ערך זה עוסק ביסוד הכימי רדון. אם התכוונתם לצייר בשם זה, ראו אודילון רדון.
רדון (או ראדון; אנגלית: Radon) הוא גז אציל רדיואקטיבי טבעי, חסר צבע, ריח וטעם. הוא נוצר כתוצאה מהתפרקות היסוד רדיום המצוי בכל סוגי הקרקעות בריכוזים שונים. זמן מחצית החיים של האיזוטופ הנפוץ ביותר של רדון (222RN) הוא 3.8 ימים.
הגז התגלה על ידי ארנסט רתרפורד בשנת 1899.
[עריכה] זיהום גז הרדון
סמלו הכימי של הרדון הוא Rn ומספרו האטומי הוא 86. ייחודו של הגז הוא בכך שהוא רדיואקטיבי ומופיע בכמה שרשראות דעיכה רדיואקטיביות. לאחרונה זכה הגז לתשומת לב ציבורית גבוהה משום הימצאותו בבניינים ובעיקר במרתפים. מקור הרדון בבניינים הוא מהקרקע המכילה כמויות זעירות של חומרים רדיואקטיביים שבתהליך התפרקותם נוצר הרדון או מהרכב חומרי הבנייה (ובמיוחד מלט). יחד עם זאת, פליטת הרדון מקירות איטית והכמות הנפלטת קטנה. בתנאים של אוורור נורמלי כמות זו אינה מהווה סכנה לבריאות. הראדון כגז ובנותיו כאטומים בודדים הנספחים לחלקיקי האבק באוויר, חודרים למערכת הנשימה ומקרינים את רקמות הריאה. ככל שעולה ריכוז הרדון, גדל הסיכוי לחלות בסרטן הריאה. האוכלוסיות הרגישות במיוחד לחשיפה לרדון הם ילדים ומעשנים. הרדון אחראי לכמחצית מהחשיפה לקרינה רדיואקטיבית טבעית. חשיפה זו אחראית לעשירית ממקרי סרטן הריאות במדינות המפותחות. מסיבה זו ישנם מספר מומחים הממליצים לאוורר מקומות סגורים כגון מרחבים מוגנים ומרתפים. בדיקות רדון מתבצעות בארץ על ידי חברות פרטיות לרוב.
[עריכה] לקריאה נוספת
- אנתוני נרו, "קרקע, אויר, רדון ובית", פי האטום ד-4, פברואר 1990.
[עריכה] קישורים חיצוניים
