בירה בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development.svg ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
בירות ישראליות מכבי וגולדסטאר המיוצרות על ידי חברת טמפו תעשיות בירה. הבירות מיועדות לייצוא ועליהן תווית באנגלית

הבירה בישראל מיוצרת בעיקר על ידי שני מבשלות גדולות: טמפו משקאות ומבשלות בירה ישראל. במהלך העשור האחרון מבשלות בוטיק רבות הוקמו ברחבי המדינה. פסטיבלי הבירה מתקיימים מדי שנה בישראל, אחד הגדולים שבהם הוא בירושלים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שבתרבויות שכנות במזרח הקדום לבירה היה מקום חשוב, הבירה לא תפסה מקום נרחב בארץ ישראל. ייתכן שבשל מקומם הנרחב של ענבים ושל יינות מקומיים.[1] בעניין זה, קיים ויכוח במחקר האם הבירה קדמה ליין או להפך.[2]. אחרי גלות היהודים לבבל במאה השישית לפנה"ס, הם התחילו לייצר בירה וכמה רבנים אף החלו להקים מבשלות. שני מבשלות יהודיות בבבל היו של האמוראים רב חסדא ותלמידו רב פפא שעסקו בייצור שיכר מתמרים. (אחד מהם העיד על עצמו שאף התעשר מעסק זה).[3] שניהם התגוררו באזור סורא במאה הרביעית.

בשנים 1934-35 ייסד ג'יימס רוטשילד, בשותפות עם חברת פיק"א וחברה בנקאית צרפתית בראשותו של גסטון דרייפוס, את תעשיית בירה א"י בע"מ (Palestine Brewery Ltd), או בשמה הידוע יותר בירה נשר. המבשלה הוקמה בראשון לציון והייתה מבשלת הבירה המסחרית הראשונה בארץ ישראל. רוטשילד זיהה את הדרישה לבירה מצד חיילי חיל המצב הבריטי בארץ ישראל, והמתכון פותח בסגנון הפילזן הצ'כי האהוב על חיילי המנדט.[4][5] בהמשך סופקה בירה נשר גם לחיילי הכוח האימפריאלי האוסטרלי השני בתקופת מלחמת העולם השנייה. בשנת 1942 המבשלה נאלצה להרחיב את המפעל כדי שתוכל לענות על הביקוש הגובר שנוצר על ידי צרכנים צבאיים ואזרחיים כאחד.

הבנייה של מה שהייתה אז מבשלת הבירה הגדולה ביותר במזרח התיכון, מבשלת שיכר לאומית, החלה באפריל 1952 בעיר נתניה, והיא נוסדה על ידי קבוצת משקיעים בראשות לואיס הרצברג מניו יורק. עם השלמתה במאי 1953, עמד כושר הייצור השנתי במבשלה הלאומית על כ-400,000 חביות. ב-1954 המבשלה ייצאה את מה שהיה אז "המשלוח הגדול ביותר אי פעם של בירה מיובאת לארצות הברית" - 180,000 בקבוקים של בירה אביר שלה. המבשלה הארצית התמזגה עם מבשלת ארץ ישראל ומבשלת הגליל ב-1973, ויחד שלטו החברות ב-90% משוק הבירה הישראלי. החברה נרכשה בשנת 1976 על ידי היזם הקנדי מוריי גולדמן תמורת 8 מיליון דולר. ב-1980 נמכרה במצרים בירה משומרת עם תווית המציינת את מוצאה כמבשלת הבירה הלאומית בנתניה, על אף החרם המצרי על מוצרים ישראליים. תחת המותג O.K. beer, הבירה הוכיחה את עצמה כפופולרית אף יותר מהייניקן וטובורג, ונצרכה בברים בקהיר ובמקומות אחרים במצרים, גם כשמנהיגים דתיים שמרנים אסרו על מכירת משקאות אלכוהוליים במדינה. לאחר כניסתה להסכם רישיון עם חברת אנהאוזר-בוש האמריקאית בשנת 1983 לייצור הבירה האמריקאית הראשונה בישראל, החלה חברת הבירה הלאומית לייצר את באדוויזר בשנת 1984.

מבשלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקבוקי גולדסטאר על פס היצור במפעל טמפו
בקבוקי בירה טייבה

מאז שנות ה-50, תעשיית הבירה הישראלית נשלטת על ידי לא יותר משתי חברות מדי תקופה. החל משנות ה-90, עם הקמתה של חברת מבשלות בירה ישראל, היא וחברת טמפו שולטות ב-70% משוק הבירה בישראל. טמפו מייצרת את המותגים גולדסטאר ומכבי, ואילו מבשלות בירה ישראל מייצרת את קרלסברג וטובורג הדנים. בנוסף, פועלות במדינה כ-24 מבשלות בוטיק מורשות.

טמפו, הממוקמת בנתניה, היא מבשלת הבירה הגדולה ביותר בישראל. ב-1999 היו בירות גולדסטאר ומכבי של טמפו כ-60% מנתח מכירות הבירה בארץ. טמפו גם מייבאת את המותגים הייניקן ואמסטל ההולנדיות. מבשלות בירה ישראל נכנסה לשוק בשנים 1991-1992 כשותפות בין קבוצת קרלסברג לזכיינית קוקה קולה המקומית (החברה המרכזית לייצור משקאות קלים). ב-1996 החלה החברה לשווק את בירה גינס. מבשלות בירה ישראל מפעילה מרכז מבקרים באשקלון.

בירה טייבה, המיוצרת במבשלת בירה פלסטינית בכפר הנוצרי טייבה הסמוך לרמאללה, הוקמה על ידי פלסטינים נוצרים בשנת 1994.[6]

מבשלות בוטיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבשלות בוטיק בישראל החלו להופיע ולהתפתח באמצע העשור הראשון של שנות ה-2000. מבשלת דנסינג קאמל, שנפתחה בתל אביב ב-2006, הייתה המבשלה הראשונה שנפתחה בישראל והיא מייצרת ארבעה סוגי בירה באופן קבוע ורציף.[7] מאוחר יותר באותה שנה נפתחה מבשלת הגולן ברמת הגולן. "ג'מס מפעל הבירה" - המבשלה הכשרה הראשונה בישראל, נפתחה ברחוב המגשימים בפתח תקווה ב-2009. בירה ג'מס מייצרת מספר רב של טעמים וסוגים, ומלבד המפעל בפתח תקווה היא מחזיקה בשלושה סניפים נוספים בכפר סבא, רעננה ותל אביב. נכון לשנת 2009 פועלים מבשלות בוטיק בכל רחבי הארץ, החל ממושב דקל והעיר קריית גת בדרום, דרך המושב סלעית והערים פתח תקווה ותל אביב במרכז, חיפה, עמק יזרעאל, רמות נפתלי ויחיעם בצפון, ועד קצרין ברמת הגולן. כיום מיוצרות בישראל סה"כ כ-100 סוגי בירה[8].

מותגי מבשלות הבוטיק המובילים הן מלכה, אלכסנדר, נגב, שפירא, אביר, בזלת והדובים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בירה בישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ John P. Arnold, Origin and Hisrory of Beer and Brewing, Chicago:Alumn Assn of The Wahl-Hnuis Institute of Fermentology, 1991, עמ' 104-107
  2. ^ Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing, Cambridge: The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 34
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ג, עמוד א'
  4. ^ רם גלבוע וטל מילר, איפה היינו ומה שתינו, באתר ynet
  5. ^ WINE TALK: GETTING BETTER
  6. ^ ארנון רגולר, בירת פלשתין, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2005
  7. ^ תחרות מבשלות הבירה הביתיות הראשונה של הטמפל בר
  8. ^ דידי חנוך, מאה סוגים של בירה ישראלית, באתר הארץ, ‏13 בינואר 2015