רדון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק ביסוד הכימי רדון. אם התכוונתם לצייר בשם זה, ראו אודילון רדון.
|
|||||
| כללי | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| מספר אטומי | 86 | ||||
| סמל כימי | Rn | ||||
| סדרה כימית | גזים אצילים | ||||
| צפיפות | 9.73 kg/m3 | ||||
| מראה | חסר צבע |
||||
| תכונות אטומיות | |||||
| משקל אטומי | 222 amu | ||||
| סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה | 2, 8, 18, 32, 18, 8 | ||||
| תכונות פיזיקליות | |||||
| מצב צבירה בטמפ' החדר | גז | ||||
| טמפרטורת התכה | 202K (-71.15°C) | ||||
| טמפרטורת רתיחה | 211.3K (-61.85°C) | ||||
| שונות | |||||
| קיבול חום סגולי | 94 J/(kg·K) | ||||
| מוליכות תרמית | 0.00364 W/(m·K) | ||||
| אנרגיית יינון ראשונה | 1037 kJ/mol | ||||
רדון (או ראדון; אנגלית: Radon) הוא גז אציל רדיואקטיבי טבעי, חסר צבע, ריח וטעם. הוא נוצר כתוצאה מהתפרקות היסוד רדיום המצוי בכל סוגי הקרקעות בריכוזים שונים.
[עריכה] זיהום גז הרדון
סמלו הכימי של הרדון הוא Rn ומספרו האטומי הוא 86. הייחוד בגז הרדון הוא שהוא רדיואקטיבי ומופיע בכמה שרשראות דעיכה רדיואקטיביות. לאחרונה זכה הגז לתשומת לב ציבורית גבוהה משום הימצאותו בבניינים כגון מרתפים. מקור הרדון בבניינים הוא מהקרקע המכילה כמויות זעירות של חומרים רדיואקטיביים שבתהליך התפרקותם נוצר הרדון או מהרכב חומרי הבנייה (ובמיוחד מלט). יחד עם זאת, פליטת הרדון מקירות איטית והכמות הנפלטת קטנה. בתנאים של אוורור נורמלי כמות זו אינה מהווה סכנה לבריאות.
מסיבה זו ישנם מספר מומחים הממליצים לאוורר מקומות סגורים כגון מרחבים מוגנים ומרתפים.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: רדון |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רדון |
