פסיכולוגיה רפואית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

פסיכולוגיה רפואית היא תחום העוסק ברמה התאורטית, הקלינית והמחקרית ביחסי הגומלין בין המערכת הפיזיולוגית והמערכת הפסיכולוגית. התחום מתמקד בהבנת הקשרים שבין המשתנים הפיזיולוגיים למשתנים הרגשיים, מוטיבציוניים, קוגניטיביים, ההתנהגותיים והחברתיים, היכולים להשפיע על התפרצות תופעות ומחלות גופניות, על דרכי ההתמודדות איתן ועל מניעתן.

פסיכולוגיה רפואית עוסקת בפיצול גוף-נפש גם כן על ידי כך שהיא מציעה תפקיד לנפש כגורמת ומטפלת במחלה, אך מובחנת מרפואה פסיכוסומטית, בריאות התנהגותית ורפואה התנהגותית בכך שמחקריה יותר ספציפיים לתחום הפסיכולוגיה. זרם פסיכולוגי זה שונה מהמודל הרפואי בטענה שחולי נוצר על ידי שילוב של גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וסוציאליים ולכן יש לטפל בכל אחד מהם כדי להחלים.

פסיכולוגים רפואיים עובדים לרוב במסגרות טיפול רפואי כגון בתי חוליםוקופות חולים, בהם הם מסייעים לחולים ולצוות הרפואי בהתמודדות עם מחלות. אחרים עובדים במחקר בתחום באוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים.

מטרות הפסיכולוגיה הרפואית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסיכולוגיה רפואית מדגישה את תפקידם של הגורמים הפסיכולוגיים בגרימה, התקדמות והשלכות בריאות וחולי. מטרותיה מתחלקות לשני חלקים:

1. הבנה, הסברה, פיתוח ובדיקת תאוריות, ע"י:[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הערכת תפקיד ההתנהגות באטיולוגיה של חולי. לדוגמה, שבץ מקושר לאורח חיים והתנהגויות כגון עישון, כולסטרול ולחץ דם גבוה, או התקף לב מקושר לנטייה לכעס ולגישה עוינת.
  • ניבוי התנהגויות לא בריאות. לדוגמה, אמונות בנושא בריאות וחולי יכולות לחזות התנהגות, למשל עמדות וערכי מוסר.
  • הערכת האינטראקציה בין הפן הפסיכולוגי לפיזיולוגי. לדוגמה, חווית לחץ קשורה להערכה, התמודדות ותמיכה חברתית
  • הבנת תפקיד הפסיכולוגיה בהתמודדות עם מחלות. לדוגמה, הבנה זו עשויה להקל על סימפטומים פסיכולוגיים כמו חרדה ודיכאון
  • הערכת תפקיד הפסיכולוגיה בהתמודדות עם מחלות. לדוגמה, לטיפול בהשלכות פסיכולוגיות של מחלה עשויות להיות השלכות ארוכות טווח

2. הפיכת התאוריה לפרקטיקה:[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קידום התנהגויות בריאות. לדוגמה, הבנת האמונות עשוי לעזור לשנות את אותן אמונות
  • מניעת מחלות. לדוגמה, שינוי אמונות והתנהגות עשוי למנוע מחלות מלכתחילה. לדוגמא, אדם שמחליט לשמור על התזונה שלו בשביל לשמור על ליבו ועל זרימת דם תקינה בעורקים, סביר להניח שיפחית במזון רווי שומן ואף ישנה את כל תפיסתו לגבי תזונה ואורח חיים.

יישומים של הפסיכולוגיה הרפואית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שיפור התקשורת בין רופא לחולה
  • שיפור שיעור הדבקות בטיפול רפואי וההיענות לטיפול
  • התמודדות עם כאב ומחלות כרוניות
  • התמודדות עם דחק (לחץ)

מודלים בפסיכולוגיה רפואית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המודל הרפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונח שטבע הפסיכיאטר R. D. Laing.(ליינג) קיימת קבוצת נהלים לפיה כל הרופאים מאומנים להליך מסוים וזה כולל בדיקות ההיסטוריה של החולה במידת הצורך, בדיקה גופנית, אבחון, טיפול ופרוגנוזה במידה וצריך. במסגרת זו, ישנה התייחסות לאספקט הפסיכולוגי במובן האנושי וביחסים שבין החולה והצוות המטפל, אך המודל הרפואי אינו כולל התייחסות מחקרית לאספקט הפסיכולוגי וטיפול מקצועי בהתאם.

ליינג טען שהתחום הפסיכיאטרי מדגים היטב את מגבלות המודל הרפואי, כיון שהאבחנה של מחלת נפש מבוססת על התנהלות או התנהגות המטופל ולא על פתולוגיה פיזית, כלומר, לא נעשה אבחון נכון- לפי ההליך הרפואי הסטנדרטי. לכן, בפסיכיאטריה, לפי המודל הרפואי, רק אחרי שנעשה אבחון כראוי, נערכות בדיקות גופניות ובדיקות עזר, מה שסותר את המודל עצמו.


המודל הביו-פסיכולוגי- סוציאלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גישה זו משקפת את המודל הביו-פסיכולוגי- סוציאלי של הרפואה, שהתפתח על ידי אנגל (1977,1980):

  • ביו: אספקט הביו כולל גורמים גנטיים, וירוסים, בקטריות, נגעים ומבנים פגומים.
  • פסיכולוגי: האספקט הפסיכולוגי של בריאות וחולי תואר במונחי קוגניציות (ציפיות מהבריאות האישית), רגשות (פחד מטיפול) והתנהגות (דיאטה, עישון, התעלמות וצריכת אלכוהול).

מתייחס למספר נושאים עיקריים (המקושרים כולם לבריאות ומחלות):

התנהגות האדם - כיצד אנו מתנהגים על מנת לשמור על הבריאות, וכיצד מתנהגים כאשר אנו חולים

רגשות האדם - כיצד משפיעות הרגשות על פיתוח מחלות (לדוגמה: דחק גורם להפרשת קורטיזול ובכך עלול לגרום למחלות), כמו כן רגשות מסוימים יכולים לעזור בתהליך ההחלמה. בנוסף, פסיכולוגיה רפואית מנסה ללמוד על רגשות ותגובות האדם כאשר הוא/היא מגלה כי לקה במחלה מסוימת - במיוחד במחלה כרונית.

קוגניציה - תפיסה אנושית - מחשבות, אמונות ויחס לבריאות ומחלות. איזו חשיבות אנחנו מייחסים למחלות מסוימות לעומת מחלות אחרות. לדוגמה: מדוע אדם אחד החולה בשפעת ממשיך לדחות טיפול, לעומת אדם אחר החולה באותה מחלה שממהר לגשת לרופא.

אופי כגורם לתפיסת בריאות ומחלות - איזה אלמנטים באופי האדם משפיעים על הנ"ל? לדוגמה: איזה אלמנט קיים באופי של היפוכונדרים הגורם להם לאובססיה לתסמינים בריאותיים?

  • סוציאלי: האספקט הסוציאלי תואר כנורמות חברתיות של התנהגות (קבוצת השווים, לחץ הורות), תעסוקה, ערכים חברתיים הנוגעים לבריאות (בין אם בריאות יוחסה כדבר טוב או רע), מעמד חברתי ומוצא אתני.

עד מחצית המאה ה-20 הייתה הפרדה בין חולי ובריאות תוך עלייה בהתמקדות על האינטראקציה בין הגוף לנפש. אולם, המודל הביו-פסיכולוגי-סוציאלי רואה גוף ונפש כאחד. דבר זה מסמל מעבר מהגישה הרפואית המסורתית מאחר שנראה כעת כי לגוף ולנפש יש השפעה אחד על השני, אך עדיין הם נתפסים כל אחד בפני עצמו, כשני מונחים נפרדים. חשוב לציין כי המודל הביופסיכוסוציאלי מייחס חשיבות רבה לא רק למחלות אלא גם לבריאות והנפיק בשנים האחרונות טכניקות לשינוי הרגלים והתנהגויות במטרה לשמור על הבריאות ולעזור בהחלמה.

לפי מודל זה הפרט לא נתפס יותר כפסיבי, מכיוון שחולי נגרם על ידי מספר גורמים. על פי הפסיכולוגיה הרפואית, האדם צריך לנהוג לא רק על פי השינויים הפיזיולוגיים, זה יכול לבוא לידי ביטוי בשינוי התנהגותי, שינוי אמונות ואסטרטגיות התמודדות והיענות להמלצות רפואיות. החולה אחראי לטיפול, באופן חלקי, הוא אחראי ליטול את התרופות שלו, אחראי לשינוי אמונותיו, התנהגותו ואורח חייו. החולה לא נתפס כקרבן, אלא כשותף אקטיבי בשמירה על בריאותו ובטיפול במצבי מחלה ומשבר בריאותי.

ניסיון לאחד את האלמנט הפסיכולוגי והסביבתי (סוציאלי) למסורת הביו-רפואית. פסיכולוגיה רפואית מתייחסת לגורמים פסיכולוגיים לא רק כגורמים לחולי אלא גם כתורמים לאטיולוגיה של מחלות. פסיכולוגים מייחסים אספקט פסיכולוגיה לבריאות בצורה ישירה ועקיפה. הדרך הישירה משתקפת בספרות הפסיכולוגית ומודגמת על ידי מחקרים הבודקים את השפעת לחץ על מחלות, כגון מחלות לב וסרטן. מנקודת מבט זו, לדרך בה האדם חווה את חייו קיימת השפעה ישירה על גופו אשר עלול לשנות את מצב גופו. לעומת זאת, הדרך העקיפה באה לידי ביטוי בספרות ההתנהגותית ובאה לידי ביטוי במחקרים הבודקים עישון, דיאטות, התעמלות ופעילות מינית. מנקודת מבט זו, הדרך בה האדם חושב משפיעה על התנהגותו שעלולה להשפיע על בריאותו.


תחומי מחקר משיקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסיכופתולוגיה, פסיכודיאגנוסטיקה, פסיכותרפיה ופסיכופרמקולוגיה מחד, ופיזיולוגיה, אנטומיה ומערכות נוירונליות מאידך.

פסיכולוגים רפואיים עוסקים בהיבטים הנפשיים של חולים כרוניים וסופניים, הסובלים למשל מדיכאון או מחרדה.

גוף ונפש: היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיסטוריה הרחוקה בני האדם החשיבו את הגוף והנפש כמערכת מאוחדת וכיום ניתן לראות מעגל שלם בקשר שבין גוף ונפש. תרבויות עתיקות האמינו שמחלות נגרמות כתוצאה מ"רוחות רעות" ושדים ורק כאשר רוחות אלו מגורשות מהגוף ניתן להחלים[1].

הציוויליזציה היוונית הייתה הראשונה להבחין בקשר בין הגוף לבריאות ולמחלות. היפוקרטס (377-460 לפנה"ס) היה זה שפיתח את תיאורית ארבע הליחות, על פיה אדם לוקה במחלה כאשר 4 הנוזלים העיקריים שבגוף - דם, ריר, מרה שחורה ומרה צהובה, יוצאים מאיזון. ולפי כך טען, כי תהליך הריפוי צריך להשיב את ארבע הליחות לאיזון מלא. כמו כן הוא טען שכל ליחה מקושרת לאופיו של האדם.

בימי הביניים, שבו למשול ברפואה הסברים על-טבעיים על מחלות הקשורות למיסטיקה ושדים שהיו דרכו של האל להעניש את החולה. החלמה הייתה תלויה בגירוש השדים מהגוף. בהמשך, סוג זה של 'רפואה' על ידי גירוש הוחלף בדת ותפילות.

מאז תקופת הרנסאנס ועד היום, ביסוס טכנולוגי הציב את הדרך לפיתוח שיטות רפואה והעברתם מהכנסייה (דת) למעבדה (מדע).

תרומת הפסיכואנליזה לפסיכולוגיה רפואית[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיגמונד פרויד טען כי קונפליקטים פנימיים (נפשיים ופסיכולוגיים) גורמים לבעיות פיזיולוגיות. עוד הוא טען, כי מחלות רבות חסרות בסיס רפואי ונגרמות אך ורק מהיסטריה, טענה אשר יצרה מחלוקת רבה.


המודל הפסיכוסומאטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

(סומא= גוף) השפעת הפסיכולוגיה שלנו על גופנו. מודל זה מתאר מחזור של החמרה. עוררות, מתח ומחלות יכולות לגרום לתגובת מתח ובכך להיהפך ליותר אינטנסיביים. לפי מודל זה, האדם עצמו חש כי הוא חולה במחלה ללא ממצאים פיזיולוגיים או עדויות עצביות. מחלה פסיכוסומטית בעצם נובעת ממצב נפשי או גורם מתווך הניתן למדידה בנזק הגוף. לרוב נובע מלחצים או מתחים.

שלבי המודל הם:

1. גירוי חושי- מכונה גם כגורם הדחק, אשר יכול להיות כל דרישה נפשית או פיזית שבאה לידי ביטוי, החל מרעש חזק במהלך בחינה וכלה בעומס בעבודה.

2. תפיסה- תהליך פעיל של הבאת גירוי חיצוני למערכת העצבים המרכזית (בעיקר למוח) לידי פרשנות.

3. הערכה קוגניטיבית- תהליך של ניתוח ועיבוד מידע, סיווג וארגון. במרבית המצבים, הכוונה היא ל"תווית" שאנו נותנים למידע שקלטנו אשר תקבע האם הוא מלחיץ ויעורר תגובה פיזיולוגית.

4. עוררות רגשית- במידה ודבר מה סווג כמלחיץ, זה מייצר אצלנו תגובה פיזיולוגית שמייצגת את התעוררותו של הרגש. ברמה הפיזיולוגית אנחנו לא יכולים להבחין בין רגשות חיוביים לשליליים.

5. גוף- נפש- העוררות הרגשית כעת משתנה לשינוי גופני, מומרת לתגובה גופנית.

שינוי זה יכול להתקיים ב-2 מישורים :

א. מערכת העצבים- המערכת הסימפתטית והפרה-סימפתטית.תגובות לטווח קצר.

ב. המערכת האנדוקרינית (ההורמונלית)- מייצרת תגובות איטיות יותר, לאורך זמן רב יותר, על ידי שימוש בכימיקלים, הורמונים ובלוטות בגוף.

6. עוררות פיזיולוגית- ברגע שהחיבור בין הגוף לנפש נעשה והשינויים הגופניים מתרחשים, אלו נקראים עוררות גופנית.

7. אפקטים פיזיים- האיברים הפנימיים מתחילים להיות מושפעים מהעוררות הגופנית, לדוגמה: עלייה בלחץ דם, קצב לב, התרחבות אישונים.

8. מחלה- במידה וההשפעות הפיזיולוגיות יימשכו לתקופה ממושכת, חוסר האיזון של התפקוד הגופני עלול לגרום למחלה. ייתכן כי איבר אחד או יותר ייפגעו ויחלו לעבוד בצורה לא יעילה או בכלל לא וזה ישפיע על שאר האיברים בגוף.


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם Taylor


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.