ישכר דב רוקח – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏הנהגתו: פרט טפל
תגית: שוחזרה
כאן ספציפית יש חשיבות למידע, היות שהוא נקט קו חריג בעניין הקורונה – והידבקותו בקורונה היא פרט שחשוב לעניין הזה, כמו גם ההסתרה של העניין.
תגיות: ביטול שוחזרה
שורה 73: שורה 73:
כמו כן התפייס עם אנשי [[חסידות חב"ד]], מהם התרחק בהצטרפותו ל[[דגל התורה]] ה[[ליטאים (זרם)|ליטאית]] בשנת [[ה'תשמ"ט]]{{הערה|{{בחדרי חרדים|מנחם הירשמן|כך נעלמה המתיחות ההיסטורית עם חב"ד|942395|29 בספטמבר 2018}}}}.
כמו כן התפייס עם אנשי [[חסידות חב"ד]], מהם התרחק בהצטרפותו ל[[דגל התורה]] ה[[ליטאים (זרם)|ליטאית]] בשנת [[ה'תשמ"ט]]{{הערה|{{בחדרי חרדים|מנחם הירשמן|כך נעלמה המתיחות ההיסטורית עם חב"ד|942395|29 בספטמבר 2018}}}}.


בתקופת [[התפרצות נגיף הקורונה בישראל|מגפת הקורונה]] ספג ביקורת על שהנחה את חסידיו להמשיך בשגרת החיים תוך אי ציות להוראות משרד הבריאות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://actualic.co.il/אחרי-הטישים-המחתרתיים-הדבקה-המונית-בב/|כותרת=אחרי הטישים המחתרתיים: הדבקה המונית בבעלזא|אתר=אקטואליק|תאריך=2020-04-27|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2020-07-19}}}}. ב-5 באוגוסט 2020 ערך חתונה המונית לנכדו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/item/?itemId=75539|כותרת=מאות חסידים רוקדים ללא מסכות: תיעוד מתוך חתונת הענק של חסידות בעלז}}</ref>.
בתקופת [[התפרצות נגיף הקורונה בישראל|מגפת הקורונה]] ספג ביקורת על שהנחה את חסידיו להמשיך בשגרת החיים תוך אי ציות להוראות משרד הבריאות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://actualic.co.il/אחרי-הטישים-המחתרתיים-הדבקה-המונית-בב/|כותרת=אחרי הטישים המחתרתיים: הדבקה המונית בבעלזא|אתר=אקטואליק|תאריך=2020-04-27|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2020-07-19}}}}. ב-5 באוגוסט 2020 ערך חתונה המונית לנכדו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/item/?itemId=75539|כותרת=מאות חסידים רוקדים ללא מסכות: תיעוד מתוך חתונת הענק של חסידות בעלז}}</ref>. בתחילת אוקטובר 2020, נדבק בקורונה וטופל בחשאי בביתו על ידי צוות מהדסה{{הערה|{{כל העיר||jerusalem-news/140325|האדמו"ר מבעלז שנדבק בקורונה: טופל בחשאי בביתו על ידי צוות מהדסה|12 באוקטובר 2020}}}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־20:03, 28 באוקטובר 2020

רבי ישכר דב רוקח מבעלז
האדמו"ר בתפילה על קברי אבותיו עם מאות מחסידיו
האדמו"ר בתפילה על קברי אבותיו עם מאות מחסידיו
לידה 19 בינואר 1948 (בן 76)
ח' בשבט תש"ח
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים קריית בעלז
מקום פעילות ירושלים
תחומי עיסוק חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
בת זוג שרה רוקח
אב הרב מרדכי רוקח
צאצאים הרב אהרן מרדכי רוקח
אדמו"ר בעלז ה־5
1966–מכהן
(כ־58 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי ישכר דב רוקח (השני) (נולד בח' בשבט ה'תש"ח, 19 בינואר 1948) הוא האדמו"ר מבעלז משנת ה'תשכ"ו (1966) והחמישי בשושלת חסידות זו. חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. מונה לאדמו"ר בגיל 18.

ביוגרפיה

ילדותו

נולד בתל אביב לרב מרדכי רוקח מבילגוריי, ולרבנית מרים, בת רבי צבי גליק. הוא אחיין של רבי אהרן רוקח, האדמו"ר הקודם מבעלז. כשהיה בן שנתיים התייתם מאביו והוא גדל והתחנך בצל דודו האמור.

לאחר פטירת דודו בשנת תשי"ז ללא צאצאים, החליטו ראשי החסידות להמתין לילד, שהיה בן תשע בלבד, עד שיתבגר ויוכתר לאדמו"ר. רבי ישכר דוב קיבל את הכינוי "הינוקא" וחינוכו הוטל על כמה מזקני החסידים. מי שגידלו ושימש פטרונו היה משה טוביה גרינצוויג.

בבר מצווה שלו שנערכה במרכז חסידות בעלז בתל אביב, השתתפו אלפי חרדים, ובהם אדמו"רים ורבנים בולטים, כמו רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג ו"הגאון מטשיבין" רבי דב בריש ווידנפלד.

נישואיו

בגיל 16 התארס עם שרה[1] בת רבי משה יהושע הגר, לימים האדמו"ר מויז'ניץ. שמחת נישואיהם, בשנת תשכ"ה, 17 בפברואר 1965, תוארה כחתונה החסידית הגדולה ביותר אחרי השואה[2]. לפי הערכות המשטרה נטלו חלק בטקס החופה כעשרים אלף איש והתקשורת בישראל העניקה כיסוי נרחב לחתונה ולאירועים סביבה[3]. לאחר נישואיו התגורר בבני ברק בצל אבי חותנו רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ.

הכתרתו כאדמו"ר

למרות מחלוקת בנושא בין החסידים, הוכתר ה"ינוקא" במפתיע בליל י"ב בתמוז ה'תשכ"ו (30 ביוני 1966) על ידי רבי חיים מאיר הגר מויזניץ, רבי ישראל אלתר מגור ורבנים נוספים[4].

ההכתרה נערכה בהשתתפות חסידים רבים ובחורי הישיבה של החסידות על קבר דודו, הרבי הקודם, בהר המנוחות בירושלים. במעמד הוקרא "כתב הכתרה" ("קאנוסעס" בעגה החסידית), וזקני החסידים, ובהם האדמו"ר הישיש רבי יצחק רובין מיברוב הגישו לו "קוויטלאך". בליל השבת הראשונה לכהונתו, שבת נחמו, ערך האדמו"ר את ה"טיש" הראשון בפני אלפי חסידים[דרוש מקור], בהיכל בית המדרש של הישיבה ברחוב אגריפס בירושלים.

קבוצת חסידים שלא קיבלה את מינויו כאדמו"ר פרשה מחסידות בעלז, וכונתה בחסידות "המורדים". במשך השנים קיבלו חלקם את מרותו של בן-דודו, רבי יהושע רוקח ממחנובקה-בעלז.

האדמו"ר מכונה בחסידות "דער רוּב"[5] ("הרב", בניגוד לרוב החסידויות שבהן מכונה האדמו"ר "דער רבי" - "הרבי"), כיתר אדמו"רי בעלז, שכונו כך כיוון ששימשו גם כרבני העיר בלז.

לאחר הכתרתו התגורר האדמו"ר ברחוב גשר החיים בשכונת מקור ברוך שבירושלים, בקרבת ישיבת בעלז. לאחר בניית קריית בעלז עבר להתגורר בשכונה החדשה, ובהמשך נכנס להתגורר בבית הצמוד לבית הכנסת של החסידות. בבית קיים בית כנסת פרטי שבו מתפלל האדמו"ר בימות החול וכן מקווה פרטי וחדרי קבלת קהל. בקומה התחתונה אולם המכונה "דער גרויסע שטוב" (החדר הגדול) שבו הוא מנהל את הטישים.

לאחר הכתרתו שקד האדמו"ר על בניית וביסוס מוסדות חסידות בעלז, שהפכה תחת הנהגתו לחסידות המונה אלפי משפחות, בארץ ובחו"ל, בעיקר באירופה וצפון אמריקה.

במשך תקופה ממושכת בצעירותו למד קבלה בכל יום שישי אצל הרב מרדכי שרעבי עם קבוצת רבנים, בהם הרב עובדיה יוסף[6].

צאצאיו

למעלה מעשר שנים היה האדמו"ר חשוך ילדים, עד לשנת תשל"ו (1975), אז נולד בנו היחיד הרב אהרן מרדכי רוקח. אהרן מרדכי נשא לאישה את שרה לאה בת הרב שמעון למברגר, אב"ד מאקווא, בשנת 1993. שמחת הנישואין נערכה באוהל ענק בקריית בעלז, בהשתתפות רבבות חוגגים מחצרות בעלז, ויז'ניץ ומאקווא.

במאי 2013 נישא נכדו הבכור שלום רוקח בחתונת ענק שכללה רבבות חסידים ורבנים מחוגים שונים[7] האירוע הוכתר כ"חתונה החרדית הגדולה בהיסטוריה"[8].

הנהגתו

האדמו"ר במכירת חמץ לגוי, ערב פסח תשע"א - אפריל 2011

בסוף שנות השבעים החל רבי ישכר דב להוביל מהלך של ניתוק חסידות בעלז מהעדה החרדית והצטרפות פומבית לאגודת ישראל. מהלך זה אירע במקביל להקמת מוסדות נפרדים לחסידי בעלז בשם "קהל מחזיקי הדת", הכוללים בית דין ומערכת כשרות פרטיים. היחסים בינו ובין אנשי העדה החרדית היו מתוחים, ובמשאו במוצאי שמחת תורה (בפי החסידים "שטייעדיגע תורה"[9]) ה'תשמ"ב הוא תקף את שיטת האדמו"ר מסאטמר, הרב יואל טייטלבוים, שהיה נשיא וגאב"ד העדה החרדית ומנהיג הקבוצות החרדיות האנטי-ציוניות. אנשי העדה החרדית ובראשם הגאב"ד הרב יצחק יעקב וייס, והאדמו"ר מסאטמר הרב משה טייטלבוים ורבנים נוספים השיבו במתקפות אישיות נגדו, ואליהם הצטרף במכתב מחאה מתון יותר הרב שמואל הלוי וואזנר. משנת 2005 נערכו ניסיונות פיוס בין העדה החרדית לחסידות בעלז. בשנת 2012, אחר ששלח משלחת דיינים לבקש מחילה בקברי אדמור"י סאטמר, נערך פיוס בין החסידות ובין פלג אחד של חסידות סאטמר, בראשות הרב אהרן טייטלבוים, גיסו של רבי ישכר דב[10], ובהמשך אף עם חסידות תולדות אברהם יצחק. ב-2020 ערך ביקור ניחום אבלים אצל האדמו"רים מתולדות אברהם יצחק ומתולדות אהרן[11].

משנת 1995 חלה מתיחות בין רבי ישכר דב לקרובו, רבי יהושע רוקח ממחנובקא, לאחר שרבים מהחסידים שעזבו את בעלז בעת מינוי רבי ישכר דב לאדמו"ר הצטרפו לרבי יהושע והחלו לכנות את החסידות בראשותו בשם "בעלזא מחנובקא". בשנת 2012 ביקר רבי יהושע את רבי ישכר דב להזמינו לחתונת בתו הצעירה, ובהמשך אף נחתם הסכם שלום בין החסידויות[10].

רבי ישכר דב היה חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל כבר בשנת 1981, בעת הפילוג באגודת ישראל ב-1988 הוא הצטרף לתנועת דגל התורה הליטאית וצורף למועצת גדולי התורה שלה, בניגוד לשאר האדמו"רים החסידיים שהיו חברים באגודת ישראל (ובהם חותנו, שכיהן אז כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל). בשנים אלו סבל האדמו"ר מבידוד מצד חסידויות אחרות. בשנות ה-2000 שבה בעלז לאגודת ישראל, והוא שב להיות חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

ישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ה'תשע"ג. הרב רוקח יושב שישי משמאל

בהנהגת האדמו"ר פתחו אנשי החסידות מוסדות וארגונים עבור חוזרים בתשובה, בהם ישיבת "תורה ואמונה" וארגון "צהר", פעילות שלא הייתה מקובלת אז בקרב רוב החסידויות. בקרב חסידי בעלז ישנם בעלי תשובה רבים המתערים בחסידות.

רבי ישכר דב יזם את בניית קריית בעלז (שכונת מגורים לחסידי בעלז) וכן את בית המדרש הגדול של החסידות בקריה. ביזמתו והכוונתו פתחו אנשי החסידות מוסדות וארגונים רבים, כמו "עזרה למרפא", "אהבת חסד" ועוד. הוא תומך בשימוש באמצעים פדגוגים מודרניים, וכן בהתייעצות ובשליחה לפסיכולוגים.

הרב רוקח ביצע מספר שינויים במנהגי החסידות, בהם מספר שינויים דקדוקיים בנוסח התפילה. כמו כן הרחיב את מקומה של השירה בחסידות, שהיה מצומצם קודם לכן[12]. הוא יזם את הקמת מקהלת חסידי בעלז, עודד אברכים מוזיקליים מהחסידות להלחין ניגונים, ואף הלחין בעצמו מספר ניגונים, בהם "יהי החודש", "וחסד ה'" ו"כי אנו עמך"[13].

השקפתו הפוליטית נוטה לשמאל[14], כך למשל תמך בהסכמי אוסלו ובפינוי גוש קטיף, אך כדי לא לפגוע ברב עובדיה יוסף, הורה לחבר הכנסת ישראל אייכלר להימנע בהצבעה[דרוש מקור].

החל מאמצע העשור הראשון של המאה ה-21, עם התחזקות מעמדו בעולם החרדי, פעל לפשר במחלוקות בציבור החרדי, בהן חילוקי דעות שנוצרו בין מפלגת ש"ס והרב עובדיה יוסף ליהדות התורה וכן מתיחויות שנוצרו בתוך יהדות התורה בין דגל התורה ואגודת ישראל. הוא היה פעיל בהחזרתו של גיסו הרב ישראל הגר לחיק חסידות ויז'ניץ[15].

כמו כן התפייס עם אנשי חסידות חב"ד, מהם התרחק בהצטרפותו לדגל התורה הליטאית בשנת ה'תשמ"ט[16].

בתקופת מגפת הקורונה ספג ביקורת על שהנחה את חסידיו להמשיך בשגרת החיים תוך אי ציות להוראות משרד הבריאות[17]. ב-5 באוגוסט 2020 ערך חתונה המונית לנכדו[18]. בתחילת אוקטובר 2020, נדבק בקורונה וטופל בחשאי בביתו על ידי צוות מהדסה[19].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הצצה: נשות האדמו"רים נחשפות באתר וואלה
  2. ^ ראו גם: תמונתו של האדמו"ר ותמונת הרבנית ביום החתונה, באתר ארכיון המדינה.
  3. ^ ישעיהו אביעם, רבבות נהרו ל"חתונת הדור", מעריב, 18 בפברואר 1965; ישעיהו אביעם, "קומנדו צלמים" יפלוש לחתונת ה"ינוקא" מבלז, מעריב, 17 בפברואר 1965; יעקב גלילי, רב סרן מצה"ל יפקח על הסדר בחתונת ה"ינוקא" מבלז, דבר, 16 בפברואר 1965.
  4. ^ עזרא ינוב, "הינוקא מבלז" הוכתר במפתיע כאדמו"ר, מעריב, 1 ביולי 1966.
  5. ^ לעיתים נדירות: "מוהרי"ד". חיים שקדי, ‏נדיר: שמו של האדמו"ר מבעלזא מופיע על השלט, באתר כיכר השבת, 3 ביוני 2011.
  6. ^ ספר "מלך ביופיו" על הרב עובדיה יוסף, שער י"ב, תורת הסוד, בפסקה "הכל בהצנע לכת".
  7. ^ קובי נחשוני, חתונת העשור בבעלז: האדמו"ר הוא האבא של כולנו, באתר ynet, 22 במאי 2013
  8. ^ חיים זיכרמן, שחור כחול לבן: מסע אל תוך החברה החרדית בישראל, 2014. עמוד: 35
  9. ^ תרגום מיידיש: דבר תורה בעמידה, בניגוד לשאר המקרים שבהם נושא האדמו"ר דברים
  10. ^ 1 2 משה ויסברג, הפיוסים ההיסטוריים בעולם החסידות | חלק 1, באתר בחדרי חרדים, 25 בספטמבר 2018
  11. ^ ניחום אבלים היסטורי: על מה שוחחו האדמו"רים מ'תולדות' עם הרבי מבעלזא, באתר בחדרי חרדים, ‏22 ביוני 2020
  12. ^ ריאיון עם ירמיה דמן.
  13. ^ רשימה מליאה של ניגוניו, בפורום היידי "אידישע וועלט פארומס"
    חיים ברקוביץ, הפתעה בבעלזא: הנכד הלחין שיר לקראת הבר מצווה, ט' באדר ה'תשע"ג, באתר לדעת
  14. ^ הרבי מבעלז תומך בהחזרת הגולן תמורת שלום עם סוריה. אתר נח זבולוני.
  15. ^ שלמה צזנה, החליף יורש, באתר nrg‏, 3 בפברואר 2002
  16. ^ מנחם הירשמן, כך נעלמה המתיחות ההיסטורית עם חב"ד, באתר בחדרי חרדים, 29 בספטמבר 2018
  17. ^ אחרי הטישים המחתרתיים: הדבקה המונית בבעלזא, באתר אקטואליק, ‏2020-04-27
  18. ^ מאות חסידים רוקדים ללא מסכות: תיעוד מתוך חתונת הענק של חסידות בעלז
  19. ^ האדמו"ר מבעלז שנדבק בקורונה: טופל בחשאי בביתו על ידי צוות מהדסה, באתר כל העיר, 12 באוקטובר 2020