם לואיס דייטון (באנגלית: William Lewis Dayton;‏ 17 בפברואר 1807 – 1 בדצמבר 1864) היה פוליטיקאי אמריקאי, פעיל תחילה במפלגה הוויגית ואחר כך במפלגה הרפובליקנית. בבחירות לנשיאות ב-1856, הוא הפך למועמד הרפובליקני הראשון לסגן הנשיא לצד ג'ון פרימונט, אולם המפלגה הרפובליקנית הפסידה בבחירות האלו. במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית שימש דייטון כשגריר ארצות הברית בצרפת, תפקיד בו פעל למניעת הכרה צרפתית בקונפדרציית המדינות של אמריקה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייטון נולד בבאסקינג רידג', ניו ג'רזי, לאיכר ג'ואל דייטון (1776–1833) וננסי (לואיס) דייטון (1787–1866). אביו עבד כחקלאי ומכונאי, ולא בלט כל כך, אבל משפחת דייטון המורחבת בלטה זמן רב בניו ג'רזי. דייטון היה אחיינו של אליאס דייטון ובן דודו השני של ג'ונתן דייטון. הוא סיים את לימודיו בקולג' של ניו ג'רזי (כיום אוניברסיטת פרינסטון) ב-1825. לאחר מכן למד משפטים אצל פיטר דומונט ורום, התקבל ללשכת עורכי הדין ב-1830, והפך לעורך דין בפריהולד.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1837, דייטון נבחר למועצה המחוקקת של ניו ג'רזי, והוא הפך לשופט בבית המשפט העליון של ניו ג'רזי בשנת 1838. לאחר מותו של הסנאטור האמריקני סמואל ל. סאות'ארד, הוא מונה לסנאט של ארצות הברית החל מה-2 ביולי 1842, וסיים את כהונתו ב-1845. הוא נבחר מחדש על ידי בית המחוקקים של ניו ג'רזי כוויגי ב-1845 אך הפסיד ב-1851, וסיים את תפקידו ב-3 במרץ 1851.

במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1856, דייטון נבחר על ידי המפלגה הרפובליקנית המתהווה כמועמד הראשון שלהם לסגן נשיא ארצות הברית על פני אברהם לינקולן בוועידת פילדלפיה. הוא וחברו, ג'ון פרימונט, הפסידו למועמדים הדמוקרטים, ג'יימס ביוקנן וג'ון ברקינרידג' . לאחר מכן, הוא כיהן כתובע הכללי של ניו ג'רזי עד 1861, כאשר הנשיא לינקולן מינה אותו לשגריר בצרפת. הוא שירת ממאי 1861 עד מותו ב-1 בדצמבר 1864. שירותו השתרע על פני רוב מלחמת האזרחים האמריקאית.

שגריר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצרפת, דייטון היה חלק ממסע לובינג מוצלח כדי למנוע מממשלתו של נפוליאון השלישי להכיר בעצמאות הקונפדרציה או לאפשר שימוש של הקונפדרציה בנמלי צרפת.

דייטון מת בפריז ונקבר בבית הקברות ריברוויו, טרנטון, ניו ג'רזי.^[1]

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו, ויליאם לואיס דייטון ג'וניור (1839–1897), סיים את לימודיו בפרינסטון בשנת 1858 ושימש כשגריר הנשיא צ'סטר א. ארתור בהולנד בין השנים 1882–1885.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא ויליאם דייטון בוויקישיתוף

ויליאם דייטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ויליאם דייטון באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ James, George. "He's Looked at Life From Both Sides Now", The New York Times, "Buried here too is William Lewis Dayton, the first Republican vice presidential candidate who defeated Lincoln for the position in 1856 but lost the presidential nomination to him in 1860." February 20, 2000. Accessed December 29, 2007.

[NYT2000-1] James, George. "He's Looked at Life From Both Sides Now", The New York Times, "Buried here too is William Lewis Dayton, the first Republican vice presidential candidate who defeated Lincoln for the position in 1856 but lost the presidential nomination to him in 1860." February 20, 2000. Accessed December 29, 2007.

[1]