לדלג לתוכן

אביה (מלך יהודה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אבים)
אֲבִיָּה
אביה, מלך יהודה בפרומפטואריום איקונום אינסיגניאורום
אביה, מלך יהודה בפרומפטואריום איקונום אינסיגניאורום
אביה, מלך יהודה בפרומפטואריום איקונום אינסיגניאורום
לידה 950 לפנה"ס
ירושלים, ממלכת ישראל המאוחדת
פטירה 908 לפנה"ס (בגיל 42 בערך)
ירושלים, ממלכת יהודה
מקום קבורה ישראלישראל עיר דוד, ירושלים
מדינה ממלכת יהודה
תארים מלך יהודה
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג ארבע עשרה נשים
ילדים 22 בנים, בהם אסא, ו-60 בנות
שושלת בית דוד
אב רחבעם
אם מעכה בת אבישלום
יורש העצר אסא
מלך יהודה ה־2
911 לפנה"ס908 לפנה"ס
(כ־3 שנים)
אסא
פעולות ומבצעים
מלחמת אביה וירבעם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אֲבִיָּה (אֲבִיָּם[1]) הוא דמות מקראית, מלך על ממלכת יהודה בשנים 911 לפנה"ס עד 908 לפנה"ס. בנם של רחבעם מלך יהודה ומעכה בת-אבשלום.

תפיסת השלטון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר מת רחבעם מלך יהודה ב-911 לפנה"ס, אביה בנו תפס את מקומו, למרות שלא היה בכור הבנים. הוא נבחר בשל היותו בכור בניה של מעכה, שהייתה האשה האהובה על רחבעם:

וַיֶּאֱהַב רְחַבְעָם אֶת-מַעֲכָה בַת-אַבְשָלוֹם מִכָּל-נָשָיו וּפִילַגְשָיו כִּי נָשִים שְמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה נָשָׂא וּפִילַגְשִים ששִּים וַיּוֹלֶד עֶשְׂרִים וּשְמוֹנָה בָּנִים וְשִשִּים בָּנוֹת. וַיַּעֲמֵד לָרֹאש רְחַבְעָם אֶת-אֲבִיָּה בֶן-מַעֲכָה לְנָגִיד בְּאֶחָיו כִּי לְהַמְלִיכוֹ

מלכותו ומלחמתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המסופר בספר דברי הימים[2] אביה הפיח רוח תנופה חדשה במלחמת האחים הממושכת בין יהודה לממלכת ישראל, ויזם את חידוש המלחמה נגד ירבעם בן נבט: ”...וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אֲבִיָּה וּבֵין יָרָבְעָם. וַיֶּאְסֹר אֲבִיָּה אֶת-הַמִּלְחָמָה בְּחַיִל גִּבּוֹרֵי מִלְחָמָה אַרְבַּע-מֵאוֹת אֶלֶף אִיש בָּחוּר. וְיָרָבְעָם עָרַךְ עִמּוֹ מִלְחָמָה בִּשְמוֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף אִיש בָּחוּר גִּבּוֹר חָיִל”.[3] לפי הסיפור המקראי, במלחמה זו הצליח אביה לכבוש לא רק את שארית שטחו של בנימין, שהשתייך מבחינה מדינית ליהודה, אלא גם חלק ניכר מדרום אפרים:[4] בית אל (ביתילו), יְשָנָה (בורג' אל איסאנה), עפרון (טייבה) והגיע עד הר צמרים אשר בהר אפרים. (החוקר יהודה אליצור מזהה את הר צמרים כראס א-טחונה שמצפון לאל-בירה).[5]

ספר מלכים מסתפק בתיאור כללי, שאמנם חוזר פעמיים, של המלחמה בינו לבין ירבעם.[6]

אביה מלך שלוש שנים ומת ב-908 לפנה"ס. בנו אסא מלך תחתיו[7].

אביה בן רחבעם מוזכר בספר מלכים א (פרק ט"ו, פסוקים א'-ח') ובספר דברי הימים ב (פרק י"ג). בעוד שספר מלכים סוקר בקצרה בלבד את תקופת מלכותו, בדברי הימים מוזכרת הלחימה נגד ירבעם בן נבט, והניצחון בה.[8]

על פי ספר מלכים וחז"ל, אביה היה דמות שלילית, השטופה בעבודה זרה (בניגוד לבנו, אסא). לאחריותו נזקף רצח הנביא אחיה השילוני.[9] כמו כן נמתחה ביקורת על אביה על כי חירף ברבים את ירבעם בן נבט בעת שנלחם עמו.[10] מותו של אביה לאחר תקופת מלוכה קצרה נחשב כעונש על חטאיו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אביה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ בצורה זו מופיע השם בספר מלכים, בניגוד לאֲבִיָּה שבדברי הימים. בצורה אֲבִיָּם, ייתכן שהשם אבים בא כדי להבדיל בין אביה בן ירבעם המופיע במלכים א יד לבין אביה מלך יהודה המופיע בסוף אותו פרק (כך לפי המלבי"ם על מלכים א' ט"ו א' וכן מביא הספר "הערות על הנוסח העברי של ספר מלכים, C F Burney, 1903"
  2. ^ ספר דברי הימים ב', פרק י"ג, פסוקים א'כ'
  3. ^ ספר דברי הימים ב', פרק י"ג, פסוקים ב'ג'.
  4. ^ יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא (מהדורה שלישית מתוקנת וערוכה בידי אנסון רייני), כרטא, תל אביב, 1995, עמודים 82–83, מפות 121–122.
  5. ^ זיהוי האתרים על פי: יהודה אליצור ויהודה קיל, אטלס דעת מקרא, עמ' 251-250.
  6. ^ ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוקים א'ח'.
  7. ^ דברי הימים ב', יג' ב' : "שלוש שנים מלך בירושלים".
  8. ^ אביב חדש: האנציקלופדיה העברית לנוער, עמ' 20-21
  9. ^ מדרש אגדה (בובר), במדבר, ל', ט"ו.
  10. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק ט"ז, הלכה ג'.
מלכי יהודה ושנת עלייתם (לפני הספירה) לכס המלוכה
רחבעם אביה אסא יהושפט יהורם אחזיהו עתליה יהואש אמציהו עוזיהו/עזריהו
928 911 908 867 846 843 842 836 798 769
יותם אחז חזקיהו מנשה אמון יאשיהו יהואחז יהויקים יהויכין צדקיהו
758 733 726 698 641 639 609 608 597 597–596
אילן יוחסין של מלכי ישראל ויהודה
עץ משפחת שאול
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עץ משפחת רות
אִישׁ-בֹּשֶׁת
(אֶשְׁבָּעַל)
אִישׁ-בֹּשֶׁת
(אֶשְׁבָּעַל)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שבט אפרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נְבָט
נְבָט
 
 
אַבְשָׁלוֹם
(אֲבִישָׁלוֹם?)
אַבְשָׁלוֹם
(אֲבִישָׁלוֹם?)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שבט יששכר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יָרָבְעָם
(הראשון)
יָרָבְעָם
(הראשון)
אֲחִיָּה
אֲחִיָּה
 
 
 
מַעֲכָה[2]
(תָּמָר?)
מַעֲכָה[2]
(תָּמָר?)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אֲבִיָּה
(אֲבִיָּם)
אֲבִיָּה
(אֲבִיָּם)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נִמְשִׁי
נִמְשִׁי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יָבֵשׁ
יָבֵשׁ
גָּדִי
גָּדִי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רְמַלְיָהוּ
רְמַלְיָהוּ
אֵלָה
אֵלָה
עֻזִּיָּהוּ
(עֲזַרְיָהוּ)
עֻזִּיָּהוּ
(עֲזַרְיָהוּ)
 
יְרוּשָׁא
יְרוּשָׁא
 
 
 
 
 
 
 
 חורבן ממלכת ישראל 
 
 
מקרא
קשר הורות (קו היורד מטה)
מספר דורות
קשר נישואין
קשר שלא ברור מהתנ"ך
אירוע משמעותי
 
הריגה
גבר
אישה
מלך ממלכת ישראל המאוחדת
מלך ממלכת יהודה
מלך ממלכת ישראל
מלך על כל השבטים פרט ליהודה
מלך על חלק מממלכת ישראל
 
ירושת השלטון על ממלכת ישראל המאוחדת
 
ירושת השלטון על ממלכת יהודה
 
ירושת השלטון על שבט יהודה
 
ירושת השלטון על ממלכת ישראל
 
ירושת השלטון על כל השבטים פרט ליהודה
 
ירושת השלטון על חלק מממלכת ישראל
אֲבִיָּה
אֲבִיָּה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יְהוֹיָקִים
(אֶלְיָקִים)
יְהוֹיָקִים
(אֶלְיָקִים)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יְהוֹיָכִין
(יְכָנְיָה)
יְהוֹיָכִין
(יְכָנְיָה)
צִדְקִיָּהוּ[5]
(מַתַּנְיָה)
צִדְקִיָּהוּ[5]
(מַתַּנְיָה)
 
 
 
  1. ^ לפי נוסח תרגום השבעים לספר מלכים א', פרק י"בפסוק שלא קיים בנוסח המסורה), שמה של אשת ירבעם הוא אַנוֹיוונית Ἀνώ), והיא אחותן של תחפניס ואשת הדד.
  2. ^ גם על המלך אביה וגם על המלך אסא נכתב ”וְשֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם” (ספר מלכים א', פרק ט"ו); יש המפרשים ש"אֲבִישָׁלוֹם" הוא אבשלום בן דוד, ואם כן הרי שמעכה היא תמר, בתו האחת של אבשלום (ראו ספר שמואל ב', פרק י"ד, פסוק כ"ז).
  3. ^ בתנ"ך יהוא נקרא שלושה פעמים "יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי" ופעמיים "יֵהוּא בֶּן יְהוֹשָׁפָט בֶּן נִמְשִׁי". סביר להניח שיהושפט היה אביו ונמשי היה סבו, אבל נראה שהייחוס לנמשי הוא החשוב ולכן זה מה שמופיע כאן. יהוא מוזכר גם ב"אובליסק השחור", כתובת ארכאולוגית אשורית, ובו הוא נקרא "יהוא בן עמרי" (Ia-ú-a mar Hu-um-ri-i), וזו הסיבה שיהוא מיוחס לעמרי.
  4. ^ על המלך אחזיהו נאמר ”וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ בַּת עׇמְרִי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל” (ספר מלכים ב', פרק ח', פסוק כ"ו), אבל על המלך יהורם נאמר ”בַּת אַחְאָב הָיְתָה לּוֹ לְאִשָּׁה” (שם, פסוק י"ח), ויש המפרשים שזוהי עתליה.
  5. ^ לפי רוב הדעות (ספר מלכים ב', פרק כ"ד, פסוקים י"זי"ח, ספר ירמיהו, פרק ל"ז, פסוק א', ואף ספר דברי הימים א', פרק ג', פסוק ט"ו) המלך צדקיהו היה בנו של יאשיהו ודודו של יהויכין, אבל בדברי הימים (ב', פרק ל"ו, פסוק י') נכתב שהוא היה אחיו של יהויכין, וייתכן אף שהוא צִדְקִיָּה מ”וּבְנֵי יְהוֹיָקִים יְכׇנְיָה בְנוֹ צִדְקִיָּה בְנוֹ” (דברי הימים א', ג', ט"ז).