סופגנייה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־09:50, 6 בדצמבר 2015

סופגנייה (או בשמה התקין, אם כי נפוץ פחות, "סֻפְגָּנִית") היא מאכל בצק מטוגן בשמן עמוק, המהווה את אחד המאכלים המסורתיים והסמליים של חג החנוכה.

אטימולוגיה

המילה סופגנייה נוצרה, כנראה, על ידי דוד ילין בשנת 1896, על ידי הוספת סיומת ההקטנה "-יה" אל המילה "סוּפְגָּן"^[1]^[2]. סופגן נזכרת במשנה – במסכת כלים: ”משיסיק את [התנור?] כדי לאופות בישן סיפגנים”^[3], ובמסכת חלה^[4]: ”והסיפגנין והדיבשנים והאיסקריטים”^[5], שרבי עובדיה מברטנורא מפרש: ”הסופגנים – לחם שבלילתו רכה ועשוי כספוג. פ"א רקיקים דקים, תרגום ורקיקי מצות, ואספוגין”.

שורש השם, ספ"ג, מותאם למהותה של הסופגנייה, הסופגת לתוכה שמן טיגון רב. מקור המילה "סופגן" במילה היוונית σπόγγος (סְפּוֹנְגוֹס), ומשמעותה "ספוג". ביידיש, בהשפעת השפות הסלאביות, נקראות הסופגניות "פּאָנטשקעס" (נהגה: "פּוֹנצ'קֶס").

הסבר לאכילתה בחנוכה

על פי חז"ל, ההסבר לאכילת מאכלים מטוגנים בשמן, כמו סופגניות ולביבות, בחנוכה, הוא כזכר ל"נס פך השמן" שבו שרתה ברכה במעט השמן שהיה בפך והוא הספיק להדלקת מנורת המקדש במשך שמונה ימים^[6].

גם בפירוש המיוחס לרבי מיימון הדיין, אביו של הרמב"ם, נכתב ביחס למנהג אכילת "סופגנין" בחנוכה^[7]:

"אין להקל בשום מנהג ואפילו מנהג קל. ויתחייב כל נכון לו עשות משתה ושמחה ומאכל, לפרסם הנס שעשה השם יתברך עמנו באותם הימים. ופשט המנהג לעשות סופגנין, בערבי אלספינג, והם הצפחיות בדבש, ובתרגום: האיסקריטין, והוא מנהג הקדמונים משום שהם קלויים בשמן, זכר לברכתו^[8]".

מאכלים דומים

בקרב עמי אירופה קיימים מספר מאפים דומים לסופגניה, בהם ה"בֶּרְלִינֶר" (Berliner) הגרמני (בדרום גרמניה: קראפפן, Krapfen),‏ הנמכר לקראת סוף השנה, ה"פּוֹנְצֶ'ק" (Pączek) הסלאבי, וה"קרוף" (krof) הסלובני.

מרכיבים ואופן הכנה

את הסופגניות יוצרים מכדורי בצק שמרים קטנים המטוגנים בשמן עמוק לאחר תפיחתם. בדרך כלל הסופגנייה ממולאת בריבת תות שדה, אך ניתן למצוא סופגניות במילויים נוספים, כגון שוקולד וריבת חלב. לאחר טיגון ומילוי הסופגנייה, בוזקים מעליה אבקת סוכר. בשנים האחרונות, בהשפעת הדונאטס (סופגניות אמריקאיות), יש המצפים את הסופגניות בציפויים שונים כמו זיגוג לבן או צבעוני.

ישנם מתכונים של סופגניות המכילים מוצרי חלב, כמו לבן, ככל הנראה כתוצאה מזיקת הסופגנייה לחג החנוכה והמנהג לאכול בו מאכלי חלב, זכר למעשה יהודית שהשקתה את הולופרנס בחלב.

הסופגנייה ידועה כמאכל משמין ביותר: סופגנייה בינונית מכילה לפחות כ-350 קלוריות.

ברכתה

ערך מורחב – ברכת הסופגנין

ברכתה של סופגניה אפויה היא המוציא לחם מן הארץ (אם לא עשו את הבצק מתוק מאד). נחלקו הפוסקים האם ברכתה של הסופגניה המטוגנת בורא מיני מזונות או המוציא לחם מן הארץ, מכיוון שלא נאפתה בתנור אלא נתבשלה בנוזל. להלכה נפסק שברכתה בורא מיני מזונות אולם בשלחן ערוך כתוב שירא שמים יקפיד לאכלה בתוך הסעודה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

על מילים 'סופגנייה' ו-'לביבה', באתר האקדמיה ללשון העברית
נורית אלרואי, הסופגנייה, מתוך "רגע של עברית" באתר האקדמיה ללשון העברית
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מתאילנד עד אתיופיה - מסביב לעולם בארבע סופגניות, באתר ynet, 17 בדצמבר 2006
מנחם הורוביץ, ‏מנחם הולך לאכול סופגנייה, באתר ‏מאקו‏, 26 בנובמבר 2009
שיפי חריטן, כיצד הפכה הסופגנייה למאכל גורמה, באתר האינטרנט של ארגון "הידברות", 21 בדצמבר 2014

הערות שוליים

^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רוביק רוזנטל, שלא יצ'קלפו עליכם (הזירה הלשונית), באתר nrg‏, 18 בדצמבר 2008
^ נורית אלרואי, רגע של עברית: על הסופגנייה, באתר האקדמיה ללשון העברית
^ משנה, מסכת כלים, פרק ה', משנה א'
^ שתי המובאות על פי כתב יד קאופמן
^ משנה, מסכת חלה, פרק א', משנה ד'
^ שמואל פנחס גלברד, אוצר טעמי המנהגים, עמ' שלט; סופגניות ולביבות בחנוכה – מנין?, הערה 1
^ תבנית:HebrewBooksPage; ראו גם: תבנית:HebrewBooksPage
^ כלומר, זכר לנס שאירע בפך השמן

[1] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רוביק רוזנטל, שלא יצ'קלפו עליכם (הזירה הלשונית), באתר nrg‏, 18 בדצמבר 2008

[2] נורית אלרואי, רגע של עברית: על הסופגנייה, באתר האקדמיה ללשון העברית

[3] משנה, מסכת כלים, פרק ה', משנה א'

[4] שתי המובאות על פי כתב יד קאופמן

[5] משנה, מסכת חלה, פרק א', משנה ד'

[6] שמואל פנחס גלברד, אוצר טעמי המנהגים, עמ' שלט; סופגניות ולביבות בחנוכה – מנין?, הערה 1

[7] תבנית:HebrewBooksPage; ראו גם: תבנית:HebrewBooksPage

[8] כלומר, זכר לנס שאירע בפך השמן

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 '''סופגנייה''' (או בשמה התקין, אם כי נפוץ פחות, "'''סֻפְגָּנִית'''") היא מאכל [[בצק]] [[טיגון בשמן עמוק|מטוגן בשמן עמוק]], המהווה את אחד המאכלים המסורתיים והסמליים של חג ה[[חנוכה]].
+==אטימולוגיה==
-==פיפו המלך==
-המילה '''סופגנייה''' [[תחדיש|נוצרה]], כנראה, על ידי [[דוד ילין]] בשנת [[1896]], על ידי הוספת [[מוספית|סיומת]] [[צורת הקטנה|ההקטנה]] "-יה" אל המילה "סוּפְג{{ריק}}ּ{{ריק}}ָן"{{הערה|{{nrg|[[רוביק רוזנטל]]|שלא יצ'קלפו עליכם (הזירה הלשונית)|827/374|18 בדצמבר 2008||47|1}}}}{{הערה|נורית אלרואי, [http://hebrew-academy.huji.ac.il/PDF/Hanuka.pdf רגע של עברית: על הסופגנייה], באתר [[האקדמיה ללשון העברית]]}}. סופגן נזכרת ב[[משנה]] – ב[[מסכת כלים]]: {{ציטוטון|משיסיק את [התנור?] כדי לאופות בישן סיפגנים}}{{הערה|{{משנה|כלים|ה|א}}}}, וב[[מסכת חלה]]{{הערה|שתי המובאות על פי כתב יד קאופמן}}: {{ציטוטון|והסיפגנין והדיבשנים והאיסקריטים}}{{הערה|{{משנה|חלה|א|ד}}}}, שרבי [[עובדיה מברטנורא]] [[S:ברטנורא על חלה א#משנה ד|מפרש]]:"פּוֹנצ'קֶס").lsdfjofgjiojfgiohjfgiohgoihiuohiuguygfvgugfuyfyufuyffuyfuy (סופגניות [[ארצות הברית|אמריקאיות]]), יש המצפים את הסופגניות ב[[ציפוי]]ים שונים כמו [[זיגוג (אפייה)|זיגוג]] לבן או צבעוני.
+המילה '''סופגנייה''' [[תחדיש|נוצרה]], כנראה, על ידי [[דוד ילין]] בשנת [[1896]], על ידי הוספת [[מוספית|סיומת]] [[צורת הקטנה|ההקטנה]] "-יה" אל המילה "סוּפְג{{ריק}}ּ{{ריק}}ָן"{{הערה|{{nrg|[[רוביק רוזנטל]]|שלא יצ'קלפו עליכם (הזירה הלשונית)|827/374|18 בדצמבר 2008||47|1}}}}{{הערה|נורית אלרואי, [http://hebrew-academy.huji.ac.il/PDF/Hanuka.pdf רגע של עברית: על הסופגנייה], באתר [[האקדמיה ללשון העברית]]}}. סופגן נזכרת ב[[משנה]] – ב[[מסכת כלים]]: {{ציטוטון|משיסיק את [התנור?] כדי לאופות בישן סיפגנים}}{{הערה|{{משנה|כלים|ה|א}}}}, וב[[מסכת חלה]]{{הערה|שתי המובאות על פי כתב יד קאופמן}}: {{ציטוטון|והסיפגנין והדיבשנים והאיסקריטים}}{{הערה|{{משנה|חלה|א|ד}}}}, שרבי [[עובדיה מברטנורא]] [[S:ברטנורא על חלה א#משנה ד|מפרש]]: {{ציטוטון|הסופגנים – לחם שבלילתו רכה ועשוי כספוג. פ"א רקיקים דקים, תרגום ורקיקי מצות, ואספוגין}}.
+[[שורש (שפות שמיות)|שורש]] השם, ספ"ג, מותאם למהותה של הסופגנייה, הסופגת לתוכה שמן [[טיגון]] רב. [[אטימולוגיה|מקור המילה]] "סופגן" במילה ה[[יוונית]] σπόγγος (סְפּוֹנְגוֹס), ומשמעותה "[[ספוג]]". ב[[יידיש]], בהשפעת [[שפות סלאביות|השפות הסלאביות]], נקראות הסופגניות "פּאָנטשקעס" ([[הגייה|נהגה]]: "פּוֹנצ'קֶס").
+==הסבר לאכילתה בחנוכה==
+על פי חז"ל, ההסבר לאכילת מאכלים מטוגנים בשמן, כמו סופגניות ולביבות, בחנוכה, הוא כזכר ל"נס פך השמן" שבו שרתה ברכה במעט השמן שהיה בפך והוא הספיק להדלקת מנורת המקדש במשך שמונה ימים{{הערה|1=שמואל פנחס גלברד, [http://www.daat.ac.il/daat/v-articles/gelbard36.pdf אוצר טעמי המנהגים, עמ' שלט]; [http://www.shtaygen.co.il/?CategoryID=890&ArticleID=6347 סופגניות ולביבות בחנוכה – מנין?], הערה 1}}.
+גם בפירוש המיוחס לרבי [[מיימון הדיין]], אביו של [[הרמב"ם]], נכתב ביחס למנהג אכילת "סופגנין" בחנוכה{{הערה|{{HebrewBooksPage|[[יעקב משה טולידאנו]]|קטע מפירוש התפלות לרבינו מיימון אבי הרמב"ם|22994|בתוך: '''שריד ופליט''', עמ' 8-7|8}}; ראו גם: {{HebrewBooksPage|[[שרגא אברמסון]]|'''רב נסים גאון''', עמ' 328|20745||175}}}}:
+{{ציטוט|תוכן="אין להקל בשום מנהג ואפילו מנהג קל. ויתחייב כל נכון לו עשות משתה ושמחה ומאכל, לפרסם הנס שעשה השם יתברך עמנו באותם הימים. ופשט המנהג לעשות סופגנין, בערבי אלספינג, והם הצפחיות בדבש, ובתרגום: האיסקריטין, והוא מנהג הקדמונים משום שהם קלויים בשמן, זכר לברכתו{{הערה|כלומר, זכר ל[[נס פך השמן|נס שאירע בפך השמן]]}}".}}
+==מאכלים דומים==
+בקרב עמי [[אירופה]] קיימים מספר מאפים דומים לסופגניה, בהם ה"בֶּרְלִינֶר" (Berliner) ה[[גרמניה|גרמני]] (בדרום גרמניה: קראפפן, Krapfen),{{כ}} הנמכר לקראת סוף השנה, ה"פּוֹנְצֶ'ק" (Pączek) ה[[סלאבים|סלאבי]], וה"קרוף" (krof) ה[[סלובניה|סלובני]].
+==מרכיבים ואופן הכנה==
+[[קובץ:Deep-frying sufganiyot.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טיגון סופגניות ב[[מאפייה]] ב[[שוק מחנה יהודה]] ב[[ירושלים]].]]
+את הסופגניות יוצרים מכדורי [[בצק שמרים]] קטנים המטוגנים ב[[שמן]] עמוק לאחר תפיחתם. בדרך כלל הסופגנייה ממולאת ב[[ריבה|ריבת]] [[תות שדה]], אך ניתן למצוא סופגניות במילויים נוספים, כגון [[שוקולד]] ו[[ריבת חלב]]. לאחר טיגון ומילוי הסופגנייה, בוזקים מעליה [[אבקת סוכר]]. בשנים האחרונות, בהשפעת ה[[דונאט]]ס (סופגניות [[ארצות הברית|אמריקאיות]]), יש המצפים את הסופגניות ב[[ציפוי]]ים שונים כמו [[זיגוג (אפייה)|זיגוג]] לבן או צבעוני.
 ישנם מתכונים של סופגניות המכילים [[מוצרי חלב]], כמו [[לבן]], ככל הנראה כתוצאה מזיקת הסופגנייה לחג החנוכה והמנהג לאכול בו מאכלי חלב, זכר ל[[ספר יהודית#ספר יהודית במסורת היהודית|מעשה יהודית]] שהשקתה את [[הולופרנס]] ב[[חלב]].

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: סֻפְגָּנִיָּה
ספר לימוד בוויקיספר: מתכון לסופגנייה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סופגנייה