הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1884

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חלוקת האלקטורים לפי מדינה

הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 1884 כללו השמצות והכפשות אישיות. ב-4 בנובמבר 1884, מושל ניו יורק גרובר קליבלנד ניצח בקושי את הסנאטור הרפובליקני לשעבר, ג'יימס בליין ממיין והיה למועמד הדמוקרטי הראשון שנבחר לתפקיד נשיא ארצות הברית מאז 1856, לפני מלחמת האזרחים האמריקנית. ניו יורק הכריעה את הבחירות, כשהעניקה לקליבלנד את 36 האלקטורים שלה בהפרש של 1,047 קולות מתוך 1,167,003 קולות.

מועמדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועמדים רפובליקניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרזת בחירות רפובליקנית

הרפובליקנים כינסו את האסיפה הלאומית שלהם בשיקגו כשהסנאטור ודובר הקונגרס לשעבר, ג'יימס בליין, הנשיא צ'סטר ארתור והסנאטור ג'ורג' אדמונדס מובילים במירוץ למועמדות. בליין הוביל בסיבוב הראשון, ארתור בשני, ואדמונדס בשלישי. בסיבוב הרביעי בליין הצליח לזכות ברוב הקולות ונבחר להיות המועמד. אחרי שבחרו בבליין, האסיפה בחרה בג'ון לוגן בתור מועמד לתפקיד סגן הנשיא.

הגנרל המהולל ממלחמת האזרחים, ויליאם שרמן, הוזכר בתור מועמד פוטנציאלי, אך הוציא את עצמו מהמירוץ בנאום שנודע לימים כ"הצהרת שרמן": "לא אקבל את מועמדות המפלגה ואם אבחר - לא אשרת בתפקיד".

מועמדים דמוקרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרזת בחירות דמוקרטית

כשהדמוקרטים התכנסו בשיקגו ביולי 1884, גרובר קליבלנד, מייצג הרפורמיסטים הצפוניים ותומכי הכסף היציב, היה המועמד המוביל. למרות שנציגי הטמאני הול התנגדו לו, הם היו מיעוט בקרב המשלחת מניו יורק. הטמאני הול ניסו לשבור את התמיכה בקליבלנד, אך נאום מצד סנאטורים שאמרו שיש לתמוך בקליבלנד בגלל אויביו, הכריע את הכף.

בסיבוב הראשון, קליבלנד הוביל עם 392 קולות, אך עדיין לא הצליח להגיע למספר הקולות המינימלי למניעת סיבוב נוסף. מאחוריו היו תומאס בייארד מדלאוור עם 170 קולות, אלן ת'רמן מאוהיו עם 88, סמואל רנדל מפנסילבניה עם 78 קולות, וג'וזף מקדונלד מאינדיאנה עם 56. רנדל פרש והעביר את תמיכתו לקליבלנד. תמיכה זאת הספיקה כדי לתת לקליבלנד 683 קולות, לעומת 81.5 לבייארד ו45.5 לעומת תומאס הנדריקס מאינדיאנה. הנדריקס נבחר פה אחד לתפקיד סגן הנשיא.

מועמד לנשיאות סיבוב ראשון סיבוב שני
גרובר קליבלנד 392 683
תומאס בייארד 170 81.5
תומאס הנדריקס 1 45.5
אלן ת'רמן 88 4
סמואל רנדל 78 4
ג'וזף מקדונלד 56 2
אחרים 35 0
מועמד לסגנות הנשיאות סיבוב ראשון
תומאס הנדריקס 816
נעדרו 4

מפלגת הזכויות השוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה קטנה של נשים, שלא היו מרוצות מהתנגדות המפלגות הגדולות למתן זכות בחירה לנשים, החליטו על הקמת מפלגה שלישית. בלבה לוקווד החליטה להיות מועמדת מטעם המפלגה, למרות שבאותו הזמן נשים לא יכלו להצביע.

מפלגת האיסור[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומכי מפלגת האיסור בחרו בג'ון סנט. ג'ון לנשיאות ובויליאם דניאל לסגנות הנשיאות. המצע של המפלגה התרכז באיסור על שתיית משקאות חריפים.

בחירות כלליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמפיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרזה המשמיצה את קליבלנד

הקמפיין התרכז באופי האישי של כל מועמד. ג'יימס בליין לא הצליח להיבחר להיות מועמד בשתי מערכות הבחירות הקודמות, בגלל מכתבים שנחשפו וקבעו, לכאורה, שבליין הסכים לפעול לטובת חברות מסחריות גדולות במהלך פעילותו בקונגרס. אחד מהמכתבים הסתיים בשורה "שרוף את המכתב", והדמוקרטים התחילו לצעוק "שרוף את המכתב!". הדמוקרטים אמרו שבליין לא אמין. קליבלנד, לעומת זאת, היה ידוע בתור "גרובר הישר" בגלל היושרה האישית שלו, ובגלל שצמצם את כמות השוחד של הטמאני הול.

לכן, זאת הייתה הפתעה גדולה כשעיתון דיווח שלקליבלנד יש בן לא חוקי מחוץ לנישואין. מנהלי מסע הבחירות של קליבלנד הודו שאכן היה לקליבלנד רומן מחוץ לנישואין, אך שלא בטוח שקליבלנד הוא האבא של הילד, ואמרו שהוא מצא בית לילד. תומכי בליין ניסו להכפיש את קליבלנד ויצרו את הסיסמה "אמא, איפה אבא?" (לאחר הבחירות, הדמוקרטים הגיבו ב"בבית הלבן!"). אך מסע הבחירות של קליבלנד הצליח, והמירוץ נשאר צמוד עד ליום הבחירות. למעשה, כמה רפובליקנים שלא תמכו בבליין החליטו לתמוך בקליבלנד, ונודעו בכינוי "Mugwumps".

בשבוע האחרון לקמפיין, מסע הבחירות של בליין הוכתם. בפגישה רפובליקנית שבליין נכח בה, קבוצה של מטיפים אמריקניים גינו את ה"Mugwumps". הדובר של המטיפים אמר שה"Mugwumps" מוכנים לתמוך במפלגה שמזוהה עם "רום, רומאיות ומרד". בליין והעיתונאים לא שמו לב לכך שהאמרה כוונה נגד הקתולים, אבל הדמוקרטים כן שמו לב, ודאגו שהסיפור יופץ. אמרה זאת פגעה בבליין בניו יורק וגרמה לו להפסיד במדינה.

לניו יורק היו הכי הרבה אלקטורים והיא הייתה מדינת מגוריו של קליבלנד. קליבלנד היה ידוע שם בתור לוחם בשחיתות. קליבלנד זכה ברוב הקולות האירים בגלל האמרה האנטי-קתולית.

בנוסף, כמה פרשנים אומרים שמועמדותו של ג'ון סנט. ג'ון עזרה לקליבלנד לזכות בניו יורק. מכיוון שתומכי חוק היובש היו רפובליקניים ברובם, הרפובליקנים ניסו לשכנע את ג'ון לפרוש. לאחר שלא הצליחו, הם השמיצו אותו. לכן הוא התאמץ מאוד והצליח לקחת קולות מהמפלגה הרפובליקנית.

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועמד לנשיאות מפלגה מדינה כמות האלקטורים השותף מדינת השותף כמות האלקטורים של השותף
גרובר קליבלנד דמוקרטית ניו יורק 219 תומאס הנדריקס אינדיאנה 219
ג'יימס בליין רפובליקנית מיין 182 ג'ון לוגן אילינוי 184
בנג'מין באטלר גרינבק/אנטי מונופול מסצ'וסטס 0 אבשלום ווסט מיסיסיפי 0
ג'ון סנט. ג'ון האיסור קנזס 0 ויליאם דניאל מרילנד 0


הבחירות לנשיאות ארצות הברית
1789 - 1792 - 1796 - 1800 - 1804 - 1808 - 1812 - 1816 - 1820 - 1824 - 1828 - 1832 - 1836 - 1840 - 1844 - 1848 - 1852 - 1856 - 1860 - 1864 - 1868 - 1872 - 1876 - 1880 - 1884 - 1888 - 1892 - 1896 - 1900 - 1904 - 1908 - 1912 - 1916 - 1920 - 1924 - 1928 - 1932 - 1936 - 1940 - 1944 - 1948 - 1952 - 1956 - 1960 - 1964 - 1968 - 1972 - 1976 - 1980 - 1984 - 1988 - 1992 - 1996 - 2000 - 2004 - 2008 - 2012 - 2016 Seal of the President of the United States.svg