כלאב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כלאב (נקרא גם דניאל) היה בנו השני של דוד המלך, בנה של אביגיל הכרמלית. הוא נולד בחברון, בתקופה בה שהה דוד בעיר.

דניאל מוזכר בספר דברי הימים א', פרק ג', פסוק א': "ואלה היו בני דוד... שני דניאל לאביגיל הכרמלית". זה המקום היחיד בו הוא מוזכר בשם זה, אך בספר שמואל ב', פרק ג', פסוק ג' הוא מוזכר בשם אחר: "ומשנהו כלאב לאביגל אשת נבל הכרמלי...".

הגמרא בתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ד', עמוד א' דנה בשמו של דניאל: "תנא, לא מפיבושת שמו אלא איש בושת שמו, ולמה נקרא שמו מפיבושת? שהיה מבייש פני דוד בהלכה, לפיכך זכה דוד ויצא ממנו כלאב. ואמר יוחנן בר נפחא, לא כלאב שמו אלא דניאל שמו, ולמה נקרא שמו כלאב? שהיה מכלים פני מפיבושת בהלכה." כלומר משמעות השם על פי הגמרא הוא "מכלים אב", וזה היה כינויו.

אף על פי שדניאל קדם לאבשלום בסדר הירושה, בניגוד אליו הוא לא תבע את המלוכה. המפרשים מביאים לכך שתי סיבות אפשריות: כלאב נפטר בגיל צעיר, או שלא היה ראוי למלוך מסיבה כלשהי.

פרשנות נוספת המסבירה הן את כפילות השם והן את גריעתו מסדר הירושה הנה כי השם הוא הלחם של המילים "כלאיים" ו"אב", ובא לרמז על כך שלא היה ברור מיהו אביו של דניאל - נבל הכרמלי או דוד המלך, היות שמועד לידתו לא איפשר ידיעה חותכת בדבר האב.

ע"פ המדרש בתלמוד הבבלי, כלאב הוא אחד מארבעת האנשים שלא חטאו כל ימיהם, יחד עם בנימין בן יעקב, עמרם אבי משה אהרן ומרים, וישי אבי דוד המלך.