פאל גארטנר
 | |
| לידה |
3 באוגוסט 1900 סלפצ'אני, סלובקיה  |
|---|---|
| פטירה |
6 במרץ 1975 (בגיל 74) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
| השכלה |
אוניברסיטת ארז'בט (1925) |
| תפקיד |
|
  | |
פאל גארטנר (בהונגרית: Gartner Pál; 3 באוגוסט 1900, סלפצ'אני – 6 במרץ 1975, בודפשט)[1] היה רופא, נוירולוג ופסיכואנליטיקאי יהודי-הונגרי, פרופסור מן המניין באוניברסיטה, מומחה בית המשפט למחלות נפש, מתרגם, אביה של השחקנית ז'וז'ה גורדון.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פאל גארטנר נולד במשפחה יהודית, בנם של מיקשה גארטנר, חנווני ושל אירן גולדשטיין (1876–1912). לאחר סיום בחינות הבגרות עבד תחילה כטכנאי שיניים ולאחר מכן כפקיד. את לימודיו באוניברסיטה החל באוניברסיטת אטווש לוראנד בבודפשט, משם גורש בשל פעילותו בתנועת הסטודנטים. הוא סיים את לימודיו בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת ארז'בט בעיר פץ' בשנת 1925. בשנים 1925–1926 עבד כאח במכון לבריאות הנפש הממלכתית בנאג'קאלו וכן ביצע עבודות כרופא ללא תמורה. בשנים 1926–1927 היה רופא בבית החולים של מחוז נירג'האזה. בשנים 1927–1933 התקבל למחלקת מחלות הנפש בבית החולים של הקהילה היהודית של פשט ברחוב סאבולץ' (כיום: המרכז הרפואי הלאומי), שם הפך לתלמידו של הוגו ריכטר, הרופא הראשי הנודע של מחלקת מחלות הנפש. בשנת 1933 פוטר עקב "פעילות חתרנית". הוא היה חבר במפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית משנת 1918. גארטנר השתתף כמומחה לזיהוי פלילי במשפטו של הפושע סילבסטר מטושקה, שביצע את ההתנקשות ברכבת בביאטורבאג'. בשנות ה-30 של המאה ה-20 הוא היה מנהיג הקבוצה הרפואית הסוציאל-דמוקרטית וחבר באיגוד האנליסטים הרפואיים העצמאיים מאז הקמתו. בין השנים 1936–1939 עבד כרופא הראשי של מכון שוורצר בבודפשט ולאחר מכן מונה למנהל המכון. בין השנים 1941–1944 כיהודי נשלח לשרות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). אשתו הראשונה - אם בתו הבכורה ז'וז'ה - נלקחה בכוח לבית החרושת ללבנים באובודה (מקום ריכוז של יהודים שנשלחו בצעדות המוות בודפשט-הדיישהאלום בסתיו 1944, גארטנר ניסה לחלץ אותה משם, אך הגיעה מאוחר מדי. בשנים 1945–1946 הוא היה הרופא הראשי של "משקיף הנפש הלאומי". בשנת 1946, הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת פאזמאני פטר (משנת 1951 אוניברסיטת אטווש לוראנד) מינתה אותו כפרופסור בנושא "פרקים נבחרים מתחום הפסיכולוגיה העמוקה".[2] בשנים 1946–1950 הוא עבד כרופא, תחילה כממלא מקום הרופא הראשי של בית החולים קוראני בשדרת אלשוארדשור, אחר כך כרופא הראשי ולבסוף ראש המחלקה בשנים 1950 עד 1970. בין השנים 1944–1946 היה חבר באספה הלאומית (הונגריה) הזמנית, בין השנים 1946–1948 היה סגן נשיא "האיגוד המקצועי לרפואה ולבריאות", וחבר ב"מועצה הרפואית הפלילית". הוא עסק בפסיכולוגיה חברתית, אבחון נוירולוגי ונפשי. גארטנר פרסם יחד עם העיתונאי והסופר רז'ה סירמאי (מקודם: שווארצקופף) ספר על שיחות פסיכואנליטיות עם פושעי מלחמה שהתפרסם לראשונה בשנת 1946 בשם "נשמות פשיסטיות".
גארטנר עסק בפסיכולוגיה חברתית, במדעי המוח המעשיים ובמחקר ברפואת הנפש. הוא השיג תוצאות חדשות ביסודן בטיפול הפסיכואנליטי והפסיכולוגי העמוק של מחלות נפש, ותצפיותיו הפסיכולוגיות העמוקות על התאבדות הן בעלות ערך מיוחד. הוא היה אחד המשתמשים הראשונים בהיפנוזה ובסוגסטיה.
פאל גארטנר הובא למנוחת עולמים בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה (5B-6-12).
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אשתו הראשונה הייתה מגדולנה סלשי (1907–1945), בתם של ליפוט סלשי ושל אילונה לאוב, אותה נשא לאישה בבודפשט ב־25 ביוני 1928.[3] הם התגרשו בשנת 1938. ילדיו:
- השחקנית ז'וז'ה גורדון
- קטלין גארטנר
עבודותיו העיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- A hipnózis és szuggeszció értelmezése és alkalmazása a modern pszichiátriában (Lélekkutatás, 1929)
- Az orvosanalysis jelentősége és indicatioi (Gyógyászat, 1931)
- Ankét a kitérésekről. Ankétsorozat a zsidóság problémáiról. Kiss Arnolddal, Sass Irénnel. (Budapest, 1931)
- Lelki betegségek keletkezése és gyógyítása (Budapest, 1932)
- Fragmentumok az analytikus az orvosgyakorlatból (Gyógyászat, 1933)
- Ösztön, kultúra, illúziók. Az ember harca a civilizáció rabságában (Budapest, 1934)
- Ösztön-kultúra, illúziók (Wien, 1934)
- Az öngyilkos öntudata (Emberismeret, 1934
- Az öngyilkos (Budapest, 1935)
- Szenvedélyek és kedélybetegségek mélylélektana és gyógyítása (Budapest, 1939)
- Narkophiliás állapotok gyógyítása (Gyógyászat, 1939)
- „Bűn” és büntetés (Budapest, 1939, 2. kiadás: 1940)
- Válságos lelki élmények (Budapest, 1943)
- Fasiszta lelkek. Pszichoanalitikus beszélgetések a háborús főbűnösökkel a börtönben. Szirmai Rezsővel. (Budapest, 1946)
- Lélektan és kórlélektan mélypszichológiai megvilágításban (Budapest, 1949)
- Adatok a morphinismus pathogenesiséhez. Új morphinelvonó kezelés alkalmazása. Kelemen Endrével. (Ideggyógyászati Szemle, 1952)
- Alkoholelvonás reflexkondicionálással. Récsey Bélával, Reuter Carmennel. (Orvosi Hetilap, 1955. 36.)
- CO intoxikáció okozta encephalopathia gyógykezelése (Orvosi Hetilap, 1960. 47.)
- Kísérletek feltételes reflex tartósítására (Orvosi Hetilap, 1963. 21.)
- Fasiszta lelkek. Szirmai Rezsővel. Erős Ferenc és Karsai László tanulmányaival. (2. bővített kiadás, Budapest, 1993)
תרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- וילהלם שטקל: מסר לאמהות. כתב גם את ההקדמה. (מהדורה 1–2, 1930, בודפשט, 1935)
- וילהלם שטקל: נישואים מודרניים (בודפשט, 1931)
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרס פאל גארטנר: מוענק מדי שנה לפסיכואנליטיקאים צעירים ופסיכולוגים חברתיים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על מותו של ד"ר פאל גארטנר (1 באפריל 1975) חיים חדשים, כרך 30, מספר 7
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי כרך 3: ISBN 963-05-2500-3
- לקסיקון ביוגרפי של רופאים הונגרים. ISBN 963-950-132-8
- נקודת שם
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש. ISBN 963-547-414-8
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פאל גארטנר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Elhunyt Gartner Pál". Magyar Nemzet. p. 6.
- ^ "Gartner Pál: egyetemi magántanár". Világosság. 1946-05-12.
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári házassági akv. 408/1928. folyószáma alatt".
| בקרת זהויות |
|
|---|
- רופאים יהודים הונגרים
- חברי האספה הלאומית ההונגרית
- מתרגמים יהודים הונגרים
- יהודים חברי הפרלמנט ההונגרי
- פסיכואנליטיקאים יהודים הונגרים
- פסיכולוגים יהודים הונגרים
- אישים במחנות שרות העבודה (הונגריה)
- ניצולי השואה
- פסיכולוגים חברתיים יהודים
- נוירולוגים יהודים הונגרים
- אישים הקבורים בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט
- הונגרים שנולדו ב-1900
- הונגרים שנפטרו ב-1975