ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר)

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג

השולחן ערוך (נכתב גם בראשי תיבות: שו"ע) הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1563 ונדפס לראשונה בוונציה במהלך שנת 1565 (שכ"ה-שכ"ו).

הספר נחשב אחד הספרים החשובים בעולם ההלכה היהודי, והוא דה פקטו משמש כעמוד תווך שעיצב וקבע את אורח החיים התורני והיהודי על פי ההלכה הפסוקה.

שם הספר

הרב יוסף קארו קרא לספרו "שולחן ערוך" ”כי בו ימצא ההוגה כל מיני מטעמים ערוכים בכל ושמורים סדורים וברורים” הדמיון לשולחן, לקוח ממאמר במכילתא דרבי ישמעאל לפיו הקב"ה אמר למשה שיש לפרש את משפטי התורה לעם ישראל בצורה ברורה ביותר "ערכם לפניהם כשולחן הערוך".

תוכן הספר

השולחן ערוך מתבסס על ספרו של ר' יעקב בן הרא"ש ("בעל הטורים") הנקרא "ארבעה טורים", ומכונה גם "טור". על ה"ארבעה טורים" כתב ר' יוסף קארו פירוש בשם "בית יוסף". מכיוון שה"בית יוסף" הוא ספר ארוך ומורכב, כתב רבי יוסף קארו את ההלכות ”בדרך קצרה בלשון צח וכולל יפה ונעים, למען תהיה תורת ה' תמימה שגורה בפי כל איש ישראל”. כמו כן מטרת השולחן ערוך הייתה לאפשר חזרה כל שלושים יום על הבית יוסף (ובזמננו אף יצא לאור שו"ע מסודר לפי ימי החודש).

מכיוון שהשולחן ערוך בנוי על סדר הטור, נכללות בו - כמו בטור, רק ההלכות המעשיות לימינו אלו, שבהם אין בית המקדש קיים. מסיבה זו, הלכות רבות (כמו הלכות טומאה וטהרה, קורבנות, וחלק מהמצוות התלויות בארץ) לא מופיעות בספר. זאת בניגוד לספרו של הרמב"ם "משנה תורה", שמקיף את התורה כולה וכולל את כל תרי"ג המצוות, גם אלה שאינן רלוונטיות לימינו.

ב'שולחן ערוך' פסק רבי יוסף קארו בדרך כלל על פי דעת הרוב מבין שלושת "עמודי ההוראה": הרי"ף, הרמב"ם, והרא"ש. כאשר לא יצאה מ-"עמודי ההוראה" הכרעה ברורה בנושא מסוים, צירף רבי יוסף קארו את דעות הרמב"ן, הר"ן, הרשב"א, המרדכי, הסמ"ג וספרים נוספים והכריע על פיהם.

מבנה הספר

השולחן ערוך, כמו ה"טור", מתחלק לארבעה חלקים:

1. אורח חיים - על ההלכות היומיומיות - השכמת הבוקר, ציצית ותפילין, תפילה, שבת, חגים וכדומה.
2. יורה דעה - על הלכות שחיטה, איסור והיתר, דיני כשרות, דיני נידה, דיני ריבית, דיני נדרים, מצוות התלויות בארץ שניתן לקיימן אף בזמן הגלות, זרעים, דיני אבלות ועוד.
3. אבן העזר - עוסק בדיני המשפחה (נישואין וגירושין), ועל הלכות אישות. חלק זה נקרא כך על פי הפסוק בבראשית ב,י"ח "אעשה לו עזר כנגדו".
4. חושן משפט - על הלכות דיינים, ממונות, דיני בית דין, הדין האזרחי והפלילי.

הסימנים בשולחן ערוך מחולקים וממוספרים באופן זהה לסימנים בספר ארבעה טורים, אלא שרבי יוסף קארו הוסיף בכל סימן חלוקה לסעיפים.

התנגדות לספר

הספר נתקל בתחילה בהתנגדות עזה מצד רבנים רבים באותה תקופה ובמיוחד מצד חכמי אשכנז ופולין משתי סיבות:

• הספר מסכם בקיצור רב סוגיות ארוכות מאוד ויש חשש שאנשים ילמדו את הספר ויזנחו את התלמוד ואת הפוסקים האחרים. טענה זו לא נתקבלה לבסוף, וגם המתנגדים השתכנעו לבסוף שמפני "ירידת הדורות", ספר כזה חיוני הוא.
• כיוון ששניים מבין הפוסקים שעליהם נשען השו"ע בחיבורו הם ספרדים והרמב"ם היה קרוב בדעותיו לרי"ף, יצא שהלכות ומנהגי האשכנזים לא הופיעו בשו"ע. אכן, בעקבות כך כתב הרמ"א הגהות ("השגות" או "המפה") על פסקי השו"ע והביא את ההלכות שפסקו האשכנזים בכל מקום שהם נוגדים את פסקי השולחן ערוך. ההגהות נדפסו בתוך השולחן ערוך בצורת "חלון" בתוך ההלכות עצמן. דבר זה גרם לכך שהשולחן ערוך התקבל גם אצל האשכנזים במהלך הדורות, ולבסוף פסקו על פי השולחן ערוך בכל מקום שהרמ"א אינו חולק עליו.

לפי סיפור אחד, הרמ"א התחיל לכתוב ספר פסיקה בעצמו לפני שידע על ספרו של רבי יוסף קארו. לאחר שנודע לו על ספרו של רבי יוסף קארו, סופר שגנז את ספרו שלו כדי שלא תהיה מחלוקת בישראל. במקום להוציא ספר פסיקה, כתב הרמ"א את השגותיו על השולחן ערוך, המודפסות כאמור בתוך השולחן ערוך עצמו.

רבנים שונים אף התנגדו לספר רעיונית, כך שלדבריהם ספר כינוס הלכתי ממעט את העיון בהלכה, או שלא ניתן להעדיף דעה הלכתית מסוימת על פני חברתה, אלא כל אחד רשאי לנהוג כפי שלבו נוטה. בין המתנגדים נמנים המהר"י בן לב, שאסר על תלמידיו לעיין בספר זה; המהר"ל מפראג ואחיו הרב חיים; רבי יעקב פולק ורבי שלום שכנא מלובלין, כפי שמובאים אצל רבי ישראל בנו של רבי שלום שכנא.

פסיקה לפי השולחן ערוך

ערך מורחב – קבלת הוראות מרן

ישנו רוב בקרב הרבנים המורים לפסוק הלכה לפי השולחן ערוך לספרדים, ועל פי הגהות רבי משה איסרליש (הנודע בכינויו הרמ"א) לאשכנזים. השולחן ערוך הוא קיצור ההלכות מספר בית יוסף, אותו כתב ר' יוסף קארו על הטור ובו הביא את כל דעות הראשונים העקריות בכל נושא. ר' יוסף קארו מציג בהקדמת הספר את הסיבות לכתיבת הספר, בפרט הוא מדגיש את הקושי שיש לאדם הפשוט להגיע להלכה ברורה עקב ריבוי המחלוקות ואריכות הדיונים בבית יוסף.

פרשני שולחן ערוך

מסביב לשולחן ערוך נכתבו מאות פירושים שונים המביאים מקורות להלכותיו מן התלמוד והראשונים, מבארים את דבריו ומביאים דעות חולקות. בדומה לאופן כינויים של פרשני הקודקס ההלכתי של הרמב"ם, משנה תורה, שנדפסו סביב הטקסט המרכזי של הרמב"ם ונתכנו בשל כך: "נושאי כליו של הרמב"ם", כך גם הפירושים וחיבורי ההגהות שנדפסו סביב השולחן ערוך מכונים בדרך כלל "נושאי כלים". מהדורה אחת של הדפסת השולחן ערוך ומפרשיו השונים, אף נקראה כולה על שמם (במקום על שם השולחן ערוך עצמו): אשלי רברבי (דפוס סלאוויטא, 1833), כלומר: עצי-האשל הגדולים הנסובים סביב שולחנו הערוך של המחבר, ברוח משורר התהילים (תהילים קכ"ח,ג) המתאר דימוי של 'שתילי זיתים' הנסובים על שולחנו של בעל הבית.

הפירושים הבאים מודפסים במהדורות הנפוצות של השולחן ערוך:

• מגן אברהם - (מג"א) ספרו של רבי אברהם אבֶלי הלוי גומבינר על אורח חיים. נקרא בתחילה גם "נר ישראל" (ר"ת של נר יפה של רבי אברהם לוי). על מגן אברהם נכתבו הפירושים פרי מגדים (אשל אברהם) ומחצית השקל.
• טורי זהב - (ט"ז) ספרו של רבי דוד הלוי סגל חתנו של הב"ח נקרא בתחילה "מגן דוד". נכתב על כל חלקי השו"ע. על ספרו נכתב הפירוש פרי מגדים (משבצות זהב).
• שפתי כהן - (ש"ך) ספרו של רבי שבתי כהן על יורה דעה וחושן משפט.
• מאירת עיניים - (סמ"ע - ספר מאירת עיניים) על חושן משפט (כפי הנראה היה גם על יורה דעה).
• באר היטב - על כל חלקי השו"ע.
• שערי תשובה - ספרו של רבי חיים מרדכי מרגליות על אורח חיים. ליקוטים מספרי שו"ת.
• פתחי תשובה - על יורה דעה, אבן העזר, וחושן משפט. ליקוטים מספרי שו"ת.
• ביאור הגר"א - על כל חלקי השו"ע.
• בית שמואל - (ב"ש) על אבן העזר.
• חלקת מחוקק - (ח"מ) על אבן העזר (עד סימן קכ"ו).
• קצות החושן (קצוה"ח) על חושן משפט
• נתיבות המשפט (נתיה"מ) על חושן משפט (מחולק למדורים "משפט האורים -ביאורים" ו"משפט הכהנים - חידושים") ו"חוות דעת" (חוו"ד) על יורה דעה

פירושים חשובים נוספים אשר הודפסו בנפרד מהמובאים לעיל:

• משנה ברורה - ספרו של החפץ חיים על אורח חיים. כולל 3 חלקים: משנה ברורה - פסקי ההלכה, ביאור הלכה - עיוני ההלכה, ושער הציון - מקורות ההלכה. ספר המשנה ברורה מקובל (כפסיקה אחרונה) בעיקר אצל האשכנזים.
• ערוך השלחן לרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין
• פרי חדש לרב חזקיה די סילוה
• פרי תואר לרב חיים בן עטר
• כרתי ופלתי לרב יהונתן אייבשיץ על יורה דעה
• אורים ותומים לרב יהונתן אייבשיץ על חושן משפט
• מטה יהודה ושבט יהודה לרב יהודה עייאש
• שתילי זיתים לרב דוד משרקי
• 'ברכי יוסף', 'מחזיק ברכה', 'שיורי ברכה' לחיד"א
• כף החיים על אורח חיים ויורה דעה לרבי יעקב חיים סופר.

ספרי המשך לשולחן ערוך

ערך מורחב – אחרונים

רובם ככולם של ספרי ההלכה בדורות האחרונים מתבססים על דברי השולחן ערוך בתוספת חידושים וביאורים מרבנים נוספים. דוגמה לספרי הלכה שכאלו אשר נכתבו בדורות האחרונים והתקבלו ביהדות אשכנז: שולחן ערוך הרב, חיי אדם וחכמת אדם, ערוך השולחן וקיצור שולחן ערוך.

גם בארצות האסלאם כתבו הרבנים השלמות על השולחן ערוך. המפורסמים מבין ספרים אלה הם: שתילי זיתים, הבן איש חי, ערך השולחן וכף החיים.

בזמננו פרחה שוב הפסיקה הספרדית ונכתבו לרוב פסקים לפי מנהגי בני ספרד.

ראו גם

• קיצור שולחן ערוך

לקריאה נוספת

• אמנון רז-קרקוצקין, "חקיקה, משיחיות וצנזורה: הדפסת השולחן ערוך כראשית המודרניות", א' באומגרטן ואח' (ע'), טוב עלם - מאמרים לכבודו של ראובן בונפיל, תשע"א, עמ' 306 - 335

קישורים חיצוניים

• שולחן ערוך, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
• מאמרים בנושא שולחן ערוך, באתר "דעת"
• שולחן ערוך בלקסיקון לתרבות ישראל של מט"ח
• השולחן ערוך, שעור מפי הרב אורי שרקי, מתוך הסדרה מבוא לתורה שבעל פה, אתר מכון מאיר.
• שולחן ערוך: אורח חיים, שולחן ערוך: יורה דעה, שולחן ערוך: אבן העזר, שולחן ערוך: חושן משפט - מאתר Israel613
• שולחן ערוך: אורח חיים - מאתרו של צבי ויסמן
• יעקב צ. מאיר, חיי היהודי מרגע יקיצתו ועד שיילך לישון, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2015
• יעקב צ. מאיר, מה הקשר בין אריה להשכמת הבוקר, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2015
• יעקב צ. מאיר, כך הפך "שולחן ערוך" לחיבור דו-תרבותי, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2015

הערות שוליים

* קטגוריה:משפט עברי: חיבורים קטגוריה:ספרי הלכה קטגוריה:רבי יוסף קארו קטגוריה:ספרים ארץ-ישראליים