לדלג לתוכן

לווייתן (שדה גז)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אסדת לוייתן)
שדה הגז לווייתן
מדינה ישראלישראל ישראל
יבשתי/ימי ימי
קואורדינטות 33°10′04″N 33°37′02″E / 33.167777777778°N 33.617222222222°E / 33.167777777778; 33.617222222222
מפעיל שברון (חברה)
שותפים שברון (חברה) (39.66%) מאוקטובר 2020
ניו-מד אנרג'י (45.33%)
רציו (15%)
תאריך הגילוי 2010
תחילת הפיתוח 2017
תחילת ההפקה 31 בדצמבר 2019
עלות ההרחבה והשדרוג כ-3.6 מיליארד דולר
כושר תפוקת הגז 12 BCM לשנה (שלב א׳)
תשתית הולכת הגז צינור באורך 130 ק"מ
עתודות גז

995 מיליארד מטר מעוקב[1]

קונדנסט: 77.5 מיליון חביות
עתודות גז מוכחות 846 מיליארד מטר מעוקב[1]
(למפת מזרח הים התיכון רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לווייתן הוא מאגר גז טבעי שאותר במרחק של כ-120 קילומטר מערבית לחיפה, בתחום המים הכלכליים של מדינת ישראל בים התיכון. לוויתן הוא, על-פי הגדרת משרד האנרגיה, מאגר הגז הטבעי האסטרטגי והגדול ביותר של מדינת ישראל.

המאגר התגלה בדצמבר 2010. העתודות הסבירות (ברמת ביטחון של 50%) של המאגר, הוערכו ביולי 2014 בגודל של 622.4 מיליארד מטר מעוקב (‎21.97 TCF). העתודות המוכחות (ברמת ביטחון של 90%) של המאגר הוערכו באותה שנה בגודל של 540 מיליארד מטר מעוקב.[2] בפברואר 2017 הודיעו השותפות במאגר על החלטת השקעה סופית לפיתוח המאגר לתפוקה של BCM‏ 12 לשנה.

ההחלטה למקם את אסדת הטיפול 10 קילומטרים ממערב חוף דור-הבונים[3] הובילה למאבק אזרחי להרחקת אסדת לוויתן, אשר כשל.[4]

ב-31 בדצמבר 2019 החלה הזרמת הגז הטבעי ממאגר "לווייתן", דרך אסדת הטיפול, למערכת ההולכה של נתיבי הגז הטבעי לישראל. בשנת 2021 נמכר מלוויתן גז טבעי בכמות של 10.7 BCM.[5]

שותפים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבעלות על זכויות הפעילות בשדה מתחלקת בין הגופים הבאים: חברת נובל אנרג'י (39.66%), אשר נרכשה במהלך אוקטובר 2020 על ידי ענקית האנרגיה האמריקאית "שברון"[6], השותפות ניו-מד אנרג'י (45.33%), והשותפות רציו (15%).[7]

ניו-מד אנרג'י נמצאת בשליטת קבוצת דלק (במישרין ובעקיפין) שבשליטת יצחק תשובה.

גילוי ופיתוח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השדה התגלה בדצמבר 2010[8] והוא אחד משדות הגז הגדולים ביותר במימי הים התיכון, ושדה הגז הגדול ביותר בעולם שהתגלה במים עמוקים בעשור הראשון של המאה ה-21. הקידוח הוא בעומק של 1,700 מטר מתחת לפני הים.

ההערכה הראשונית לכמות הגז הטבעי במאגר הייתה כ-453 מיליארד מטר מעוקב (‎16 TCF).[9] הערכות באשר לגודל המאגר המשיכו לגדול ככל שבוצעו קידוחים נוספים. העתודות הסבירות (ברמת ביטחון של 50%) של המאגר, הוערכו ביולי 2014 בגודל של 622.4 מיליארד מטר מעוקב (‎21.97 TCF). העתודות המוכחות (ברמת ביטחון של 90%) של המאגר הוערכו באותה שנה בגודל של 540 מיליארד מטר מעוקב.[2]

במהלך 2012–2013 התנהל משא ומתן עם חברת וודסייד האוסטרלית על כניסתה כשותפה במאגר. העסקה בוטלה בשנת 2014, עקב מחלוקת בין החברה האוסטרלית לבין משרדי הממשלה ורשות המס.[10][11]

לאור בעלות צולבת בין שני מאגרי הגז הגדולים בישראל - לוויתן ותמר - גורמים ממשלתיים הביעו חשש מיצירת מונופול וביקשו לשנות את מבנה הבעלות של שדות הגז. לאחר משא ומתן בין הממשלה לשותפות הקידוח בלוויתן, ב-23 בדצמבר 2014 הודיע הממונה על ההגבלים העסקיים, דייוויד גילה, על נסיגתו מההסכם שגיבש עם השותפות בקידוח לוויתן על פיו שקל להמליץ לבית הדין להגבלים עסקיים להעניק לשותפות פטור מהסדר כובל. עם הכרזתו של הממונה נעצרה פעילות פיתוח מאגר לוויתן (חתימה על חוזים, הסכמי מימון וכו') עד לחתימה על מתווה הגז כשנתיים מאוחר יותר.

במהלך תקופה זו התכנסו נציגי משרדי הממשלה השונים לגיבוש מתווה ארוך-טווח וכולל שיאפשר את פיתוח מאגר הגז הטבעי שהתגלו לחופי ישראל, אלו שנמצאו ואלו שטרם נתגלו. המסגרת הרגולטורית שגובשה היוותה הסדרה חוקית וכוללת של כל פעילות חיפושי הגז והנפט בישראל, מתוך מטרה להגביר את היציבות רגולטורית לפיתוח פרויקטים בסדר גודל של מאגר לוויתן. לבסוף, מתווה הגז אושר על ידי ממשלת ישראל במהלך דצמבר 2016, והעניק למפעילי מאגרי הגז פטור ממספר חוקי הגבלים עסקיים.

בפברואר 2017 הודיעו השותפות במאגר על החלטת השקעה סופית לפיתוח המאגר לתפוקה של 12 BCM לשנה, כך שעד סוף 2019 תחל הזרמת גז מהמאגר.[12]

על פי תוכניות הפיתוח שהציגו השותפות במאגר, השלב השני בפיתוח המאגר יכלול הפקה של 21–24 BCM, במועד שטרם נקבע.

עם קבלת החלטת ההשקעה החלה העבודה על פיתוח המאגר, אשר התקיימה ב-22 מדינות ברחבי העולם, כללה למעלה מ-50,000 עובדים ומעל 5 מיליון שעות עבודה.

בראשית שנת 2019 הוצבו בים רגלי אסדת הטיפול אשר ממוקמת כ-10 ק"מ מערבית מחוף דור. חלקה התפעולי של האסדה הגיע ברבעון השלישי של שנת 2019, ובמבצע הנדסי מורכב הונחה על רגלי האסדה ונעשו בה ההכנות להפקת הגז ואספקתו. אסדת הטיפול מבצעת הפרדה של הגז מנוזלים שנשאבו יחד עם הגז מבטן האדמה (קונדנסט ומי תוצר) לצורך אספקתו לצרכנים.[13]

עלות פיתוח פרויקט לוויתן עמדה על כ-3.6 מיליארד דולר, אשר מומנו במלואם באופן פרטי על ידי השותפות במאגר. עם סיום הפרויקט הודיעו השותפות כי הצליחו לחסוך כ-160 מיליון דולר בתקציב הפיתוח הראשוני, שעמד על 3.75 מיליארד דולר.[14]

בדצמבר 2018 נדחתה על ידי המשרד להגנת הסביבה בקשת חברת נובל אנרג'י להיתר פליטה באסדה שבה יהיו 8,852 רכיבי ציוד. החברה הגישה בקשה מחודשת לקבלת היתר פליטה ולאחר בחינתה התאפשרה הזרמת הגז בהתאם ללוחות הזמנים המקוריים.[15][16]

ב-31 בדצמבר 2019 החלה הזרמת הגז הטבעי ממאגר "לווייתן" למערכת ההולכה של נתיבי הגז הטבעי לישראל.[17]

אסדת הגז

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה התפעולי של אסדת הטיפול, שהורכב בטקסס ארצות הברית במשך 26 חודשים, מורכב מחמש יחידות תפעוליות שונות, שכולן הושטו דרך האוקיינוס האטלנטי והים התיכון על גבי דוברות ענק ייעודיות.

היחידות שיצאו באמצע יולי 2019 הגיעו לישראל בתחילת חודש ספטמבר 2019. מתקני התפעול שהגיעו על גבי ארבע דוברות, הוצבו באמצעות העגורן הימי הגדול בעולם, המלווה במספר כלי שיט, על רגלי האסדה שהותקנו במקומן בראשית 2019. עבודות ההקמה הסתיימו ביום שלישי ה-17 בספטמבר 2019.

בעבודות להקמת האסדה לקחו חלק חברות מ-22 מדינות בעולם, ביניהן 160 חברות ישראליות.

במבנה התפעולי של האסדה, ממוקמים מתקני התהליך לטפול בגז של האסדה, מגורי צוות העובדים, מרחבי עבודה, מנחת מסוקים וכן לפיד שיופעל רק בעת הצורך, המהווה חלק ממערכת הבטיחות והפחתת הפליטות לאוויר מהאסדה, וממוקם בקצה הזרוע (BOOM).

אסדת הטיפול בגז של לוויתן מוצבת במרחק של כ-10 ק"מ מהחוף, בעומק מים של 86 מטרים. גובהה מעל פני הים ועד למפלס העליון הוא 47 מטרים (כגובה של בניין בן 15 קומות), וזרוע האסדה מגיע לגובה של 130 מטרים מעל פני הים. אורכם של סיפוני האסדה הוא 102 מטרים ורוחבם – 80 מטרים. משקלם עומד על 38 אלף טון.

הגז הטבעי מהמאגר עבר באמצעות שני צינורות תת-ימיים בקוטר 18 אינץ', באורך של כ-110 ק"מ ישירות לאסדת לוויתן. הטיפול בגז נעשה כולו בים, והגז המטופל וקונדנסט מיוצב מוזרמים מהאסדה, באמצעות צינור כניסה צפוני שמחובר למערכת הולכת הגז הארצית של נתג"ז.

בהתאם להחלטת ועדת חוץ וביטחון בכנסת, השטח שסביב האסדה ברדיוס של כ-3 ק"מ אסור לשיט מסיבות בטיחותיות וביטחוניות.

צרכנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאגר לוויתן מספק גז טבעי ללקוחות בישראל ומחוצה לה.

בישראל חתמו השותפות במאגר על הסכמים למכירת גז טבעי לחברת החשמל, לכיל ובז"ן, לחברת אדלטק המקימה תחנות כוח המבוססות על גז טבעי, ועוד.[18]

בנוסף מספק לוויתן גז טבעי ללקוחות במדינות השכנות ירדן ומצרים.[19]

בחודש יוני 2014 נחתם מזכר הבנות בין השותפות המחזיקות בלווייתן לבין חברת בריטיש גז לייצוא 7 BCM בשנה על פני 15 שנה, למתקני הנזלת גז של החברה בטרמינל ייצוא הגז "אידקו" הממוקם בצפון מצרים. מתקן הנזלה משמש לשם הנזלת גז להובלה באוניות, לשם ייצוא גז למדינות מרוחקות, ולא לשם הספקת גז טבעי למצרים. מתקנים אלה הושבתו מפעילות עקב מחסור בגז במשק המצרי. בסך הכל במסגרת חוזה זה אמורים להימכר 105 BCM, שהם כ-20% מתוך העתודות המוכחות של לווייתן. חוזה זה טרם נכנס לתוקף והזרמת הגז מלוויתן למתקני ההנזלה טרם החלה.

בינואר 2016 נחתם חוזה לאספקת 6 BCM למשך 18 שנים עם חברת אדלטק לאספקת גז לתחנות הכוח תמר במפעל חיפה כימיקלים דרום, וסולאד באשדוד.[20]

במרץ 2016 נחתם חוזה לאספקת 0.25-0.4 BCM לתחנת הכוח בעזה, בעלות של 50 מיליון דולר בשנה.[21] במאי 2016 נחתם חוזה לאספקת 13 BCM גז טבעי למשך 18 שנים עם תחנת הכוח IPM שמוקמת בבאר טוביה.[22]

בחודש ספטמבר 2016 נחתם חוזה מחייב בין שותפות לווייתן לבין חברת החשמל הירדנית (NEPCO) שהיא חברה בבעלות מלאה של ממשלת ירדן לייצוא של עד 3.5 BCM בשנה על פני 15 שנה. הגז הטבעי משמש כמקור האנרגיה העיקרי לתחנות הכוח השונות בירדן, וכ-90% מהגז הטבעי בירדן מגיע ממאגר לוויתן. בסך הכל במסגרת חוזה זה אמורים להימכר כ-45 BCM שהם כ-7% מעתודות המוכחות של המאגר. החתימה על חוזה זה היוותה עוגן מרכזי שאפשר לשותפות לקבל את המימון הבנקאי למימון פיתוח המאגר.[23] לצורך הזרמת הגז לירדן בנתה החברה הממשלתית נתיבי הגז הטבעי לישראל צינור הולכה נוסף, רובו במימון השותפות בלוויתן, שמאפשר הזרמה למערכת הגז הירדנית בנקודת חיבור סמוך ליישוב נווה אור.

בנובמבר 2016 נחתם חוזה לאספקת 3.12 BCM גז טבעי למשך 15 שנים עם בית הזיקוק באשדוד, להפעלת מתקני הזיקוק ותחנת הכוח הפנימית.[24]

בדצמבר 2016 נחתם חוזה לאספקת 8.8 BCM גז טבעי למשך 20 שנים עם חברת אור אנרגיות לאספקת גז לתחנת כוח אותה היא מקימה

בפברואר 2018 נחתם חוזה משמעותי עם חברת דולפינוס המצרית לייצוא גז בכמות של 3.5 BCM בשנה על פני 10 שנים. הגז מיועד להשלמת צורכי הגז במשק המצרי, בעיקר לצורכי תעשייה והמסחר. עם חתימתו הוערך היקף החוזה בכ-7.5 מיליארד דולר.

הגז למצרים יוזרם באמצעות הצינור ששימש את חברת EMG להזרמת גז ממצרים לישראל. לצורך כך חתמו חברות נובל אנרג'י וניו-מד אנרג'י ביחד עם חברת איסט גז המצרית במהלך חודש ספטמבר 2018 על הסכם לרכישת מניות בצינור EMG, שמגיע מאשקלון לתחנת קבלה באל-עריש.[25]

בחודש פברואר 2018 נחתם חוזה לאספקת עד 0.76 BCM גז טבעי לשנה עם חברת כימיקלים לישראל.[26]

בנובמבר 2018 חתמה ישראל על מזכר הבנות עם קפריסין, יוון ואיטליה בכוונה לפתח יחד צינור גז טבעי אזורי, צינור הגז איסטמד, אשר יזרים גז טבעי מלוויתן למדינות המזרח התיכון ודרכן למדינות אירופה. עלות הצינור מוערכת בכ- 7 מיליארד דולר, בשל עניין רב בפרויקט, הנציבות האירופית תרמה למעלה מ-34.5 מיליון אירו להשלמת ההכנות הטכניות, הכלכליות והסביבתיות לפרויקט.

בחודש אפריל 2019 הודיעה חברת החשמל כי שותפות לוויתן נבחרה לספק לה גז בהיקף של 4–5 BCM למשך שנתיים.[27]

בחודש יוני 2020 הודיעו שותפי לוויתן על השלמת פרויקט המדחסים בכניסה לצינור EMG באשקלון, שמאפשר הגדלת הייצוא למצרים לכמות מרבית של BCM 4.5 לשנה ומהווה שלב ראשון בפרויקט הגדלת תשתית ההולכה לייצוא גז למצרים.[28]

בחודש ינואר 2021 הודיעו שותפי לוויתן על חתימת הסכם עם נתג"ז במסגרתו יוקם מקטע הולכה ימי בין אשקלון לאשדוד שיאפשר הגדלת היצוא ממאגרי לוויתן ותמר למצרים לכמות מרבית של BCM 6.5 בשנה.

בפברואר 2022 סיכמה שברון עם חברת הולכת הגז בירדן על הגדלת כמויות הגז הטבעי המיוצאות למצרים תוך שימוש בתשתית ההולכה הירדנית, והחל מהרבעון השני של שנה זו זורם גז דרך נתיב זה[5].

שיקולי איכות האוויר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערכת להפחתה עתידית של זיהום האוויר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על-פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, הגז הטבעי הוא דלק המאובנים הנקי ביותר, והשימוש בו לייצור אנרגיה מביא לרמת פליטות נמוכה בסדרי גודל מאשר בפחם או במזוט וסולר.[29]

ממשלת ישראל קבעה כי חיבור מאגר לווייתן למשק הישראלי יאפשר לסגור עד לשנת 2022 מחצית מכוח הייצור של תחנת הכוח בחדרה ולהחליפה ביחידות שיונעו בגז טבעי. בהמשך להחלטה זאת הודיע משרד האנרגיה כי עד לשנת 2030 תופסק לחלוטין עבודתן של תחנות הכוח הפחמיות אורות רבין בחדרה ורוטנברג באשקלון, והן ימשיכו להוות גיבוי בלבד.[30] להערכת המשרד להגנת הסביבה ייצור חשמל מפחם גובה בכל שנה את חייהם של 234 ישראלים והנזק הכלכלי שנגרם למשק כתוצאה מהתחלואה נאמד ב-3.6 מיליארד שקל.[31]

עתודות הגז הטבעי שנתגלו לחופי ישראל ובראשן מאגר לווייתן מאפשרים להפחית עד כדי ביטול ייצור החשמל מפחם, מעבר לרכבים חשמליים המונעים על גז טבעי דחוס (CNG) וחשמל נקי ולהפחית את שימוש התעשייה בדלקים מזהמים, וכך להפחית את זיהום האוויר בישראל בכ-60%[32]. לפי דוח מצב משק החשמל לשנת 2021, כבר בשנת 2020 הושג יעד הפחתת הפליטות של פחמן דו-חמצני מייצור חשמל שהממשלה הגדירה ב-2015 לסוף העשור. מגמת הירידה בפליטות הפחמניות צפויה להימשך בשנים הקרובות בעקבות סגירת היחידות הפחמיות באתר "אורות רבין" והסבת יתר התחנות הפחמיות לשימוש בגז טבעי[33].

איכות האוויר באזור האסדה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המאבק להרחקת אסדת לווייתן

במאי 2017 החל מאבק תושבים נגד הקמת אסדת לווייתן כ-10 ק"מ מול חוף דור-הבונים בטענה שהאסדה עלולה לסכן את בריאות התושבים, בין היתר, לזיהום אוויר מסרטן ולפגיעה בלתי הפיכה בסביבה החופית של ישראל בהינתן אפר"ן.[34] המתנגדים, עמותת 'שומרי הבית', שלפי פסיקות בית משפט מונעים בין היתר משיקולי נמב"י (נגד מיקום בחצרי) ועמותת צלול, דורשים כי התהליך יהיה רחוק ככל האפשר בלב ים.[35] השותפות בפרויקט מציגות נתונים לפיהם האסדה תפחית את זיהום האוויר בכלל ישראל, בין היתר באזור חוף הכרמל, זכרון יעקב, חדרה והסביבה, כתוצאה מהסבת יחידות ייצור חשמל באמצעות פחם ומזוט באתר אורות רבין לייצור חשמל מגז טבעי נקי וזול יותר. החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין ורשות הטבע והגנים הודיעו על תמיכתם במיקום האסדה כ-10 ק"מ מהחוף.[36][37] מצה"ל, שאחראי לאבטח את האסדה, נמסר כי שיקולי ביטחון תומכים בקירוב האסדה לחוף.[38] ביולי 2018 התבטא מנכ"ל ניו-מד אנרג'י, יוסי אבו, בנושא בניית אסדת הגז ואמר "עברנו את נקודת האל חזור".[39]

על פי השותפות במאגר, אסדת לווייתן נבנית בהתאם לסטנדרטים הגבוהים המקובלים בעולם המערבי, תוך שימוש בטכנולוגית מיטביות במטרה להביא לשמירה המקסימלית על הסביבה. על האסדה נבנית מערכת סגורה להפחתת פליטות שמטרתה להביא לכך שהפליטות לאוויר במהלך פעילותה יהיו במינימום האפשרי, ולא יגרמו להשפעה על איכות האוויר ביבשה. המערכת תוכננה כך שרדיוס ההשפעה של האסדה על איכות האוויר יהיה מאות מטרים בלבד, וגם בו יעמדו הפליטות בתקנים.[16] אסדת לווייתן מתוכננת כמערכת סגורה– כלומר הפרדת הנוזלים מהגז על האסדה תעשה באמצעות מערכות שמטרתן לדחוס גזים בלחץ נמוך ותאפשר לנצלם לשימוש חוזר כמקור אנרגיה במחממים שעל האסדה. בהודעה שפרסם משרד האנרגיה: "במצבים בלתי שגרתיים (כגון תקלה או בדיקות תקופתיות) ינותבו הגזים לשריפה בלפיד, כפי שנהוג בעולם כולו, ולא יגיעו לחוף. אסדת לוויתן תהיה מחויבת לעבוד אך ורק על-פי חוק אוויר נקי ולקבל היתר פליטה התואם את החוק מהמשרד להגנת הסביבה."[16][40]

תהליכי בניית האסדה ותכנונה בוצעו על סמך הנחיות עקרוניות שהציג המשרד להגנת הסביבה לשותפות לווייתן, במטרה להביא לכך שעם הפעלתה היא תעמוד בתנאים שהגדיר המשרד. שורה של מודלים שבחנו את היקפי הפליטה הצפויים מאסדת לווייתן במהלך פעילות העלו שלא צפויה השפעה על איכות האוויר ביבשה.[41] מודלים אלה נעשו בין היתר על ידי המשרד להגנת הסביבה.[42] למסקנה זהה הגיע גם פרופ' דוד ברודאי מהיחידה להנדסת הסביבה מים וחקלאות בטכניון.[16] מומחה לאפידימיולוגיה סביבתית, פרופ' מיכה ברחנא, מי שכיהן בתפקיד רשם הסרטן במשרד הבריאות, קבע בחוות דעת שהכין לבקשת המועצה האזורית חוף כרמל כי לא צפויה השפעה על בריאות התושבים באזור כתוצאה מהפעלת האסדה.[43]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אסדת הגז של לוייתן

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 https://newmedenergy.com/wp-content/uploads/2024/03/Leviathan-Reserve-Report-19.03.2024-מונגש-merged.pdf
  2. ^ 1 2 אורן פרוינד, רציו פרסמה תשקיף: תגייס 250 מיליון שקל למימון חלקה במאגר לווייתן, באתר כלכליסט, 15 בספטמבר 2014
  3. ^ שאף היא תוצאה של מאבק ארגוני החברה האזרחית להרחקת מתקני הטיפול בתוצרי המאגר מן היבשה לים
  4. ^ בר פלג, צפריר רינת, אלפים הפגינו בת"א למען הרחקת אסדת הגז לווייתן מחוף הים, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2018
  5. ^ 1 2 עומרי כהן, ‏על הכוונת של יצחק תשובה: הרחבת מאגר לוויתן וחיפושי גז ונפט במרוקו, באתר גלובס, 22 בפברואר 2022
  6. ^ עילי רטיג ושאול חורב, ‏רכישת נובל אנרג'י: עסקה שטומנת בתוכה הזדמנויות כלכליות ופוליטיות | דעה, ד"ר עילי רטיג ופרופ' שאול חורב, באתר גלובס, 16 באוגוסט 2020
  7. ^ לוויתן, באתר פרויקט לוויתן (ארכיון)
  8. ^ "Noble Energy announces significant discovery at Leviathan offshore Israel". Offshore Energy Today. 30 בדצמבר 2010. נבדק ב-7 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ סיון איזסקו וליאור גוטמן, עכשיו זה רשמי: במאגר לווייתן יש 453 מיליארד מ"ק גז טבעי, באתר כלכליסט, 29 בדצמבר 2010
  10. ^ עמירם ברקת, ‏בוטלה עסקת וודסייד-לוויתן בהיקף 2.71 מיליארד דולר, באתר גלובס, 21 במאי 2014
  11. ^ אתר למנויים בלבד ערן אזרן, אבי בר-אלי, בוטלה עסקת וודסייד-לווייתן; "מעדיפים לייצא גז בצנרת למדינות שכנות ולא למזרח", באתר TheMarker‏, 21 במאי 2014
  12. ^ אתר למנויים בלבד ערן אזרן, שבע שנים לאחר התגלית, פיתוח מאגר לווייתן יוצא לדרך: השותפות הודיעו על החלטת השקעה סופית, באתר TheMarker‏, 23 בפברואר 2017
  13. ^ אתר למנויים בלבד ערן אזרן, אסדת ההפקה של לווייתן בדרך לישראל, באתר TheMarker‏, 23 בדצמבר 2018
  14. ^ פרויקט לוויתן - הפרויקט הלאומי | אודות הפרויקט, באתר פרויקט לוויתן - הפרויקט הלאומי
  15. ^ אילנה קוריאל, נדחתה בקשת נובל אנרג'י להיתר הפליטה באסדת לוויתן, באתר ynet, 5 בדצמבר 2018
  16. ^ 1 2 3 4 רעות רבי, אילן נסים, נובל אנרג'י, דוד ברודאי ויוני ספיר, אקולוגיה וסביבה - כתב עת למדע ומדיניות הסביבה, באתר אקולוגיה וסביבה, ‏דצמבר 2018
  17. ^ עמירם ברקת, ‏החלה הזרמת הגז ממאגר "לוויתן" למערכת ההולכה בישראל, באתר גלובס, 31 בדצמבר 2019
  18. ^ ליאור גוטמן, שותפות לווייתן מגדילה את אספקת הגז הטבעי לאדלטק, באתר כלכליסט, 8 באוגוסט 2019
  19. ^ ליאור גוטמן, אקזיט מצרי: כל מה שצריך לדעת על הסכם הגז ב-15 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 20 בפברואר 2018
  20. ^ עסקה ראשונה ללוויתן: אדלטק רוכשת גז ב-1.3 מיליארד דולר, באתר ynet, 31 בינואר 2016
  21. ^ הדי כהן, ‏"לוויתן" תספק גז לתחנת הכוח בעזה ב-50 מ' ד' בשנה, באתר גלובס, 3 במרץ 2016
  22. ^ הדי כהן, ‏לוויתן חתם על חוזה גז שני בשווי 3 מיליארד דולר, באתר גלובס, 29 במאי 2016
  23. ^ הסכם ענק: שותפויות לוויתן ימכרו גז לירדן בכ-10 מיליארד דולר, באתר גלובס, 26 בספטמבר 2016
  24. ^ נתי יפת, ‏פז תרכוש גז טבעי מהשותפים ב"לוויתן" בהיקף כ-700 מיליון ד', באתר גלובס, 24 בנובמבר 2016
  25. ^ עמירם ברקת, ‏הממונה על התחרות מאשרת מכירת צינור הגז למצרים לדלק ולנובל, באתר גלובס, 31 ביולי 2019
  26. ^ נועם בראל, שותפות לוויתן ותמר חתמו עם כיל על הסכמים לאספקת גז טבעי, באתר ביזפורטל, 22 בפברואר 2018
  27. ^ שותפות לווייתן זכתה בחוזה הגז החדש של חברת החשמל, באתר ynet, 6 באפריל 2019
  28. ^ ליאור גוטמן, נובל השלימה את שדרוג מערכת ההולכה למצרים, ורשות הגז אישרה להגדיל את הייצוא למדינה, באתר כלכליסט, 28 ביוני 2020
  29. ^ תחנות כוח פחמיות, באתר המשרד להגנת הסביבה
  30. ^ אילנה קוריאל, הממשלה החליטה: התחנות הפחמיות ייסגרו עד 2022, באתר ynet, 29 ביוני 2018
  31. ^ עמירם ברקת, ‏בכר: להפסיק ייצור החשמל בפחם; העידן הזה הסתיים, באתר גלובס, 18 ביוני 2014
  32. ^ התוכנית להצלת ישראל מאנרגיה מזהמת - 2030, באתר GOV.IL
  33. ^ דו״ח מצב משק החשמל 2021, רשות החשמל
  34. ^ מדוע אסדת טיפול בגז בקרבת החוף מסוכנת לישראל ולישראלים?, באתר ארגון "שומרי הבית"
    פרופ' עינת אהרונוב, ‏עוד לא מאוחר להרחיק את אסדת לווייתן, באתר גלובס, 27 במרץ 2018
  35. ^ ענבל עומר, המאבק על האסדה: האם המפגינים יצליחו להרחיק את לווייתן מהחוף, באתר כלכליסט, 2 באוגוסט 2018
  36. ^ אסדות גז בים ולא ביבשה, באתר רשות הטבע והגנים, ‏11 ביוני 2018
  37. ^ אילנה קוריאל, החברה להגנת הטבע: בעד הקמת האסדה מול חוף דור, באתר ynet, 9 ביולי 2018
  38. ^ מחאת חוף דור: צה"ל מתנגד להרחקת האסדה, באתר ישראל היום, 18 ביולי 2018
  39. ^ סוניה גורודיסקי, ‏המאבק על האסדה מחריף; דלק"ד: "עברנו את נקודת האל חזור", באתר גלובס, 10 ביולי 2018
  40. ^ שאלות ותשובות בנושא אסדות הגז הטבעי, באתר משרד האנרגיה
  41. ^ אתר למנויים בלבד מירב ארלוזורוב, המאבק חסר ההיגיון נגד אסדת הגז, באתר TheMarker‏, 27 בספטמבר 2018
  42. ^ היתרי פליטה לאוויר, באתר המשרד להגנת הסביבה
  43. ^ מיכה ברחנא, חוות דעת, באתר מועצת חוף הכרמל
אנרגיה בישראל
תחנות כוח
פחם אורות רבין • רוטנברג
גז רדינג • אלון תבור • גזר • דליה • צפית • אשכול
מחזור משולב חגית • חיפה • דוראד • רמת חובב • מישור רותם
סולארית אשלים • קטורה
פצלי שמן מישור רותם
גל ים יפו
טורבינת רוח עמק הבכא • הר בני רסן • בראשית • רמת סירין • מעלה גלבוע
אגירה שאובה גלבוע • כוכב הירדן
תחנות כוח שנסגרו טבריה • תל אביב • ירושלים
שדות גז ונפט חלץ • לווייתן • מגד • מרי • נועה • צוק תמרור • ראש זוהר • תמר • תנין • כריש
חברות וארגונים תשתיות נפט ואנרגיה • חברת החשמל לישראל • נתיבי הגז הטבעי לישראל • נתיבי נפט • חברת קו צינור אירופה אסיה • ערבה פאוור קומפני
אנרגיה גרעינית בישראל • גז טבעי בישראל • משק החשמל בישראל • כלכלת ישראל – אנרגיה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=לווייתן_(שדה_גז)&oldid=39749446"