תהילים קכ"ח
תהילים קכ"ח
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת: אַשְׁרֵי כׇּל יְרֵא ה' הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו |
---|
(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת |
תהילים קכ"ח הוא המזמור ה-128 במספר בספר תהילים (על פי תרגום השבעים והוולגטה, זהו המזמור ה-127 במספר). המזמור הוא חלק מקובץ שירי המעלות ומבחינה סגנונית נחשב למזמור חכמה. תכלית המזמור היא פנייה לנמען אנושי ופירוט מיהו האדם המאושר לדידו של מחבר המזמור.
מבנה המזמור ותוכנו
[עריכת קוד מקור | עריכה]במזמור קכ"ח מתוארות הברכות אשר בהן יתברך המאמין והירא את ה'. מזמור זה ממשיך את הרעיון המובע בתהילים קכ"ז בו מתברך האדם הירא את ה' בפריון. ניתן לחלק את המזמור לשני חלקים: פסוקים א'- ג': הברכה בה יבורך האדם היְרֵא את ה'. זוהי ברכה אישית והיא ניתנת לפרט. בחלקו השני של המזמור, פסוקים ד'-ו' ניתנת ברכה במישור הלאומי והיא מתייחסת לירושלים ולעם.[1]
המילים ירא ושלום חוזרות על עצמן במזמור. בפתיחת המזמור מתואר אושרו של " ירא " ה' ומסיים בברכתו ה' את האיש הירא את ה' - חלקו השני של המזמור משלב בין המילים ראייה ושלום. בירושלים ילמדו העולים את תורת ה' ויראתו ובתמורה הם יבורכו בברכת שלום.[2]
חלק ראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]כותרת המזמור מביעה את הרעיון בעזרת תקבולת נרדפת כי "ירא ה'" ההולך בדרך הישר הוא האדם אשר מקפיד על המצוות.[3] בפסוק ב' יזכה "ירא ה'" ההולך בדרכיו לפיריון. במזמור שר משורר תהילים בשבח העמל. האדם הירא, זה העובד לא יזדקק לעזרה בכלכלת ביתו. יש הטוענים כי המילים: "יגיע כפיך כי תאכל" אינם תיאור של האדם העובד אלא תיאור הגמול לאחר שזה הלך בדרך ה'. לשיטתם המזמור אינו עוסק בשבח עבודת האדם ויגיע כפיו אלא עיניינו בגמול שיקבל האדם על מעשיו.[4] בפסוק ג' בעל המזמור מברך את ביתו של האדם הירא, ״אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך״, כלומר אשת הירא תישאר בביתו ולא תילקח על ידי אחרים. כך על פי המזמור תבורך האישה בפיריון, בצאצאים רבים "כשתילי זיתים". במדרש תנחומא על מזמור קכ"ח ביקשו חז"ל להדגיש את צניעותה של האישה הספונה בביתו של איש וכך כאשר היא נמצאת בירכתי הבית תבורך בצאצאים כשתילי זיתים: ״׳אשתך כגפן פוריה׳ – אימתי אשתך כגפן פוריה? כשהיא צנועה בירכתי ביתך – אז בניך כשתילי זיתים."[5] פסוק ג' מתאר תא משפחתי פטריארכלי, מסורתי בו יש תיאור של ראש המשפחה מסביבו יושבת משפחה לשולחן.[6]
חלק שני
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחלקו השני של המזמור, פסוקים ד'-ו' ניתנת ברכה במישור הלאומי והיא מתייחסת לירושלים ולעם.[7] רד"ק בפירושו לפסוק ד' מציין כי פסוק זה הוא מעין סיכום: "באילו המידות והמנהגות יבורך הגבר, שהוא ירא ה׳".[8] בפסוק ה ברכת ה' אשר בה יבורך ירא ה' תבוא מציון היא ירושלים והוא יראה בשגשוגה של העיר. בפסוק ו' מבורך ירא ה' באריכות ימים בכך שהוא זוכה לראות את נכדיו. ייתכן כי הביטוי "שלום על ישראל" המופיע גם בתהילים קכ"ה הוא בקשה מהאל שיביא שלום על עמו, ישראל.[9]
המזמור בליטורגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המזמור נאמר בקריאת שמע על המיטה בנוסח אשכנז, הנאמרת כל יום לפני השינה.
בחלק מקהילות אשכנז, נוהגים לומר מזמור זה (יחד עם "ברכי נפשי" ושאר מזמורי שיר המעלות) אחרי תפילת מנחה של שבתות החורף, כלומר משבת בראשית עד (ולא עד בכלל) שבת הגדול[10].
בנוסף, מזמור זה נאמר כחלק מויתן לך (בקצת קהילות נוהגים לשיר אותו),[11] ובקצת קהילות הוא מושר בסוף סדר החופה.
המזמור בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- השיר "יברכך" למילות פסוקים ה-ו, הולחן על ידי דוד וינקרנץ והושר בפי אילנה רובינא בפסטיבל הזמר החסידי והגיע למקום הראשון בשנת 1970.[12] ביצועים נוספים ידועים ללחנו של וינקרנץ הם של צמד רעים,[13] צמד הפרברים, דודו פישר,[14] יהורם גאון, ישראל זוהר ושלמה ארצי.[15]
- פסוק ב' מצוטט במקורות רבים, בהם גם במסכת אבות וממנו נלמד המשפט "איזהו עשיר? השמח בחלקו, שנאמר יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ. אַשְׁרֶיךָ בעולם הזה, וְטוֹב לָךְ לעולם הבא”. את הלימוד הרחיבו חכמים להוראה שהאדם צריך לשמוח בחלקו, ואף לחסוך בהוצאות חול ולהרבות בהוצאות צורכי מצווה, והכל לפי רמת הכנסתו, ועל ידי כך יזכה לברכה.[16]
במוזיקה החסידית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- וראה בנים - אייזיק האניג בלחן של האדמו"ר מפיטסבורג, עיבוד של מונה רוזנבלום באלבום אמת ניגוני חסידי פיטסבורג 11.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמואל ורגון, "גמולו של ירא ה' (מזמור קכ"ח בתהלים)", בית מקרא, סח (תשל"ז), עמ' 112–119.
- עמוס חכם, ספר תהלים, ב (תנ"ך עם פירוש דעת מקרא), ירושלים תשמ"א, עמ' רעא–רעג.
- אלחנן סמט, "בין "אשרי כל ירא ה'" לבין "יבורך גבר ירא ה'" – מזמור קכ"ח" וחלק 2(הקישור אינו פעיל), אתר בית המדרש הווירטואלי הר עציון
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רוני מגידוב, תהילים קכ"ח באתר מקראנט
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אביגדור הורוויץ, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 231
- ^ מרדכי ברויאר, פרקי בראשית - כרך ב: פרשיות וירא - ויחי, ירושלים, תבונות, תשנ"ט, עמ' 427
- ^ אביגדור הורוויץ, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 231
- ^ עמוס פריש, יגיע כפיך: יחס המקרא אל העבודה, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1999, עמ' 98-97
- ^ שמואל ורגון, בארצות המקרא : מחקרים בנבואה, בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה נבואית, רמת גן, בר-אילן, 2015, עמ' 276
- ^ תמר רוס בתוך: נחם אילן, עין טובה: דו-שיח ופולמוס בתרבות ישראל - ספר יובל במלאת עי"ן שנים לטובה אילן, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1999, עמ' 267
- ^ אביגדור הורוויץ עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 231
- ^ שמואל ורגון, בארצות המקרא : מחקרים בנבואה, בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה נבואית, רמת גן, בר-אילן, 2015, עמ' 273
- ^ אביגדור הורוויץ, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 227
- ^ רמ"א, אורח חיים, סימן רצ"ב, סעיף ב'; סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 269.
- ^ וידאו של מקהלת קהל עדת ישורון בניו יורק שרים מזמור זה בניגון ששרים אותו בכל מוצאי שבת בבית הכנסת.
- ^ הביצוע של אילנה רובינא
- ^ הביצוע של צמד רעים
- ^ הביצוע של דודו פישר
- ^ הביצוע של שלמה ארצי
- ^ הרב אליעזר מלמד, ההוצאות לקראת החגים בפניני הלכה