חסידות בוסטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסידות בוסטון (באסטאן) היא חצר חסידית הנקראת על שם העיר בוסטון בארצות הברית, שבה התגורר מייסד השושלת. שורשי החסידות הם מחסידות לעלוב.

האדמו"ר רבי פינחס דוד הורוויץ
האדמו"ר רבי לוי יצחק הורוביץ
משמאל לימין: ר' פנחס דוד הורוויץ, אדמו"ר מבוסטון-ניו יורק; ר' מאיר אלטר הורוויץ, אדמו"ר מבוסטון-ירושלים; ר' נפתלי יהודה הורוויץ, אדמו"ר מבוסטון-בוסטון, הרב ישראל אהרן הורוויץ רב החסידות במנצ'סטר (בן רבי נפתלי)

ייסוד החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החסידות התחילה להתפתח עם הגעתו של מייסדה, רבי פינחס דוד הלוי הורוביץ, לעיר בוסטון בשנת תרע"ד (1914).

רבי פינחס דוד נולד בירושלים בשנת תרל"ו (1876). נקרא פינחס על שם סבו, הרב פינחס הורוביץ מבראד, שנפטר שנה לפני כן, ודוד על שם דוד המלך. אמו הייתה אחותו של רבי דוד צבי שלמה מלעלוב. כשהיה כבן עשרים הורה לו דודו לנסוע לאמריקה ולהיות שם אדמו"ר. הוא סירב לעזוב את ירושלים ונשאר בה.

עשר שנים אחר כך פרצה מחלוקת בגליציה בשאלת שיטת החלוקה של הכספים שנאספו עבור היישוב היהודי בארץ ישראל. תושבי ירושלים שיגרו לגליציה משלחת לדיון שנערך בנושא, ובתוכה רבי פינחס דוד. כשהסתיים הדיון, נשאר עוד כמה חודשים בגליציה כדי להכיר את גדולי התורה והחסידות במקום. כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה נחסמה הדרך חזרה ולכן נסע לבוסטון. כעבור זמן הצטרפה אליו משפחתו.

סביב רבי פינחס דוד התחילה להתקבץ קהילה והוא נעשה בפועל אדמו"ר. הוא ניסה להקים מוסדות תורה, אך הם לא החזיקו מעמד. בשנת תרצ"ו (1936) הקים ישיבה בשיתוף פעולה עם הרב יוסף דב סולובייצ'יק, שבה למדו לימודי קודש בבוקר ולימודים כלליים אחר הצהריים. גם ישיבה זו נסגרה.

בשנת ת"ש עזב רבי פינחס דוד את העיר בוסטון ועבר לשכונת ויליאמסבורג שהתחילה להיות מרכז חרדי. התגורר שם כשנתיים עד לפטירתו בח' בכסלו תש"ב, בהיותו בן 66 שנים.

רבי פינחס דוד נפטר בח' בכסלו תש"ב.

הדור השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי משה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירתו של רבי פינחס דוד נעשו שני בניו אדמו"רים.

הבן הגדול, רבי משה הורוביץ, נולד בשנת תרס"ט. למד בישיבות בארץ ישראל, פולין והונגריה. בשנת ת"ש היגר לארצות הברית ולאחר פטירת אביו החל לנהל את החצר בוויליאמסבורג וכונה האדמו"ר מבוסטון-ויליאמסבורג. בהמשך העביר את החצר לשכונת קראון הייטס בברוקלין ובהמשך עבר לבורו פארק. הוא יסד שם תלמוד תורה וישיבה שנקראו דרכי נועם - הפלאה. היה חתנו של רבי חיים אברהם מזידיטשוב. נודע כמלחין וכנואם. כיהן כחבר נשיאות אגודת ישראל[דרוש מקור]. בשנת תשמ"ה לקה בדום לב ונפטר בי"ד בסיוון. בניו ממלאי מקומו הם רבי חיים אברהם מבוסטון בורו פארק-בית שמש (חתן הרב יונה האס) ורבי פנחס דוד מבוסטון-פלטבוש.

רבי לוי יצחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבן השני, רבי לוי יצחק הורוביץ, נסע לבוסטון שנתיים לאחר פטירת אביו וחידש שם את החצר. כונה האדמו"ר מבוסטון. היה חתנו של רבי נפתלי אונגר מניימארקט. הוא מצא מסילות ללב סטודנטים יהודים שלמדו בעיר. היה עורך "שבתונים", תוכניות שבת לסטודנטים שבהן טעמו את טעמה של שבת חסידית. בהשפעתו החלו רבים מהם לשמור מצוות והתקבצו סביבו. סייע לאלפי אנשים שבאו לבוסטון במשך השנים לצרכים רפואיים במסגרת ארגון רופא שייסד. נפטר בי"ח בכסלו תש"ע ונטמן בהר הזיתים בירושלים.

אחרי מלחמת ששת הימים החליט האדמו"ר מבוסטון לעלות לישראל. היו בבעלותו אדמות ברכס שועפאט, שאותן קנה אביו בשנת תרפ"ט (1929), והוא ביקש לבנות שם קריה חסידית. האישורים התמהמהו והנהלת עיריית ירושלים הציעה לו להחליף את האדמות האלה בקרקע בשכונת הר נוף. האדמו"ר קיבל את ההצעה, ובסוף שנת תשמ"ד (1984) נכנס לבית המדרש החדש שנבנה עבורו בשכונה. גם לאחר העלייה לארץ המשיך לשהות בבוסטון בחודשי החורף, כדי לקיים את הפעילות עם הסטודנטים היהודים.

בשנת תשמ"ט (1989) מונה לחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. הוא דגל בעמדות תקיפות בכל הקשור לנושאי ארץ ישראל, וקולו הכריע בכמה דיונים חשובים לקבלת החלטות ניציות של המועצה.

רבי לוי יצחק הדגיש את האחריות והדאגה לכלל ישראל, ללא הבחנה בין יהודי ליהודי. חסידות בוסטון היא אחת הבודדות שקיבלה לתוכה את בני כל העדות ויש בה שיעור גבוה של בעלי תשובה.

הדור השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני רבי לוי יצחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תש"ע אחרי פטירת האדמו"ר לוי יצחק הורוביץ מונו שלושת בניו לאדמו"רים בהסכמת החסידים וכצוואת אביהם‏[1].

  • הרב פינחס דוד מכהן אדמו"ר מבוסטון-חוסט בבית מדרשו בניו יורק בארצות הברית. חתן רבי יהושע גרינוולד מצהלים.
  • הרב מאיר אלתר מכהן כאדמו"ר מבוסטון בהר נוף - ירושלים בבית מדרשו של אביו. למד בישיבת פוניבז' ובישיבת לייקווד. חתן הרב חיים מוסברג.
  • הרב נפתלי יהודה מכהן כאדמו"ר מבוסטון בבית מדרשו של אביו בבוסטון. למד בישיבת לייקווד ובישיבת טשעבין. מכהן ברבנות קהילת בית פנחס בברוקליין מסצ'וסטס מאז 1980. עומד בראש הארגון רופא לסיוע רפואי. חתן רבי שלום הכהן ווייס מאויהל.

החסידים פנו לרבי נפתלי. בנוסף, לרבי פינחס דוד ולרבי נפתלי יש קהילות מקומיות מודרניות.

מוסדות וקהילות החצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המדרש בהר נוף עבר לרשותו של רבי מאיר אלתר. בית המדרש בביתר עילית, נמצא ברשותו של רבי פנחס דוד, ברבנותו של בנו רבי משה שמעון. חסידי בוסטון בביתר פרשו ופתחו בית כנסת משלהם.

בארצות הברית ישנם בתי מדרש במונסי, איירמונט(אנ') (מכונה זידיטשוב-בוסטון), ניו ג'רזי[דרושה הבהרה] ובוסטון. לחסידות יש בית כנסת במנצ'סטר בראשות רבי ישראל אהרן הורוויץ, בנו של רבי נפתלי.

בשנת תש"ל (1970) הקים רבי לוי יצחק הורוביץ את ארגון רופא, מוסד לייעוץ רפואי‏[2]. הוא וצוות מיוחד עסקו במתן עזרה וייעוץ בנושאים רפואיים, ופיתחו מסועפים עם מומחים בתחום הרפואה. כיום מנהל את הארגון האדמו"ר הרב נפתלי יהודה.

בשנת תשל"ט (1979) יסד בבוסטון ישיבה מיוחדת לבעלי תשובה.

החסידות הפעילה את מכון "הנשר הגדול", מפעל להוצאה חדשה של משנה תורה לרמב"ם, עם ביאור עממי שערך הרב מאיר הורוביץ (כיום האדמו"ר בישראל).

בני רבי משה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשמ"ה, לאחר פטירת רבי משה, הוכתרו בניו על ידי האדמו"ר מבלאז'וב כצוואת אביהם. רבי חיים אברהם הוכתר כאדמו"ר, ורבי פנחס דוד הוכתר כראש ישיבת דרכי נועם. לאחר מספר שנים החל גם הוא לכהן באדמורו"ת בפלטבוש.

בשנת תשנ"ה עלה רבי חיים אברהם לישראל והוא מתגורר בבית שמש, בשכונת רמת בית שמש. בנו הגדול רבי יעקב יצחק מכהן כרב בית המדרש בלורנס ובנו השני רבי ישראל יונה מכהן כרב בית המדרש בבורו פארק.

בשנת תשע"ד הקימו כמה מחסידי רבי חיים אברהם ישיבה לבעלי תשובה בבית שמש, שם מכהן כראש הישיבה בנו הרב ישראל יונה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]