בית החולים הממשלתי למחלות מידבקות ביפו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אין תמונה חופשית

בית החולים הממשלתי למחלות מידבקות ביפו הוקם ב-1922 ונסגר ב-1948 לאחר סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארץ ישראל חולקה לארבעה מחוזות: ירושלים, חיפה, השומרון והגליל. בכל שטחה של מרכז ודרום "פלשתינה" היו קיימים ארבעה בתי חולים ציבוריים: הדסה בתל אביב, בית חולים למחלות מידבקות ביפו, בית חולים בשכם ובית חולים בעזה. בית החולים הדסה שירת יותר ממחצית תושבי פלשתינה ולכן הפיקוח הרפואי הבריטי של השלטונות היה הדוק ויסודי. (בית החולים רמב"ם בחיפה נוסד ב-1938 והדסה הר-הצופים בירושלים ב-1939).[1]

עם פתיחתו ובמשך שנים רבות היה בית חולים הדסה תל אביב בית החולים היחידי במחוז. כל המקרים הקשים והנדירים התרכזו בבית החולים הדסה, ברח' בלפור, כי הוא היה היחידי במחוז, יש להזכיר, כי בתקופה ההיא לא היו קיימים בתי חולים: בילינסון (שנפתח ב-1938), תל-השומר (שהוקם אחרי קום המדינה), השרון בפתח תקווה, מאיר בכפר-סבא ועוד.[2]

דרישות להקמת בית חולים נוסף באזור יהודי עלו מתחילת שנות ה-30. הן גברו כאשר פרצו מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט, ואשפוז יהודים ביפו הערבית הפך למסובך ואף מסוכן.

הקמת בית החולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[3]

מחלקת הבריאות של ממשלת המנדט הבריטי קיימה בשכונת גבעת עלייה[4] ביפו, על שפת הים, כבר בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20, בית חולים ממשלתי למחלות מידבקות. ב-1922 פעלה עיריית תל אביב להעסיק בו אחיות יהודיות ולהסדיר ביקורים של רופא עירוני, כדי שהמאושפזים היהודים לא ינותקו לחלוטין מסביבתם וממשפחותיהם.[5] למרות זאת, משפחות רבות נמנעו מאשפוז יקיריהן ביפו.[6]

על הפיקוח הרפואי בבית החולים היה אחראי הד"ר רודולף רייטלר, אשר היה בשרות ממשלת המנדט בתור מנהלן של מעבדות ממשלתיות שונות, ומחלקות למחלות זיהומיות ביפו. ד"ר רייטלר התמחה ב- בקטריולוגיה ו- סרולוגיה באוניברסיטת ווינה.[7]

ב-17 באוגוסט 1936, נרצחו ליד בית החולים הממשלתי ביפו תלמידות בית הספר לאחיות נחמה צדק ומרתה (מרים) פינק.[8] חמישה חולים יהודים שעדיין היו מאושפזים בו הועברו למחרת ל- בית החולים בפרדס כ"ץ‏, אשר הוקם בסוף יולי 1936.

סגירת בית החולים למחלות מידבקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הקמת מדינת ישראל, הפך המוסד לבית החולים הממשלתי דונולו.

בשטח, ששימש את בית החולים למחלות מידבקות נפתח בשנת 1950 בית החולים "דונולו א'". בשנת 1951 נפתח בית החולים "דונולו ב'" במבנה ששכן כחצי קילומטר דרומה ממנו, ששימש במקורו כתחנת הסגר[9]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רופאיה של ארץ-ישראל, פרופ' נסים ויעל לוי, הוצאת איתי בחור, מהדורה שנייה, מרץ 2012 (עמוד 39)
  2. ^ הרפואה - עתון ההסתדרות הרפואית בישראל, ראיון עם ד"ר אריה אלוטין, כרך פ"ד, חוברת ז' מתאריך 1.4.1973 (עמוד 413)
  3. ^ אתר נוסטלגיה, פורטל בריאות, בתי חולים ויולדות, בית החולים הממשלתי למחלות מידבקות
  4. ^ המבנה שכן בחוף עלייה של היום, ממערב לרחוב קדם ומדרום למדרון יפו. במקום זה אירע רצח האחיות היהודיות בשנת 1936
  5. ^ הד יפו - לתקונם של חולי הדבר, דואר היום, 7 בנובמבר 1922
  6. ^ מחלות מדבקות בת"א, דבר, 22 בדצמבר 1931
  7. ^ רופאיה של ארץ-ישראל, פרופ' נסים ויעל לוי, הוצאת איתי בחור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, ערך : רייטלר, רודולף, עמוד 396
  8. ^ סיפורי ארץ- ישראל, מצבות מדברות, יוני 2012, (1850-1950)
  9. ^ המבנה שכן במקום בו נמצא היום מרכז פרס לשלום.