פורטל:להט"ב/מסע בזמן/אוסף

לקט קטעים היסטוריים

1	הומוסקסואלים נרדפו על ידי הנאצים מאז עלייתם לשלטון בגרמניה (1933). הם הושפלו ואף נשלחו למחנות ריכוז בהם רבים מהם מצאו את מותם. על אף הכתיבה האינטנסיבית על השואה וקורבנותיה, מעט מאוד נכתב על גורלם של הומוסקסואלים בפרק אפל זה של ההיסטוריה האנושית. בשנת 1934 הוקמה יחידה מיוחדת של הגסטאפו לרדיפה אחר הומוסקסואלים אשר ערכה רשימה מקיפה של הומוסקסואלים שנקראה "הרשימה הורודה". בשנת 1935 הוחמר סעיף 175 והוא כלל גם איסור על נשיקות, חיבוקים וכל מגע מיני הומוסקסואלי (לעומת האיסור הקודם שהיה תקף אך ורק לקיום יחסי מין). הנאצים שינו את הגדרת היחסים ההומוסקסואלים ל"פשע" ובכך הגדילו את העונש הפוטנציאלי לחמש שנות מאסר. שינוי זה הוביל לעלייה גדולה במספר המעצרים והרדיפות. בשנתיים הבאות נעצרו כ- 25 אלף הומוסקסואלים ומרביתם נשלחו למחנות ריכוז- שם הם עברו פעמים רבות עיקור. משנת 1942 הוחרפה הענישה כלפי הומוסקסואלים עד לכדי הוצאה להורג. במחנות הריכוז נהגו לסמן נקודה שחורה על שרוול חולצתם של ההומוסקסואלים ועל גב החולצה שלבשו נכתב המספר- 175. בשלב מאוחר יותר, ההומוסקסואלים הוכרחו לענוד משולש ורוד. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
2	סעיף 175 היה הסעיף בחוק העונשין הגרמני שאסר על יחסים אינטימיים בין גברים. חוקים דומים התקיימו במדינות רבות בעולם, ובחלקו עדיין קיימים, אולם זה הגרמני ידוע לשמצה בשל השימוש שעשה בו המשטר הנאצי לכליאת הומוסקסואלים במחנות ריכוז, סירוסם והמתתם. הנאצים שינו את הסעיף, והרחיבו את תחולתו. הם שינו את ההגדרה מ'עבירה' ל'פשע', ובכך הגדילו את העונש הפוטנציאלי לחמש שנות מאסר. כמו כן הם הסירו את הביטוי 'שלא כדרך הטבע', שנתפס כמתייחס למין אנאלי בלבד. כדי לעבור על החוק מספיק היה לגרום ל'פגיעה בחוש הבושה', כך שלא היה צורך אפילו במגע כלל - אפילו מבט לא צנוע עלול היה להביא להרשעה. שינוי החוק הביא לעלייה תלולה במספר המעצרים. חלק גדול מהאסירים שנכלאו במחנות ריכוז לא זכו לפיצויים מממשלת גרמניה, כי הם נחשבו לפושעים. יתרה מזו, חלק מהאסירים ששרדו את המחנות נשלחו לכלא לסיים את תקופת מאסרם על פי סעיף 175. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
3	הגדוד הקדוש של תבאי היה יחידת עילית של הופליטים בצבא תבאי. לפי פלוטרכוס, הרכבו של הגדוד הוא שהפכו למיוחד, 150 זוגות גברים-נאהבים, שצוותו יחדיו מתוך אמונה שנאהבים ילחמו בעוז ובגיבוש רב יותר, זה לצד זה, מאשר זרים שאין ביניהם יחסי חיבה מיוחדים. יש לציין, שיחסים אינטימיים בין גברים ביוון הקלאסית לא היו נוהג נלעג או בלתי מקובל. בתחילת דרכו, מתוך כוונה לחזק את המורל, פוזרו זוגות לוחמי גדוד העילית במערך החזית של צבא תבאי. אולם, בקרבות מאוחרים יותר נלחם הגדוד כיחידה אורגנית. בארבעת העשורים לקיומו, היה הגדוד מהחשובים שבכוחות תבאי, ואפשר למנהיגי הפוליס להביא את תבאי לגדולתה קצרת היומין. הגדוד מילא תפקיד מכריע בקרב לאוקטרה, והושמד לחלוטין בקרב כירונאה בשנת 338 לפנה"ס. הסכנה הגדולה לגדוד הייתה טמונה בכוחו שלו, אם תתפרק המסגרת הרגשית של הלוחמים היחידה תתמוטט. על כן, יש הסוברים כי נערך טקס תבאיי של מחויבות שבו שני הגברים היו מגיעים לנקודה מסוימת בלילה, לאור הירח, והיו נשבעים שבועת אהבה ונאמנות זה לזה. אם אכן היה טקס שכזה הרי שזה היה טקס הנישואים החד-מיניים העתיק ביותר שידוע לנו עליו ואולי מקור השם "הגדוד הקדוש". לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
4	הצעה 6 (באנגלית: Proposition 6) היא יוזמה מדינית שהועלתה להצבעה וכשלה בקליפורניה, ארצות הברית, ב-7 בנובמבר 1978. היוזמה נודעה בשם "יוזמת בריגס" על שם העומד מאחוריה, המחוקק המדיני השמרן ג'ון בריגס ממחוז אורנג'. היוזמה הכושלת אמורה הייתה למנוע מהומואים, לסביות, וכל מי שתומך בזכויות להט"ב מלעסוק בהוראה בבתי הספר הציבוריים במדינה. יוזמת בריגס הייתה כישלונה הראשון של תנועת התנגדות לזכויות להט"ב שמטרתה הייתה לבטל חוקים שקידמו זכויות להט"ב במדינה, אותה הובילה אניטה בריאנט וארגונהּ "הצילו את ילדינו" שפעל בפלורידה. הארווי מילק היה מהפעילים הבולטים נגד היוזמה, והתנגדותו של רונלד רייגן סייעה לבסוף לכשלונה בהצבעה. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
5	היחס כלפי הלסביות בגרמניה הנאצית נחשב למקל יותר ביחס לזה שהונהג כלפי הומוסקסואלים זכרים. בעוד ההומוסקסואליות נחשבה לפשע בגרמניה הנאצית, בין היתר על סמך סעיף 175 לחוק העונשין הגרמני, הלסביות לא נחשבו כאיום חברתי קריטי ולכן השלטון הנאצי לא נהג בהן באותו יחס ובאותו היקף פעולה אשר הונהג כלפי "גורמים בעיתיים" אחרים. לסביות לרוב לא נאסרו ונשלחו למחנות ריכוז ולא סבלו התנכלויות מרובות, באופן יחסי, מצד המשטרה. אף לאחר עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933, חלקן יכלו להמשיך במסגרת חיים תקינה, אך חלקן סבלו מתנאי מחיה קשים, שכר ירוד ופחד מפני מעצר. עיקר דאגתו של המשטר הנאצי מהלסביות הייתה מתוך חשש שמא ייווצר קושי להבדיל בין זוג חברות שבסיס הקשר ביניהן חברותי לבין זוג לסביות, אם כי לא ננקטו פעולות חריפות כנגד הלסביות מתוך הנחה שהן עדיין יכולות למלא את תפקידה הקלאסי של האישה הגרמניה לפי האידאולוגיה הנאצית: להיות אם לכמה שיותר תינוקות "ארים". לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
6	מהומות סטונוֹול היו סדרה של עימותים אלימים בין הומוסקסואלים, לסביות וטרנסג'נדרים ובין משטרת ניו יורק. המהומות החלו ביום שבת, 27 ביוני 1969, בסביבות השעה 1:20 אחר חצות, כשהמשטרה פשטה על בר הומוסקסואלים בשם "סטונוול אין" (Stonewall Inn) בגריניץ' וילג'. מהומות סטונוול הן נקודת ציון בתולדות המאבק לזכויות להט"ב. זוהי הפעם הראשונה בה הומואים לסביות וטרנסג'נדריות התקוממו באופן מאורגן כנגד התעמרות שלטונית על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית. מהומות סטונוול החלו תהליך שהביא בעשרות השנים שמאז, למהפך במעמדם החוקי והחברתי של הומואים ולסביות בעולם המערבי. המהומות מצוינות כל שנה במצעדי גאווה בערים הראשיות בכל רחבי העולם. תיאור הרקע למהומות, פריצתן ומשמעותן נסמך רבות על ספריהם של D'Emilio משנת 1983 ושל Duberman משנת 1993, שחקרו אירועים אלו לעומק. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
7	פדרסטיה היא מערכת יחסים אירוטית המתנהלת בהסכמה בין מבוגר לבין מתבגר שאינו ממשפחתו המצומצמת. מערכת היחסים יכולה, אבל לא חייבת, להיות מבוטאת ביחסי מין. במהלך השנים יחס החברה לפדרסטיה השתנה מסובלנות לאיסור מוחלט. כיום, ברוב הארצות, נדרש שהמתבגר החבר במערכת יחסים זו יהיה בגיל ההסכמה לפחות. המונח נגזר משילוב של "פייס" (ביוונית "ילד") עם "אראסטס" (ביוונית "מאהב"). במובן רחב יותר של המילה, הכוונה היא לאהבה ארוטית בין מתבגרים לגברים מבוגרים. ביוון העתיקה זו הייתה מערכת יחסים וקשרים בין נער מתבגר וגבר מבוגר מחוץ למעגל המשפחה הקרוב ונוצרה במחשבה ראשונית כמוסד חינוכי מוסרי אריסטוקרטי. בהיותה כזו, ראו בה היוונים מרכיב חיוני בתרבותם החל מתקופתו של הומרוס ואילך. חילוקי הדעות סבבו סביב השאלה האם וכיצד לבטא תשוקה זו. גם הנישואים ביוון העתיקה בין גברים לנשים היו מבוססים על גיל, כאשר גברים בשנות השלושים לחייהם נישאו לבנות בגילאי ההתבגרות המוקדמים שלהן. פדרסטיה קשורה באופן הדוק עם מנהגי עירום אתלטי ואומנותי בגימנסיון, עיכוב נישואים לעלמים, סימפוזיון, ומידור נשים. בנוסף, היא גם חלק בלתי נפרד מאימון צבאי, ומעת לעת גורם בפריסת כוחות. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
8	Two-Spirit הייתה תופעה נפוצה בקרב שבטים אינדיאניים בצפון אמריקה. Two-Spirit לרוב, היה גבר הלוקח על עצמו את תפקיד מגדרי, מיני וחברתי של אישה ואף היה מקובל על קהילתו ככזה. עם זאת, ל-Two-Spirit מאפיינים הייחודיים רק לו, משמע לא כאלו המשויכים לאישה או גבר, הבאים לידי ביטוי בלבוש, במזג, בסגנון החיים ובמעמד החברתי. מעדויות על חיי האינדיאנים, עולה כי בשיאה התופעה הקיפה מעל ל-150 שבטים, אך עם התמעטותם, שיעורי התופעה, קטנו בהתאם. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
9	נישואי בוסטון הוא מונח מן המאה ה-19 שמטרתו לתאר מערכת יחסים בין נשים לא נשואות שגרו יחד ולא נתמכו על ידי עזרה גברית כלשהי, תופעה שהייתה מוכרת לכל בארצות הברית של המאה ה-19. נשים רבות, במיוחד אלו שהיו ממעמד חברתי בינוני ומעלה ובעלות השכלה אקדמית, חיו במסגרת חיים שכזאת. מסגרת זו, הציעה לנשים אלטרנטיבה שהייתה מקובלת על החברה - אלטרנטיבה למוסד הנישואים המסורתי. נשים אלה חיו בצורה קונבנציונלית ומכובדת. בסוף המאה ה-19 שלטה התפיסה לפיה נשים אינן מעוניינות בפעילות מינית. מכיוון שהיה ידוע כי מסגרת "נישואי בוסטון" איננה כוללת יחסים מיניים, הנשים שחיו במסגרת שכזאת יכלו להביע את רגשותיהן ואהבתן האחת לשנייה בגלוי. המונח "לסבית" נטבע מאוחר יותר בשנת 1890 ולכן בין אם היה מדובר בקשר לסבי-מיני או קשר אפלטוני, השתמשו במונח זה לתיאור התופעה. כיום, משתמשים במונח זה לתיאור של יחסים המבוססים על אינטימיות, אמון ומחויבות בין שתי נשים, ללא קשר מיני ביניהן. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
10	אנדרטה לזכרם של הירשפלד והמכון לסקסולוגיה, טירגארטן, ברלין "המכון לסקסולוגיה" הוקם בשנת 1919 בידי הרופא והסקסולוג היהודי-גרמני מגנוס הירשפלד, מחלוצי התנועה לזכויות ההומוסקסואלים, והיה הגוף הראשון בעולם שהוקדש לחקר המין. כשהתברר תפקידם של האשכים בייצור הורמונים גבריים, פותחה במכון תאוריה כי ההבדלים בין הומוסקסואלים והטרוסקסואלים נובעים משוני במבנה האשך. באוסף המכון היו דגימות רבות של רקמת אשך (ממקור לא ידוע), והחוקרים דימו לראות תאים "נשיים" ברקמות של הומוסקסואלים וטרנסווסטיטים. כמה מעמיתיו של הירשפלד הציעו לטפל בהומוסקסואלים באמצעות סירוסם והשתלת רקמת אשך גברית בגופם. לאחר שנים הם הודו בכישלון השיטה, אבל אפילו הירשפלד הפנה כמה פציינטים לניתוחים כאלה. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
11	בית מולי (אנגלית: Molly House) הוא מונח אנגלי ארכאי מן המאה ה-18 לתיאור בית מרזח או חדר פרטי שבו הומוסקסואלים וקרוס-דרסרים יכלו להיפגש זה עם זה ולמצוא בהם פרטנרים מיניים אפשריים. בתי מולי היו נפוצים ברוב הערים הגדולות באנגליה, והם למעשה קדמו לגיי באר המודרני. במאה ה-18 באנגליה, "מולי" היה כינוי לגברים נשיים או סדומאים. בית המולי המפורסם ביותר היה "מאד'רס קלאפ" (Mother's Clap), שאותו ניהלה מרגרט קלאפ בשכונת הולבורן שבמרכז לונדון. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
12	הוועדה המדעית-הומניטרית היה ארגון אשר הוקם בברלין ב-14 או ב-15 במאי 1897, במטרה לנהל מערכה שתביא להכרה חברתית בלסביות, הומוסקסואלים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים ולפעול נגד אפלייתם בחוק. הארגון היה הראשון מסוגו בהיסטוריה. בשיא פעילותה היו חברים בוועדה כ-500 איש, ושלוחות שלה פעלו בכ-25 ערים ברחבי גרמניה, אוסטריה והולנד. הוועדה התפזרה בשנת 1933, לאחר הרס המכון לסקסולוגיה, שממנו פעלה הוועדה, בידי המפלגה הנאצית. בתחילה התמקדה הוועדה בסעיף 175 לחוק העונשין הגרמני, אשר אסר על יחסים אינטימיים בין גברים. הוועדה סייעה לגברים אשר הועמדו לדין בגין הסעיף, וקיימה הרצאות ציבוריות בנושא. בנוסף, עסקה הוועדה באיסוף חתימות לעצומה הקוראת לביטולו של החוק, שעליה חתמו בין היתר לב טולסטוי, ריינר מריה רילקה, אלברט איינשטיין, הרמן הסה‎ ותומאס מאן. העצומה הוגשה לפרלמנט הגרמני ב-1898, 1922 וב-1925, אך נכשלה ולא זכתה לתמיכת הפרלמנט. הוועדה המדעית-הומניטרית הוציאה לאור את "השנתון לחקר דרגות-הביניים המיניות" (Jahrbuch für sexuelle Zwischenstufen), שבו נמסרו בין היתר דיווחים על פעילויות קהילתיות, ופורסמו בו מאמרים בעלי אופי ספרותי או פולמוסי. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
13	אגודת מאטאשין (באנגלית: The Mattachine Society) הייתה אחד מארגוני התנועה ההומופילית הראשונים בארצות הברית, ומטרתה הייתה הגנה ושיפור זכויות ההומוסקסואלים בארצות הברית. האגודה פעלה משנות ה-50 של המאה ה-20 עד שנות ה-70 של המאה ה-20. האגודה הייתה היחידה מסוגה באותה התקופה, וקדמה לה ככל הנראה רק האגודה למען זכויות האדם בשיקגו שנוסדה ב-1924 ופעלה למשך תקופה קצרה יחסית. אגודת מאטאשין נוסדה בשנת 1950 בלוס אנג'לס בידי הארי היי ומספר גברים נוספים, ומטעמי חשאיות ובשל נטיות השמאל האידאולוגיות של מייסדיה אימצה האגודה מבנה ארגוני של תאים קומוניסטיים. באווירה האנטי-קומוניסטית והעוינת כלפי להט"ב ששררה בשנות ה-50 בארצות הברית (ראו בהלת הלבנדר), עברה האגודה לפעול במתכונת מסורתית יותר, שכללה בעיקרה אג'נדה של הגנה על זכויות אזרח. בחלוף הזמן הוקמו סניפים בערים נוספות, ועד 1961 התפצלה האגודה לקבוצות מקומיות שונות. סניף האגודה בניו יורק, שהוקם ב-1955, הפך להתארגנות ההומואים הגדולה ביותר בארצות הברית, והוא מיקד את פעילותו בארגון קבוצות דיון, הגנה על גברים שנאסרו בגין קיום יחסים חד-מיניים, וארגון הפגנות מחאה נגד היחס העוין וההטרדה המתמשכת של משטרת ניו יורק כלפי הומוסקסואלים, ובכללה פשיטות על מקומות בילוי. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
14	-	הוספה
15	-	הוספה

בחזרה לפורטל