וילם-אלכסנדר, מלך הולנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וילם-אלכסנדר
מלך הולנד
Willem-Alexander, Prince of Orange.jpg
שם מלא וילם-אלכסנדר קלאוס גיאורג פרדיננד
התחלת כהונה 30 באפריל 2013
בת זוג

מקסימה

צאצאים

הנסיכה קתרינה אמליה
הנסיכה אלכסיה
הנסיכה אריאן

שושלת בית אורנג'-נסאו
אב קלאוס פון אמסברג
אם ביאטריקס
תאריך לידה 27 באפריל 1967 (בן 47)
אוטרכט, הולנד

וילם-אלכסנדר (שמו המלא: וילם-אלכסנדר קלאוס גיאורג פרדיננד (Willem-Alexander Claus George Ferdinand); נולד ב-27 באפריל 1967) הוא המלך הנוכחי של ממלכת ארצות השפלה, הכוללת את הולנד, ארובה, קוראסאו וסנט מארטן. ירש את אמו המלכה ביאטריקס, עוד בחייה, ב-30 באפריל 2013.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלך וילם-אלכסנדר הוא בנם הבכור של ביאטריקס, ושל הנסיך קלאוס, ונכדה הראשון של יוליאנה, מלכת הולנד. הוא הוטבל לנצרות בכנסייה הפרוטסטנטית ההולנדית. ב-1985 סיים את לימודיו התיכוניים בפנימייה היוקרתית United World College of the Atlantic בויילס שבבריטניה.

בשנים 1985-1987 שירת המלך בצי ההולנדי, עבר אימונים במכללה הימית המלכותית ההולנדית ועל סיפונן של מספר ספינות, ובסיום שירותו הוסמך לקצין בדרגת סגן זוטר.

בשנת 1987 החל המלך ללמוד היסטוריה באוניברסיטת ליידן וב-1993 הוענק לו תואר אקדמי. במהלך לימודיו באוניברסיטה, היה המלך חבר באחוות הסטודנטים הראשונה של הולנד "מינרווה", שם דבק בו הכינוי "נסיך הבירה".[1]

בשנת 2002 נשא המלך לאשה את מקסימה זורגואייטה סרוטי, בנקאית השקעות ארגנטינאית ממוצא ספרדי ואיטלקי (נישואיו עוררו מחלוקת לאור התפקיד שמילא אבי אשתו בדיקטטורה הצבאית הארגנטינאית). לזוג נולדו שלוש בנות: הנסיכה קתרינה-אמליה (נולדה ב-2003), הנסיכה אלקסיה (נולדה ב-2005) והנסיכה אריאן (נולדה ב-2007).

תפקידים מלכותיים ועיסוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילם-אלכסנדר ואשתו מקסימה בביקור בבית הלבן בוושינגטון, ספטמבר 2009

כנסיך היה המלך חבר מועצת המדינה (Raad van State) – גוף מייעץ לממשלת הולנד, שבראשו עומדת המלכה ביאטריקס. נשא במינוי כבוד של שליש (Aide-de-camp) למלכה.

עד 1998 שימש המלך כפטרון הוועד האולימפי ההולנדי ואז היה לחבר בועד האולימפי הבינלאומי.

המלך עוסק בנושא של ניהול בינלאומי של מים ובמסגרת זו הוא חבר כבוד בנציבות העולמית למים למאה ה-21 ופטרון של השותפות הגלובלית למים – ארגון שהוקם על ידי האו"ם, הבנק העולמי וממשלת שבדיה.

המלך הוא בעל רישיון טיס ובראשית שנות התשעים הטיס בהתנדבות מטוסים באפריקה בשירות ארגוני צדקה. הוא חובב ספורט והשתתף כמתחרה במרתון ניו יורק ובמסע 11 הערים בארצו.‏[1] ב-2010 בא עם אשתו לדרום אפריקה לעודד את הנבחרת ההולנדית במשחקי גביע העולם בכדורגל, כשהם לבושים בלבוש בצבע הכתום ההולנדי המסורתי.

תארים, דרגות צבאיות ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלידתו נשא המלך את התארים נסיך הולנד, נסיך אורנג'-נסאו ויונקר הולנד. עם הכתרת אמו למלכה ב-1980 הוא קיבל את תואר נסיך אורנג' בתוקף היותו ליורש העצר של הכתר.

היה יורש העצר הראשון ממין זכר לכתר ההולנדי מאז הנסיך אלכסנדר, בן המלך וילם השלישי (1851-1884). הוא המלך ההולנדי הראשון ממין זכר מאז מות וילם השלישי ב-1890. על-אף שרמז לפני הכתרתו כי ימלוך תחת השם המלכותי וילם הרביעי בסופו של דבר, בראיון לפני הכתרתו הודיע כי הוא ייקרא המלך וילם-אלכסנדר ולא וילם הרביעי כי הוא "לא רוצה להיות מספר" כלשונו.

המלך הוא צאצא ישיר של הנסיכה אן, בתו הבכורה של ג'ורג' השני, מלך בריטניה, אך על פי חוק ההסדר 1701 הבריטי הוא הוסר מסדר הירושה לכתר הבריטי עם נישואיו לנוצרייה רומית-קתולית.

המלך נושא בדרגות צבאיות בזרועות השונות של הכוחות המזוינים ההולנדיים:

  • בצי המלכותי – קומודור (מילואים);
  • בחיל האוויר המלכותי – קומודור אוויר;
  • בצבא המלכותי – בריגדיר (מילואים).

המלך נושא אותות כבוד ומדליות הולנדיים שונים:

  • הצלב הגדול של מסדר אריה הולנד (1985)
  • אביר מסדר אריה הזהב של בית נסאו (1980)
  • הצלב הגדול של מסדר בית אורנג' (1967)
  • מדליית הכתרת המלכה ביאטריקס (1980)
  • מדליית החתונה המלכותית (2002)
  • צלב הקצין לשירות ממושך (2006)
  • אביר מסדר סנט ג'ון בהולנד (1996)

למלך הוענקו אותות מטעם 13 מדינות זרות, ובכללם הצלב הגדול של מסדר הכבוד הלאומי הצרפתי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנסיך השתתף באירועים אלו תחת השם "ו.א. ון-ביורן".