העיר הלבנה

שגיאות פרמטריות בתבנית:תבנית מידע/אתר מורשת
פרמטרים [ אזור, הוכלל בישיבה, כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

העיר הלבנה בתל אביב - התנועה המודרנית
אתר מורשת עולמית

האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2003, לפי קריטריונים 2,4
מדינה	ישראל
שטח האתר	140.4 הקטאר (אתר מורשת עולמית)
קואורדינטות	32°04′40″N 34°46′26″E

העיר הלבנה היא כינוי לאזור ההיסטורי של תל אביב בו מצויים מבנים רבים בסגנון הבינלאומי שמאפיינם הבולט ביותר הוא הצבע הלבן. בשנת 2003 הכריזה אונסק"ו על העיר הלבנה של תל אביב כעל אתר מורשת עולמית.

העיר הלבנה היא מרקם עירוני ייחודי מסוגו בעולם ובעל חשיבות היסטורית רבה. ההכרה העולמית בחשיבות זו היא בזכות למעלה מ-4,000 בניינים אשר נבנו בסגנון הבינלאומי ובזכות המרקם המיוחד של העיר תל אביב כעיר גנים, רחובותיה ושדרותיה הירוקות. רוב הבניינים נבנו משנות ה-30 ועד הקמת המדינה על ידי אדריכלים יהודים שהגיעו ברובם מגרמניה. חלקם (הקטן אמנם) גם התחנכו על עקרונות בית הספר לארכיטקטורה "הבאוהאוס" או הושפעו ממנו ולכן מכונה לעתים הבנייה בעיר הלבנה בנייה ב"סגנון הבאוהאוס". הבניינים מפוזרים במרכז תל אביב בין הרחובות אבן גבירול ודרך בגין במזרח, אלנבי והרכבת בדרום, נחל הירקון בצפון והים במערב, אם כי ישנם מספר מבנים גם מחוץ לגבולות אלה.

מקור השם

קובץ:עיר לבנה.jpg

עטיפת הקטלוג באצירת מיכאל לוין: "עיר לבנה", מוזיאון תל אביב לאמנות, 1984.

האדריכל שרון רוטברד בספרו "עיר לבנה, עיר שחורה" (הוצאת בבל, 2005) מציין מספר מקורות למונח "עיר לבנה" המתייחס לעיר תל אביב: "חידת הארץ" מאת אהרון קבק (1915), "האוניות האחרונות" מאת א. ראובני (1923), "תל אביב" מאת יעקב פיכמן (1927), "כעיר נצורה" מאת אשר ברש, "מחזור מלחמה" מאת א. עבר הדני (1938). העובדה כי באותה העת בה נכתבו ספרים אלו, לא שלט בתל אביב הסגנון המכונה "הסגנון הבינלאומי".

את זמן הייחוס השם "עיר לבנה" ביחס לסגנון הבאוהאוס בתל אביב, מציין רוטברד בקיץ 1984 עת נערכה במוזיאון תל אביב לאמנות התערוכה שנקראה "עיר לבנה" באצירת היסטוריון האדריכלות מיכאל לוין (ובשמה המלא: "עיר לבנה: אדריכלות הסגנון הבינלאומי בישראל, סיפורה של תקופה").

מאפיינים

המרקם העירוני

המרקם העירוני של העיר תל אביב הוא יחיד מסוגו בעולם. העיר נבנתה כולה על פי תפיסות מודרניסטיות ולפי רעיון עיר הגנים. את תכנון המרקם ביצע מתכנן הערים הסקוטי פטריק גדס בסוף שנות ה-20.

הבניינים

בניין בלב תל אביב

השם "העיר הלבנה" נבע בזכות היותם של חלק גדול מהבניינים צבועים בטיח לבן. לבניינים מאפיינים נוספים:

• העדפת הפונקציונליות על העיטוריות והנוי. האדריכל אמור לבנות מבנה שישמש למגורים. המבנה צריך להיות מיועד לצורה זו, פשוט לבניה, ומותאם לכל מעמד כלכלי, ולא מיועד למעמד מסוים. ניצול השטח צריך להיות אופטימלי. מסיבה זו, כל בניין עומד באמצע מגרש מוקף בצמחייה (בני כל המעמדות זכאים לשטח להינפש בו), וקווי המתאר של הבניינים הם פשוטים ונקיים וללא קישוטים מורכבים. צורות פשוטות יוצרות את מסת המבנה.
• מוטיב "הקו הזורם" החוצה את המבנה- חלונות סרט אופקיים וחלונות "מד חום" בחדר המדרגות. חלונות אלה נוצרו בהשפעת לה קורבוזיה. החלונות מאפשרים הארה של המבנה ושל חדרי המדרגות ואוורור החדרים. בארץ ישראל העדיפו מרפסות רחבות (לעתים גם מרפסות מתעגלות) וזאת על מנת למנוע חימום יתר של החדרים.
• העדר סימטרייה בין חלקי הבניין. הבניין אמור להיות פונקציונלי. אדריכלי הבאוהאוס האמינו כי הסימטרייה משרתת את האדריכל ולא את המתגוררים במבנה.
• מאפייני אונייה - חלונות עגולים ומרפסות דמויות סיפון של אוניה. הסגנון הבינלאומי נועד להתאים לכל חלקי כדור הארץ ולכל הערים בה. מאפיין האונייה הוא מאפיין המזוהה בכל העולם ולא מיוחס לעיר מסוימת או לתרבות מסוימת.
• אלמנט ייחודי לבנייה הארץ ישראלית: קירות הצללה המקרים את המרפסות מפני השמש, ופתחי אוורור שנועדו לאפשר משב רוח אל תוך המרפסת.

חווית המשתמש

בגלל פשטותו העיצובית מצד אחד והאופן שבו הוא ממקם את האדם במרכז מצד שני, קשה להעריך את סגנון הבאוהאוס במלואו מבלי "לחיות בתוכו". היטיב לבטא זאת המשורר נתן אלתרמן בשירו, "בכל זאת יש בה משהו", בו הוא מתאר את הקסם ה-"כלומי" כביכול של תל אביב הלבנה. השילוב של דירות בעלות חדרים גדולים, המרפסות הפתוחות הפונות אל השדרות המביאות את הבריזה מהים לכל בית והעיצוב הכולל של הבניינים הצבועים לבן, יצר עבור תושביה של העיר חוויה שהשתמרה עד היום, למרות שאת הבריזה חוסמים פה ושם מגדלי המלונות שנבנו לאורך הים, ולמרות מצבם המתפורר של מרבית הבניינים.

היסטוריה

בית אנגל, ת"א, בסגנון הבינלאומי. אדריכלות: זאב רכטר

באמצע שנות ה-20 החלה העיר תל אביב לצמוח לממדים של מטרופולין של ממש. כתוצאה מכך היה צורך בשיפור התכנון והתיאום בבניית העיר שחסרה עד אז סגנון ארכיטקטוני אחיד. פרנסי העיר יצאו ביוזמה נועזת - להקים רובע חדש שיתוכנן ויעוצב כולו בסגנון הבאוהאוס. תוכנית המתאר למיזם (המהווה בסיס לתוכנית המתאר של תל אביב עד היום), תוכננה על ידי מתכנן הערים הבריטי סר פטריק גדס. התוצאה היא המתחם שבמרכז תל אביב שנבנה כולו בסגנון זה.

עם השנים התיישנו הבניינים, הוזנחו והתכערו. המרפסות הבנויות, מסימני ההיכר הבולטים של סגנון בבאוהאוס, נסגרו בתריסי אלומיניום ופלסטיק, הגינות הוזנחו וצימחו עשבים שוטים או הפכו לחניות, נוספו תוספות בנייה חריגות שאינן משתלבות, וציפוי הטיח הלבן הוכיח עצמו כלא-עמיד לאורך שנים. מבנים רבים נהרסו ופינו מקומם לבניינים בסגנון אדריכלות התקופה, שבאותה שעה נראה חדיש ומשופר יותר. החל משנות ה-90 התעורר עניין מחודש במבנים הישנים בסגנון זה, רבים מהם שופצו וחודשו, ואחרים הוכרזו כ"מבנים לשימור" ועתידים לעבור שיפוץ וחידוש. בשנת 2004 הוכרזה בשל כך תל אביב כאתר מורשת עולמית לסגנון הבינלאומי.

בשנים האחרונות זוכה הסגנון לתחייה מחודשת במספר מיזמי בנייה חדשים בארץ (למשל, פרויקט של חברת "וילז'" בשכונת "אם המושבות" בפתח תקווה). הפשטות העיצובית והשימושיות של בתים ודירות המעוצבים בסגנון זה קוסמים מן הסתם לארכיטקטים רבים, בעיקר בתקופה של שפל בענף הבנייה.

בניינים מפורסמים בעיר הלבנה

בית אהרונוביץ', שדרות רוטשילד. אדריכל יצחק רפפורט, 1933

ראו גם את גלריית "העיר הלבנה" שבפורטל תל אביב-יפו. בגלריה נמצאות תמונות רבות של מבניה המפורסמים של העיר הלבנה בצירוף מספר פרטים אודותיהם.

• בית הדר, רחוב הרכבת פינת דרך בגין - בניין המשרדים הראשון של תל אביב.
• בית האונייה, רחוב לבנדה (על צומת הרחובות המסגר והרכבת).
• בית פולישוק (הפיל), כיכר מגן דוד.
• בית דפוס "הארץ", רחוב מזא"ה 56.
• בית לברטובסקי, רחוב המלך ג'ורג' 90 (ליד כיכר מסריק).
• בית קיפר, רחוב בן גוריון פינת אמיל זולא.
• בניין מגורים, רחוב דיזנגוף 69.
• בניין מגורים, רחוב גורדון 9.
• מעונות עובדים, רחוב פרוג, רחוב פרישמן 33 - 35.
• כיכר צינה דיזנגוף:
  • בית מירנברג, אדריכלית ג'ניה אוורבוך.
  • קולנוע אסתר (כיום מלון סינמה), אדריכל יהודה מגידוביץ'.
  • בית מהלה, אדריכל יהודה מגידוביץ'.
  • קולנוע חן (כיום רב חן), אדריכל אריה שרון.
• בית התרמומטר, רחוב פרוג 5.
• מרכז קופת חולים, רחוב בילינסון 8, פינת בן עמי 4.

אדריכלי העיר הלבנה

"בית התרמומטר"

אדריכלים רבים היו שותפים לבנייתם של מאות הבניינים אך ביניהם ניתן למנות כמה מן הבולטים שבהם:

• ג'ניה אוורבוך
• אריה אלחנני
• יוסף ברלין ובנו זאב ברלין
• שלמה ברנשטיין
• שמואל ברקאי
• מוניו גיתאי-ויינראוב
• פנחס היט
• שאב הלר
• דב כרמי
• יהודה מגידוביץ'
• יוסף נויפלד
• שמואל מסטצ'קין
• ריכרד קאופמן
• זאב רכטר
• יצחק רפפורט
• אריה שרון

מבין אדריכלים אלו רק 4 למדו בבאוהאוס: שרון, מסטצ'קין, גיתאי-ויינראוב וברנשטיין. שלושת הראשונים השפיעו רבות על האדריכלות הישראלית והרביעי (שלמד שני סמסטרים בלבד בבאוהאוס) שימש במחלקת ההנדסה של עיריית תל אביב ורוח הבאוהאוס הורגשה פחות בעבודתו.

ראו גם

• אדריכלות ישראלית
• הסגנון הבינלאומי
• באוהאוס
• תוכנית גדס
• שימור מבנים
• פסל "כיכר לבנה" של הפסל דני קרוון בפארק וולפסון

לקריאה נוספת

• מיכאל לוין, עיר לבנה - אדריכלות הסגנון הבינלאומי בישראל, בהוצאת מוזיאון תל אביב, 1984.
• עופר רגב, טיול קטן בעיר הגדולה, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, דצמבר 1999
• שרון רוטברד, עיר לבנה, עיר שחורה, הוצאת בבל, 2005
• ניצה מצגר-סמוק, בתים מן החול, הוצאת משרד הביטחון, 1994, ISBN 965-05-0724-8

קישורים חיצוניים

• אתר "העיר הלבנה" של עיריית תל אביב
• תל אביב ותכנון מודרני, מאת אד"ר נחום כהן. Architecture.org.il
• "העיר הלבנה" סקירות וצילומים באתר Ynet
• תל אביב והבאוהאוס - מסלול טיול מפורט מאתר טיולים מסלולי טיול.