פסיכולוגיה רפואית
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. ראו פירוט בדף השיחה. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. |
פסיכולוגיה רפואית היא תחום העוסק ברמה התאורטית, הקלינית והמחקרית ביחסי הגומלין בין גוף לנפש. התחום מתמקד בהבנת הקשרים שבין המשתנים הפיזיולוגיים למשתנים ההתנהגותיים והחברתיים, היכולים להשפיע על התפרצות תופעות ומחלות גופניות, על דרכי ההתמודדות איתן ועל מניעתן.
פסיכולוגים רפואיים עובדים לרוב במסגרות טיפול רפואי כגון בתי חולים, בהם הם מסייעים לחולים ולצוות הרפואי בהתמודדות עם מחלות. אחרים עובדים במחקר בתחום באוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים.
תוכן עניינים |
[עריכה] מטרות הפסיכולוגיה הרפואית
[עריכה] הבנת גורמים התנהגותיים
[עריכה] מניעה, טיפול במחלות, ושמירה וחיזוק הבריאות
תחום נוסף של הפסיכולוגיה הרפואית, "פסיכולוגיית הבריאות" (Health Psychology), עוסק בחקר ההשפעות הפסיכולוגיות המשפרות את הבריאות, מדוע אנשים לוקים במחלות וכיצד בני האדם נוטים להגיב כאשר הם חולים בעיקר במחלות כרוניות או סופניות. פסיכולוגיית הבריאות מנסה לאבחן את האמצעים בהם אנו נוקטים כדי לשמור על הבריאות או כדי להבריא ממחלות. לדוגמה, חוקרים מנסים להבין מדוע אנשים ממשיכים לעשן למרות מודעותם לסיכונים הכרוכים בכך. מידע על הפסיכולוגיה שמאחורי הבריאות עוזר לחוקרים לפתח שיטות ואמצעים לשנות הרגלים כאלו ואחרים [1].
הרגלי בריאות חשובים על פי מחקרים, פסיכולוגיית הבריאות מצאה לנכון כי התנהגות מסוימת חשובה בשמירה על הבריאות ובמניעה של מחלות:
- 7-8 שעות שינה בכל לילה
- לא לעשן
- לאכול ארוחת בוקר
- לא לשתות למעלה מ1-2 משקאות אלכוהוליים ביום
- לעשות כושר גופני
- לא להיות יותר מ-10% מעל המשקל הנורמלי
הרשימה הנ"ל מתייחסת בכלליות לבני אדם, כמובן שהיא משתנה אצל חלק מהאנשים, לדוגמה, לאנשים עם בעיות בכבד 1-2 משקאות אלכוהוליים עלול לגרום לסיבוכים נוספים, וכמו כן ילדים לא אמורים לשתות אלכוהול. באופן כללי כאשר אדם סוטה מהכללים הנ"ל הסיכון לצבור מחלות עולה. עישון הוא הגורם מס' אחד למחלות שניתן למנוע. בנוסף, פעילות גופנית מסוגלת להאריך את תוחלת החיים[1]. תפקידה של פסיכולוגיה רפואית היא לעודד אנשים וקהילות לשנות הרגלים מסוימים ולפתח הרגלים חדשים לשיפור הבריאות.
[עריכה] הבנת השפעת מחלות על בני האדם
תגובות פסיכולוגיות למחלות כרוניות 50% מכלל האוכלוסייה נאלצים להתמודד עם מחלה כרונית כלשהי. בני אדם מגיבים בצורות שונות כאשר מגלים שהינם חולים במחלה כרונית. התגובה יכולה להיות אחת או יותר מהבאות:
- הלם - קושי עם קבלת העובדות
- חרדה - עלולה להחמיר את המחלה ולגרום לדחק וסיבוכים נוספים
- הכחשה - התנהגות אדישה וחוסר התמודדות עם המחלה
- דיכאון - עלול להחמיר את המחלה
[עריכה] שיפור המערכת הרפואית ומדיניות רפואית
[עריכה] יישומים של הפסיכולוגיה הרפואית
- שיפור התקשורת בין רופא לחולה
- שיפור שיעור הדבקות בטיפול רפואי וההיענות לטיפול
- התמודדות עם כאב ומחלות כרוניות
- התמודדות עם דחק (לחץ)
[עריכה] תחומי מחקר משיקים
פסיכופתולוגיה, פסיכודיאגנוסטיקה, פסיכותרפיה ופסיכופרמקולוגיה מחד, ופיזיולוגיה, אנטומיה ומערכות נוירונליות מאידך.
פסיכולוגים רפואיים עוסקים בהיבטים הנפשיים של חולים כרוניים וסופניים, הסובלים למשל מדיכאון או מחרדה.
[עריכה] גוף ונפש: היסטוריה
בהיסטוריה הרחוקה בני האדם החשיבו את הגוף והנפש כמערכת מאוחדת וכיום ניתן לראות מעגל שלם בקשר שבין גוף ונפש. תרבויות עתיקות האמינו שמחלות נגרמות כתוצאה מ"רוחות רעות" ושדים ורק כאשר רוחות אלו מגורשות מהגוף ניתן להחלים[1].
הציוויליזציה היוונית הייתה הראשונה להבחין בקשר בין הגוף לבריאות ולמחלות. היפוקרטס (377-460 לפנה"ס) היה זה שפיתח את תיאורית ארבע הליחות, על פיה אדם לוקה במחלה כאשר 4 הנוזלים העיקריים שבגוף - דם, ריר, מרה שחורה ומרה צהובה, יוצאים מאיזון. ולפי כך טען, כי תהליך הריפוי צריך להשיב את ארבע הליחות לאיזון מלא. כמו כן הוא טען שכל ליחה מקושרת לאופיו של האדם.
בימי הביניים, שבו למשול ברפואה הסברים על-טבעיים על מחלות הקשורות למיסטיקה ושדים שהיו דרכו של האל להעניש את החולה. החלמה הייתה תלויה בגירוש השדים מהגוף. בהמשך, סוג זה של 'רפואה' על ידי גירוש הוחלף בדת ותפילות.
מאז תקופת הרנסאנס ועד היום, ביסוס טכנולוגי הציב את הדרך לפיתוח שיטות רפואה והעברתם מהכנסייה (דת) למעבדה (מדע).
[עריכה] תרומת הפסיכואנליזה לפסיכולוגיה רפואית
זיגמונד פרויד טען כי קונפליקטים פנימיים (נפשיים ופסיכולוגיים) גורמים לבעיות פיזיולוגיות. עוד הוא טען, כי מחלות רבות חסרות בסיס רפואי ונגרמות אך ורק מהיסטריה, טענה אשר יצרה מחלוקת רבה.
[עריכה] המודל הביופסיכוסוציאלי
 |
ערך מורחב – המודל הביופסיכוסוציאלי |
כיום, הפרספקטיבה העיקרית של רפואה פסיכולוגית הפכה למודל ביופסיכוסוציאלי (biopsychosocial model of health) המחבר בין ביולוגיה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה[1] בהבנת בריאות. מודל זה מקשר בין הגוף, הנפש, והסביבה. חשוב לציין כי המודל הביופסיכוסוציאלי מייחס חשיבות רבה לא רק למחלות אלא גם לבריאות והנפיק בשנים האחרונות טכניקות לשינוי הרגלים והתנהגויות במטרה לשמור על הבריאות ולעזור בהחלמה. פסיכולוגיה על פי מודל זה מתייחסת למ"ס נושאים עיקריים (המקושרים כולם לבריאות ומחלות):
- התנהגות האדם - כיצד אנו מתנהגים על מנת לשמור על הבריאות, וכיצד מתנהגים כאשר אנו חולים
- רגשות האדם - כיצד משפיעות הרגשות על פיתוח מחלות (לדוגמה: דחק גורם להפרשת קורטיזול ובכך עלול לגרום למחלות), כמו כן רגשות מסוימים יכולים לעזור בתהליך ההחלמה. בנוסף, פסיכולוגיה רפואית מנסה ללמוד על רגשות ותגובות האדם כאשר הוא/היא מגלה כי לקה במחלה מסוימת - במיוחד במחלה כרונית.
- קוגנטיבה - תפיסה אנושית - מחשבות, אמונות ויחס לבריאות ומחלות. איזו חשיבות אנחנו מייחסים למחלות מסוימות לעומת מחלות אחרות. לדוגמה: מדוע אדם אחד החולה בשפעת ממשיך לדחות טיפול, לעומת אדם אחר החולה באותה מחלה שממהר לגשת לרופא.
- אופי כגורם לתפיסת בריאות ומחלות - איזה אלמנטים באופי האדם משפיעים על הנ"ל? לדוגמה: איזה אלמנט קיים באופי של היפוכונדרים הגורם להם לאובססיה לתסמינים בריאותיים?
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מידע על התמחות הפסיכולוג הרפואי, באתר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל
- פסיכולוג רפואי, בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"
- אראלה טהרלב בן-שחר, איך יחסי רופא-חולה טובים עוזרים לנו להחלים?, באתר ynet, 13 בינואר 2012
[עריכה] הערות שוליים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
