פסיכופיזיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פסיכופיזיקה היא אחד מענפי הפסיכולוגיה, העוסק ביחס שבין הגירויים הפיזיים להם נחשף האדם, ובין התחושות הפסיכולוגיות המתעוררות אצלו כתוצאה מהחשיפה לגירויים אלו. החוקרים בתחום עוסקים בקשר שבין הגירוי האובייקטיבי לבין התחושות הסובייקטיביות שהוא מעורר אצל אנשים, באמצעות מערכות החישה והתפיסה.

פסיכופיזיקה היא אחד הענפים הראשונים שנוצרו בפסיכולוגיה, ושהחלו את ביסוסה כתחום מדעי. המונח נטבע לראשונה על ידי גוסטב פכנר ב-1860, כאשר תיאר בספרו את מחקריו בנושא הקשר בין העולם הפיזי לבין האופן בו אנו תופסים אותו. ב-1879 עסק בתחום זה אבי הפסיכולוגיה הניסויית, וילהלם וונדט, במעבדתו שבאוניברסיטת לייפציג. וונדט, שעסק גם בסטרוקטורליזם, חקר כיצד נותנת התודעה משמעות לגירויים השונים שהחושים מעבירים למוח. אחת השיטות בהן בדק את הנושא הייתה האינטרוספקציה (התבוננות פנימה). ג'ורג' אליאס מילר (1860–1934) אף הוא ייסד מעבדה גדולה לחקר תחום זה, ותרומותיו שעיצבו תחום זה כפי שאנו מכירים אותו כיום, נופלות רק משל פכנר. אדם נוסף שחקר תחום זה הינו הרמן אבינגהאוס, שחקר בין היתר את הזיכרון באמצעות שינון הברות תפל, שהינן הברות חסרות משמעות, והוציא כתב עת מקצועי בתחום הפסיכולוגיה בשם "כתב עת לפסיכולוגיה ולפיזיולוגיה של איברי החושים".

אחד התחומים בהם עוסקת הפסיכופיזיקה הוא סף הגירוי. כאשר גירוי פיזי מופעל בסביבתו של האדם, הוא מועבר למוח כדחף עצבי, שם הוא עובר עיבוד. הפסיכופיזיקה מנסה להבין מהו סף הגירוי האבסולוטי - עוצמת הגירוי המזערית ביותר המפעילה תגובה אצל האדם, כלומר, החל מאיזו עוצמה של הגירוי הוא יורגש אצל האדם. נבדקים גם ספי הבחנה - בכמה צריכה עוצמת הגירוי לגדול כדי שהאדם יבחין בשינוי בחושיו. המחקר בתחום סיפי הגירוי מושפע מתאוריית גילוי האותות, והוא נערך לגבי כל החושים של האדם.

מחקרים נוספים של החוקרים בתחום בודקים כיצד משפיע שינוי במימד מסוים של הגירוי הפיזי, על התחושה הסובייקטיבית של האדם את השינוי הזה. למשל, עלייה כפולה בתדירות הקול (לדוגמה מ-100 הרץ ל-200 הרץ), אינה מובילה להכפלה דומה בחוויה של הקול אצל האדם, אלא מתבטאת במדדים מקבילים שהם תפיסתיים (פיץ'). השפעתם של שינויים בגירוי הפיזי על הגירוי הנתפס היא שונה לאורך הסקאלה של עוצמות הגירוי. לפיכך, למחקר הבודק את השפעת השינוי בגירוי על השינוי בחוויית האדם, יש השלכות יישומיות (למשל על אופן הייצור של פסקול לסרטי קולנוע).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גוסטב פכנר, יסודות הפסיכופיזיקה
  • ישעיהו ליבוביץ', יסודות הבעיה הפסיכופיזית, הוצאת הומניטיס פרס, ניו-יורק, 1974.


Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.