המרכז הרפואי לבריאות הנפש - מזור

המרכז הרפואי לבריאות הנפש - מזור
	לוגו 50 שנה למזרע (שנת 2004)
מאפייני הארגון
סוג	בית חולים פסיכיאטרי
אוניברסיטה	אוניברסיטת חיפה, הטכניון, הפקולטה לרפואה בצפת
היסטוריה
תאריך ייסוד	1954
שירותים
מיטות	300
	אתר המרכז הרפואי לבריאות הנפש - מזור
גאוגרפיה
מיקום	עכו
קואורדינטות	32°56′29″N 35°04′29″E / 32.94151111°N 35.07475°E

המרכז לבריאות הנפש - מזור (מוכר גם בשם בית החולים לבריאות הנפש מזרע), הוא בית חולים פסיכיאטרי הממוקם בעכו, ומספק שירותים פסיכיאטרים לתושבי אזור צפון ישראל - הגליל העליון, הגליל התחתון והגליל המערבי.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית החולים 309 מיטות אשפוז ו-60 מיטות ביחידה להכנה לקהילה. בנוסף מגיעים אליו 25 מאושפזי יום (שאינם ישנים בבית החולים).

המרכז משמש גם להכשרת סטודנטים לסיעוד, לעבודה סוציאלית, לפסיכולוגיה ולריפוי בעיסוק מאוניברסיטת חיפה וסטודנטים לרפואה מהטכניון ומהפקולטה לרפואה בצפת, וכן מתקיימים שיתופי פעולה למטרות טיפול ומחקר עם פקולטות וסטודנטים לקרימינולוגיה, למשפטים ועוד.

בית החולים מפעיל שרות קהילתי הכולל:

מרפאות פסיכיאטריות למבוגרים בערים נהריה, עכו וכרמיאל ומרפאה פסיכיאטרית לילד ונוער בנהריה וכרמיאל. למרפאות שלוחות הפועלות בערים מעלות (מבוגרים וילד ונוער) ועראבה (מבוגרים).
מרפאת מעקב, בה מופעלת תוכנית ייחודית לטיפול בהתקף פסיכוטי ראשון. התוכנית מבוססת על מודל שפותח בארצות הברית על ידי המכון הלאומי לבריאות הנפש בארצות הברית. במטרה לצמצם נזקים שכיחים של פסיכוזה ראשונה ולשנות את מהלכה באמצעות התערבות אינטנסיבית מוקדמת שיטה טיפולית אינטנסיבית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית החולים נוסד בשנת 1954 כ"כפר עבודה" לחולים כרוניים – מודל שהיה מקובל אז באירופה וארצות הברית. הרעיון שעמד מאחורי הקמתו היה לתת מענה לאוכלוסייה גדולה של מטופלים, שרובם הגיעו בגלי העלייה, שבתום הגלים החריפים של מחלתם נזקקו למסגרת שתוכל לקלוט אותם ולסייע להם להשיג את מירב השיפור ולמצות יכולתם בתחומי החיים השונים. באותה תקופה לא היו קיימות חלופות בקהילה, והחשיבה הייתה להקים כפר כמיני-קוסמוס אוטונומי, שישרת את "התושבים" וגם ייצר מסגרות שונות המאפשרות מגעים טיפוליים מבוקרים.

ה"כפר" הוקם במקום מחנה המעצר מזרעה במבנים ששימשו מחנה צבאי בריטי על שפת הים מצפון לעכו. הכפר אוכלס בכשלושים נשים, עם מחלת נפש ממושכת, שהועברו מבית החולים עכו הסמוך, התנאים הפיזיים היו ירודים וקשים – ללא חשמל, מים לא נקיים ושירותים מחוץ למבנה. בודדים מהצוות המטפל היו בעלי השכלה וניסיון פסיכיאטרי. הצוות היה ברובו לא מקצועי וללא ניסיון בתחום אך עם חזון, תחושת שליחות, מסירות ורצון לנתינה. הלמידה והתמקצעות היו תוך כדי העבודה כשהמורים הבולטים הם דר' פליגלמן ואחריו דר' זוסמן והאחות הראשית אנאליז. מלכתחילה הושם דגש רב על תעסוקה והתפתחו במקום: מתפרה, אריגה, גן ירק, שפניה, חנות למכירת עבודות היד. המטופלות גם היו שותפות לעבודות אחזקת המקום כניקיון ובישול. גישת הצוות הייתה שיקומית.

ב-31 באוקטובר 1957 נחנכו מבנים חדשים בבית החולים, שהוסיפו עוד 132 מיטות על ה-200 שכבר היו במקום.

עם השנים הפך המקום לבית חולים מודרני המטפל במגוון מחלות נפשיות ובמצבים פעילים וממושכים. התפתחו מחלקות סגורות, פתוחות ושיקומיות, והתפתח המערך של מרפאות לבריאות הנפש בגליל המערבי. צוות המטפלים עבר תהליך של התמקצעות, בבית החולים מכשירים סטודנטים ברפואה ובמקצועות פרה-רפואיים, וצוות בית החולים עוסק גם במחקר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר האינטרנט הרשמי של המרכז הרפואי לבריאות הנפש - מזור
המחלקה לבריאות הנפש מזרע, בפורטל "פסיכיאטר"
ג'קי חורי, סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: מצב בית החולים מזרע בעכו בלתי נסבל, באתר הארץ, 25 במרץ 2010

ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

בתי חולים בישראל
בתי חולים כלליים	לגליל (נהריה) • זיו (צפת) • פוריה (טבריה/עמק הירדן) • האנגלי (נצרת) • המשפחה הקדושה (נצרת) • הצרפתי (נצרת) • העמק (עפולה) • רמב"ם (חיפה) • בני ציון (חיפה) • האיטלקי (חיפה) • כרמל (חיפה) • הלל יפה (חדרה) • לניאדו (נתניה) • מאיר (כפר סבא) • רבין: בילינסון וגולדה השרון (פתח תקווה) • מעייני הישועה (בני ברק) • סוראסקי (איכילוב) (תל אביב) • שיבא-תל השומר (רמת גן) • וולפסון (חולון) • שמיר (אסף הרופא) (צריפין) • קפלן (רחובות) • הדסה: עין כרם והר הצופים (ירושלים) • שערי צדק (ירושלים) • אוגוסטה ויקטוריה (ירושלים) • סנט ג'וזף (ירושלים) • אל-מקאסד (ירושלים) • אסותא אשדוד (אשדוד) • ברזילי (אשקלון) • סורוקה (באר שבע) • יוספטל (אילת)
בתי חולים פרטיים	אלישע (חיפה) • מדיקל סנטר (הרצליה) • רפאל (תל אביב) • עתידים מדיקל סנטר (תל אביב) • אסותא רמת החייל (תל אביב) • מרב (בת ים) • משגב לדך (ירושלים) • אסותא מרכזים רפואיים (תל אביב, חיפה, ראשון לציון, באר שבע)
בתי חולים לילדים	רות רפפורט (חיפה) • שניידר (פתח תקווה) • דנה-דואק (תל אביב) • ספרא (תל השומר) • אלי"ן (ירושלים) • הדסה ילדים (ירושלים)
בתי חולים שיקומיים וגריאטריים	פלימן (חיפה) • שהם ("נווה אבות") (פרדס חנה-כרכור) • קריית שלמה (בני ציון/חרוצים) • המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין (רעננה) • נווה רעיה (פתח תקווה) • בית רבקה (פתח תקווה) • המרכז הרפואי הישראלי לאלצהיימר (רמת גן) • רעות (תל אביב) • בית בלב (ראשון לציון) • שמואל הרופא (באר יעקב) • נאות המושבה (נס ציונה) • הרצפלד (גדרה) • אלי"ן (ירושלים) • הרצוג (ירושלים) • עדי נגב (מועצה אזורית מרחבים)
בתי חולים פסיכיאטריים	מזרע (עכו) • מעלה הכרמל (טירת כרמל) • שער מנשה (פרדס חנה-כרכור) • לב השרון (פרדסיה) • שלוותה (הוד השרון) • גהה (פתח תקווה) • אברבנאל (בת ים) • מרחבים (באר יעקב, נס ציונה וכלא מג"ן-ניצן) • טלביה (ירושלים) • מרכז לבריאות הנפש ירושלים: כפר שאול ואיתנים (ירושלים) • הרצוג (ירושלים) • באר שבע (באר שבע)
בתי חולים מיוחדים	מרפ"א צפון (חיפה) • המרכז לרפואת שיניים (תל השומר) • סנט ג'ון למחלות עיניים (ירושלים) • בית החולים במעבר ארז (ארז)
בתי חולים עתידיים	בגין (קריית אתא) • הדסה בית שמש (בית שמש) • צומת להבים (אזור תעשייה עידן הנגב) • פרס (באר שבע)
בתי חולים שנסגרו
בתי חולים כלליים	הבריטי (צפת) • שוויצר (טבריה) • הסקוטי (טבריה) • הדסה (רוקח) (תל אביב) • הירקון (תל אביב) • דנציגר (תל אביב) • עין גדי (תל אביב) • דונולו (יפו) • צהלון (דג'אני) (יפו) • שער ציון (יפו) • מחלות מידבקות (יפו) • הצרפתי (יפו) • האנגלי (יפו) • האיטלקי (ירושלים) • האנגלי (ירושלים) • הגרמני (ירושלים) • הצרפתי (ירושלים) • רוטשילד (ירושלים) • הרוסי (ירושלים) • העירוני (ה"בלדייה") (ירושלים) • ביקור חולים (ירושלים) • תחנת הבריאות העברית (ירושלים) • הדסה (באר שבע)
בתי חולים לילדים	מריאנשטיפט (ירושלים)
בתי יולדות	אמהות (חיפה) • מולדה (חיפה) • חדרה (חדרה) • רמת מרפא (רמת גן) • הקריה (תל אביב) • גלעד (תל אביב) • פרויד (תל אביב) • קיבלסון (רחובות) • סדובסקי (ירושלים) • דג'אני (ירושלים)
בתי חולים מיוחדים	פרדס כ"ץ (בני ברק) • הנסן (ירושלים)