הנס אייזנק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנס אייזנק
Hans Jürgen Eysenck
לידה 4 במרץ 1916
ברלין, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 בספטמבר 1997 (בגיל 81)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פסיכולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים יוניברסיטי קולג' לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט סיריל ברט עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות קינגס קולג' לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט כריס ד. פירת', פרנק פארלי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס עמיתי ויליאם ג'יימס (1994) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג סיביל אייזנק עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים מייקל אייזנק עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הנס יורגן אייזנקגרמנית: Hans Jürgen Eysenck‏; 4 במרץ 1916 - 4 בספטמבר 1997) היה פסיכולוג גרמני-בריטי, ממוצא יהודי, מהדמויות הבולטות ביותר בחקר האינטליגנציה ובחקר האישיות.

לאחר מותו נבחנו עבודותיו מחדש ורבות מהן, בפרט אלה שחיבר עם רונלד גורססארט מטיצק (Ronald Grossarth-Maticek), נחשבות לא אמינות[1] אך גם לגבי עבודות אחרות פורסמו אזהרות אמינות[2].

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנס יורגן אייזנק נולד בברלין לזוג הורים שחקנים. אביו, אדוארד אייזנק, היה צאצא למשפחה קתולית מאזור הריין, בעוד אמו, הלגה מולנדר (נולדה כרות ורנר), הייתה בת למשפחה פרוטסטנטית משלזיה. אייזנק חשף מאוחר בחייו שסבתו מצד האם הייתה ממוצא יהודי. הוריו התגרשו כשהיה בן שנתיים, אמו הייתה לבת זוגו של הבמאי היהודי מקס גלאס, איתו היגרה לפריז לאחר עלייתו של היטלר לשלטון. היא הותירה את בנה לגדול אצל סבתו, בעברה זמרת אופרה. כנער חילק אייזנק את התעניינותו בין נושאים אינטלקטואלים לספורט. לדבריו הוא תיעב את הנאציזם ההולך ומתחזק. השתלטות היטלר על מולדתו הניעה אותו לעוזבה ב-1934 לטובת לונדון. שם פנה ללימודי פסיכולוגיה. הוא קיבל דוקטורט ב-1940 מהיוניברסיטי קולג' לונדון בהנחיית סיריל ברט.

תחומי התעניינות ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייזנק הושפע מגישתם של פסיכולוגים בריטים כמו סיריל ברט שעסקו במדידת תכונות אישיות, וסבר שיש להן קשר הדוק לתורשה. בעת ובעונה אחת התעניין בביהביוריזם וביכולת לעצב התנהגות באמצעות התניות. על הפסיכואנליזה הפרוידיאנית הייתה לו, לעומת זאת, ביקורת חריפה. הוא תהה האם היא מסייעת במשהו למטופלים ופקפק במדעיותה. כשב-1946 נפתח מחדש בית החולים מודסלי אייזנק התמנה לפסיכולוג מחקר בכיר. כעבור שנה התמנה כמנהל מחלקת פסיכולוגיה . בשנת 1950 אוניברסיטת לונדון הקימה ב-1950 אוניברסיטת לונדון הקימה במודסלי את המכון הפסיכאטרי ואייזנק ייסד שם את מחלקת פסיכולוגיה. הוא התמנה גם כפרופסור לאוניבריסטת לונדון.

אייזנק קיבל קביעות ב"מכון הפסיכיאטרי" המסונף לקינגס קולג' לונדון, ובשנות החמישים והשישים זכו הספרים שהוציא מתחת ידיו לפופולריות רבה, והוא נחשב לאחד מבכירי הפסיכולוגים בבריטניה. בשנות השבעים צידד בארתור ג'נסן ובקשר שזה הצביע עליו בין אינטליגנציה לבין גזע. השקפות אלו והטעמת המרכיבים התורשתיים באישיות הפכו אותו לשנוי במחלוקת, עד כדי שבמהלך הרצאה ספג אגרוף בפרצופו מסטודנט זועם. מנגד התעניין גם באפשרות להעלות אינטליגנציה באמצעות שיפור התזונה, אך מחקריו בנושא לא הניבו הישגים של ממש.

בשנות ה-80 ייסד את כתב העת לחקר הבדלים בין אישיים.

אייזנק התעניין גם בתחומים כמו פאראפסיכולוגיה, אסטרולוגיה וגרפולוגיה, שאותם, שלא כמו מרבית עמיתיו, לא שלל על הסף, אך ביקר את מתודולוגיית רוב המחקרים שתמכו בהם. במאמר שפרסם בשנת 1982 תמך באפקט מרס.

תאוריית התכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי תאוריית התכונות של אייזנק לאישיות קיימים שלושה ממדים:

  1. מופנמות - מוחצנות
  2. נוירוטיות - יציבות נפשית
  3. פסיכוטיות (אנ') - חברתיות (ממד שהוסיף בשלב מאוחר יותר)

לדעת אייזנק, אין קשר רציף בין נוירוטיות (יציבות נפשית נמוכה) לבין פסיכוטיות (התנהגות אנטי חברתית).

אייזנק גרס כי יש קשר בין תפקודים שונים במערכת בהעצבים ובין מופנמות ומוחצנות. לפי אייזנק, סף הגירוי העצבי קובע את התכונות של מוחצנות ומופנמות, כיוון שסף הגירוי משפיע על העוצמה של הגירוי (יכול להתבטא במגוון של דרכים, כמו גירויים חזותיים או ווקליים) שתיקלט אצל האדם. אצל אדם שסף הגירוי שלו גבוה יקלטו רק גירויים חזקים, ולא יהיה לו נוח בסביבה עם גירויים חלשים (מוזיקה קלאסית, צבעים חלשים ומעטים...), ולהפך, אצל אדם בעל סף גירוי נמוך יעברו כמעט כל הגירויים, והוא יחוש לא בנוח בסביבה עם גירויים חזקים (מוזיקה רועשת, הרבה צבעים חזקים...). בן אדם מוחצן מאופיין כבעל סף גירוי גבוה, ובן אם שהוא מופנם מאופיין כבעל סף גירוי נמוך).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הנס אייזנק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]