פנאתינאיקוס (אגודה)
| פנאתינאיקוס Παναθηναϊκός | |
|---|---|
| |
| מידע | |
| שם מלא | מועדון האתלטיקה הפאן-אתונאי (Παναθηναϊκός Αθλητικός Όμιλος) |
| נוסד | 3 בפברואר 1908 (לפני 116 שנים) |
| צבעים | ירוק, לבן |
| מיקום | אתונה, יוון |
| יושב ראש | פנאיוטיס מלקאטס |
| המנון | Syllogos Megalos (מועדון גדול) |
| אתר | pao1908.com |
מועדון האתלטיקה הפאן-אתונאי (ביוונית: Παναθηναϊκός Αθλητικός Όμιλος, בקיצור PAO), הידוע גם בשם פנאתינאיקוס, הוא מועדון ספורט רב-ענפי הממוקם באתונה, בירת יוון. פנאתינאיקוס הוא אחד ממועדוני הספורט המצליחים והוותיקים ביותר ביוון. שם המועדון נוצר בהשראת יצירתו העתיקה של איסוקרטס "פנאתינאיקוס", בו הוא משבח את האתונאים על השכלתם הדמוקרטית ועליונותם הצבאית והשימוש בהם לטובת כל היוונים.[1]
המועדון הוקם על ידי יורגוס קלפאטיס בשנת 1908 כמועדון כדורגל, כאשר הוא ו-40 ספורטאים נוספים החליטו להתנתק ממועדון פאנליניוס עקב החלטו לסגור את קבוצת הכדורגל שלו. המועדון הוא בין המועדונים הפופולריים ביותר במדינה ואחד הגדולים בעולם לפי מספר מחלקות הספורט שלו. זה המועדון שהציג ביוון מספר ענפי ספורט, ביניהם כדורגל, כדורסל, כדורעף, הוקי שדה, טניס שולחן וכדוריד, בזמן שהם גם היו חלוצים ביצירת קבוצות ספורט נשים בכדורגל וכדורסל.
הקבוצות והספורטאים האישיים בפנאתינאיקוס זכו במספר תארים והיו משתתפים בולטים בתחרויות מקומיות ובינלאומיות. קבוצות הכדורסל והכדורגל של המועדון הן הקבוצות היווניות המצליחות ביותר מבחינת הישגים בתחרויות האירופיות. קבוצת הכדורגל של פנאתינאיקוס היא הקבוצה היוונית היחידה שהגיעה לגמר ליגת האלופות (ב-1971) ולחצי הגמר פעמיים (ב-1985 וב-1996). זוהי גם קבוצת הכדורגל היוונית היחידה ששיחקה בגביע הבין-יבשתי. קבוצת הכדורסל של המועדון היא המצליחה ביותר ביוון ואחת המצליחות באירופה, עם שישה גביעי אירופה, גביע בין-יבשתי אחד ושני כתרים משולשים. קבוצות פנאתינאיקוס שיחקו בסך הכל ב-15 משחקי גמר אירופיים ובינלאומיים (בכדורגל, כדורסל, כדורעף גברים וכדורעף נשים).
בענפי הספורט האישיים יש למועדון יש מסורת יוצאת דופן במחלקות האתלטיקה, רכיבה על אופניים, קליעה, סיף ואיגרוף. המועדון גידל ספורטאים רבים, אלופי עולם ואלופי אירופה ומדליסטים במשחקים האולימפיים ומשחקי הים התיכון.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
1908–1945[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועדון הכדורגל של אתונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכדורגל הופיע ביוון בסוף המאה ה-19. בשנת 1908 עזב ספורטאי צעיר של פאנליניוס בשם יורגוס קלפאטיס, המום מהחלטת המועדון לסגור את קבוצת הכדורגל שלו, יחד עם 40 ספורטאים נוספים, והקים את מועדון הכדורגל של אתונה (Ποδοσφαιρικός Όμιλος Αθηνών). קונסטנטינוס ציקליטירס, שנחשב לגדול ספורטאי יוון בתחילת המאה ה-20, שיחק כשוער בקבוצה החדשה.
מועדון האתלטיקה הפאן-אתונאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם הקבוצה שונה למועדון הכדורגל הפאן-הלני (Πανελλήνιος Ποδοσφερικός Όμιλος) בשנת 1911. ב-1918 הוחלט שהסמל הרשמי של המועדון יהיה התלתן, סמל לאחדות, הרמוניה, טבע ומזל טוב, רעיון של השחקן מיכליס פאפאזוגלו. התלתן נחשב בעיני ראשי המועדון גם לסמל אוניברסלי, לא לאומי או מקומי, במטרה לייצג את אתונה כולה במדינה ובעולם.
פאפאזוגלו היה גם המניע העיקרי של הרעיון הפאן-אתונאי, הרעיון להקמת מועדון חדש שישתתף בכמה שיותר ענפי ספורט (רעיון שאומץ מאוחר יותר על ידי כל המועדונים היווניים הגדולים). ב-1919 היה קלפאטיס חבר בנבחרת יוון בכדורגל שהשתתפה במשחקי מדינות ההסכמה בפריז, שם גילה את הכדורסל והכדורעף, שלא היו ידועים אז ביוון. לאחר שובו לאתונה הוא החל את מאמציו ליצירת קבוצות חדשות במועדון.
בשנת 1924 קיבל המועדון את שמו הסופי והנוכחי מועדון האתלטיקה הפאן-אתונאי (ביוונית: Παναθηναϊκός Αθλητικός Όμιλος, בקיצור PAO), שהיה מעתה ואילך מועדון ספורט רב-ענפי. במהלך העשורים הבאים, עם התורם העיקרי אפוסטולו ניקולאידיס, פנאתינאיקוס יצרה קבוצות כמעט בכל ענף ספורט וזכתה באליפויות רצופות רבות ברובם.
מחלקת האתלטיקה נוסדה ב-1919. באותה שנה היה פנאתינאיקוס אחד המועדונים הראשונים ביוון שהקים קבוצת כדורעף.
ב-1922 נוסדה מחלקת הכדורסל, גם היא מהראשונות ביוון, ומאז התפתחה לקבוצת הכדורסל המצליחה במדינה ולאחת המצליחות באירופה. בשנת 1924 נוסדה מחלקת הטניס שולחן, ב-1926 מחלקת הטניס וב-1928 מחלקות הרכיבה על אופניים, הקליעה וההוקי שדה. מחלקות השחייה, הכדורמים והכדוריד נוצרו ב-1930.
באולימפיאדת אמסטרדם (1928) החל לראשונה מצעד המשלחות עם המשלחת היוונית, ואתלט פנאתינאיקוס אנטוניס קריופיליס הפך ליווני הראשון שפותח את המצעד.
פנאתינאיקוס זכתה לראשונה באליפות יוון בכדורגל בשנת 1930. במהלך העונה הם ניצחו את היריבה אולימפיאקוס 8–2, הניצחון הגדול ביותר של קבוצה כלשהי בדרבי היריבות הנצחיות. בשנת 1937 הוקמה קבוצת כדורסל הנשים של המועדון, הראשונה ביוון.
במהלך מלחמת העולם השנייה והשנים האפלות של שלטון מדינות הציר ביוון, מילאו ספורטאי המועדון תפקיד משמעותי בהתנגדות. הכדורגלן מימיס פיירקוס נהרג במלחמת איטליה–יוון, בעוד מיכליס פאפאזוגלו ודימיטריס ינאטוס (חבר מייסד של קבוצת הכדורסל) השתתפו מאוחר יותר בקבוצת ההתנגדות של יז'י איוואנוב-שיינוביץ', ספורטאי ממוצא פולני באירקליס סלוניקי ומרגל של הבריטים, והצליחו להשמיד שלושה מטוסי קרב של הלופטוואפה ולהטביע שלוש ספינות מלחמה קטנות. הם נעצרו, עונו ולבסוף ינאתוס ואיוואנוב הוצאו להורג.
1946–1990[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר המלחמה נוסדה מחדש מחלקת האיגרוף ב-1946, ונוסדה מספר מחלקות חדשות: צלילה (1947), הרמת משקולות (1959), שחמט (1960), סיף (1960), התעמלות (1962), סקי מים (1963) והיאבקות (1965).
ב-1966 נוצר ארגון אוהדי האולטראס של המועדון, שער 13, ארגון האוהדים הוותיק ביותר ביוון. יתר באליפות אירופה באתלטיקה אותה שנה זכה הקופץ במוט של המועדון ו-13 פעמים אלוף יוון, כריסטוס פאפאניקולאו, במדליית הכסף.
ב-1970 קפץ פאפאניקולאו לגובה של 5.49 מטרים וקבע שיא עולם.
פנאתינאיקוס שלטה במהרה בכדורגל היווני יחד עם היריבות העירוניות אולימפיאקוס וא.א.ק. אתונה, ועל אף שהיא ממוקמת במקום השני באליפויות המקומיות (בפער גדול מאולימפיאקוס הראשונה), היא הצליחה יותר מכל מועדון יווני אחר בתחרויות האירופיות. ב-1971 הפכה פנאתינאיקוס לקבוצה היוונית הראשונה והיחידה (נכון ל-2023) שהגיעה לגמר תחרות אירופית, כאשר התמודדה מול אייאקס באצטדיון ומבלי על גביע אירופה לאלופות, והפסידה 2–0. בסוף שנות ה-70, כשהכדורגל התמקצע ביוון, עברה מחלקת הכדורגל של המועדון לידי משפחת ורדינויאניס. ב-30 השנים הבאות זכתה הקבוצה באליפות יוון 7 פעמים, בעוד שבאירופה הקבוצה הגיעה גם פעמיים נוספות לחצי גמר ליגת האלופות, ב-1985 וב-1996.
ב-1974 הגיעה קבוצת הטניס שולחן לחצי הגמר גביע ETTU. בשנת 1978 נוסדה מחלקת הקרב חמש מודרני, וב-1980 מחלקת הג'ודו. הישג חשוב לקבוצת הכדורעף היה ההשתתפות בגמר גביע CEV ב-1980. מחלקת הקשתות נוסדה ב-1981 ומחלקת הקטרגל ב-1990.
1991–2000[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחלקת כדורסל הגברים התמקצעה ב-1992 ומאז היא בבעלות שני אילי תעשיית התרופות, האחים פבלוס ות'נאסיס ינאקופולוס. בפיינל פור היורוליג 1996 בפריז הפכה פנאתינאיקוס לקבוצה היוונית הראשונה שזכתה בגביע אירופה לאלופות (כיום יורוליג), כשהיא מנצחת ברצלונה בגמר 67–66. בספטמבר אותה שנה זכתה הקבוצה גם בגביע הבין-יבשתי לאחר ניצחון 2–1 בסדרת הטוב מ-3 על אולימפיה מארגנטינה (83–89, 83–78, 101–76). באותה שנה הגיעה קבוצת הכדורגל לחצי גמר ליגת האלופות.
בפיינל פור 2000 שנערך בסלוניקי זכתה פנאתינאיקוס באליפות אירופה בפעם השנייה לאחר ניצחון על מכבי תל אביב 73–67 בגמר. ב-2002 בבולוניה הם זכו ביורוליג בפעם השלישית לאחר ניצחון על המארחת קינדר בולוניה 89–83. כמו כן, בשנת 2000 הגיעה קבוצת כדורעף הנשים לגמר גביע CEV.
2001–הווה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפיינל פור 2007 באתונה הוכתרה פנאתינאיקוס לאלופת אירופה בפעם הרביעית לאחר שניצחה בגמר היורוליג את צסק"א מוסקבה 93–91. ב-2009 בברלין ניצחו "הירוקים" את צסק"א פעם נוספת 73–71 והפכו לאלופי אירופה בפעם החמישית.
בשנת 2009 הגיעה קבוצת הכדורעף הגברים לגמר גביע ה-CEV, וקבוצת הנשים לגמר גביע האתגר.
פאו זכתה ביורוליג בפעם השישית בברצלונה 2011 לאחר שניצחה את מכבי תל אביב 78–70 בגמר. בתוך כך הפך המועדון לשני הכי מצליח (אחרי ריאל מדריד) בתולדות התחרות.
בשנת 2013 נוסדה לראשונה מחלקת ספורט חדשה לאחר שנים רבות: קבוצת הרוגבי שהוכרזה ב-7 בנובמבר, ולאחר מכן הוקמו גם מחלקות ההוקי שדה והבייסבול.
ב-29 בדצמבר 2016, בעקבות המגמה העולמית, הכריז המועדון על הקמת קבוצת ספורט אלקטרוני.[2]
בדצמבר 2018 הקימה פנאתינאיקוס מחלקת כדורסל בכיסאות גלגלים.[3]
סמל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1918 הציע מיכליס פאפאזוגלו את התלתן כסמל המועדון בשל היותו סמל של הרמוניה, אחדות, טבע ומזל טוב.[4] גאורגיוס צ'אצופולוס, חבר המועדון (לימים נשיאו) ומנהל הגלריה הלאומית באתונה, לקח על עצמו את עיצוב הסמל. עד סוף שנות ה-70 נתפר תלתן ירוק או לבן בצד הלב על החולצה של קבוצות המועדון.[5]
עם תחילת המקצוענות בכדורגל היווני נוצר סמל קבוצת הכדורגל עם ראשי התיבות של המועדון ושנת ההקמה (1908).[5] גם קבוצת הכדורסל משתמשת מאז 1992 בלוגו משלה.
בשנת 2014 הציגה הנהלת המועדון סמל נפרד למועדון כולו ולכל מחלקות החובבים.
התפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
![עד 2014[7]](//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/8/8c/PAOemblem.svg/100px-PAOemblem.svg.png)
עד 2014[6] -
2020–הווה
![עד 2014[7]](/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:PAOemblem.svg)
תארים מרכזיים של הקבוצות המקצועיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כדורגל גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כדורגל היא המחלקה הראשונה והוותיקה ביותר במועדון. הקבוצה היא היוונית היחידה שהגיעה לגמר ליגת האלופות (ב-1971) ולחצי הגמר (ב-1985 וב-1996), כמו גם לגמר הגביע הבין יבשתי.
- ליגת העל היוונית (20)[7][8][9][10] 1930, 1949, 1953, 1960, 1961, 1962, 1964, 1965, 1969, 1970, 1972, 1977, 1984, 1986, 1990, 1991, 1995, 1996, 2004, 2010
- הגביע היווני (19):[9][10][11] 1940, 1948, 1955, 1967, 1969, 1977, 1982, 1984, 1986, 1988, 1989, 1991, 1993, 1994, 1995, 2004, 2010, 2014, 2022
- הסופר קאפ היווני (3, שיא): 1988, 1993, 1994,[12][13]
- גביע יוון רבתי (1): 1970
- גביע הבלקן (1): 1977
כדורסל גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבוצת הכדורסל, שנוסדה ב-1919,[14] היא המצליחה ביותר ביוון ואחת המצליחות באירופה, עם שש אליפויות אירופה וגביע בין-יבשתי אחד. מחלקת הכדורסל של פנאתינאיקוס היא גם הקבוצה היחידה באירופה שזכתה בתואר אחד לפחות במשך 24 עונות רצופות, מ-1996 עד 2019.[15]
- אליפות יוון (39, שיא):[16] 1946, 1947, 1950, 1951, 1954, 1961, 1962, 1967, 1969, 1971, 1972, 1973, 1974, 1975, 1977, 1980, 1981, 1982, 1984, 1998, 1999, 2000, 2001, 2003, 2004, 2005, 2006, 2007, 2008, 2009, 2010, 2011, 2013, 2014, 2017, 2018, 2019, 2020, 2021
- הגביע יווני (20, שיא): 1979, 1982, 1983, 1986, 1993, 1996, 2003, 2005, 2006, 2007, 2008, 2009, 2012, 2013, 2014, 2015, 2016, 2017, 2019, 2021
- אליפות אירופה (6, שיא יווני): 1996, 2000, 2002, 2007, 2009, 2011
- גביע בין-יבשתי (1): 1996
כדורעף גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחלקת הכדורעף נוסדה ב-1919, והיא אחת מקבוצות הכדורעף הוותיקות והמצליחות ביוון.
- אליפות יוון (20):[17][18] 1963, 1965, 1966, 1967, 1970, 1971, 1972, 1973, 1975, 1977, 1982, 1984, 1985, 1986, 1995, 1996, 2004, 2006, 2020, 2022
- גביע יווני (6): 1982, 1984, 1985, 2007, 2008, 2010
- גביע הליגה היוונית (3): 2020, 2022, 2023
- הסופר קאפ היווני (2): 2006, 2022
תארים מרכזיים של מחלקות החובבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כדורסל נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחלקה נוסדה בשנת 1937, הראשונה ביוון.
- אליפות יוון (5): 1998, 2000, 2005, 2013, 2021
- הגביע היווני (2): 2000, 2023
כדורעף נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחלקה נוסדה ב-1969 והיא קבוצת הנשים עם הכי הרבה תארים ביוון.
- אליפות יוון (25, שיא):[19] 1971, 1972, 1973, 1977, 1978, 1979, 1982, 1983, 1985, 1988, 1990, 1991, 1992, 1993, 1998, 2000, 2005, 2006, 2007, 2008, 2009, 2010, 2011, 2022, 2023
- הגביע היווני (6): 2005, 2006, 2008, 2009, 2010, 2022
ספורט אישי[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתלטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחלקת האתלטיקה נוסדה ב-1919, וספורטאיה הראשונים היו שחקני קבוצת הכדורגל של המועדון.
- אליפות יוון, גברים (23):[20] 1955, 1956, 1957, 1958, 1959, 1960, 1961, 1962, 1963, 1964, 1965, 1966, 1967, 1919, 1919, 1919, 1919, 1973, 1974, 1977, 1989, 1990
- אליפות יוון באולמות, גברים (4): 1986, 1989, 1990, 2023
- אליפות יוון קרוס קאנטרי, גברים (27, שיא): 1930, 1931, 1932, 1933, 1934, 1938, 1954, 1955, 1956, 1968, 1969, 1970, 1972, 71, 71, 71, 71 977, 1978, 1979, 1980, 1983, 1996, 1997, 2012, 2016, 2021
- אליפות יוון, נשים (3):[20] 1946, 1947, 1949
- אליפות יוון באולמות, נשים (1): 2023
- אליפות יוון קרוס קאנטרי, נשים (8): 1949, 1950, 1983, 1984, 1985, 1986, 2017, 2022
רכיבה על אופניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחלקת הרכיבה על אופניים, שנוסדה ב-1928, היא אחת המחלקות המצליחות ביותר במועדון.
- אליפות יוון, דירוג כללי (8): 1951,[21] 1956, 1958, 1963, 1967, 1969, 1970, 1973
- אליפות יוון, דירוג מסלול גברים (1): 2017[22]
טניס שולחן[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחלקת הטניס שולחן נוסדה ב-1924 על ידי ניקוס מנצרוגלו.
- אליפות יוון למועדונים, גברים (11): 1951, 1952, 1955, 1956, 1959, 1960, 1961, 1962, 1966, 1968, 1975
- אליפות יוון למועדונים, נשים (3): 1972, 1973, 1974
- הגביע יווני, גברים (3): 1965,1966, 1969
- הגביע יווני, נשים (2): 1972, 2022
- גביע ה-ETTU, נשים: 2022
איגרוף[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחלקת האיגרוף נוסדה ב-1912 על ידי ג'ון סיריל קמפבל, מאמן קבוצת הכדורגל.
- אליפות יוון, גברים: (32, שיא): 1949, 1950, 1951, 1952, 1954, 1955, 1957, 1958, 1959, 1960, 1964, 1966, 1969, 1969, 1969, 1919 3, 1974, 1975, 1976, 1977, 1982, 1986, 1992, 1993, 1996, 1997, 1998, 2011, 2015, 2016
סיף[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמו מחלקת האיגרוף, גם מחלקת הסיף נוסדה ב-1912 על ידי ג'ון סיריל קמפבל.
- אליפות יוון, דירוג כללי (13): 1963, 1964, 1965, 1966, 1967, 1968, 1969, 1970, 1971, 1972, 1973, 1974, 1975[23]
קשתות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות יוון, גברים (3): 1983, 1984, 1985, 2018
קליעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות יוון, מטרה (8): 1960, 1964, 1982, 1983, 1984, 1989, 1990, 1991
- אליפות יוון, חימר (1): 2021
צלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות יוון, דירוג כללי (6): 1969, 1972, 1975, 2015, 2016, 2017
שחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות יוון, דירוג כללי (12): 1951, 1952, 1953, 1954, 1955, 1956, 1958, 1963, 1964, 1965, 1966, 1968
- אליפות יוון מאסטרס (3, שיא): 2018, 2019, 2021
הרמת משקולות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות יוון, דירוג כללי (1): 2019
- אליפות יוון, גברים (5):[24] 1964, 1965, 1966, 1967, 1968
קרב חמש מודרני[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות יוון, גברים (2): 1980, 1987
היאבקות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות יוון, גברים (2): 2014, 2015
- אליפות יוון (2):[25] 1970,1971
תארים של מחלקות לא פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
התעמלות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות יוון, גברים (1): 1972
ספורטאים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כדורגל: אנטוניס אנטוניאדיס, סטרטוס אפוסטולקיס, מרקוס ברג, ג'יבריל סיסה, מיאט גאצ'ינוביץ', יורגוס קלפאטיס, יורגוס קראגוניס, מיכאליס קונסטנטינו, סבסטיאן לטו, דימיטריס סרוואקוס, פאולו סוזה, גיורקאס סיטארידיס, ז'ילברטו סילבה.
- כדורסל: פרגיסקוס אלברטיס, מייק באטיסט, דיאן בודירוגה, דימיטריס דיאמנטידיס, ניקוס גאליס, פנאיוטיס יאנאקיס, ג'יימס גיסט ניקוס גאליס, מייק ג'יימס, שארונאס יאסיקביצ'יוס, יאקה לאקוביץ', ניקולה פקוביץ', ז'ליקו רבראצ'ה, ביירון סקוט, רמונאס שישקאוסקאס, דומיניק וילקינס.
אוהדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי סקרים פנאתינאיקוס הוא אחד המועדונים הפופולריים ביותר ביוון, עם כמעט 30.2% מהאוהדים שתומכים בהם, והפופולרי ביותר באתונה רבתי ובאזור אטיקה.[26] יש להם גם בסיס אוהדים גדול בכל מחוזות יוון, בקפריסין ובקרב היוונים בכל העולם. למועדון אוהדים רבים בקרב המשכילים והמעמד העליון ביוון (המייצג באופן מסורתי את החברה האתונאית הישנה), אך הוא פופולרי גם בקרב מעמד הביניים והמעמד הנמוך.
ארגון האוהדים העיקרי של פנאתינאיקוס ידועים בשם שער 13, והוא מורכב מכ-80 מועדונים קטנים יותר ביוון וקפריסין.[27] הארגון משתמש בזיקוקים ודגלים ירוקים, הצגת כרזות ובעיקר תצוגות צבעוניות וגדולות ועידוד רועש וקבוע. שער 13 הפך עם השנים לחלק מהמועדון על ידי השפעה על החלטות המועדון ומעקב אחר המועדון. PALEFIP (המועדון הפאן-הלני של חברי פנאתינאיקוס) הוא ארגון האוהדים השני בגודלו.[28] פנאתינאיקוס היא קבוצת הכדורגל היחידה בבעלות אוהדים ביוון.
אוהדי פנאתינאיקוס מחזיקים בשיא מכירות הכרטיסים בעונה הרבות ביותר (31,091 ב-2010) ובממוצע הנוכחות הגבוה ביותר לעונה בודדת (44,942 בעונת 1985/86) בתולדות הכדורגל היווני.
אוהדי המעדון בכדורסל, הבולטים בתמיכתם הנלהבת, מחזיקים גם בשיאי נוכחות אירופיים, כמו 20,000 האוהדים נגד בנטון טרוויזו ב-2006 ו-30,000 (רשמית מעל 25,000) הצופים נגד ברצלונה ב-2013.
אוהדים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מלינה מרקורי, שחקנית, זמרת ומדינאית, ממייסדי התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית
- קוסטס קרמנליס, פוליטיקאי, ראש ממשלת יוון מטעם מפלגת דמוקרטיה חדשה
- יאניס פאריוס, זמר
- אלכסיס ציפראס, פוליטיקאי, ראש ממשלת יוון מטעם סיריזה
- אנה ויסי, זמרת, שחקנית, מגישה ושדרנית רדיו
תלתן הזהב[עריכת קוד מקור | עריכה]
תלתן הזהב של פנאתינאיקוס הוא הפרס המוענק לאישים מיוחדים במועדון. הוא הוענק ל:
- ג'ק ניקולאידיס, נשיא המועדון
- ז'ליקו אובראדוביץ', מאמן קבוצת הכדורסל
- ניקולאוס פלסטיראס, גנרל וראש ממשלת יוון
קבוצות המועדון בתחרויות בין-לאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כדורגל
-
-
מימיס פייראקוס (1906–1940), נהרג במלחמת איטליה–יוון -
-
-
-
_-_2.jpg)
- כדורסל
-
יורגוס קולוקית'אס -
פרגיסקוס אלברטיס, מלך הנקודות ושיאן ההופעות של פנאתינאיקוס בכל הזמנים -
דגל יוון ופנאתינאיקוס לצד כרזות בהיכל האולימפי -
-
-
-
-
-
-
.jpg)
.jpg)
- כדורעף
-
פאלמן קונסטנטינוב -
ניקוס סמאראס
.jpg)
- אחרים
-
-
פאנטליס קרסבדאס, נשיא המועדון ומדליסט זהב באולימפיאדת אתונה (1896) -
הוקי שדה בלאופורוס (1927) -
קבוצת הרכיבה על אופניים, 1928 -
אפוסטולוס ניקולאידיס -
ניקוס מאנצרוגלו, מייסד מחלקת הטניס שולחן -
את'נאסיוס אראווסיטאס, מייסד מחלקת הקליעה -
קונסטנטינוס פוליוס -
הכניסה למחלקת האיגרוף באצטדיון אפוסטולוס ניקולאידיס
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פנאתינאיקוס
פנאתינאיקוס, ברשת החברתית פייסבוק
פנאתינאיקוס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
פנאתינאיקוס, ברשת החברתית אינסטגרם
פנאתינאיקוס, ברשת החברתית LinkedIn
פנאתינאיקוס, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ panathinaikos1908.gr
- ^ פנאתינאיקוס A.C. מייסדת מחלקת eSports! panathinaikos1908.gr (ביוונית), 29 בדצמבר 2016
- ^ Φτιάχνει τμήμα ΑΜΕΑ ο Παναθηναϊκός | Gazzetta, www.gazzetta.gr (ביוונית)
- ^ "1908–1920" (ביוונית). leoforos.gr. אורכב מ-המקור ב-19 ביוני 2011. נבדק ב-23 ביוני 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Trifylli". אורכב מ-המקור ב-26 יולי 2015. נבדק ב-4 אפר' 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "paovolleyball.gr". אורכב מ-המקור ב-2014-12-24. נבדק ב-2015-07-13.
- ^ "EPO - Hellenic Football Federation" Οι Πρωταθλητές Ελλάδας από το 1928 μέχρι σήμερα (ביוונית). פדרציית הכדורגל ההלנית epo.gr.
- ^ קרפאטי, תאמאס; שגל, הנס. "List of Greece championships". RSSSF. נבדק ב-12 באפריל 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Panathinaikos F.C. trophies". pao.gr. אורכב מ-המקור ב-19 בינואר 2016. נבדק ב-12 באפריל 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Panathinaikos F.C. profile". אופ"א. נבדק ב-12 באפריל 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Greece – List of Cup Winners". RSSSF.
- ^ "Greece - List of Super Cup and League Cup Finals".
- ^ "Σούπερ Καπ: Ένας… ξεχασμένος θεσμός". sport-fm.gr. נבדק ב-4 אפר' 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "1919-2019: Το λογότυπο του "Green Century"".
- ^ "Panathinaikos BC OPAP Win the 2019 Greek Cup". אורכב מ-המקור ב-2019-04-02.
- ^ "Πρωταθλητές".
- ^ "Hellenic Volleyball League - Πρωταθλήτριες Ομάδες - Χρυσή Βίβλος 1936-2020".
- ^ "Η χρυσή βίβλος της Volley League". www.contra.gr. נבדק ב-4 אפר' 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Η Χρυσή Βίβλος της Volley League Γυναικών". ΕΛΛΗΝΙΚΗ ΟΜΟΣΠΟΝΔΙΑ ΠΕΤΟΣΦΑΙΡΙΣΗΣ (ביוונית). 2022-05-12. נבדק ב-2022-05-12.
- ^ 1 2 "Αύριο η παραλαβή των ρούχων για την αποστολή της Ζυρίχης". /www.segas.gr. נבדק ב-4 אפר' 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Digital Library - PDF Document". efimeris.nlg.gr. נבדק ב-4 אפר' 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2018-05-16. נבדק ב-2018-05-15.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "ΞΙΦΑΣΚΙΑ". אורכב מ-המקור ב-2014-08-27.
- ^ "Ομαδικά Ανδρών - Αρχικη".
- ^ "Διασυλλογικο Πρωταθλημα Ελλαδασ « Ελληνικη Σκακιστικη Ομοσπονδια".
- ^ "sdna.gr". אורכב מ-המקור ב-2015-03-21. נבדק ב-2015-04-09.
- ^ "Gate 13 - 1966".
- ^ "PALEFIP". אורכב מ-המקור ב-2017-11-19. נבדק ב-2008-02-23.
