משתמש:מקום/כדור הארץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. עריכה


שגיאות פרמטריות בתבנית:גוף פלנטרי

פרמטרים [ נטייה יחסית לשמש, רדיוס ממוצע, רדיוס קטבים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

כדור הארץ סמל כדור הארץ
כדור הארץ, צילום אפולו 17
כדור הארץ, צילום אפולו 17
כדור הארץ, צילום אפולו 17
כוכב האם
כוכב אם השמש
מידע כללי
סוג כוכב לכת
קטגוריה כוכב לכת ארצי
מיקום מערכת השמש הפנימית
מאפיינים מסלוליים
מרחק ממוצע מהשמש 149,597,887 ק"מ
(1.000,000,112,4 AU)
אפואפסיד 152,097,701 ק"מ
(1.016,710,333,5 AU)
פריאפסיד 147,098,074 ק"מ
(0.983,289,891,2 AU)
אקסצנטריות 0.016710219
זמן הקפה 365.256 ימים ימים
מהירות מסלולית
 ‑ ממוצעת 29.783 ק"מ/שנייה
 ‑ מקסימלית 30.287 ק"מ/שנייה
 ‑ מינימלית 29.291 ק"מ/שנייה
נטיית מסלול
מספר ירחים 1
מאפיינים פיזיים
רדיוס קו משווה 6,378.137 ק"מ
שטח פנים 510,065,600 קמ"ר
מסה ‎5.9742×1024ק"ג
צפיפות ממוצעת 5.5153 גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה 9.7801 מטר/שנייה2, 0.99732 ג'י מטר/שנייה2
זמן סיבוב עצמי 23.934 שעות ימים
מהירות סיבוב עצמי 0.46511 ק"מ/שנייה (בקו המשווה)
נטיית ציר הסיבוב 23.439,281°
אלבדו 0.367
מהירות מילוט 11.186 ק"מ/שנייה
טמפרטורה מינימלית 185 קלווין K
טמפרטורה מקסימלית 331 קלווין K
טמפרטורה ממוצעת 287 קלווין K
מאפייני אטמוספירה
לחץ אטמוספירי 101,325 פסקל
חנקן 78.08%
חמצן 20.94%
ארגון 0.93%
פחמן דו-חמצני 0.038%

כדור הארץ (מכונה גם ארץ או כוכב הלכת הכחול), כוכב לכת במערכת השמש, השלישי במרחקו מהשמש, והחמישי בגודלו במערכת.

ככל הידוע, כדור הארץ הוא כוכב הלכת היחיד עליו מתקיימים חיים, ובפרט חיים תבוניים. ממצאים מדעיים מעידים על כך שכדור-הארץ נוצר לפני כ-4.57 מיליארד שנים ושזמן קצר לאחר מכן רכש את הלוויין הטבעי היחיד סביבו, הירח.

מידע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדור הארץ הוא כדור אליפטי פחוס קטבים (גאואיד), עם קוטר ממוצע של 12,742 ק"מ בקירוב. כיוון שכדור הארץ פחוס בקטבים, הרדיוס לכיוון הקטבים קטן מעט יותר מהרדיוס לכיוון קו המשווה, בקטבים 6,356.8 ק"מ, ובקו המשווה 6,378.1 ק"מ. בהתאמה, היקף כדור הארץ סביב קו המשווה הוא 40,075.016 ק"מ, ואילו סביב קוי האורך צפון-דרום הוא 40,007.86 ק"מ. 29.2% מפני כדור הארץ הם יבשה והשאר ימים.

כדור הארץ מסתובב סביב צירו במהירות משיקית של כ-0.5 ק"מ לשנייה ונע סביב השמש במהירות של כ-29 ק"מ לשנייה. כדור הארץ סובב סביב השמש במסלול אליפטי, כשהשמש מצויה באחד ממוקדי האליפסה, כאשר הנקודה הקרובה ביותר לשמש נקראת פריהליון והנקודה הרחוקה ביותר נקראת אפהליון.

עונות השנה נגרמות בשל ההטיה של ציר הסיבוב של כדור הארץ בזווית של 23.5 מעלות ממישור סיבובו סביב השמש (מישור המילקה), ולכן זווית פגיעת קרני השמש משתנה במשך השנה. כלומר, כאשר כדור הארץ סובב סביב השמש, נטייתו גורמת לכך שבחצי המסלול של סיבוב הארץ סביב השמש חצי הכדור הצפוני מקבל יותר שעות שמש מחצי הכדור הדרומי, כשהאזורים מעבר לחוג הקוטב הדרומי מצויים בחשכה מוחלטת כל הזמן, ובחצי המסלול המשלים של סיבוב הארץ סביב השמש המצב הפוך. משום כך גם אין קיץ וחורף באותו הזמן בחצי הצפוני של כדור הארץ ובחצי הדרומי.

היממה מוגדרת בכדור הארץ ע"פ צפיית מהלך השמש בשמיים, כאשר מחזור אחד של התנועה היומית של השמש על פני כיפת השמים נמדדת באופן הבא: פרק הזמן החולף מצהרי יום אחד למשנהו או בין שני מעברים עוקבים של השמש על קו הצהריים. עם המצאת השעון, נקבע משך היממה ל-24 שעות, אולם זמן זה אינו מדויק ומשתנה בין עונות השנה. על-פי הגדרת היחידה שנייה המקובלת, קיום הזמן שלוקח לכדור-הארץ להסתבובב סביב צירו הוא 23.934 שעות. זמן סיבוב כדור-הארץ סביב השמש הוא 365.256366 ימים (365 ימים 6 שעות 9 דקות 10 שניות 2 מאיות), זמן זה נקרא שנה.

היסטוריה והווצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

בהתבסס על ראיות זמינות, מדענים שיחזרו פרטים בנוגע לעברו של כדור הארץ. כדור הארץ, לפי אומדנים, נוצר לפני 4.55 מיליארדי שנים בערפילית, יחד עם השמש וכוכבי לכת אחרים [1]. הירח נוצר 20 מיליון שנים אחרי כן. קיימת אפשרות סבירה שזה קרה כתוצאה מהתנגשות עם אובייקט בגודלו של מאדים הקרוי תיאה.

בתחילה היה כדור הארץ מותך, והשכבה החיצונית של הכדור התקררה, מה שיצר את הקרום החיצוני של כדור הארץ. גזים שנפלטו באותה תקופה ופעילות געשית הביאו ליצירתה של האטמוספירה הראשונית. עם ירידת הטמפרטורה, מים וקיטור החלו להתרכז, וכך נוצרו האוקיינוסים [2]. יבשות נוצרו, נפרדו והתאחדו מחדש, כאשר פני כדור הארץ עוצבו מחדש במהלך מאות מיליוני השנים הבאות, והצטרפו לכדי יצירת יבשת על. לפני 750 מיליוני שנים לערך החלה להתפרק יבשת העל הראשונה הידועה, רודיניה‎. מאוחר יותר היבשות התאחדו שוב ויצרו את פנוטיה (Pannotia). פנוטיה התפרקה גם היא לפני 540 מיליון שנים. לבסוף, יצרו החלקים את פנגיאה, שהתפרקה לפני 180 מיליוני שנים [3].

הרכב ומבנה כדור הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

ערכים מורחבים – גאולוגיה, גאוגרפיה

כדור הארץ הוא כדור אליפטי פחוס קטבים (גאואיד), עם קוטר ממוצע של 12,742 ק"מ בקירוב (כיוון שכדור הארץ פחוס בקטבים, הרדיוס שם קטן יותר מאשר הרדיוס שבקו המשווה, בקטבים-6356 ק"מ, בקו המשווה-6378). שליש מפני כדור הארץ הם יבשה והשאר מכוסים מים. בנוסף למי האוקיינוסים יש גם אחוז קטן של מים ביבשה, בימות, אגמים, נהרות, נחלים ומי תהום.

בכדור הארץ 3 שכבות עיקריות: קרום, מעטפת וליבה.

השכבה העליונה היא הקרום. עובי הקרום הוא כ-5 ק"מ מתחת לאוקיינוסים ועד-60 ק"מ מתחת לרכסי הרים.

השכבה הבאה היא המעטפת. למעטפת שתי שכבות: השכבה העליונה היא סלע שלמרות היותו מוצק הוא חם מאוד ועשוי להפוך לנוזל צמיג. הסלע בשכבה הבאה יותר קשיח וצפוף, בגלל הלחץ הגבוה יותר בעומק זה. עובייה של המעטפת כ-2,800 ק"מ.

הליבה היא השכבה הפנימית ביותר. רדיוס הליבה הוא בערך 3,500 ק"מ. היא עשויה מניקל ומברזל ומורכבת משכבה חיצונית נוזלית ומליבה פנימית מוצקה.

גאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקע מריאנה - 10,911 מטר

התצפיות הישירות על הרכב כדור הארץ מוגבלות. התצפיות העמוקות ביותר נעשו רובם במימי השקעים העמוקים בסמוך לשוליים החיצוניים של מדף היבשת המערבי של האוקיינוס השקט , כדוגמת שקע מריאנה (10,911 מטר), השקע העמוק ביותר בעולם . מתוכננת משלוח ספינת מחקר למקום לשקע בשנת 2008

בשאר חלקי כדור הארץ ניתן לבצע תצפיות במעמקי מיכרות ובקידוחי נפט. בכל מקרה המידע המתקבל הוא על חלק קטן מהרדיוס של כדור הארץ שהוא בקירוב 6,370 ק"מ.

ז'ול ורן בספרו מסע לבטן האדמה כבר כפר במידע שיש לנו על מבנה פנים כדור הארץ. הוא טען שהמימצאים שלנו נובעים מניתוח עקיף ולא ממידע ישיר. כך למשל, רק מי שיגיע ממש לבטן האדמה יוכל להוכיח את ההשערה הידועה:

"כי חום האדמה עולה במעלה אחת ככל שאתה יורד 21 מטר במעמקי האדמה. וכך במרכז כדור הארץ החום צריך להיות 360,032 מעלות צלזיוס."

היום משערים כי במרכז הגלעין מגיעה הטמפרטורה ליותר מ-6,000 מעלות צלזיוס. מקור החום הוא כתוצאה מכוח הכבידה שיוצר לחץ רב והופך לאנרגיית חום.

צפיפות כדור הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר היוונים הקדמונים הגיעו למסקנה כי במרכז כדור הארץ קיימת צפיפות החומר גדולה יותר מאשר בקרום כדור הארץ. אם קבוע הכבידה של כדור הארץ, הוא 5.5 [4] והצפיפות היחסית של הסלעים על פני כדור הארץ היא 2.7 בקרוב, הרי במרכז אמור להמצא חומר שצפיפותו עולה על 5.5. אפילו אם נקח בחשבון את הלחץ של השכבות על פנים כדור הארץ. מכאן המסקנה כי החומרים בפנים כדור הארץ שונים מאלה המצויים על פני כדור הארץ.

מעבר גלים סיסמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקר הגלים סיסמיים, הנמדדים באמצעות סייסמוגרף הם גלי רעד שעוברים בחומר. הגלים המשתחררים ברעידת האדמה או פיצוץ. הגלים הסיסמיים הם משני סוגים עיקריים:

  1. גלים ראשוניים - או גלי לחץ הגלים הראשונים המשתחררים נקראים גלי P) - Pressure waves). התנועה שלהם היא תנועת לחיצה אורכית כמו תנועה של קפיץ. דומים הם לגלי קול העוברים באויר.
  2. גלים שניוניים - הגלים הבאים כעבור שניות נקראים גלי S (hear waves ). אלה הם גלי גזירה והם נעים כמו חבל שמטלטלים אותו.דומים בהתנהגותם לגלי אור.

לגלים אלה יש מהירות בעברה שונה במוצק ובנוזל. הגלים עוברים יותר מהר ככל שהחומר מוצק. מכאן הגיעו למסקנה באשר לחומר המצוי בתוך כדור הארץ. ניתוח מופע הגלים מאפשר לנו לקבל מושג על שלושת השכבות העיקריות בכדור הארץ: קרום, מעטפת וגלעין.

גלעין כדור הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה הפנימי של כדור הארץ
ערך מורחב – גלעין כדור הארץ

גלעין כדור הארץ (או: ליבת כדור הארץ) הוא החומר הנמצא במרכז כדור הארץ, 2900 ק"מ מתחת לפני השטח. סביב הגלעין נמצאת המאגמה וסביב המאגמה נמצא קרום כדור הארץ, כשביניהם מפריד תחום אי הרציפות וייכרט-גוטנברג. רדיוס הליבה הוא בערך 3,500 ק"מ. היא עשויה מניקל ומברזל ומורכבת משכבה חיצונית נוזלית ומליבה פנימית מוצקה. קוטר הגלעין הוא כמחצית מקוטר כדור הארץ, ומסתו 32.4% ממסת כדור הארץ.

מעטפת כדור הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מעטפת כדור הארץ

למעטפת כדור הארץ שתי שכבות: השכבה העליונה היא סלע שלמרות היותו מוצק הוא חם מאוד ועשוי להפוך לנוזל צמיג. הסלע בשכבה הבאה יותר קשיח וצפוף, בגלל הלחץ הגבוה יותר בעומק זה. עובייה של המעטפת כ-2,800 ק"מ. חקר המעטפת מתבצע היום באמצעות בדיקת הלבה שנפלטת מהרי געש. לבה שמקורה בדרך כלל בשכבות העליונות של המעטפת, וכן על ידי ניתוח גלים סיסמיים המשתחררים בעת רעידת אדמה.

קרום כדור הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – קרום כדור הארץ

בין קרום כדור הארץ לבין המעטפת כדור הארץ, מפריד תחום אי הרציפות מוהו. עובי הקרום הוא כ-5 ק"מ מתחת לאוקיינוסים ועד-60 ק"מ מתחת לרכסי הרים.

הידרוספרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצאות כמות גדולה של מים על פני השטח של כדור הארץ היא מאפיין ייחודי שמבדיל את "הכוכב הכחול" מפלנטות אחרות במערכת השמש. ההידורספרה של כדור הארץ מורכבת בעיקר מאוקיינוסים, אבל היא מכילה את כל המים שנמצאים על ובפני השטח של הפלנטה, כולל ימות, אגמים, נהרות, ומי תהום עד לעומק של 2000 מטר. המקום התת מימי הנמוך ביותר הוא Challenger Deep שבשקע מריאנה באוקיינוס השקט בעומק של 10,911 מטרים מתחת לפני הים. העומק הממוצא של האוקיינוסים הוא 3,794 מטרים, למעלה מפי 5 מהגובה הממוצע של היבשות. אם כל האדמה בכדור הארץ הייתה מפוזרת בצורה שווה, היא הייתה בעומק של 2.7 ק"מ מתחת לפני הים.

המאסה של ההידורספרה היא כ- טונות או כ- 1/4400 מהמסה הכוללת של הפלנטה, ולאוקיינוסים יש נפח של קילומטרים מעוקבים. כ-97.5% מהמים הם מים מלוחים, וה-2.5% הנותרים הם מים מתוקים. רוב המים המתוקים, כ-68.7% מצויים כיום כקרח.

אטמוספירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אטמוספירת כדור הארץ

האטמוספירה של כדור הארץ היא מעטפת של אוויר מסביב כדור הארץ. האטמוספירה מורכבת מכ-78% חנקן, 21% חמצן, 0.934% ארגון, 0.035% פחמן דו-חמצני, וכמויות מזעריות של גזים נוספים, כמו מימן, מתאן, הליום ועוד. כמו כן קיימת כמות כלשהי של מים באטמוספירה, בין 0 ל-7 אחוזים, בהתאם לאזור הגאוגרפי ולאקלים.

התפתחות האטמוספירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האטמוספירה נוצרה בתחילה סביב הגלעין המותך שהיה מרכז כוכב הלכת שלנו (4600 מיליון שנה) והורכבה ממימן, פחמן דו-חמצני ופחמן חד-חמצני. זו לא החזיקה מעמד זמן רב, עקב התפרצות אדירה של חלקיקים טעונים מהשמש שתלשו אותה. לאחר שהקרום החיצוני של כדור הארץ נעשה מוצק, החלה להיווצר אטמוספירה חדשה שהגיעה מגזים שבקעו מהרי געש וממעיינות רותחים. היא הורכבה ממימן, פחמן דו-חמצני, תרכובות חנקן, גופרית דו-חמצנית ואדי מים. יותר מאוחר, התעבו המים וירדו כגשם חומצי שעתיד היה להיהפך לימים והאוקיינוסים של ימינו. בתחילה היו החיים רק תחת פני המים בעומק של 10 מטרים ולאחר מכן עלו יותר ויותר מעל פני המים כיוון שהתווספה להם עוד הגנה מהשמש - שכבת האוזון שהם יצרו על ידי הפוטוסינתזה. היום, עיקר השינוי באטמוספירה נגרם על ידי האדם.

חלוקת האטמוספירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עובי האטמוספירה הוא 120 ק"מ והיא מחולקת למספר שכבות:

  • טרופוספירה- המעטפת הקרובה ביותר לכדור הארץ. בה מתבצעות רוב פעילויות האדם ורוב התופעות שמשפיעות עליו. עובי הטרופוספירה הוא כ-17 קילומטרים. ככל שיעלו בה הקור יגבר והאוויר ייעשה יותר ויותר דליל.
  • סטרטוספירה- השכבה הבאה אחרי הטרופוספירה. בניגוד לטרופוספירה, ככל שיעלו החום יגבר וייעשה בלתי נסבל. עד אליו מגיעה הקרינה הקוסמית. מטוסי הסילון משייטים ברמות הנמוכות של הסטרטוספירה כדי להימנע ממערבולות אוויר המצויות בשכבת הטרופוספירה. עובי הסטרטוספירה הוא כ-33 קילומטרים.
  • מזוספירה- השכבה הבאה אחרי הסטרטוספירה. בה רוב המטאוריטים המגיעים לכדור הארץ מגיעים כבר לשריפה גמורה. עוביה הוא כ-30 קילומטרים.
  • תרמוספירה- השכבה החיצונית, הגבוהה ביותר של האטמוספירה. בחלק משכבת התרמוספירה הנקרא יונוספירה נבלעת רוב קרינת השמש בעלת אורך גל הקצר מאולטרה סגול, השם יונוספירה נובע מהעובדה שבמהלך תהליך ה"בליעה" הופך חלק מהגז ליונים. גלים אלקטרומגנטיים מוחזרים משכבת היונוספירה לכדור הארץ, תופעה שנוצלה לשם ביצוע תקשורת לטווח ארוך. עוביה נתון במחלוקת, בשל העובדה שקָ‏צֶ‏הַ‏ אינו ברור- יש שטענו שהוא נמשך עוד מעלה מעבר ל-400 קילומטרים ויש שטענו שהיות והאטמוספירה שם היא כל כך דלילה, זה כבר אינו נחשב חלק מהאטמוספירה.

הרכב האטמוספירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אטמוספירת כדור הארץ צפופה באופן יחסי ומורכבת בעיקר מחנקן (78%), חמצן (21%), ארגון (1%) וכמויות קטנות של גזים אחרים ובראשם פחמן דו-חמצני. ככל שעולים ומתרחקים מכדור הארץ, הולכת צפיפות האוויר ונהיית דלילה יותר.

מעטפת האוזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגובה של כ-20 קילומטרים שוכנת לה שכבת האוזון, המגנה עלינו מפני הקרינה האולטרה סגולה, המגיעה מהשמש. האוזון הוא גז פעיל ובעל מבנה מאוד מיוחד של שלוש מולקולות חמצן המחוברות יחד בזווית של 105 מעלות (זווית שלה נודעת חשיבות רבה). הוא גז פעיל מאוד ולכן רעיל לבני אדם. ראשיתה של שכבת האוזון הוא בפוטוסינתזה שעשו צמחים עד שנוצרו מולקולות רבות של אוזון. לשכבת האוזון נודעה חשיבות רבה בשל העובדה שהיא "מסננת" את הקרינה האולטרה סגולה המגיעה מהשמש ולא מאפשרת לכמות גדולה של קרינה לעבור. בכך מאפשרת שכבת האוזון את החיים על פני האדמה. מכיוון שהיא בולעת את הקרינה האולטרה סגולה היא כולאת תחתיה את רוב הלחות, דבר הגורם לכך שרוב המשקעים יורדים מגובה של פחות מ-16 קילומטרים.

דרך הפעולה של האוזון היא כזו: אטום חמצן שמקבל כמות רבה מאוד של אנרגיה (קרינה, במקרה דנן), מתפרק ומאחר שהוא פעיל מאד, הוא מתרכב עד מהרה עם מולקולות חמצן אחרות ליצירת אוזון. האוזון יתפרק גם הוא וכך יעצור קרינה, יתפרק ויתרכב וחוזר חלילה. מחזור זה משתבש בנוכחות אטומים של כלור, פלואור או ברום. אטומים אלה, שמקורם טבעי או בפעילות האדם, גורמים להתפרקות האוזון באטמוספירה על ידי התרכבות עם האוזון ליצירת חומרים רעילים שונים. כך, הם פוגעים במחזור זה ו"גונבים" מולקולות של אוזון.

השדה המגנטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – השדה המגנטי של כדור הארץ

בגלעין כדור הארץ שוררת טמפרטורה הגבוהה בהרבה מנקודת קירי, הנקודה שבה מתבטלת המגנטיות הטבעית של החומר. לכן משערים שהשדה המגנטי של כדור הארץ, נוצר כתוצאה מהתחככות וסיבוב הגלעין החיצוני הנוזלי על הגלעין הפנימי המוצק, תנועה זו יוצרת זרמים חשמליים, בדומה לדינמו, וכך מתקבל השדה המגנטי של כדור הארץ.

מסלול והסתובבות כדור הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

אנימציה של תנועת כדור הארץ סביב צירו

יחסית לכוכבי השבת, כדור הארץ משלים סיבוב אחד הציר שמחבר את הקוטב הצפוני לדרומי, בזמן ממוצע של 23 שעות, 56 דקות, ו-4.091 שניות (יום אחד בזמן Sidereal) . מכדור הארץ, התנועה העיקרית הנראית של גרמי שמיים אחרים (מלבד לווינים או מטאורים) היא סיבוב כלפי מערב בשיעור של 15 מעלות לשעה או 15 דקות לדקה. דבר זה שקול לקוטר הנראה של השמש או הירח בכל 2 דקות (מכדור הארץ קוטרם נראה זהה).

כדור הארץ מקיף את השמש במרחק ממוצע של כ-150 מיליון קילומטרים (יחידה אסטרונומית אחת), בכל 365.2564 ימימות שמש ממוצעות (שנה אחת בזמן Sidereal.) מכדור הארץ, נראה שהשמש מבצעת תנועה כלפי שאר הכוכבים של כ-מעלה אחת ביום (או קוטר ירח או שמש בכל 12 שעות) בכיוון מזרח. בגלל תנועה זו, בגלל תנועה זו כדור הארץ חוזר למרידיאן כל 24 שעות בממוצע. מהירות המסלול של כדור הארץ היא בממוצע כ-30 קילומטרים בשנייה, מהירות שבה ניתן לעבור מרחק השווה לקוטר הכדור (כ-12,600 ק"מ) בתוך 7 דקות, ואת המרחק לירח (384,000 ק"מ) בתוך 4 שעות.

בגלל הזווית בין ציר סבסוב הכדור לציר המסלול שלו סביב השמש, השמש משנה את מיקומה בשמיים במהלך השנה (יחסית לצופה העומד על הקרקע). עבור צופה בחצי הכדור הצפוני, כאשר הקוטב הצפוני נוטה כלפי השמש, הימים מתארכים והשמש נמצאת במקום גבוה יותר בשמיים, דבר שמוביל לטמפורטורות ממוצעות חמות יותר בגלל הגידול בקרינת השמש שמגיעה לפני השטח של הכוכב. כאשר הקוטב הדרומי נוטה כלפי השמש, מתרחש תהליך הפוך ומזג האוויר קר יותר בממוצע. מעל חוג הקוטב, מגיעים למצב קיצוני שבו יש תקופה בה אין כלל לילה או יום (דבר הקרוי ליל קוטב).

הירח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הירח
שם קוטר (ק"מ) מסה (ק"ג) תקופת הקפה
ירח 3,474.8 7.349x1022 27 ימים, 7 שעות, 43.7 דקות
כדור הארץ כפי שנראה מהקפת הירח על אפולו 8, 24 בדצמבר 1968.

"הירח", הקרוי לעתים 'לונה', הוא לווין יחסית גדול, דמוי ארצי, שקוטרו קרוב לרבע מקוטרו של כדור הארץ. זהו הלוויין הגדול ביותר במערכת השמש שלנו, ביחס לכוכב הלכת אותו הוא מקיף. (כארון גדול עוד יותר ביחס לכוכב הלכת הננסי פלוטו.) יתר הירחים במערכת השמש קרויים "ירחים" על שם הירח של כדור הארץ. בשפה מדעית נפוץ לכנותם לווינים.

המשיכה הכבידתית בין כדור הארץ לירח יוצרת גאות ושפל על כדור הארץ. תהליך דומה על הירח גרם לנעילה הגורמת לאחד מהצדדים של הירח להיות "הצד הנראה". הזמן שבמהלכו הוא מקיף את עצמו שווה לזמן שבו הוא מקיף את כדור הארץ. לכן הוא מציג אותו חלק תמיד לכדור הארץ. חלקים מהצד הנראה מוסתרים לנו על ידי השמש לאורך סיבובו של הירח מה שיוצר את מופעי הירח (זמנים שונים במהלך החודש בהם הירח נראה, בצורת חצי סהר, סהר, כמעט מלא, מלא או ריק.). בתרבויות מסוימות לימים בהם הירח מלא מיוחסות סגולות מיוחדות. ירח מלא המופיע פעם שנייה באותו חודש נקרא ירח כחול או בכינוי הנפוץ Blue moon.

בגלל המשיכה ההדית הירח נסוג מכדור הארץ למרחק של קרוב ל-38 מ"מ בכל שנה. לאורך מיליוני שנים שינויים זעירים כאלה, והתארכות היממה על כדור הארץ ב17 מיקרו שניות בשנה מצטברים לשינויים רבי השפעה. בתור הדבון היו 400 ימים בשנה, בני 21.8 שעות כל אחד.

לירח תפקיד משמעותי בהתפתחות החיים על כדור הארץ בגלל השפעתו על מזג האוויר. עדויות פליאנטולוגיות מראות שזווית הנטייה של כדור הארץ מיוצבת על ידי יחסי גאות ושפל עם הירח. כמה תאוריות מאמינות שללא הייצוב של הירח כנגד מומנט הכוח, זווית הנטייה של כדור הארץ הייתה בלתי יציבה ברמה כאוטית, כפי שהיא בלתי יציבה במאדים. אם זווית הנטייה של כדור הארץ תתקרב למישור המילקה שינויים עונתיים אדירים יגרמו למזג אוויר יוצא דופן, ומסוכן. קוטב אחד יפנה ישירות אל השמש בקיץ, ולהיפך, בחורף. פליאנטולוגים שלמדו את המקרה התאורטי הזה הגיעו למסקנה ששינוי כזה יחסל את כל צורות החיים הגדולות והעליונות על כדור הארץ. למרות זאת, נושא זה שנוי במחלקות שניתן ליישב בעזרת מחקר נוסף של מאדים החולק עם כדור הארץ זווית נטייה דומה, ואורך יום דומה אך שונה ממנו בכך שאין לו ירח גדול או ליבה נוזלית.

בגלל קירבתו המיוחדת של הירח מתאפשרים ליקויי חמה וירח. זאת כיוון שהשמש גדולה מהירח פי 400, ואילו הירח קרוב יותר פי 400.

המחשת המרחק בין כדור הארץ לירח והיחס בינו לבין גודלם של גרמי השמיים. (התמונה היא בקנה מידה. כל פיקסל מייצג 100 ק"מ)

התאמה ליצורים חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

ערך מורחב – הארצה

פלנטה שמסוגלת לתמוך בקיום של יצורים חיים נקראת habitable, אפילו אם החיים לא התחילו בה. כדור הארץ מספק את התנאים לקיום חיים (כפי שאנו מבינים אותם כיום): המצאות מים במצב נוזלי, סביבה שבה מולקולות אורגניות יכולות להתקיים ולהגיב זו עם זו, וכניסה של זרם אנרגיה גדול מספיק כדי לאפשר מטבוליזם. הפרמטרים המאפשרים את יצירת החיים ואת המשך הקיום שלהם, כוללים את מבנה השמש ומערכת השמש, המרחק של כדור הארץ מהשמש, השונות במסלול שלו סביבה, קצב הסיבוב שלו סביב צירו, זווית הציר, ההיסטוריה הגאולוגית של הכדור, וקיום של אטמופסירה ושל שדה מגנטי מגן.

ביוספרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ביוספרה

לפעמים טוענים כי כלל צורות החיים בכדור הארץ יוצרים "ביוספרה". לרוב מאמינים כי ביוספרה זו החלה להתפתח לפני 3.5 מיליארד שנים. כדור הארץ הוא המקום היחיד בייקום שידוע כי יש בו חיים. כמה מדענים מאמינים כי ביוספורות דומות לכדור הארץ הן דבר נדיר.

הביוספרה מחולקת למספר ביומים, המאוכלסות על ידי בעלי חיים וצמחים שבהרחבה יש ביניהם קווי דמיון. על פני האדמה, קווי אורך ראשיים וגובה מעל פני הים מפרידים בין ביומים שונים. באופן יחסי, ביומים יבשתיים בחוג האקרטי האנטארקטי או בגבהים גבוהים שוממים מצמחים וחיות, בעוד שבבמוצע, מגוון המינים הגבוה ביותר נמצא באזורי קו המשווה.

משאבי טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סכנות טבעיות וסביבתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאוגרפיה אנושית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדור הארץ בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסימול התקני של כדור הארץ הוא צלב המוקף בעיגול. סמל זה ידוע בשם "צלב הגלגל", "צלב השמש", "צלב אודין" או "צלב האישה". בתרבוית שונות היה לסימן זה משמעויות שונות, והוא מסמל כיום את נקודות המצפן, כדור הארץ והאדמה. גרסה נוספת של הסמל היא צלב בראש העיגול בדומה ל"Globus cruciger" סמל נוצרי לסמכות, ששימש גם כסמל אסטרונמי קדום של כדור הארץ.

השקפות דתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסעות ומיפוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

השקפות מודרניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארץ התיכונה של ג'ון רונלד רעואל טולקין שוכנת בארדה שמעוצבת תחילה כאדמה שטוחה. עם זאת, לאחר שקיעתה של נומינור בסוף העידן השני, ואלינור (מקום משכנם של האלים) יוצאת מתחומי ארדה, וזו הופכת לכדור עגול.

בסדרה המדריך הטרמפיסט לגלקסיה הציע דאגלס אדאמס כי כדור הארץ, כולל היצורים החיים עליו, הוא למעשה מחשב ענק שהוזמן על ידי העכברים. לאחר שקיבלו העכברים את התשובה לחיים, היקום וכל השאר היה עליהם לנסות למצוא את השאלה המתאימה לתשובה זו, ולשם כך נבנה כדור הארץ על ידי חברה לבניית פלנטות. כדור הארץ נהרס על ידי "ווגנים" משום שהוא מפריע להקמתה של אוטוסטרדה-בין חללית.

בקרב מספר סופרי פנטזיה כדור הארץ מקושר לכדורי ארץ או לפלנטות אחרות ביקומים מקבילים, ביניהם סדרת נרניה וחומריו האפלים.

עתיד כדור הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

מחזור החיים של השמש עתיד הפלנטה קשור קשר הדוק למחזור החיים של השמש. הליום המצטבר בליבת השמש יגרום לכך שכמות הקרינה המופצת מהשמש תגדל לאיטה. כמות קרינת השמש צפויה לגדול בכ-10% במשך ה-1.1 מיליארד השנים הבאות, ובכ-40% במהלך 3.5 מיליארד השנים הבאות. מודלים אקלימיים מצביעים על כך שגידול כזה בקרינה צפוי להוביל להשפעות נוראיות על החיים בכדור הארץ, כולל לדוגמה האפשרות של אובדן האוקיינוסים.

כחלק ממחזור החיים של השמש, היא צפויה להתרחב ולהפוך לענק אדום בעוד כ-5 מיליאירד שנים. מודלים מצביעים על כך כי היא תתפשט עד לכ-99% מהמרחק למסלול הנוכחי כדור הארץ. עם זאת, עד אז מסלול כדור הארץ עשוי להתרחב עד פי 1.7 מהמסלול הנוכחי בגלל הירידה במסה של השמש. כך שייתכן שכדור הארץ לא יבלע על ידי השמש, אם כי רוב או כל החיים על פני הכדור צפויים להכחד בגלל קירבת השמש לכדור הארץ. אם כי מודלים מאוחרים יותר מראים כי ייתכן וכדור הארץ יבלע בשמש ויהרס בה בגלל השפעות של גאות כבידה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Dalrymple, G. Brent (1991). The Age of the Earth. Stanford: Stanford University Press. ISBN 0-8047-1569-6.
  2. ^ http://adsabs.harvard.edu/abs/2000M&PS...35.1309M
  3. ^ http://www.americanscientist.org/template/AssetDetail/assetid/34004;jsessionid=aaa4W2jLnnG9QG
  4. ^ דהיינו משקל כדור הארץ הוא פי 5.5 ממשקל כדור מים בעל גודל דומה


* קטגוריה:כוכבי לכת במערכת השמש