אלטרנטיבה לגרמניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלטרנטיבה לגרמניה
Alternative für Deutschland
Alternative-fuer-Deutschland-Logo-2013.svg
מדינה גרמניה
מייסד Bernd Lucke עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים ירג מויטן, טינו קרופלה
תאריך ייסוד 2013
אידאולוגיות שמרנות, ימין פופוליסטי
מטה ברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום במפה הפוליטית ימין קיצוני
ארגונים בינלאומיים European Alliance of People and Nations, Identity and Democracy עריכת הנתון בוויקינתונים
צבעים רשמיים כחול בהיר עריכת הנתון בוויקינתונים
נציגויות בפרלמנטים
בונדסטאג
88 / 709
לנדטאגים של מדינות גרמניה
254 / 1,866
הפרלמנט האירופי
11 / 705
www.alternativefuer.de
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלטרנטיבה לגרמניהגרמנית: Alternative für Deutschland, בראשי תיבות: AfD) היא מפלגת ימין פופוליסטי קיצונית בגרמניה אשר נוסדה באפריל 2013. המפלגה הוקמה לנוכח הביקורת הגוברת בגרמניה על חבילת הסיוע מטעם מדינות גוש האירו וקרן המטבע הבינלאומית במשבר החוב של יוון.


עיקרי האידאולוגיה של המפלגה כוללים התנגדות לגוש האירו ולחבילות סיוע למדינות הגוש החלשות, התנגדות להגירה, התנגדות לחקיקה לנישואים חד-מיניים. המפלגה רואה במוסד המשפחה המסורתי כאידיאל. על פי ניתוחים של תוצאות הבחירות[1], יש לגברים רוב משמעותי בין בוחרי המפלגה. לנוכח עמדות אלה, כמו גם לנוכח התבטאויות מצד מנהיגת המפלגה, פראוקה פטרי, התומכות בירי בפליטים המנסים להיכנס לגרמניה[2], יש רבים בגרמניה הרואים במפלגה כמפלגת ימין קיצוני.
המפלגה התמודדה לראשונה בבחירות הפדרליות ב-2013, אך לא עברה את אחוז החסימה. המפלגה צברה פופולריות רבה במדינות מזרח גרמניה לשעבר. בכל אחת מהן למעט ברלין, היא זכתה במעל עשרים אחוז מהקולות בבחירות לבתי הנבחרים של המדינות השונות שהתקיימו בין השנים 2016 ו-2019[3]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות הפדרליות שנערכו ב-2013, המפלגה הציגה מניפסט שהתנגד למדיניות הממשלתית בגוש האירו, אשר נתמך על ידי 68 כלכלנים, עיתונאים ואנשי עסקים. בתוצאות התברר כי המפלגה קיבלה 2 מיליון קולות (4.7%), קצת פחות מאחוז החסימה (שעומד על 5%) ולא הִכניסה נציגים לבונדסטאג. בוועידה האחרונה של המפלגה שנערכה באפריל-מאי 2016, המפלגה הכריזה על מצע אנטי-אסלאמי. בבחירות של 2017 נחלה הצלחה מסחררת, כאשר שילשה את כוחה וגרפה 12.6% מהקולות. היא קיבלה לראשונה ייצוג בפרלמנט - 92 מושבים[4].

תוצאות בחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בונדסטאג

שנת בחירות בוחרים לרשימה אחוז מספר מושבים +/–
2013 2,056,985 4.7 0 (מתוך 631) --
2017 5,877,094 12.6 94 (מתוך 709) 94

הפרלמנט האירופי

שנת בחירות מספר כולל
של בוחרים
אחוז מכלל הבוחרים
& דירוג
מספר מושבים +/–
2014 2,070,014 7.1 (#5) 7 מתוך 96

הכנף[עריכת קוד מקור | עריכה]

״הכנף״ (בגרמנית: Der Flügel) הוא פלג קיצוני במפלגה, המונה כשבעת אלפים חברים המהווים כחמישית מחברי המפלגה. הוא זוכה לפופולריות רבה במזרח גרמניה, ומונהג על ידי הפוליטיקאי הכרזימטי ומעורר המחלוקת ביורן הוקה, ועל ידי אנדראס קלביץ. הפלג סווג על ידי הרשויות הפדרליות בינואר 2019 כחשוד בקיצוניות ימנית, ובמרץ 2020 הוחמר הסטטוס למיזם המהווה איום על הדמוקרטיה, והפלג הושם במעקב. כתוצאה מכך דרשו מנהיגי המפלגה את פירוק הפלג, אך חבריו ומנהיגיו ממשיכים לתפוס חלק דומיננטי במפלגה.

ישראל ויהדות גרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שמנהיגיה מכחישים כל קשר למדיניות המפלגה הנאצית, אנשים בגרמניה ובעולם רואים את המפלגה כמפלגה נאצית. חלק מחברי המפלגה ניפקו אמירות שערורייתיות ביחס למלחמת העולם השנייה, כמו הצורך להכיר בהישגים הצבאיים של צבא הרייך של היטלר. עוד הם כינו את אנדרטת השואה בברלין "אנדרטת הבושה". כמו כן מצע המפלגה קורא לאסור טקסי שחיטה כשרה וברית מילה[5]. חבר המפלגה וולפגנג גדאון גורס כי הכחשת שואה היא חלק לגיטימי מחופש הביטוי. בספרו כתב כי "היהודים הביאו על עצמם את כל העוינות שהופנתה כלפיהם"[6]. בינואר 2019 התפצלה מן המפלגה סיעת "התעוררות הפטריוטים הגרמנים" אשר אימצה כסמל את הדרדר הכחול, הסממן הנאצי של מפלגת החירות האוסטרית[7].

ב-6 באוקטובר 2018 הוקם תא יהודי קטן במפלגה[8]. הקהילה היהודית בגרמניה[9] והתאחדות הסטודנטים היהודים במדינה הפגינו נגד המהלך[10].

המפלגה תמכה בהעברת השגרירות הגרמנית לירושלים.

במאי 2020 נודע כי יאיר נתניהו תומך באופן נלהב במדיניות "אלטרנטיבה לגרמניה", והמפלגה אף הדפיסה עלון עם תמונות של יאיר נתניהו וציטוט של תמיכתו בה.

ב-26 במאי 2020, דווח שהעיתון "שוורינר פולקסצייטונג" השיג קלטות בהן נשמע מנהל סיעת הAfD בבונדסטאג (תפקיד דומה למצליף הסיעה), אנריקו קומנינג כשהוא אמר: "אנחנו לא רוצים דמוקרטיה פרלמנטרית. אנחנו רוצים לחסל אותה".[11]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלטרנטיבה לגרמניה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Spiegel Online, Wie die AfD in Sachsen-Anhalt punktet, 14.3.2016, (גרמנית)
  2. ^ סוכנויות הידיעות, מנהיגת הימין הקיצוני בגרמניה: לירות במהגרים בלתי-חוקיים, 31.1.2016, Walla
  3. ^ התפלגות התמיכה במפלגה בבתי הנבחרים במדינות השונות [1]
  4. ^ יונתן קירשנבוים, ‏הבחירות בגרמניה: המפלגות הגדולות נחלשו, הימין הקיצוני התחזק, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 25 בספטמבר 2017
  5. ^ עמית ולדמן, החדשות 12 - חדשות בעולם, רעידת אדמה: מי היא מפלגת הימין הקיצוני AfD?, ‏25-9-2017
  6. ^ „Könnte es vielleicht sein, dass, wie der Jude L. Deutsch schreibt, die Juden genügend Gründe für die ihnen entgegengebrachten Feindseligkeiten geliefert haben?“
  7. ^ ynet והסוכנויות, "עלה תאנה": תא יהודי בימין הקיצוני בגרמניה, באתר ynet, 26 בספטמבר 2018
  8. ^ אלדד בק, ‏הוקם התא היהודי ב"אלטרנטיבה לגרמניה", באתר ישראל היום, 7 באוקטובר 2018
  9. ^ אלדד בק, ‏"אלטרנטיבה לגרמניה" - לא אלטרנטיבה עבור היהודים, באתר ישראל היום, 4 באוקטובר 2018
  10. ^ ynet והסוכנויות, "עלה תאנה": תא יהודי בימין הקיצוני בגרמניה, באתר ynet, 26 בספטמבר 2018
  11. ^ Yoav Lewy • יואב לוי, פרסום מגרמניה, טוויטר, ‏26 במאי 2020