סדר עולם רבה
סדר עולם רבה הינו חיבור העוסק בכרונולוגיה יהודית, מימי אדם הראשון, עד חורבן בית שני ומרד בר-כוכבא. על פי המסורת, כתיבת הספר החלה בתקופת התנאים. לפי המסורת התלמודית הוא מיוחס לתנא רבי יוסי בן חלפתא [1]; הספר בצורתו הנוכחית נערך ונכתב במשך הדורות [2]. לפי השערת החוקר יום טוב ליפמן צונץ, עריכתו המאוחרת של הספר היא משנת 806. הספר מבוסס על מסורות ודרשות.
הכרונולוגיה שבספר מונה את השנים השלמות שקדמו למועד הנזכר. כמו כן, בעל הסדר עולם מונה למניין השנים מאדם הראשון. כיום, מונים למניין בריאת העולם (שנה קודם בריאת אדם). כדי לדעת באיזה שנה לבריאה התרחש המאורע, יש להוסיף שנתיים על מניין בעל הסדר עולם.
תוכן עניינים |
[עריכה] מבנה הספר
בסדר עולם רבה ישנם שלושה שערים, שכל אחד מהם מכיל עשרה פרקים. השער הראשון עוסק מימי אדם הראשון עד מות משה רבנו וההגעה לארץ ישראל (פרק י); השער השני והשלישי עוסקים בשאר התקופה, בצורה שאינה מחולקת דיה.
[עריכה] חשיבות הספר
הספר היה ידוע בתקופת התלמוד, והוא מופיע בו מספר פעמים בציון מפורש [3] או ברמז. בהמשך הוא נזכר רבות בראשונים, וסמכותו חשובה (אך לא מוחלטת); חשיבותו מתבטאת הן בספרים שהשתמשו בו ללא ערעור, כך לדוגמה הספר שלשלת הקבלה ייסד את רוב דבריו על סדר עולם רבה, והן בפרשנויות הרבות שנכתבו עליו, כגון פירוש רבי יעקב עמדין (המבורג 1757) ועוד. השער לספר (שהופיע בכמה מהדפוסים) מבטא את היחס לספר:
- 'חיבור קדמון ופלאי מזמן המשנה
- לחשב ולסדר חשבונו של עולם
- ..ממנו פינה ממנו יתד להרבה מדברי הקדמונים
- ..והוא מבוא להבין ולהשכיל בסגנון לשונות הכתובים בדרך.. בה הלכו חז"ל'
רבי מנחם עזריה מפאנו כתב עליו: "...דחזינן לברייתא דסדר עולם שהכל בקיאין בה"[4].
כך מלבד היחס אליו כחלק מהספרות התלמודית, נעזרו בו לצורך:
- הבנה הכרונולוגיה ההיסטורית;
- הבנת מדרשי חז"ל;
- הבנת המקרא ופרשנות לפסוקים.
למעשה, הספר התקבל כחלק מהמסורת היהודית לכרונולוגיה של האנושות, ואין עליו חולק בספרות התורנית המסורתית (בתלמוד, וכל שכן בספרות המאוחרת יותר).
[עריכה] קבלת שמו
בימי הביניים הספר זכה לכינוי 'סדר עולם רבא' (=הגדול), כדי להבדיל בינו לבין הספר 'סדר עולם זוטא'[5].
[עריכה] מצב הספר
כמה חוקרים משערים שהספר במקורו נחלק לשני חלקים, כשבימינו נותר רק החלק הראשון. בנוסף, על סמך ציטוטים מהתלמוד שאינם מופיעים בספר, נטען שאף בחלק הראשון, חסרים קטעים שונים; ולעומת זאת קיימות הוספות כלשהן.
[עריכה] הסתירה בין סדר עולם לכרונולוגיה המקובלת
קריאת סדר עולם מעלה בעיה כרונולוגית לא פשוטה. בית המקדש השני היה קיים, לפי סדר עולם, 420 שנה. ברור לכולם כי חורבן בית שני היה בשנת 70 לסה"נ, ולפיכך הוקם ב-350 לפסה"נ. הוספת 70 שנה לגלות בבל, תראה לנו כי חורבן בית ראשון היה בשנת 420 לפסה"נ, זמן שבו, לפי הכרונולוגיה המקובלת, מלכות בבל, שלפי התנ"ך החריבה את בית המקדש, נעלמה מן העולם קרוב למאה ועשרים שנה קודם לכן (הכיבוש הפרסי היה בשנת 539 לפסה"נ). התיארוך המקובל בפי ההיסטוריונים לחורבן הבית הראשון הוא 586 לפסה"נ. אם כן נוצרה סתירה של כ-166 שנה בין הכרונולוגיות השונות[6]. הבעיה הוטלה לחיקה של האימפריה הפרסית, שלפי הכרונולוגיה המקובלת התקיימה למעלה ממאתים שנה (539 -331 לפסה"נ), ולפי סדר עולם - 52 שנה בלבד. סדר עולם טוען כי מלכו בפרס שלושה מלכים בלבד, והשמות השונים (כורש, ארתחשסתא וכו') אינם אלא שמות שונים של מלך אחד.
על המדוכה הזו ישבו לא מעט אנשים, רבנים וחוקרים. ראשון להם היה רבי עזריה מן האדומים, שטען כי אין המסקנות הכרונולוגיות של חז"ל מחייבות אותנו. בניסוחים מעודנים יותר, היו שטענו, כי סדר עולם אינו ספר כרונולוגיה כלל, אלא סיכום הקורות בתנ"ך, ואין הוא מתיימר לומר באמת כמה זמן עבר בין מאורע אחד למשנהו.
לעומתם ד"ר חיים חפץ כתב מאמר בו הוא טוען שהכרונולוגיה של חז"ל היא הנכונה ומסביר מהן הטעויות של ההיסטוריונים המודרניים בבואם ליישב את הסתירות בין שלל המקורות הקדומים והממצאים הארכאולוגים. באופן דומה, הרב יחיאל היילפרין בספרו סדר הדורות מסביר שהאימפריה הפרסית שלטה בכל העולם 52 שנה, והתארוך המקובל שמדבר על למעלה ממאתים שנה לאימפריה הפרסית - מתייחס למלכי פרס ששלטו בעיקר בפרס עצמה ולא בכל העולם[7].
בספר דניאל (ט, כו-כז) המנבא את גזירות אנטיוכוס שהחלו בשנת 167 לפנה"ס, אומר שאחרי 441 שנה מנבואת ירמיהו על חורבן בית ראשון יושבתו הקרבנות בעת הגזירות. חשבון זה מתאים יותר עם תיארוך חורבן בית ראשון לשנת 586 לפנה"ס, 419 שנה לפני גזירות אנטיוכוס, ותיארוך התקופה הפרסית למעל 200 שנה. ואינו מתאים עם דעת סדר עולם רבה שהחורבן אירע בשנת 420 לפנה"ס, רק 253 שנה לפני גזירות אנטיוכוס.
[עריכה] מהדורות
הספר נדפס לראשונה בשנת 1517 (קושטא רע"ז), ובהמשך במספר רב של הדפסות עם פירושים רבים. פרופ' חיים מיליקובסקי הוציא מהדורה ביקורתית של הספר.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- סדר עולם רבה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- סדר עולם, באנציקלופדיה יהודית "דעת"
- סדר עולם - תוכן הספר, באתר "דעת"
- מאמרו של ד"ר חיים חפץ
- מדרש סדר עולם, עם מבוא והערות של דוב בר רטנר ומחקר מאת שמואל קלמן מירסקי, ניו-יורק, תשי"ג-1953, באתר HebrewBooks
