הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1888

חלוקת האלקטורים לפי מדינה

הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 1888 הרחשו ב-6 בנובמבר 1888. מכסי המגן היה אחד הנושאים המרכזיים בבחירות. בנג'מין הריסון, המועמד הרפובליקני, התנגד להפחתה במכסים. גרובר קליבלנד והמפלגה הדמוקרטית לא ניהלו קמפיין באופן רציני. גישתו הכלכלית של קליבלנד לא הייתה פופולארית בקרב המפלגה. המדיניות שלו לגבי הפנסיה, שוק הכספים והרפורמה במכסים גרמו לאיבוד קולות אצל ותיקים, חוואים ותעשיינים. אפילו עם האויבים הללו, קליבלנד קיבל יותר קולות מהריסון. למרות זאת, הריסון קיבל יותר קולות אלקטורליים וזכה בבחירות.

זאת הייתה מערכת הבחירות השלישית מבין ארבע שבה הנשיא הנבחר התמודד ולא קיבל את רוב או את מירב הקולות. הפעם הראשונה שזה קרה היה ב-1824, הפעם השנייה רק 12 שנים לפני כן ב-1876, והפעם הבאה תהיה 112 שנים לאחר מכן, ב-שנת 2000.

מועמדים

מועמדים דמוקרטים

כרזת בחירות דמוקרטית

• גרובר קליבלנד, נשיא ארצות הברית מניו יורק

האסיפה הדמוקרטית הלאומית שהתרחשה בסנט לואיס ביוני 1888 הייתה מאוחדת. הנשיא היוצא קליבלנד נבחר להיות המועמד הנשיאותי פה אחד בלי סיבוב הצבעה. זאת הייתה הפעם הראשונה שנשיא דמוקרטי יוצא נבחר להיות מועמד פעם נוספת מאז מרטין ואן ביורן ב1840.

אחרי שקליבלנד נבחר מחדש, הדמוקרטים היו צריכים למצוא מחליף לתומאס הנדריקס. הנדריקס היה מועמד לא מוצלח לתפקיד סגן הנשיא ב-1876 לפני שזכה בתפקיד יחד עם קליבלנד ב-1884. הנדריקס שירת בתפקיד רק שמונה חודשים לפני שמת ב-25 בנובמבר 1885. הסנאטור לשעבר אלן ת'רמן מאוהיו נבחר להיות המועמד כשהוא גובר על אייזיק גריי. גריי הפסיד בהצבעה בגלל שהיה רפובליקני לשעבר.

המצע הדמוקרטי הגן על ממשל קליבלנד, תמך בהפחתת המכסים הכלליים ובמיוחד בהפחתה עבור הטריטוריות המערביות.

מועמד לסגנות הנשיאות	סיבוב ראשון	סיבוב שני
אלן ת'רמן	684	822
אייזיק גריי	101	0
ג'ון בלק	36	0
לא הצביעו	1	0

מועמדים רפובליקניים

• בנג'מין הריסון, סנאטור לשעבר מאינדיאנה
• ג'ון שרמן, סנאטור מאוהיו
• ראסל אלג'ר, מושל לשעבר ממישיגן
• וולטר גרשם, מזכיר האוצר לשעברר מאינדיאנה
• ויליאם אליסון, סנאטור מאיווה
• צ'אנסי דפיו, נשיא רכבת הניו יורק סנטרל מניו יורק

כרזת בחירות רפובליקנית

כשהרפובליקנים התכנסו בשיקגו ביוני 1888, המועמד המוביל, ג'יימס בליין, פרש מהמירוץ כיוון שהאמין שרק אסיפה רפובליקנית מאוחדת תוכל להביא מועמד רפובליקני חזק מספיק שינצח את קליבלנד. בליין הבין שהמפלגה תיאבק בעצמה אם הוא ינסה להיבחר. אחרי שפרש, בליין תמך בבנג'מין הריסון ובג'ון שרמן. הריסון נבחר בסיבוב השמיני.

הרפובליקנים בחרו בהריסון בגלל ניסיונו במלחמה, הפופולאריות שלו בקרב הוותיקים, יכולתו להביע את השקפת העולם הרפובליקנית ובגלל שהוא גר באינדיאנה. הרפובליקנים קיוו לזכות ב-15 האלקטורים של אינדיאנה שקליבלנד זכה בהם לפני ארבע שנים. לוי פ. מורטון, בנקאי מניו יורק, נבחר להיות המועמד לסגנות הנשיאות.

מועמד לנשיאות	סיבוב ראשון	סיבוב שני	סיבוב שלישי	סיבוב רביעי	סיבוב חמישי	סיבוב שישי	סיבוב שביעי	סיבוב שמיני
בנג'מין הריסון	80	91	94	217	213	231	278	544
ג'ון שרמן	229	249	244	235	224	244	231	118
ראסל אלג'ר	84	116	122	135	142	137	120	100
וולטר גרשם	111	108	123	98	87	91	91	59
ויליאם אליסון	72	75	88	88	99	73	76	0
צ'אנסי דפיו	99	99	91	0	0	0	0	0
ג'יימס בליין	35	33	35	42	48	40	15	5
ג'ון אינגלס	28	16	0	0	0	0	0	0
ג'רמיה ראסק	25	20	16	0	0	0	0	0
ויליאם פלפס	25	18	5	0	0	0	0	0
אדווין פיטלר	24	0	0	0	0	0	0	0
ויליאם מקינלי	2	3	8	11	14	12	16	4
רוברט לינקולן	3	2	2	1	0	0	2	0
סמואל מילר	0	0	2	0	0	0	0	0
ג'וזף פורסייקר	0	0	0	1	0	1	1	0
פרדריק דאגלס	0	0	0	1	0	0	0	0
פרדריק גרנט	0	0	0	0	0	1	0	0
קריד היימונד	0	0	0	0	0	0	1	0

מועמד לסגנות הנשיאות	סיבוב ראשון
לוי פ. מורטון	591
ויליאם פלפס	119
ויליאם ברדלי	103
בלאנש ברוס	11
וולטר תומאס	1

מועמדים אחרים

מפלגת האיסור בחרה בקלינטון פיסק וג'ון ברוקס. המפלגה השיגה כמעט רבע מיליון קולות, כשהתמיכה בחקיקת חוק היובש צוברת תאוצה. נוצרה עוד מפלגה, מפלגת איגוד העובדים, כשאליסון סטריטר הוא המועמד. מפלגת איגוד העובדים הצליחה להשיג כמעט 150,000 קולות אבל לא קיבלה תמיכה רחבה.

קמפיין

קליבלנד התחיל את הבחירות בכך שהציע הורדה דרמטית של תעריפי המכס בנאומו השנתי לקונגרס ב-1887. קליבלנד אמר שמכסי המגן גבוהים מדי ושמיסוי לא נחוץ הוא לא חוקי. הרפובליקנים אמרו שמכסים גבוהים מגנים על התעשייה האמריקנית מפני תחרות זרה, ומבטיחים משכורות גבוהות, רווחים גבוהים וצמיחה גבוהה. הוויכוח בין תומכי הפרוטקציוניזם לתומכי הסחר החופשי סביב גובה המכס היה ויכוח עתיק, עוד מאז חקיקת חוקי מכס ב-1816. בפועל, המכס לא השפיע על תעשיות, כיוון שארצות הברית הציעה מחירים נמוכים ברוב התעשיות (חוץ מתעשיית הצמר) והתעשיות האירופאיות הפחות יעילות לא יכלו לנצח אותה בתחומים אלו. אך למרות זאת המכס הניע את הקמפיין של שתי המפלגות.

חוץ מהוויכוח הכלכלי, בעיית מכסי המגן כללה גם ויכוח אתני. באותה תקופה, מדיניות הסחר החופשי נתמכה על ידי האימפריה הבריטית, ולכן לכל מועמד פוליטי שתמך בסחר החופשי הייתה סכנה שיתוייג כפרו-בריטי ולפיכך יאבד קולות מהקהילה האירית. קליבלנד ביטל את התיוג הזה על ידי יזימת סכסוך עם קנדה הבריטית על שטחי דיג.

הריסון קיבל מימון מפעילי המפלגה וניהל קמפיין מאוד אנרגטי יחסית לאותו הזמן, ונאם נאומים ממרפסת ביתו באינדיאנפוליס שזכו לתשומת לב תקשורתית. קליבלנד, באופן מסורתי, סירב לעשות קמפיין ואסר על חברי הקבינט שלו לעשות קמפיין. לכן ת'רמן היה צריך לעשות את הקמפיין בעצמו.

שוחד בחירות

ויליאם דאדלי, עורך דין מאינדיאפוליס, החליט לתמוך במפלגה הרפובליקנית ולחשוף שערוריות במפלגה הדמוקרטית. ב-1888, הריסון מינה את דאדלי להיות הגזבר של הוועידה הרפובליקנית הלאומית. הקמפיין היה מתוח מאוד ובאינדיאנה היה שוויון בין שני המועמדים. דאדלי כתב מכתב שבו הוא הציע לשחד את הקולות הצפים באמצעות כסף. הדמוקרטים גילו את המכתב והפיצו אותו. בגלל המוניטין המפוקפק של דאדלי, מעט מאוד אנשים האמינו להכחשותיו. בסופו של דבר, לקולות המשוחדים באינדיאנה לא הייתה השפעה ממשית על הבחירות. הדמוקרטים הפיצו שמועה שהריסון מנסה לקנות את הבחירות, וכך התחילה תנועה לאומית למען מעבר להצבעה חשאית.

מכתב מורצ'יסון

רפובליקני מקליפורניה בשם ג'ורג' אוסגודבי כתב מכתב לשגריר הבריטי בארצות הברית, סר ליונל סאקסביל ווסט תחת השם הבדוי "צ'ארלס פ. מורצ'יסון". "מורצ'יסון" כתב שהוא בריטי לשעבר שהתגורר בקליפורניה ושאל את השגריר למי הוא אמור להצביע. סר ליונל כתב בחזרה ואמר בפתיחות שקליבלנד הוא המועמד המועדף מבחינת בריטניה.

הרפובליקנים פירסמו את המכתב הזה שבועיים לפני בחירות, והוא השפיע על האירים-אמריקניים כמו אמרת ה"רום, רומאיות ומרד" האנטי קתולית בבחירות הקודמות. קליבלנד אכן הפסיד בניו יורק וסאקסביל-ווסט התפטר מתפקידו כשגריר.

תוצאות

קליבלנד הפסיד. הוא אמנם קיבל יותר קולות מהריסון (48.6% מהקולות לעומת 47.8% להריסון) אך הריסון ניצח בחבר האלקטורים עם 233 אלקטורים לעומת 168, בעיקר הודות לניצחון שלו בהפרש של אחוז אחד במדינת מגוריו של קליבלנד, ניו יורק. אם קליבלנד היה זוכה בניו יורק, הוא היה מנצח בבחירות עם 204 אלקטורים לעומת 197. קליבלנד הרוויח 24 אלקטורים ממדינות שבהן ניצח בהפרש של פחות מאחוז (קונטיקט, וירג'יניה ומערב וירג'יניה).

קליבלנד הוא אחד מארבעה אנשים (אנדרו ג'קסון ב-1824, סמואל טילדן ב-1876, ואל גור בשנת 2000) שזכו במירב הקולות אך לא זכו בנשיאות. כשפרנסס קליבלנד והנשיא היוצא עזבו את הבית הלבן, היא הבטיחה לעיתונאים שהם יחזרו בתוך ארבע שנים, הבטחה שקליבלנד קיים.

המועמד לנשיאות	מפלגה	מדינה	כמות האלקטורים	השותף	מדינת השותף	כמות האלקטורים של השותף
בנג'מין הריסון	רפובליקנית	אינדיאנה	233	לוי פ. מורטון	ניו יורק	233
גרובר קליבלנד	דמוקרטית	ניו יורק	168	אלן ת'רמן	אוהיו	168
קלינטון פיסק	האיסור	ניו ג'רזי	0	ג'ון אנדרסון ברוקס	מיזורי	0
אלסון סטריטר	איגוד העובדים	אילינוי	0	צ'ארלס קונינגהאם	ארקנסו	0